• ניתן לשלוח יישובים בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, שיודפסו בע"ה בקובץ בית יוסף מהדורת תשפ"ה למייל: office@moreshet-maran.com בקובץ וורד, עד לחג השבועות תשפ"ד, אין התחייבות לפרסום, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום.

הערה על סרטון קצר וכותרת שלו

ויש עוד סתירה שבהסכמה כתב לברך מזונות על גביע טעים ואילו במכתב מהשנה אחרונה רק שהכל על טילון

אז דברי רבנו יחיאל פושטים סתירה בין תורה שבכתב לבע''פ ואילו בין בכתב לבכתב איני יודע מה לעשות
 
איפה הקישור הזה?
 
ב"ה מצאתי תשובה מפורטת, בה מרן הראשון לציון שליט"א מכריע להלכה בצורה ברורה שיש לברך ברכת הגומל על שחיה בים
ונראה במכתבו שמסכים לסברא שלא יברך (שאי"כ סכנה וכו') אבל הוא לא חולק על מרן זצ"ל שהוא גדול הדור וכו'!!!
וזה כפי שאמרתי שתורה שבכתב היא הקובעת ולא תורה שבע"פ [ומוכח בעליל שבשיעור רק הזכיר סברת התמהים על מרן, ולא הוסיף שבכ"ז יש לברך...]
מצו"ב התשובה מעמ' 2 והלאה
 

קבצים מצורפים

  • doc03589920230516131923.pdf
    1.4 MB · צפיות: 13
חשוב להדגיש לציבור את שתי ההלכות שסיים מורינו הראשון לציון שליט"א במכתבו
שיש בהם הסתייגות גם לדעת מרן זצ"ל
וכדאי לפרסם זאת, כדי שלא יכשלו הציבור בחשש ברכה לבטלה ח"ו
הצג קובץ מצורף 20647
במקום שאין מציל גם מי שנכנס מעט, מכניס עצמו למקום סכנה ב"מ, מחמת הבורות והסחף והמערבולות. ה"י.

וכמובן שלא באתי להורות הלכה אם יברך אם לאו, אלא לעורר על חובת הזהירות, כפי שהזכיר הראש"ל שליט"א בדבריו.
 
חוץ מזה מצאתי מקום שהראשל חולק על אביו
לגבי על הניסים בטו אדר בבני ברק שחזו'ע כתב להגיד כמובא בתשובה ביתד המאיר
ואילו דעת ילקוי שלא לומר
שלחתי לראשל ולא השיב לי ע''ז

ועוד מקום לגבי הנחת ספר על גבי ספר במיוחד שבילקוי החדש כתב שלא לקחת לכתחילה ואילו בחזו'ע שבת בהל' אהל סובר שמותר
וגם על זה הראשל לא ענה לי במכתב ששלחתי לו אלא שאלות אחרות
 
לכן אשמח לישוב אם ישנו
שאלות על הרב יצחק מכת"י או דברים שמביאים בשמו וכדו', בודאי שאינם שאלות משתי סיבות. או שהרב יצחק לא מודע לכת"י, ואם ידע אה"נ יחזור בו (הרב יצחק לא אמור לדעת כל כת"י של מרן זצ"ל, הרב שליט"א בקי עצום בכל ספרי מרן ללא ספק, אבל בכת"י אין מציאות שיוכל להכיר את כולם, כי כתב לאנשים פרטיים וכו', וכגון הרבה מכת"י שכתב לרב בנימין חותה וכדו') וכ"ש דברים שמביאים משמו שגם לא תמיד הרב יצחק מסכים לזה שאומרים בשם אביו, תלוי מי אותו רב ועד כמה אפשר לסמוך עליו, ובאיזה צורה אמר את הדברים, וכו'.
לגבי שאלות ממה שהרב כתב בספר, אה"נ זה קושיא, תשלח לכאן את המקורות ונדון בהם
 
שאלות על הרב יצחק מכת"י או דברים שמביאים בשמו וכדו', בודאי שאינם שאלות משתי סיבות. או שהרב יצחק לא מודע לכת"י, ואם ידע אה"נ יחזור בו (הרב יצחק לא אמור לדעת כל כת"י של מרן זצ"ל, הרב שליט"א בקי עצום בכל ספרי מרן ללא ספק, אבל בכת"י אין מציאות שיוכל להכיר את כולם, כי כתב לאנשים פרטיים וכו', וכגון הרבה מכת"י שכתב לרב בנימין חותה וכדו') וכ"ש דברים שמביאים משמו שגם לא תמיד הרב יצחק מסכים לזה שאומרים בשם אביו, תלוי מי אותו רב ועד כמה אפשר לסמוך עליו, ובאיזה צורה אמר את הדברים, וכו'.
לגבי שאלות ממה שהרב כתב בספר, אה"נ זה קושיא, תשלח לכאן את המקורות ונדון בהם
אני אומר לך שאחרי שהראתי לרב את ההלכה שהחזו'ע השיב בכתב יד עדין בילקוי של שנים אחר כך במהדורו ת הבאות נשארה ההלכה
לגבי מקורות נראה לי שהבאתי אותם לגבי שרשור שהיה בפורום האם הרב יצחק חולק על אביו או מסביר
בנימין לוריא הרב בטח ימצא אותו בקלות
 
שאלות על הרב יצחק מכת"י או דברים שמביאים בשמו וכדו',
ועוד שי''ל שלא תמיד כתב יד של מרן ששאלו זה הוראה גורפת לכלל הציבור (עיין ערך תשובת מרן בכ''י לגבי תחנון ביום העצמאות וכדו ') פעמים שזה תלוי מתי ולמי בפרט בהוראה פרטית וכדו'
 
ועוד שי''ל שלא תמיד כתב יד של מרן ששאלו זה הוראה גורפת לכלל הציבור (עיין ערך תשובת מרן בכ''י לגבי תחנון ביום העצמאות וכדו ') פעמים שזה תלוי מתי ולמי בפרט בהוראה פרטית וכדו'
אני הבנתי מחוברת העומר בהלכה ובאגדה שהתשובה ביחוה דעת ח''ז היא לכולם
האם בילקוי או רב אחר הסביר אחרת?
 
אני הבנתי מחוברת העומר בהלכה ובאגדה שהתשובה ביחוה דעת ח''ז היא לכולם
האם בילקוי או רב אחר הסביר אחרת?
במכתב שהובא למרן הראש''ל שליט''א כך זה היה נשמע המכתב הובא בנדון של תחנון ביום העצמאות עיין כאן וכאן
 
במכתב שהובא למרן הראש''ל שליט''א כך זה היה נשמע המכתב הובא בנדון של תחנון ביום העצמאות עיין כאן וכאן
במכתב שראיתי לעשות כמנהג המקום
ואני לא חושב שזה סתירה
ואני מבין שהרב נקי אומר שדעת מרן שהבא לשאול כגון בית כנסת חדש שפותחים יש להורות לרב האחראי שיורה לא לומר תחנון ושזה דעת הרב זצל


ועי' עוד בארחות מרן דעתו בזה והבאתיו ביד בתשובה
 
חזור
חלק עליון