לא צ"ע, זה הפשטות בגוף השאלה "הרתיח מים והכין קפה ורוצה לכבד אותו" - זה לא הדין של מדליק הנר בשבילו ובשביל הישראל - שאסור?* אולי צ"ל שהרב המשיב הבין שהגוי הכין מראש את המים גם בשבילו וגם בעבור היהודי, וצ"ע...
לא צ"ע, זה הפשטות בגוף השאלה "הרתיח מים והכין קפה ורוצה לכבד אותו" - זה לא הדין של מדליק הנר בשבילו ובשביל הישראל - שאסור?* אולי צ"ל שהרב המשיב הבין שהגוי הכין מראש את המים גם בשבילו וגם בעבור היהודי, וצ"ע...
מלשון השאלה משמע שהרתיח מים בכדי להכין קפה לעצמו, ואח"כ רוצה לכבד גם את היהודי.לא צ"ע, זה הפשטות בגוף השאלה "הרתיח מים והכין קפה ורוצה לכבד אותו" - זה לא הדין של מדליק הנר בשבילו ובשביל הישראל - שאסור?
ההבדל פשוט. מה שהתירו זה רק במקום שאין חשש שירבה בשיעור בשביל היהודי, כגון כבש או נר שנר לאחד נר למאה, אולם בבישול שיש חשש שהגוי ירבה בשיעורים בשביל היהודי, אז אם האינו יהודי מכיר את היהודי זה אסור. ולא קשה מידי.בעלון של השבוע (שלח תשפ"ג) כתבו:
הצג קובץ מצורף 9758
וכי כך הוא הדין? לי דווקא ידוע שאם הגוי עשה בשבילו (בלבד) אני כן יכול ליהנות מזה.
וגם במשנה בשבת שממנה הביא המקור, כתוב במפורש:
הצג קובץ מצורף 9759
וגם בשו"ע הנ"ל שכתב במקור, כתוב:
הצג קובץ מצורף 9760
א"כ, כתוב במפורש שאם גוי הדליק נר לצורכו מותר לישראל ליהנות ממנו. אז למה אם הגוי הדליק קומקום בשביל להכין לעצמו קפה, ו"על הדרך" רוצה להכין גם לחבירו כתב שאסור?
* אולי צ"ל שהרב המשיב הבין שהגוי הכין מראש את המים גם בשבילו וגם בעבור היהודי, וצ"ע..
לחץ כדי להרחיב...
לא זכיתי להבין.
לשון מרן בסימן קס"ז סעיפים ג' וד' כך הוא: "אין לברך קודם שיתפוס הלחם. יתן שתי ידיו על הפת בשעת ברכה שיש בהן עשר אצבעות וכו'".ובדברי מרן אין זכר להגבהה.
ועיין כף החיים שם סקל"ב
אתה רואה בלשונו של מרן שצריך דוקא שלא יחזיקנו בשעת הברכה, אלא מניחים אותו על הצלחת או על המגש??
אולי בגלל הסמיכות לערבית והראש"ל דיבר כשיש לו שומר?דעת מרן הראש"ל שליט"א (בילקו"י שבת כרך א' חלק רביעי סי' רצ"א כמ' תקפ"ג) אינה בדיוק כך שאינו יכול לאכול יותר מכביצה אם מתחיל אחר השקיעה. אלא שבדיעבד יכול להתחיל לאכול סעודה שלישית גם אחר השקיעה כרגיל.
בגלל הסמיכות לערבית תאסור אף קודם השקיעה...אולי בגלל הסמיכות לערבית והראש"ל דיבר כשיש לו שומר?
עיי"ש. צירפתי קובץ עם מש"כ בילקו"י.אולי בגלל הסמיכות לערבית והראש"ל דיבר כשיש לו שומר?
לכן האורל"צ כתב 5 דקות קודם השקיעה. עיי"ש.בגלל הסמיכות לערבית תאסור אף קודם השקיעה...
והראשל''צ לא ס''ל כן.לכן האורל"צ כתב 5 דקות קודם השקיעה. עיי"ש.
תגובת הרב היא בעקבות ההודעה שלכם,@ישיבישער של מרן
יישר כח!
סתם סקרנות - האם תגובת הרב היא בעקבות ההערה שלי, או שכבר עוררו את תשומת ליבו קודם לכן?
בעלון של השבוע (תצוה תשפ"ד) נכתבה הבהרה:הודעה מאת הגאון הגדול הרב ירון אשכנזי שליט"א רב 'קו ההלכה הספרדי':
שלום וברכה
אכן לצערי קיצרו את המאמר ולא ידעתי על כך ורק כעת אני שם לב.
כתבתי שאלה על אדם שמסתפק האם בישלו בכלים איסור ועברו 24 שעות האם צריך להגעיל את הכלי והבאתי את דברי מרן זיע"א ביחוה דעת חלק ז' שנוקט שאין צריך הגעלה מספק, דהוי ספק דרבנן כיון שעברו כ"ד שעות ומהיות טוב נוקט שכדאי לכתחילה להגעיל, ובשאלה הבאה כתבתי לפי זה במקום שמסתפק אם בישל חלב בכלי ורוצה כעת לבשל בשר אם עברו כ"ד שעות בוודאי שאינו צריך להגעיל מכיון שנטל"פ נחשב להיתרא בלע כמ"ש הש"ך בסימן ק"ב.
יישר כח על ההערה אעיר לעורכים שהשמיטו את ההלכה האמצעית.
ירון אשכנזי
כך אכן ראיתי בעבר פסק הלכה מהרב אלישיב [אז דובר על איש] שאם התפלל מיושב וחוזר לביתו ויש עדיין זמן להתפלל - יתפלל שוב מעומד.בעלון של השבוע (קדושים תשפ"ד) הובאה ההלכה התמוהה הבאה:
הצג קובץ מצורף 20389
ו...בעלון של השבוע (קדושים תשפ"ד) הובאה ההלכה התמוהה הבאה:
הצג קובץ מצורף 20389