• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

לקט מיוחד מדבריו של מרן זצ"ל על הגאון הגדול רבי יהודה צדקא זצ"ל ראש ישיבת פורת יוסף

היום חל יום פטירתו ה-31 של הגאון הגדול רבי יהודה צדקא זצ"ל ראש ישיבת פורת יוסף. אך למותר יהיה לכתוב אפס מקצה גדולת תפארתו בתורה וביראת ה' הטהורה שחפפה עליו תדיר כחד מן קמיא, ולא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא, באשר היה מכתת רגליו מעיר לעיר ומשער לשער לזכות את הרבים ולהרביץ תורה בתלמידים.
ליקטתי בזאת [מתוך ארבעת חלקי מעדני המלך] מקצת מדבריו של מרן זצ"ל על רבו ורעו הגרי"צ צדקא בהזדמנויות שונות
(והשארתי כמה עניינים שנראים כפולים כיון שסופרו על ידי מרן בכמה הזדמנויות באופן שונה), ומאשר נשא נהי וקינה עליו באחד מיומי דהילולא של הרב זצ"ל.
כמו כן אני מצרף קונטרס נפלא קטן הכמות ורב האיכות מדרשותיו של הגרי"צ, אשר נזדמן לידי
[ונתחבר על ידי הרה"ג מזכה הרבים ר' אשר חיים איפרגן שליט"א], ומתוכם משתקפת בבואה דבבואה מדמותו הקדושה. זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל אכי"ר.

דברי הערכה על הרב יהודה צדקא​

הערב ליל פטירתו של הרה"ג ר' יהודה צדקא זצ"ל.
בדורותינו אלה קשה למצוא עוד אחד כמוהו שהיה מכתת את רגליו ונוסע ממקום למקום, אם זה באוטובוס אם זה בדרך אחרת, לא היה מתפנק רוצה דוקא שיתנו לו מונית, אף פעם לא היה מבקש. כשהיו מבקשים אותו שיבוא לומר דברי תורה באיזה מקום, היה מכתת רגליו והולך אפילו באוטובוס, משלם והולך.
משאת נפשו היתה לזכות את הרבים, לא היה כמוהו בכל דורנו, בחכמתו בצדקתו ביושרו באהבת ישראל, 'אוהב את הבריות ומקרבן לתורה'. איך היה מזכה את הרבים, איך היה משפיע בחן אמרותיו, ולוקח את ילדיהם ומחנכם בתלמודי תורה.
הרבה אנשים שלא ידעו את כוח התורה היו שמים את בניהם אפילו בבית-ספר חילוני, והוא היה יושב עמהם משפיע על לבם. והאיש הזה כמעט היה יחיד בדורנו, חבל שה' לקח אותו מעמנו, 'צדיק שאין לו תמורה' זה הצדיק ר' יהודה צדקא.
היה מספר לי כמה דברים שהיה עושה. היה לו תלמיד אחד שיושב ולומד אצלו בכל ערב, והנה שמע פעם שתלמידו הזה שם את בניו בבית ספר לא דתי. הוא שמע את זה רגז כולו, פנה אליו, - תגיד לי למה אתה שם את בניך בבית ספר לא דתי?
אמר לו, כבוד הרב אני אשמע לך להשים את הילדים בבית ספר דתי, אבל אשתו רעה לא נותנת לו, אם הוא לוקח אותם היא עושה לו בלגן בבית ומרעישה עולמות, עד שהוא נאנס להשים אותם בבית ספר חילוני. מה לעשות? וכי אדוני הרב אתה רוצה שהוא יגרש את אשתו?
אמר לו, לא אמרתי שתגרש את אשתך. אבל אתה עשית מה שצריך לעשות לפני גירושין?
אמר לו, מה למשל?
אמר לו, כשאתה מגיע הביתה אשתך מביאה לך לאכול, אתה לוקח את האוכל ואוכל, נכון?
אמר לו הבעל, אתה רוצה שאעשה שביתה על האוכל?
אמר לו, לא שביתה, אבל צריך לעשות שכל בניך יהיו דתיים יראי שמים לא ילכו לבית ספר חילוני של רשעים, אמר לו כך פעמיים שלוש והוא נדלק.
היה בא הביתה יושב על הארץ ובוכה, אשתו מביאה לו לאכול והוא יושב ובוכה, עד שלבסוף נשברה, כל פעם בא בעלה לבית ועושה לה תשעה באב ובוכה, "תקח את הילדים שלך לאיפה שאתה רוצה"! ולקח את הילדים ושם אותם בתלמוד תורה ונעשו תלמידי חכמים. זה אחד מני רבות איך שהיה מוסר את נפשו בשביל התורה.
כמה היה אוהב את התורה, כמה ידע את ערכה של התורה. לפני ארבעים שנה כשבאו כבר העליה של בגדד והוא מהעדה הזאת, היה נוסע למחנה שלהם ומשפיע עליהם שישימו את בניהם בתלמודי תורה, שיתפללו ולא יזניחו את התפילה, שלא יעזבו את התורה. היה מכתת את רגליו והיו שומעים לו, כי הוצק חן בשפתותיו.
ברוך ה' נתן לו מענה לשון והיה מנצל את המענה לשון שלו ומשפיע על ישראל שיחנכו את בניהם לתורה, היה מלמד אותם הלכות ודינים עד שיהיו 'חי נושא את עצמו', לא היה דוגמתו בכל דורנו, הפסדנו מרגלית שאין לה תמורה, אי אפשר לתאר את ערכה, חבל שהלך מעמנו!
יהי
רצון שיעמוד בתפילה עלינו למען שמו הגדול, שיפתח לבנו בתורתו, שישים בלבנו אהבתו ויראתו, שנזכה ללמוד ללמד לשמור ולעשות, וגם אתם תזכו שכל בניכם יהיו לימודי ה', יהיו כולם תלמידי חכמים צדיקים וישרים ונשמח בכם אמן כן יהי רצון. בימיכם ובימינו תוושע יהודה וישראל ישכון לבטח ונזכה בקרוב לגאולה השלימה אכי"ר.

1667773057211.png
הכנסת ס"ת לבית כנסת היזדים בהשתתפות הגאון ר' סלמן חוגי עבודי, הגר"י צדקא, מרן זצ"ל ועוד


פעלו של הגאון ר' יהודה צדקא ביסוד רשת החינוך התורנית

לאחרונה הקמנו רשת תלמודי תורה לילדים, החינוך העצמאי עשה דברים טובים רבים, איננו כפויי טובה חלילה, אך הוא עשה לפי האפשרות שלו, ויש חיסרון גדול בחינוכם עבורנו הספרדים.

בחינוך העצמאי לא השכילו ללמד את ילדינו לפי ההלכות של מרן השלחן ערוך, ויתכן שהמורים עצמם אינם יודעים את ההלכות שלנו. הם מלמדים גם את המבטא שלהם, ואפילו שם שמים אינם מבטאים כהוגן, לא פעם אני שומע אברכי ישיבה שעולים לתורה ואינם מבטאים את ברכות התורה כהוגן.
וכן הוא בדברים נוספים שאינם לומדים לפי דעת מרן, אם בהלכות איסור והיתר, ואם בהלכות פסח כפי מנהג האשכנזים.
כלל הוא בידינו 'אל תטוש תורת אמך', אנו חייבים לנהוג כפי אבותינו.
ועוד שאינם מלמדים גם את טעמי המקרא, שכל יהודי חייב לקרוא שנים מקרא ואחד תרגום בטעמים, כמו שכתבו רבינו האר"י והחיד"א והפוסקים. כמה אנשים, ואני אחד מהם, היינו צריכים לשכור מלמד שילמד את בנינו טעמים, ואם המורה אינו יודע מהיכן ידעו התלמידים?
בליל הושענא רבא וכן בליל שבועות שקוראים את החומש, אנו שומעים צעירים שאינם יודעים לקרוא בטעמים, זו בושה בפני המון העם הרואים שאינם יודעים לקרוא בטעמים[1].
כיום בקושי אנו מוצאים חזן שיודע טעמים או את הפיוטים של ראש השנה וכיפור כמו הספרדים.
יש ראשי ישיבות אשכנזים עקשנים שפניתי אליהם שיתנו לתלמידים הספרדים להתפלל במנין הספרדי, וחלקם לא אבו שמוע כלל, והתלמידים הללו צריכים להתפלל עם השפה שלהם והפיוטים שלהם והיוצרות שלהם, וכי הם קנו אותנו לעבדים? ללא ספק גם הקב"ה כועס על כך.
בתתי"ם של החינוך העצמאי, מתפללים בסידורים כפי נוסח אשכנז, ובמקרה הטוב לוקחים נוסח ספרד, שבאמת אינו ספרדי, אלא מחסידים שהתחילו להתקרב קצת לספרדים בזמן הבעש"ט, אך נשארו עדיין באמצע הדרך, כאשר חלק מהנוסח כמו הספרדים וחלק כמו האשכנזים.
רבינו האר"י בשער הכונות כתב שאומרים "שמע קולנו ה' אלהינו חוס ורחם עלינו", ואילו הם הופכים ואומרים "אב הרחמן שמע קולנו", וחילופיהן.... בנוסחאות התפילה איננו זזים מרבינו האר"י.
האשכנזים אומרים כל השנה "ברך עלינו", אלא שבחורף הם מוסיפים 'ותן טל ומטר', ורבינו האר"י כתב בפירוש שבקיץ אומרים ברכנו, ובחורף ברך עלינו, דלא כהאשכנזים.
ואם בנוסח ספרד כן, בנוסח אשכנז לא דיבר הכתוב...
ואצל חיילי צה"ל יש "נוסח אחיד", שחיבר אותו ר' שלמה גורן כפי האשכנזים, ורק מילה שלא מצאה חן בעיניו הודות לחוש הביקורת שלו, שינה לאומרה כמו הספרדים, וכל שאר התפילה כפי האשכנזים[2]. זהו "אחיד" כמו ממשלת האחדות של המערך והליכוד...
מסיבות אלו, ומסיבות נוספות שלא כאן המקום לפרטן, החלטנו "אם אין אני לי מי לי", שהם ילמדו לאשכנזים כטוב בעיניהם, ואנו נדאג לילדינו שילמדו אצל מורים ספרדים עם המנהגים שלנו כמו שצריך, היה זה כורח המציאות להקים לנו חינוך תורני.
אך נוכחנו שאין בידינו להמשיך את קיום המפעל הזה ללא עזרה כספית, יש כבר אלפי ילדים ויש עוד נהירה, אך 'על הראשונים אנו מצטערים', הממשלה הבטיחה לשלם, אך עקב סיבות מסוימות לא קוימה הבטחתם.
לכן החלטנו לצאת בקריאה אל כל הקהל, 'איש בל יעדר', אפילו מי שהוא אברך בעצמו בעל משכורת זעומה, לחם צר ומים לחץ, לא ימעיט מלתת מאה ש"ח חד פעמי. תוכלו להעביר את הכסף אלי, או לר' אליהו סויסה, כל אחד יתן סכום זה ויקבל אישור שנתן למען יעמוד ימים רבים, ומי שירצה לתת יותר תבוא עליו ברכה.
בראש חדש סיון חילקו משכורות בישיבת "פורת יוסף", עמד הגאון רבי יהודה צדקא והכריז: "רבותי! כל אחד יתן מאה ש"ח להחזקת תלמודי התורה"! אברכים שבקושי גומרים את חצי החודש הוציאו ונתנו מאה ש"ח, לא היה אחד שלא נתן.
כל זאת נועד כדי להחזיק את מוסדות התורה, אין לך צדקה מעולה מזו, על ידי כך יגדלו הנערים, 'הקטון יהיה לאלף והצעיר לגוי עצום'.
לפני כמה ימים ביקרתי בתלמוד תורה בסנהדריה, בן פורת יוסף היאך ידעו התלמידים את תלמודם, תענוג להסתכל עליהם. חילקו להם פרסי הצטיינות בלימודם, כולם פתוחי שכל בעלי דעת ותבונה, ובעזרת ה' יתברך כמה מהם יהיו גדולי תורה. לא חבל להפסיד אותם שכולם יהיו מאורי אור בישראל?
כל אחד ישתדל, ובעזרת ה' יתברך יהיה לנו קהל עצום, ונזכה להחזיר עטרה ליושנה, ואפילו הבעלי בתים שלנו יהיו תלמידי חכמים, 'וכל בניך לימודי ה' ורב שלום בניך'.

ההיענות לקריאת מרן[3]
אשריהם ישראל רחמנים בני רחמנים, נתבעים ונותנים, הכרזנו לפני שבועיים שכל אחד יתן מאה שקלים לתלמודי התורה, ולמעלה ממה שחשבנו נתקיים! אנשים שבקושי אוכלים לחם צר ומים לחץ נתנו מפיהם בשמחה רבה, ישראל מחבבים את המצוות.

1667773179209.png
טקס הנחת אבן הפינה לישיבת קול יעקב בהשתתפות גדולי הדור [הגר"י צדקא בימין השלחן ומרן זצ"ל משמאל לשלחן]


אם היה כואב לך היית מתעלף!
הגאון רבי יהודה צדקא עליו השלום סיפר לי, היה אדם אחד מבאי שיעורו שהתייעץ עמו, אני רוצה להשים את בני בישיבה אך אשתי מתנגדת, מה אעשה? אמר לו, תעשה בכל כחך שבנך יכנס לישיבה.
אחרי כמה ימים ראה אותו שאלו מה עם בנך?
- אשתי גברה עלי, איני יכול עליה.
- כשאמרת לה שאתה רוצה שילך לישיבה, עשית איזה איום שאם לא ילך לישיבה לא תאכל מהתבשיל שלה?
- לא עשיתי כלום.
- סימן שלא כואב לך!
ראה שהרב צודק, חזר לביתו והודיע: לא אוכל ולא אשתה מהאוכל שלך עד שבננו יהיה בישיבה! ראתה כך השתכנעה, אמרה לו קחהו לאן שתרצה, לקח אותו לישיבה ונעשה תלמיד חכם.
ללמדך שלא יתייאש תכף ומיד כשאשתו אינה מסכימה, למה אתה מבטל דעתך? תעשה איומים "איני אוכל עד שתסכימי שבננו יהיה בישיבה", 'ודי לחכימא ברמיזא טיפשא בכורמיזא', וכשתראה שפעם פעמיים אינו אוכל אלא לחם ומרגרינה או לחם פלאפל, יכאב לה.
מי לנו יותר צדיק מיהושע כהן גדול שנענש על דבר זה, על גדלותו נאמר: 'שמע נא יהושע הכהן הגדול, אתה ורעיך היושבים לפניך כי אנשי מופת המה', חבריו היו חנניה מישאל ועזריה ולמד עמם תורה, לא בחינם עשאוהו כהן גדול. ובודאי שהוא חינך את ילדיו ואמר להם, אך לא שמעו לו, רק לא עשה אמצעים של איומים.
ועל ידי שיחנך את בניו תהיה נשמתו בגן עדן עולה מעלה מעלה, ברא מזכה אבא. כמה מפליג בזוהר הקדוש על הזכות של אדם שמניח בנים תלמידי חכמים, איך מקבלים אותו ומעלים אותו ממדרגה למדרגה בזכות בניו, זהו לא רק לטובת בניו אלא גם טובתו האישית. לכן כל אדם יתאמץ ולא ירפה שבניו ילכו בדרכי טובים לישיבה ויגדלו בתורה.

חרדתו של הגאון רבי יאודה צדקא לחינוך הילדים
הגאון המנוח רבי יאודה צדקא זצ"ל נשתבח בשבחו של אברהם 'כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט למען הביא ה' על אברהם את אשר דבר עליו' (בראשית יח, יט).
בניו אלו גם תלמידיו, שהיה מכתת את רגליו ממקום למקום, לא רק בירושלים, אלא בחדרה ובחיפה, בחולון ונתניה ועוד.
הרב זצ"ל היה חזק מאד בעבודת ה', ראה את עצמו כנער ובחור צעיר, לא כזקן בן שמונים. והיה הולך משער לשער במחנה כדי להשיב רבים מעון.
כל ימי חייו היו רצופים אהבה, 'באהבתה תשגה תמיד' (משלי ה, יט), כדי לחזק את העם ולעודדם לקרבם לצור מחצבתם, בבחינת 'ויקרא שם בשם ה' אל עולם' (בראשית כא, לג), אל תקרי 'ויקרא' אלא 'ויקריא', מלמד שהקריא אברהם אבינו לשמו של הקב"ה בפי כל עובר ושב. כיצד, לאחר שאכלו ושתו עמדו לברכו, אמר להם וכי משלי אכלתם? משל אלהי עולם אכלתם! הודו ושבחו וברכו למי שאמר והיה העולם (סוטה י סוע"א).
בזמן הרישום לבתי הספר היה עובר מבית לבית ומשפיע על משפחות לשלוח את ילדיהן לתלמודי תורה.
ידוע לי על כמה משפחות שחזרו בתשובה בזכותו, רשמו את ילדיהם בתלמוד תורה חרדי, ועל ידי כך ראו דור ישרים מבורך, כל רואיהם יכירום כי הם זרע ברך ה'.
היה מבטל מתורתו והולך ממקום למקום כדי להשפיע על רבים וכן שלמים. וכל אדם שיש בו יראת שמים דבריו נשמעים, שנאמר 'סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא' (ברכות ו: ), מי שהוא ירא שמים דבריו היוצאים מן הלב נכנסים אל הלב, והיה עושה גדולות ונצורות להקריא את שמו של הקב"ה בפי כל עובר ושב.
סיפר לי על אחד משומעי לקחו שהיה קובע עתים לתורה, ובניו לומדים בבית ספר חילוני. לקח אותו לצד והחל מדבר עמו, איך אתה עושה דבר כזה? אתה לומד תורה ובניך לומדים בבית ספר חילוני?!
- אדוני הרב, מה ביכולתי לעשות? יש לו אשה קשה מאד 'קשת רוח', ואינה מסכימה בשום אופן שהילדים יעברו מבית הספר החילוני.
- אין בידך מה לעשות?! לו רצית כן יכולת לעשות! כשאמרת לה להעביר את הילדים לבית ספר תורני והיא לא רצתה, מה עשית?
אמר לו, וכי אתן לה גט?
- עשית תענית? וכי רצונך שבניך יהיו שורש פורה ראש ולענה? אתה יודע מה בניך יצאו? הם יהיו רשעים עבריינים מחללי שבתות בפרהסיא, ואתה עוד עומד מנגד?
לכן קודם תעשה תענית כל שני וחמישי, ולא תענית כמו ארבע תעניות מבוקר עד ערב, אלא כמו צום כיפור 'מערב עד ערב תשבתו שבתכם'
(ויקרא כג, לב). ובשאר השבוע אל תאכל תבשיל כלל, אלא לחם צר ומים לחץ ותו לא, ובכל הזמן שאתה בביתך שב על הארץ ותבכה עד שאשתך תיכנע.
הלך הלה לביתו, ביום שני התענה כמו כיפור, למחרת ישב בארץ ובכה, לא אכל שום תבשיל רק לחם ומים, והמשיך כך שבוע שלם ללא תבשיל, לא בשבת ולא בראש חדש.
ראתה אשתו כך והרימה ידים, נתנה לו שיקח את הילדים לבית ספר של החינוך העצמאי, ועתה הם גדולי תורה!
הדבר היה נוגע בנפשו, וידע כיצד לייעץ עצות טובות לחנך את הילדים לתורה, זהו העיקר והיסוד שלנו, 'תחת אבותיך יהיו בניך' (תהלים מה, יז).
ואם אדם מלא תורה ומצוות ואינו שם את לבו על חינוך ילדיו, חבל עליו, על תורתו ועל מצוותיו!

1667773301282.png
כנס היסוד לת"ת סוכת דוד בהשתתפות הג"ר אברהם הררי רפול, הגר"ש משאש, הגר"י צדקא ומרן זצ"ל ועוד

התגלות הבן איש חי למרן בחלום ודיבורם על הגר"י צדקא
עובדא הוה לפני שנים מספר[4], בעודי נושא בעול מלאכת הקודש, ואני הולך ממקום למקום, פעמים לדרשות ופעמים שיעורים או דברי מוסר כדי לקרב את ישראל לצור מחצבתם, לא פעם חשבתי 'אם כן למה זה אנכי', לשם מה אני צריך לבזבז כל כך הרבה זמן. כשאני נוסע לאיזה מקום, הלוך ושוב במשך חמש או שש שעות, ואני חוזר עייף ויגע ואיני יכול לפתוח ספר, והדבר כואב לי מאוד, כיון שהורגלתי ב"ה על דלתות התורה, אך כמה פעמים חשבתי בלבי די לי, עד כאן תחום שבת, אינני כבר בגיל צעיר, אתן לאחרים שיעשו את המלאכה.
והנה בעודי חושב לעצמי כך, ערב אחד אני ישן על מטתי 'ואראה מראות אלוקים', הגאון רבי יוסף חיים זצ"ל בעל ספר "בן איש חי" בא ונכנס לביתי, פניו מאירות כזוהר החמה, כולו שופע חיוכים ושמחה, בא אלי ואני מכבדו שישב. היה לפניו איזה ספר מספרי, יתכן שהיה זה "יביע אומר", והוא מדפדף בספר אנה ואנה ומחייך ואומר לי "טוב מאוד, זה טוב! אך דע לך כי בשמים מעריכים מאוד את מה שאתה הולך ומכתת רגלך ממקום למקום ומשמיע דברי תורה. יש אנשים מהמון העם הצמאים לדבר ה', כמו שאמר עמוס (ח, יא) 'הנה ימים באים נאום ה' אלהים והשלחתי רעב בארץ לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמוע את דברי ה'', לך בכוחך זה"!
התחלתי מספר לו על ידידי הרב יהודה צדקא, ה' ישמרהו ויחייהו ויתן לו בריאות איתנה כן יהי רצון, שפעמים רבות אנו נפגשים יחדיו והולכים ממקום למקום כדי להרביץ תורה. שמח מאוד, ואמר לי "אני מברך אותך, אחוז בזה וגם מזה אל תנח ידך, אמנם אתה רוצה לשקוד ולכתוב, זה יפה וטוב, אך גם מהרבצת התורה אל תנח ידך"! הרהורי כבר עלו לשמים ובאו להזהירני שלא ארפה אלא אמשיך בדרך הזו. הקב"ה יתן לנו כוח שנוכל להמשיך בעזרת ה' יתברך להרביץ תורה ברבים!
מורי ורבותי, מצאתי סמוכין לחלום הזה בספר מגיד מישרים (פרשת שמות), מדברי המלאך עם מרן הקדוש רבינו יוסף קארו זכותו תגן עלינו אמן, שאומר למרן, "הא גליתי לך רזין עילאין, לכן הזהר ביראתי ותורתי ביותר, ואזכך למיגמר חיבורא דילך. ולא תצטער על דאת מטפל בצורכי ציבורא ועל ידי כן אתה מבטל מעסקא דאורייתא, דאחוז בזה וגם מזה אל תנח ידיך כי שניהם כאחד טובים, ועל ידי הכל אדם זוכה לחלוקא דרבנן למהוי ליה כתונת פסים, ומכנסים ואבנט, דעסק התורה לחוד, ותפלה לחוד, וצרכי צבור. ומכלהו מתעבידי הנהו לבושין לאתלבשא בהוא בר נש כד נפיק מהאי עלמא, לכן התעסק בכולהו, והסר מחשבות מלבבך, ותמיד יהיו מחשבותיך בתורתי ויראתי ואהבתי לבל תפריד מחשבותיך ממני". כך אמר המלאך המגיד לרבינו יוסף קארו, ואנו תלמידי תלמידיו ההולכים באורחותיו. מי יתן והיה שהקב"ה יזכנו לעסוק בתורה, גם ללמוד וגם ללמד, לשמור ולעשות ולזכות את הרבים, כי הם חיינו ואורך ימינו ובהם נהגה יומם ולילה.

כשמרן והגר"י צדקא בירכו על היין שהכל נהיה בדברו...
השתתפנו פעם בחופה אחת, אבדל לחיים עם הרב יהודה צדקא. אותי כיבדו שאגיד ברכות האירוסין, הברכות המוקדמות. נתנו לי יין שהיה כתוב עליו 'אפרת'. אמרתי לו, תביא 'כרמל מזרחי', אמר אין לי, זה מה שהבאתי. לקחתי היין ברכתי עליו 'שהכל נהיה בדברו', ואח"כ ברכות האירוסין כי חמר מדינה מברכים עליו.

אחרי גם ר' יהודה צדקא, צריך לברך ברכות הנישואין, התחיל לברך גם שהכל נהיה בדברו, ותהום כל העיר, איפה היין. אמרתי להם, פעם אחרת תדעו, 'אפרת' זה שהכל נהיה בדברו, תביאו רק יין של 'כרמל מזרחי'.

אחר כך נעשתה מהומה, שמעו שאנחנו יודעים את הדברים האלה, נגלה קלונם וחזרו בהם, כמה יקבים התחילו לשנות את הדבר להכניס באמת יין[5].

כשנכנס הרב וייס ראב"ד העדה החרדית ושמע שעושים שבע עשרה אחוז, התחנן להם "תעשו עשרים אחוז, מספיק שיהיה חמישית יין, למה תעשו שבע עשרה אחוז"? 'קתר חירק'[6] עשו עשרים אחוז. איפה זה איפה מרן שאומר ששים אחוז, עשה לנו טובה.

אחר כך היו מתלמידי ששאלו אותם ואמרו עכשיו תיקנו את זה. באמת תיקנו מעט, אדם שקונה יין ידע שזה יין, לא דצ"ך עד"ש באח"ב...



זהירותה של אם הגר"י צדקא במאה ברכות

יש אומרים שגם הנשים חייבות לברך מאה ברכות, ויש פוטרים. ומה טוב אם אפשר שגם הם יברכו. היו כמה נשים צדקניות ששמות לב על כך, אמו של חכם יהודה צדקא ע"ה, היתה חכמה וצדקת, בת אחותו של רבי יוסף חיים, זהירה בכל המצוות ומקפידה לברך מאה ברכות בכל שבת, מחפשת דברים כדי לברך עליהם מאה ברכות, 'גם ברכות יעטה מורה'[7]. זהו דבר חשוב מאוד והאדם אינו יכול להמנע מכך, רבותינו אומרים[8] "חייב אדם לברך מאה ברכות", זוהי אינה חסידות אלא חובה!



ביטול החרם על הרווקים במושב בית הדין המיוחד של מרן והגר"י צדקא והגרב"צ אבא שאול
לפני מאתיים שנה התאספו כל חכמי ירושלים וקבעו בגזרת חרם ונידוי על כל בחור רווק שנמצא בירושלים שינשא תוך ששה חודשים, ואם לא ינשא יהא בחרם אם ישאר בירושלים, אלא עליו לילך לערים אחרות חברון לצפת! כין שזה חורבן אם ישארו רווקים כאלה בהרהורי עבירה. תוך ששה חודשים כל הרווקים היו חייבים להתחתן בלי תירוצים, זו לא מצאה חן בעיניו, וכי צריך לחפש מלכת היופי?! יקח את המתאימה לו ודי! יקיים את המצוה שלו, ויפה שעה אחת קודם. ואלה שלא הספיקו להתחתן היו חייבים לעזוב את ירושלים, מאז היה אסור לבחור רווק להשאר בירושלים.

כיום יש רווקים בירושלים ולכאורה הם עוברים בחרם! אכן ישבנו כמה חכמים ביחד וביטלנו את הגזירה, כיון שהיא לא נתפשטה ואין הציבור יכולים לעמוד בה, ואין צורך שהחכמים המתירים יהיו גדולים כמו האוסרים, הדורות הולכים הלוך וחסור, בכל זאת כיון שהגזירה לא נתקיימה יכולים אפילו בית דין קטן לבטלה. וישבנו עם חכם יהודה צדקא ועוד כמה חכמים ואמרנו על דעת הקב"ה אנו מבטלים שכל ישראל לא יכשלו בנידויים וחרמות בחנם[9].
1667773137290.png


בנו של ר' יהודה צדקא נולד בבין השמשות​

ר' יהודה צדקא ע"ה, היה ידידנו, נולד לו ילד אחרי עשרים דקות מהשקיעה ביום שישי, הראיתי לו ספר 'לב חיים' לר' חיים פלאג'י שכתב, כל שלא עברה חצי שעה משקיעת החמה אסור למול אותו בשבת, אם כן איך תמול אותו בשבת?

הוא נבהל, הלך אצל דודו חכם צדקא חוצין שהיה מוהל והוא היה צריך למול, אמר לו, תראה איני יכול למולו ביום שבת רק ביום ראשון, כי בספר הזה כתוב חצי שעה. אמר, תביא את הספר, הראה לו את הספר, הוא נבהל, אמר, טוב לא נמול אותו ביום שבת אלא ביום ראשון.

חזר לישיבה 'פורת יוסף' שם היינו יחד. אמרתי לו, אם כן מה אתה עושה? אמר נדחה ליום הראשון. אמרתי לו, מה אתה חושב, מה שר' חיים פלאג'י אומר זה הלכה למשה מסיני?! זה לא נכון, לא אמת, הבאתי לו כמה ראיות שעשרים דקות אחרי השקיעה מותר למול אותו בשבת.

- אבל אמרת לי חצי שעה?

- לא אמרתי לך, רק הראיתי לך את הספר.

- עכשיו מה אעשה עם דודי?

אמרתי לו שהדוד לא ימול בשבת, "החובה היא עליך, לא עליו", הוא זר. האב חייב למול את בנו, אם הוא ירצה למול בשבת, טוב, אם לא - תביא מוהל אחר.

כששמע כך דודו, אמר אני בא, ועשו את המילה ביום שבת[10]...


הודעה חשובה ונחוצה

בהכנת המאמרים המתפרסמים כאן באתר הושקעו מאמצים רבים, בליקוט החומר, בשיכתוב ההקלטות, בעריכת הדברים ובהדפסתם, והדברים מפורסמים כאן על דעת שלא להעתיק מהם בשום פנים ואופן ללא רשות העורך והמסדר, והעובר על כך גזל בידו, ושארית ישראל לא יעשו עוולה

החפץ לפרסם ממאמרים אלו יוכל לפנות אלינו ובשמחה רבה נסייע בידו בפרסום הדברים לפי התנאים המתבקשים




לתגובות hashkafatmaran@gmail.com
ניתן להזמין נושאים אלו ועוד שלל נושאים מדבריו של מרן מודפסים על גבי חוברות כיס מנוקדות, להנצחה לעילוי נשמה, לרפואה וכדו'. לפרטים באתר.






[1] ראה עוד להלן (פרק ט) מהדרכותיו של מרן זצ"ל לגבי לימוד טעמי המקרא.
[2] ראה בשו"ת יביע אומר חלק ו' (או"ח סימן י), ובשו"ת יחוה דעת ח"ג (סימן ו) אודות נוסחי התפילה בכלל, והנוסח האחיד בפרט.
[3] כשבועיים לאחר השיעור הקודם הביע מרן זיע"א את שמחתו מהיענות הקהל לקריאתו, ותוך דקות מספר נתמלא השלחן בשטרות כסף עד אפס מקום מתרומות הקהל, כמובא במעדני המלך ח"ג פרק א' ופרק יט.
[4] מקטע זה הדברים נאמרו בערב שבועות תשנ"א בעצרת חיזוק לקראת מתן תורה. ודבר החלום מובא גם בהקדמת טהרת הבית חלק ב' (עמ' יד).
[5] כיום נשתנתה המציאות ביקבים רבים, ועל כן צריך לבדוק כל יין לגופו. הערת הגר"ח רבי שליט"א. ועיין היטב בשו"ת מעיין אומר חלק א' (פרק י' סימנים טו, נד, פה, צא) ובמקורות.
[6] - תודה רבה.
[7] תהלים פד, ז.
[8] מנחות מג:
[9] לשון מרן זצ"ל בשו"ת יביע אומר חלק ז' (יורה דעה סימן יד אות ג): ומדי דברי זכרתי ימים מקדם לפני עשרות שנים שנתתי לבי למ"ש בספר התקנות של ירושלים (דף מא ע"א): בשבטי ישראל הודענו נאמנה, כי יש הסכמה קדומה עשויה בכל תוקף ההסכמות מזמן קדמון לקדושים אשר בארץ המה, שרווק מבן עשרים שנה ומעלה לא יוכל לדור בעה"ק ירושלם ת"ו כשהוא שרוי בלא אשה, והנה בעתה ראינו כמה רווקים מבן עשרים שנה ומעלה שרויים בלא אשה בעה"ק ירושלים ת"ו, וטוענים שאין ידם משגת לצרכי החופה ולזון ולפרנס את נשותיהם וכו', ולכן נתוועדנו עם אסיפת חכמי ומנהיגי וטובי עה"ק, רוב בנין ורוב מנין, וחדשנו ההסכמה הקדומה, וכולנו פה אחד עלינו בהסכמה שלא יורשה שום בחור רווק מבן עשרים שנה ומעלה לדור פעה"ק ירושלים ת"ו בלא אשה, וזמן קצוב ניתן לרווקים היושבים בעה"ק מהיום ה' אייר עד ר"ח אלול לישא אשה, ואז יוכל להמשיך לדור פעה"ק כרצונו, ואם לא מצא מנוח לישא אשה, מחוייב הוא לצאת מעה"ק. ורשות נתונה לפקידי ירושלים לכל העובר על דברינו לגרשו מן העיר ולרדוף אותו עד חרמה בכל מאמצי כחם עד מקום שידם מגעת. וכל זה הסכמנו בכל תוקף ההסכמות וכו'.
וחתומים על זה הגאונים: רבי נסים חיים משה מזרחי (מח"ס אדמת קודש), ורבי מיוחס בכ"ר שמואל (מח"ס פרי האדמה), ורבי ישראל יעקב אלגאזי (מח"ס קהלת יעקב שמע יעקב ארעא דרבנן ועוד), ורבי גדליה חאיון (ראש ישיבת בית אל), ורבי רפאל יצחק זרחיה אזולאי (מר אביו של מרן החיד"א), ורבי רפאל משה בולה (מח"ס גט מקושר). ועוד.
והן עתה עינינו הרואות כמה בחורי חמד הלומדים בישיבות, ועוד בחורים אחרים יראי ה', מבן עשרים שנה ומעלה, אשר לא השיגה ידם לישא אשה, ודרים בעה"ק ירושלים, ואין פוצה פה ומצפצף.
ונועדתי יחד עם ידידי הגאונים רבי יהודה צדקה זצ"ל, ולהבדיל בין החיים רבי בן ציון אבא שאול (שליט"א), ודנתי עמהם על דבר ההסכמה הנ"ל, ושאפי' לא פשטה עתה התקנה הנ"ל, ברוב ישראל אשר פעה"ק ירושלים, מ"מ צריך ב"ד קטן לבטלה, כדמוכח מדברי הרמב"ם הנ"ל, וכ"כ התוס' והר"ן והמאירי, והסכמנו פה אחד במותב תלתא כחדא בביטול ההסכמה הנ"ל. כדי שלא תהיה ההסכמה שנעשתה מפי גאוני ירושלים, לפוקה ולמכשול לבחורים רווקים שלא הצליחו עדיין למצוא עזר כנגדם ... ואף נידון ההסכמה על בחורים רווקים בכלל זה, ואילו היו חיים עמנו הגאונים המסכימים, והיו רואים שבדורינו אין אפשרות לעמוד בה, לא היו גוזרים כן. ועכ"פ כיון שלא פשטה תקנתם אפי' ב"ד קטן יכול לבטלה. ... מבואר יוצא מדברי קדשו שיפה עשינו בביטול ההסכמה של גאוני ירושלים על הבחורים הרווקים. עכת"ד. וכ"ה בהליכות עולם ח"ח (עמ' עה).
[10] ועיין בהאי דינא ביביע אומר חלק ז' (או"ח סימן מא), וחלק ט' (סימן פח אות כד), וחלק י' (סימן לא), ובהליכות עולם חלק ג' (עמ' קמא), וחזו"ע שבת א' (עמ' עדר).​
 

קבצים מצורפים

  • ויאמר יהודה ממרן הרב צדקא שיחות ועובדות.pdf
    840.3 KB · צפיות: 6
כשמרן והגר"י צדקא בירכו על היין שהכל נהיה בדברו...
השתתפנו פעם בחופה אחת, אבדל לחיים עם הרב יהודה צדקא. אותי כיבדו שאגיד ברכות האירוסין, הברכות המוקדמות. נתנו לי יין שהיה כתוב עליו 'אפרת'. אמרתי לו, תביא 'כרמל מזרחי', אמר אין לי, זה מה שהבאתי. לקחתי היין ברכתי עליו 'שהכל נהיה בדברו', ואח"כ ברכות האירוסין כי חמר מדינה מברכים עליו.

אחרי גם ר' יהודה צדקא, צריך לברך ברכות הנישואין, התחיל לברך גם שהכל נהיה בדברו, ותהום כל העיר, איפה היין. אמרתי להם, פעם אחרת תדעו, 'אפרת' זה שהכל נהיה בדברו, תביאו רק יין של 'כרמל מזרחי'.

אחר כך נעשתה מהומה, שמעו שאנחנו יודעים את הדברים האלה, נגלה קלונם וחזרו בהם, כמה יקבים התחילו לשנות את הדבר להכניס באמת יין[5].

כשנכנס הרב וייס ראב"ד העדה החרדית ושמע שעושים שבע עשרה אחוז, התחנן להם "תעשו עשרים אחוז, מספיק שיהיה חמישית יין, למה תעשו שבע עשרה אחוז"? 'קתר חירק'[6] עשו עשרים אחוז. איפה זה איפה מרן שאומר ששים אחוז, עשה לנו טובה.

אחר כך היו מתלמידי ששאלו אותם ואמרו עכשיו תיקנו את זה. באמת תיקנו מעט, אדם שקונה יין ידע שזה יין, לא דצ"ך עד"ש באח"ב...
1710884653664.png
 

נושאים דומים בפורום

חזור
חלק עליון