א. אשריך "ואזכה לחדש" על הסבלנות ממש ר' פרידא.
ב. amit26 הצדיק, יש ששואלים כדי לקבל תשובה ויש ששואלים כדי לשאול, כבר הרב בוטבול כתב שיש כאן 2 צדדים ואין כאן הכרע גמור וברור, החזו"א כתב שעיקר בלימוד זה להבין את הצד השני, אז נסה להבין.
ג. קצת לא מכובד לומר על הפסק של מרן שליט"א "לחזור על הטעות", תהיה בטוח שהוא יודע יותר טוב ממך גם את המקורות ההלכתיים וגם את המדיניים, והוא גם "קצת" יותר תלמיד חכם ממך, קצת ענווה לא תזיק.
ד. ולגופו, יש הכרעות הלכתיות שאין בהם גדר מוכרע ויבש, אלא מקרים שצריכים החלטה והכרעה על ידי לבם הטהור של גדול"י (כמו נושא הפריון של הגר"מ פינשטיין ,כרטיס אדי, ועוד רבים), כמו כן פה, יש סכנה עתידית ויש סכנה עתידית, דעת תורה של גדול"י (בלבד!) קובעת איזה סיכון הקב"ה מצווה אותנו לקחת ונכנס בגדר של ר' יעקב אטלינגר זצ"ל (שלא מצאנו עליו כ"כ חולקים בעניין זה, אז למה לכנות אותו יחידאה?) ואיזה סיכון כבר לא. למשל בעניינינו פצצת אטום מסתמא לא, אך שחרור אלפי מחבלים כן. ואפילו שידוע שהם יחזרו לטרור וכו' ,עדיין , כי לא הנחש ממית אלא החטא ממית. נקודה. ואם עדיין לא מובן, בעז"ה שיהיה לנו לב של גדול"י נבין. (אתה כמובן יכול לומר שאתה יותר מתחבר לספק של הרב בוטבול שליט"א).
ולהמחשה: אם לא היינו עושים את עסקת שליט, היו מתים בשמח"ת 1600 לא 1500, כלומר עוד 100 נוספים בעבור שלא עשינו את מצוות התורה ולא שחררנו מחבלים בעבור שליט כשהתורה צוותה על כך.
ה. לומר שמרן זיע"א לא ידע על הסיכון שיש בשחרור אלף מחבלים בעסקת שליט, שכל המרצחים יחזרו לטרור וכו' ובודאי בדרך הטבע יהרגו אנשים, זה פחות מצחיק מבדיחת קרש, וקצת מוריד בערכו של מרן זיע"א. (אלא מאי? לא שחרור המחבלים אשם, אלא חטאינו אשמים).
אשריך.
ב. האמן לי שאני שואל כדי לקבל תשובה.אין לי מה לשאול בשביל לשאול,אני לא טיפוס כזה.. ומצד שני אם אני מחפש את האמת אז "והוי מתאבק בעפר רגליהם" תורה אמת כתיב בה ואם אני לא מבין אז אני ממשיך להקשות. לענ"ד זו דרכה של תורה, אמנם נהיה הרגל בדורינו בויכוח כשמתמודדים עם קושי פשוט לעשות "דה לגיטמציה" לצד השני,ולומר שהוא פשוט רוצה לשאול בשביל לשאול,אך אני מעיד על עצמי בכנות שאני שואל כדי לקבל תשובה.ומה שנאי ממשיך להקשות,כי לטעמי לא קיבלתי תשובה(נכונה,לענ"ד)
ג. מי אמר שהוא לא תלמיד חכם יותר ממני?תראה שבראשית האשכול רשמתי שאם הייתי רה"מ,הייתי חותם על הסכם שהוא היה מורה גם שאני חושב שזה טעות. ומה הקשר לענווה? דרכה של תורה היא שצריך להבין את הסברות ולשאול כשאתה לא מבין,אין לזה שום קשר לענווה. וזה שהוא יודע טוב ממני את המקורות - ברור! בגלל זה אני שואל מה המקורות שלו..(וכשהם לא נראים לי תואמים,עליי לומר שאחר אלף המחילות אני לא זוכה להבין איך הם מתאימים לסוגיה שלנו. דרכה של תורה היא לזרוק את השכל ולקבל את כל דברי הרב באופן מוחלט?(שוב,באופן העיוני,אני לא מדבר למעשה ואז ודאי לזרוק את השכל)
וזה שאמרתי "לחזור על הטעות" זו הגדרה שאמרתי אליבא דמרן,הוא עצמו אמר שחרור סינוואר הוביל לשביעי באוקטובר...
ד. כבודו סותר את עצמו,אמרתם שאטום לא,אבל מחבלים כן,ואז אמרתם לא הנחש ממית אלא החטא ממית.אטום זה לא נחש? אטום זה החטא?באמת..
ואה"נ אם כבודו סובר שאטום לא ומחבלים כן,מה הסברא לחלק?זה מוביל לאסון,זה מוביל לאסון
ה. לעניין שליט,לפי סברתך שהיו מתים 1600,הרי מרן בעצמו אמר שחרור סינאוואר המית אסון.הוא לא אמר שבכל מקרה הטבח של שביעי באוקטובר היה קורה.
ובאמת.. אי אפשר להתעלם מהמציאות, זו סוגיא פשוטה בעינייני אמונה וביטחון. ודאי שנגזר על אותם 1500 למות,בלי קשר לעסקה או לא.אבל התורה ציוותה כשאנו רואים שדבר מסויים מסוכן,לא לעשות אותו.אי אפשר להגיד על מישהו שנהרג בתאונת דרכים כי הוא נסע על 300 קמש שאין בעייה לסוע 300 קמש, "הוא ממילא נגזר עליו למות" ברור לכבודו שהדברים פשוטים שלא אומרים כך..
ה. מרן עצמו הוא דוגמא נפלאה לכך. בשחרור שליט הוא לקח סיכון,וגם בעצמו אמר לביבי במפורש שהתנאי שלו להסכם הוא שברגע שמחבל חוזר לטרור לחסלו(ובצהל לא הצליחו לעשות זאת) ושיחקקו חוק נגד מחבלים.
אבל הדוגמא הכי נפלאה ממרן,זה שהוא עצמו בתחילה פסק שיש להחזיר שטחים,ואח"כ בהתנתקות היה מגדולי המתנגדים לה. ולכאורה מדוע? הוא פסק שטחים בעד שלום! אלא שמרן היה מציאותי. הוא ראה שניסינו לעשות מהלך שאולי מותר הלכתית,אבל המציאות מוכיחה כאלף עדים שהוא לא טוב,ולכן למד מהטעות והתנגד קשות לחזור עליה שוב
לכן ברור לי ופשוט שאם מרן היה חי בימינו כיום ,אחרי שהוא ראה מה שהיה עם עסקת שליט הוא לא היה מתיר בשום אופן לחזור על זה שוב
www.tv2000.co.il
