מהיכן הפסקנות הזו? מרן שו"ע למדת? הלכה ברורה למדת?
שולחן ערוך אורח חיים הלכות תפלה סימן צד
סעיף ט
מי שהוכרח להתפלל מיושב, כשיוכל צריך לחזור ולהתפלל מעומד, ואינו צריך להוסיף בה דבר.
הגה: ומי שבא בדרך והוא סמוך למלון, אם יכול להסתלק מן הדרך במקום שלא יפסיקוהו עוברי דרכים, יסתלק שם ולא יתפלל במלון של עובדי כוכבים, שלא יבלבלוהו בני הבית; אבל אם א"א לו להסתלק מן הדרך במקום שלא יפסיקוהו, יתפלל במלון באיזה קרן זוית (תרומת הדשן סימן ה' /ו'/).
אמנם האחרונים כתבו להקל שאין לחזור, נגד השו"ע, אך בל נשכח שכך דעת מרן, ובודאי הפוסק כדעת מרן אינו נחשב ל'טועה', גם אם האחרונים חולקים עליו.
ובפרט שכך פוסק בהלכה ברורה - שיחזור להתפלל בתנאי נדבה.
.
.
הצג קובץ מצורף 20404