ע"ה ס"ט
Well-known member
אני מבין שדברי מרן בב"י לא רלוונטיים להבנת דעתו...אחר אלף המחילות אני רוצה לשאול שאלה אישית
האם אתה רציני?! או שלא קראת / הבנת את כל מה שכתבתי לעיל בהודעות הקודמות?
אני מבין שדברי מרן בב"י לא רלוונטיים להבנת דעתו...אחר אלף המחילות אני רוצה לשאול שאלה אישית
האם אתה רציני?! או שלא קראת / הבנת את כל מה שכתבתי לעיל בהודעות הקודמות?
טעיתי בניסוח ותיקנתי . מחילה.אחר אלף המחילות אני רוצה לשאול שאלה אישית
האם אתה רציני?! או שלא קראת / הבנת את כל מה שכתבתי לעיל בהודעות הקודמות?
מדויק.אולי נסכם כך:
לאחר ראות התגובות של החכמים השונים האוסרים את התספורת בר"ח שחל ביום שישי התמונה העולה היא כזו:
מצאנו אחרונים רבים, ספרדים ואשכנזים, שכתבו ש'לכל הדעות' מותר להסתפר ביום זה.
לא מצאנו אף פוסק 'להדיא' שחלק עליהם.
יש נידון בדעת הכה"ח, זה אומר בכה וזה אומר בכה.
השו"ע לא מיירי בזה כלל, ומדברי גדולי האחרונים הנ"ל נראה פשוט שלא ראו בדבריו סתירה לפסק שלהם.
מקצת מחכמי זמננו דנים לומר מסברא שלהם שדעת השו"ע לאסור, ושהמנהג לאסור, ושהפוסקים שלא העתיקו את ההיתר דעתם לאסור [למרות שהם נקטו מעיקר הדין להתיר בכל ר"ח].
לא מצאנו בשאר דיני התורה דיוקים כאלו לחלוק על פוסקים מפורשים, ובפרט לא בעניני 'מנהג' של אבלות 'ישנה'.
וכבר כתב החק יעקב: ובספק אין להחמיר באבילות ישנה דקילא, והוא רק מצד המנהג:
ועל כן פסקו של הרב אופיר מלכה עפ"י הנ"ל נראה שריר ובריר וקיים.
שתהיו בריאיםאף אני על משמרתי אעמודה דהשו"ע לא מיירי בזה כלל.
זו גופא הראיה בדעתו לאסור שלא כתב להתיר בכה''ג וסתם לאסור בכל ר''חאף אני על משמרתי אעמודה דהשו"ע לא מיירי בזה כלל.
עיינתי ומשם ראיה שכן ביאר בטעמו של מרן דהמיקל בר''ח תופס החבל משני קצות ומה''ט מרן אוסר ולפי טעם זה אין לחלק בין ר''ח שחל באמצע שבוע לחל ביום שיש אכתי יחסרו לו לג ימים כך שאדרבה מדברי המשנ''ב ובאורו עולה בדברי מרן לאסורעיין משנה ברורה שם מה שביאר כוונת השו"ע.
חזק.האם הרב יצחק שליט"א חולק על האחרונים הנ"ל 'בסברא' בדעת מרן השו"ע?
הרי הם דיברו על דעת השו"ע, וכתבו 'שלכל הדעות' יכול להסתפר, אז מה כוחנו לחלוק בסברא בעלמא בדבר שהוא מנהג בעלמא, והרבה התירו גם בכל ר"ח, להחמיר בזה ללא ראיה?
ומה שהביא הראש"ל שליט"א ראיה מדברי הב"י שצריך ל"ג יום וכו' - לא שמיה מתיא, דהב"י דיבר על 'כל שנה', ואם נתיר 'בכל ר"ח' - 'אף פעם' לא יהיה ל"ג יום, אולם כשחל יום שישי בר"ח לא דיבר.
וראיה לזה, שהרי כשחל ל"ד ביום שבת - מקדימים ליום שישי, והרי גם שם אין ל"ג מלאים? אע"כ דלא מיירי בשנים חריגות.
ועכ"פ איך אפשר לחלוק בסברא על הכנה"ג והפר"ח 'בדעת מרן'?
מה שמרן לא כתב לחלק בין כשחל ראש חודש ביום שישי לכשחל ביום רגיל - הרי מרן גם לא כתב שבעל ברית מסתפר בעומר, וגם לא כתב שחתן בר מצוה מסתפר בעומר, והרי בכל שנה יש בעלי ברית בעומר, ואדרבה ר"ח כשחל ביום שישי הוא דבר שקורה אחת לכמה שנים, אז האם מרן 'אוסר' לבעל ברית להסתפר? אז איך מתירים האחרונים? אלא מרן לא דיבר בכל המקרים.עיינתי ומשם ראיה שכן ביאר בטעמו של מרן דהמיקל בר''ח תופס החבל משני קצות ומה''ט מרן אוסר ולפי טעם זה אין לחלק בין ר''ח שחל באמצע שבוע לחל ביום שיש אכתי יחסרו לו לג ימים כך שאדרבה מדברי המשנ''ב ובאורו עולה בדברי מרן לאסור
גם לפי כת''ר מדוע מרן לא כתב שהדבר מותר וסתם בזה לאסור בכל ר''ח הרי נחית לדינא דר''ח ואי ס''ל להתיר היה לו לציין זאת [ומה גם שלפי טעמם של דברים אין מקום לחלק כנ''ל]
איזה באלגן...מאחי שיחיה.
לכל השואלים החפצים בדעת תורה בטהרה מאת מרנא ורבנא הכהן הגדול מאחיו עמוד ההוראה הגאון ר' דב הכהן קוק שליט"א בדבר גילוח ותספורת ביום ששי הקרוב, הן לבני ספרד והן לבני אשכנז, לפניכם בירור הנושא ממקורותיו היטב הדק.
ומסקנת ההלכה, שמדינא אין שום חשש כלל הן בתספורת והן בגילוח, גם לבני התורה הספרדים. כן הורה מרן אור העולם הגר"ד קוק שליט"א. ואמר מרנא שליט"א בענות קדשו, כי קודם שיחפש חומרות רחוקות כאלו, הוא בודק בעצמו על ענינים יותר חמורים...