פסק השו"ע (סימן ש"ט) שאם שכח אבן על החבית או מעות על הכר מנער את הכר ויכול ליטול את הכר ואם לא יכול לנער באותו המקום יגביה החבית או הכר וינער במקום אחר ונסתפקתי האם יש חובת ניעור גם בכלי שמלאכתו לאיסור ובמחשבה ראשונה חשבתי שמאי שנא שהרי גם הוא מוקצה ויכול שלא לטלטלו.
אלא שא"כ קשה שלכאורה לפ"ז בכלי שמלאכתו להיתר גם יהיה צריך ניעור (לדוג' תיק עם מאכלים שרוצה לקחת אותם למקום אחר ויש בתיק גם ספר קריאה שלא צריך אותו ) שהרי כלי שמלאכתו להיתר ג"כ אסור לטלטלו שלא לצורך כלל
ועוד שבמשנ"ב סימן ש"ח ס"ק ד' כתב שנדן שיש בו סכין שהיא מוקצה מחמת חיסרון כיס וסכינים המותרים "שרי לטלטל דהא נעשית בסיס לאיסור ולהיתר ומותר לנער גם את הסכין הזה מתוכו" ומשמע מלשונו שאין חיוב לנער אלא שמותר לנער ובדרשו כתבו וז"ל "ובשו"ע לקמן (סימן ש"ט ס"ג וסי' ש"י ס"ח) מבואר שכשיכול לנער את המוקצה בלא הפסד צריך לנערו" (בלי מקור) אמנם בדברי המשנ"ב לא משמע כן.
ומ"מ אין לי סברא לחלק בין מוקצה מחמת גופו לכלים שהם מוקצה (אע"פ שכידוע יש בינהם חילוקים רבים וגם זמן גזירתם הוא שונה) ואשמח לכל ידיעה בעניין או סברא לחלק בינהם.
אלא שא"כ קשה שלכאורה לפ"ז בכלי שמלאכתו להיתר גם יהיה צריך ניעור (לדוג' תיק עם מאכלים שרוצה לקחת אותם למקום אחר ויש בתיק גם ספר קריאה שלא צריך אותו ) שהרי כלי שמלאכתו להיתר ג"כ אסור לטלטלו שלא לצורך כלל
ועוד שבמשנ"ב סימן ש"ח ס"ק ד' כתב שנדן שיש בו סכין שהיא מוקצה מחמת חיסרון כיס וסכינים המותרים "שרי לטלטל דהא נעשית בסיס לאיסור ולהיתר ומותר לנער גם את הסכין הזה מתוכו" ומשמע מלשונו שאין חיוב לנער אלא שמותר לנער ובדרשו כתבו וז"ל "ובשו"ע לקמן (סימן ש"ט ס"ג וסי' ש"י ס"ח) מבואר שכשיכול לנער את המוקצה בלא הפסד צריך לנערו" (בלי מקור) אמנם בדברי המשנ"ב לא משמע כן.
ומ"מ אין לי סברא לחלק בין מוקצה מחמת גופו לכלים שהם מוקצה (אע"פ שכידוע יש בינהם חילוקים רבים וגם זמן גזירתם הוא שונה) ואשמח לכל ידיעה בעניין או סברא לחלק בינהם.
