• ניתן לשלוח יישובים בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, שיודפסו בע"ה בקובץ בית יוסף מהדורת תשפ"ה למייל: office@moreshet-maran.com בקובץ וורד, עד לחג השבועות תשפ"ד, אין התחייבות לפרסום, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום.

ונוהגים להתיר בו איגודו של לולב... מישהו נוהג?

שלום! אני חדש באתר כאן.

אשאל שאלה שמציקה לי שנים!

שו"ע סימן תרס"ד
"ונוהגים להתיר בו (ביום הושענא רבא) איגודו של לולב"

מקור המנהג בראשונים והביאו השו"ע, לא ראיתי בבתי כנסת ספרדים שנוהגים כך!

לתומי חשבתי שזה נובע מעמ'רצות (כמעט כל מי ששאלתי לא ידע שהשו"ע בכלל כתב דבר זה!).

תשכנעו אותי שזו לא עמרצות!
 
נערך לאחרונה:
יש"כ, ראיתי את זה מכבר, אבל לא כתב שם הרב טעמו של דבר אלא פשוט 'לא נהגו'... (וגם לאחר הנענועים לא ראיתי למי שמתירו).
אני באמת כן נוהג ביום הושענא רבא אחרי שנטלתי לולב בברכה להתיר את מה שאוגדים הראש הלולב ולהשאיר רק את הקשרים שקושרים בהדס ובערבה.
 
שלום! אני חדש באתר כאן.

אשאל שאלה שמציקה לי שנים!

שו"ע סימן תרס"ד
"ונוהגים להתיר בו איגודו של לולב"

מקור המנהג בראשונים והביאו השו"ע, לא ראיתי בבתי כנסת ספרדים שנוהגים כך!

לתומי חשבתי שזה נובע מעמ'רצות (כמעט כל מי ששאלתי לא ידע שהשו"ע בכלל כתב דבר זה!).

תשכנעו אותי שזו לא עמרצות!
כן, ראיתי בבית הכנסת שהתירו אוגדו של לולב למעלה.
אמנם אני לא נהגתי לאגוד בראש הלולב אלא רק עם ההדסים והערבות. ולכן איני מתיר.
וכמדומני שראיתי בעבר בכתבי הגרח"פ ז"ל שמעיד שנהגו להתיר אוגדו של לולב. עיין עליו.
 
בטעם המנהג כתב ראבי''ה (סוכה סי' תרנט), שמעתי דמה שכתוב בלולב כפת תמרים, חסר ו', כי ששה ימים הוא כפות וקשור, ודומה לכף אחת, וביום השביעי מתירין אוגדו.

והב"ח כתב: כדי לנענע בו היטב, כיון שהיום הוא גמר החתימה, ועל ידי נענוע הלולב עוצר טללים רעים ורוחות רעות.

והלבוש כתב: כדי להרבות בו שמחה.
 
וכעת ראיתי במל"ח סימן כ"ד אות ט"ז שכתב "מתירין אגודו של לולב עד חציו וכו'", וכתב הדין אבל אין שם עדות מפורשת על המנהג, עיי"ש.


יש"כ, מצורף צילום דבריו.
1696578869225.png
 
יש"כ, ראיתי את זה מכבר, אבל לא כתב שם הרב טעמו של דבר אלא פשוט 'לא נהגו'... (וגם לאחר הנענועים לא ראיתי למי שמתירו).
אצלנו בכולל הרבה מתירים. (מאלו שאוגדים, ומאלו שלא יש הרבה שעכ"פ מנערים בחוזקה עד שנפרדים העלים)
 
נערך לאחרונה:
מה שכותב מרן להתיר את הקשרים אחרי ההקפות, האם קאי על הקשרים שאוגדים בהם הלולב וההדס והערבה או הקשרים האחרים?

לכאורה תלוי בטעמים, וראיתי מפוסקי זמנינו שנסתפקו בזה ג"כ, ויש שכתבו שלפני הלל יתיר איגוד שלמעלה ולפני ההקפות יתיר גם חלק מקשר של מטה.
 
חזור
חלק עליון