• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

מאמר בענין השמטות הבית יוסף

השמטות הבית יוסף

מתוקף מלאכתי לאסוף בספרי הנקרא אור חדש (אפשר לקבלו למייל ע''י בקשה למייל A0583234688@GMAIL.COM) אלפים רבים של שיטות ראשונים שלא נזכרו בספר בית יוסף, נודעתי מעט במה מצויה יותר השמטה ובמה פחות, וכשאני כותב השמטה כוונתי לומר שהושמטה דעת אותו ראשון במחלוקת שהביא הב''י. ואסכם כאן מעט מן הדברים.

הב''י בהקדמתו לספרו כתב בזה הלשון: "נמצא שמי שיהיה ספר זה לפניו יהיו סדורים לפניו דברי התלמוד עם פירוש רש''י והתוספות והר''ן ופסקי הרי''ף והרא''ש והמרדכי והרמב''ם והגהותיו ומגיד משנה ורבינו ירוחם וספר התרומה ושבולי הלקט והרוקח ושערי דורא וספר התשב''ץ וספר העיטור ונמוקי יוסף וסמ''ג וסמ''ק וארחות חיים ותורת הבית והגהות אשירי וספר המנהיג והאגור וספר בעלי הנפש להראב''ד ותשובות הרא''ש והרשב''א והר''י בר ששת וה''ר שמעון בר צמח ומהר''י קולון ותרומת הדשן. כל דבריהם מבוארים היטיב, ובקצת מקומות מאמרי הזוהר". ולאחר מכן הוסיף הב''י שהגיע לידו גם כתבי מהר''י אבוהב ומהר''י בן חביב.

והנה רשימה זו מייצגת את הספרים שהב''י מרבה להביא מהם, מי פחות ומי יותר, אבל לא הובאו ברשימה זו הרבה ספרים שהביא מהם הב''י מעט פעמים ואף אם הביאם מכלי ראשון. במאמר זה אסקור מעט את כמות ההשמטות שהב''י השמיט מספרי הראשונים.

ראשית, אעיר שכדי לידע איזה ספרים היו לב''י, צריך לבדוק מה הוא מביא מכלי ראשון ומה אינו מביא בשום מקום מכלי ראשון. החיד''א ועוד אחרונים דנו מה הוא סדר כתיבת חיבורי רבינו יוסף קארו זצ''ל, ואחד מהדרכים לפשוט ספק זה הוא על ידי שבודקים איזה ספרים הוא לא הביא בחיבור מסוים כלל ובחיבורו האחר הוא מביאו, וזו הוכחה שהחיבור שבו הוא מביא ספרים נוספים הוא המאוחר, כי מסתבר שספרייתו הלכה וגדלה ולא הלכה ופחתה.

סדר כתיבת הב''י היא אורח חיים יורה דעה אבן העזר חושן משפט, ולאחר מכן בדק הבית לפי סדר זה, להלן יבואר שתוך כדי כתיבת הב''י נוספו לו כמה ספרים, ועל כן כל ספר שנזכר בב''י וניכר שאינו שיבוץ מאוחר אחר כתיבת הדברים, דהיינו שאין זו תוספת המובאת לאחר גמר דברי הב''י באותו ענין, הרי זה סימן בדרך כלל שמזמן כתיבת סימן זה והלאה היה לב''י ספר זה, ועל כן רצוי יותר למצוא איזכור מוקדם יותר לפי סדר הב''י. יצויין שהרבה מספריו של הב''י היו בכתב יד ולא בדפוס יען כי עוד לא נפוץ הדפוס בימיו.

ההשמטות מתחלקות לג' קבוצות- א' השמטות מחמת שלא היו הספרים לפני הב''י, ב' היו הספרים לפני הב''י אבל לא היה מזמנו לעבור על כל ספריו בכל נושא ונושא, ג' היו הספרים והיה אפשר לב''י לבדוק בהם ולהביא את דעתם, אלא שלא ייחס להם חשיבות להעלות או להוריד בנושא כזה, מחמת שכבר נחלקו בו גדולי הפוסקים.

נדירה ביותר השמטה מרי''ף רא''ש ורמב''ם וכן רש''י בדוכתיה, דהיינו בגוף הסוגיא הנידונה, אף השמטה מר''ן על הרי''ף בדוכתיה נדירה. לעומת זאת, הב''י לא ראה את ספר המאור של הרז''ה, מלחמות הרמב''ן והשגות הראב''ד על המאור או על הרי''ף, וכ''כ החפץ חיים בהקדמתו לליקוטי הלכות חלק א', שהב''י לא ראה את המאור והמלחמות, ע''כ, ועל כן הב''י מביאם רק מכלי שני, דהיינו בדרך כלל הר''ן, ומחמת כן יש מהם השמטות לרוב.

הב''י מרבה להביא מהתוס' הנדפסים בש''ס לפנינו, אמנם כשהוא מביא ציטוט הוא מעדיף לצטט מהרא''ש או מהר''ן אע''פ שמקור הדברים הוא בתוס'.

כידוע, הפירוש הממוקם לפנינו במקומו של רש''י במסכת מו''ק אינו לרש''י אלא הוא מבית מדרשו של רבינו גרשם כמבואר בראשונים. ובדורות האחרונים הדפיסו את דברי רש''י האמיתי מכתב יד. והב''י בהל' חול המועד מביא כמה פעמים את דברי רבינו גרשם וקורא להם רש''י בטעות, כגון בסי' תקלא סעיף ג, ולעומת זאת בהל' אבילות שהרבה מהלכות אלו מקורם במסכת מועד קטן, הב''י כמעט שאינו מביא כלום מרש''י או מרבינו גרשם, ופעמים בודדות מביא את דברי רש''י האמיתי רק מכלי שני. ונראה שכשהגיע הב''י להל' אבילות כבר הבין על ידי דברי רש''י המובאים בראשונים שהפירוש שאצלו אינו מרש''י.

הב''י לא מביא הרבה בחידושי הרשב''א והרמב''ן, דהיינו לא מביא הרבה ביחס לחשיבותם, ומביאם בדרך כלל מכלי שני, דהוא בדרך כלל המגיד משנה, ואפשר שלא היה לו את כל חיבוריהם אלא מקצתם. הב''י כמעט שאינו מביא כלל מחידושי הר''ן והרא''ה וגם כשמביאם מביאם בדרך כלל מכלי שני, וכן אינו מרבה להביא מהריטב''א אע''ג שהריטב''א הוא ראשון עם דעה נחרצת ובכל נידון מכריע את ההלכה בלשון נחרצת, כגון ולא נהירא כלל, והנכון, ושאר לשונות, אמנם כמה פעמים מביאו מכלי ראשון, כגון באו''ח סימן רמח, סעיף ג. לפעמים הב''י מביא מתשובת הריטב''א מכלי ראשון כגון ביו''ד סי' רסה, לפני סעיף ג. הב''י לא מביא מבית הבחירה להמאירי מכלי ראשון וודאי שלא ראהו, אמנם היה לו את ספר קרית ספר למאירי ומביאו באו''ח סי' לב.

תופעה מעניינת ישנה בב''י בהל' טריפות, שלפעמים מביא את דעת הרמב''ן מכלי שני דרך הר''ן, ובדברי הר''ן שהיה לפני הב''י נפלו טעיות סופר וכמה פעמים היה כתוב לפני הב''י הרמב''ן במקום הרמב''ם, ומחמת כן הב''י סמך לפסוק כהרמב''ם כיון דהרמב''ן מסכים עמו, אבל בדברי הרמב''ן בחידושיו מבואר להדיא דהוא חולק על הרמב''ם בזה, כגון ביו''ד סי' נב, סעיף ז, ובסי' נח, סעיף ג, ונמצא דלא רק שאין הרמב''ן מסייע אלא הוא אף חולק, ויש לזה משמעות כבידה בהלכה, וציינתי את הדבר על אתר בספרי הנ''ל.

הב''י כמעט שאינו מביא מכלי ראשון מבה''ג ושאילתות ותשובות הגאונים אלא כמעט תמיד הוא מכלי שני ואף מכלי שלישי ורביעי, הגם שהב''י בחו''מ כתב "בדקתי בספר הלכות גדולות שאצלי", וביו''ד סי' רא סעיף מ, כתב בבדק הבית "אחר כך בא לידי הספר של השאילתות".

הטור מביא לעתים נדירות מהמנהיג, וכן הב''י מביא מהמנהיג רק מעט מאוד. הטור אינו מביא בשום מקום משבולי הלקט, ולעומתו, הב''י מרבה להביא ממנו. אמנם הב''י מביאו רק כדי להביא ממנו חידושי דינים שלא נזכרו בפוסקים, אבל במחלוקות של גדולי הפוסקים אינו מביא את דעתו בדרך כלל, ואולי מחמת שלא החשיבו להכריע ביניהם. יצויין שכשהב''י מצטט משבולי הלקט לשונו קצת שונה מהלשון שלפנינו, ואין ספק שהיה לפניו כת''י אחר מהכת''י שממנו נדפס הספר שלפנינו. הב''י באו''ח סימן שח, סעיף כב, כתב אחר זמן רב שכתבתי זה בא לידי ספר שבולי הלקט, ע''כ. ונראה מזה שהב''י שיבץ הרבה מדברי שבולי הלקט זמן רב לאחר שסיים לכתוב את הבית יוסף באותו נושא. ספר שבולי הלקט בנוי מעיקר הספר שהוא שע''ב שיבולים, ולאחר מכן בסוף הספר הוסיף המחבר על ספרו הרבה הלכות כגון הל' אבילות ומילה ושחיטה ועוד, והב''י מביא הרבה פעמים מדברי שבולי הלקט בחלק השיבולים ואינו מביא בשום מקום מחלק ההלכות שבו, ולכאו' היה נראה שלא היה לב''י את התוספת שהוסיף המחבר, אבל לאחר מכן מצאתי שהב''י ביו''ד סי' נד,ה, ובסי' נה,ה, הביא משבולי הלקט בהל' טריפות.

הב''י מביא מהאשכול ורבינו ישעיה (הרי''ד) רק מעט פעמים ומכלי שני, ואינו מביא מהיראים אלא מעט. וכן מביא מעט מהרוקח ומכלי ראשון, מסמ''ג וסמ''ק והתרומה מביא יותר פעמים ומכלי ראשון, אבל עדיין הוא מעט ביחס למה שכתוב בהם. מדברי הב''י בכל מקום מבואר שספר סמ''ק שלפניו היה מעורבב עם הגהותיו ולא היה ניכר בו מה סמ''ק ומה הגהה, כגון באו''ח קעח,ד, וכן בהרבה מקומות קורא להגהת סמ''ק בשם סמ''ק.

הב''י מביא מעט מהעיטור ומכלי ראשון, ובאו''ח סי' יא, סעיף יב, כתב "אחר זמן בא לידי ספר העיטור". הב''י באו''ח סי' מב, סעיף ב-ג, כתב "אחר כך בא לידי ספר אורחות חיים". הב''י ביו''ד סי' ערה, סעיף ב, כתב "אחר זמן בא לידי ביאור טור אורח חיים להר''י אסכנדרני". ולעיל הבאתי שכתב כן גם לגבי השאילתות, ומבואר דנוספו לב''י עוד ספרים לאחר שהתחיל בכתיבת הבית יוסף. הב''י באו''ח סי' ריט, סעיף ד-ה, כתב על הרא''ש "ואפשר שכתב כן בתוספותיו". ונראה מזה שלא היה לו תוס' הרא''ש. הב''י ביו''ד סי' סד, סעיף ח-ט, כתב "ואני מצאתי כתוב בשם ספר אגודה". ונראה מזה דלא היה לו אגודה.

הב''י באו''ח סוף סימן תקיא, כתב מצאתי בתשובה אשכנזית כמדומה לי שהיא של מהר''י מולין, ע''כ. ובאו''ח סי' רנח, כתב ומצאתי כתוב כמדומה לי שהוא לשון מהר''י בן חביב, ע''כ. וכן בסימן שא, סעיף כה, כתב אחר שכתבתי כל זה מצאתי כתוב ביאור לשון זה בסידור נכון וכו' וראיתי להעתיקו, ע''כ, וכתב הט''ז בס''ק טו, שהם דברי מהר''י בן חביב, ע''כ. ומבואר שלא תמיד היו התשובות מסודרות לפני הב''י לפי דברי כותבם, ולא תמיד ידע מאיזה מקור באו.

הב''י באו''ח מרבה להביא את דברי מהר''י אבוהב, אמנם ככל שמתקדמים בחלק או''ח כך פוחת והולך הבאת דברי מהר''י אבוהב.

החיד''א בשם הגדולים ד''ה בדק הבית, כתב דספרי הראשונים שהיו לב''י היו בכתב יד, כי עדיין לא נדפסו בימיו.

החיד''א בשם הגדולים ד''ה שלטי הגבורים, כתב שהב''י לא ראה את ספר שלטי הגבורים על הרי''ף, ע''כ, וכ''כ החפץ חיים בהקדמתו לליקוטי הלכות חלק א', אולם הדרכ''מ מביאו וקורא לו הגהות אלפסי. החיד''א שם בד''ה הרשב''א, כתב שהב''י לא ראה את ספר משמרת הבית לרשב''א וכן את ספר בדק הבית לרא''ה, ע''כ, אמנם לפעמים מביא הב''י את דברי הרא''ה בבדק הבית מכלי שני דהיינו בדרך כלל מהר''ן ולפעמים מהאורחות חיים. בהקדמה להוצאת הטור כתבו המהדירים שהב''י לא ראה את חיבורי רבינו חננאל ור''י אבן מיגאש, ראבי''ה, אור זרוע, ואגודה.

יש עוד הרבה ספרים שאין דרך הב''י להביא מהם כלל או שמביא מהם רק לעתים נדירות, ואלו הם: החינוך, הערוך, העתים, הפרנס, הנייר, ראב''ן, הרי''צ גיאת, השטרות, המקח והממכר, חידושי הרמ''ה, הפירוש המיוחס לרבינו גרשום, רבי אברהם מן ההר, תמים דעים, ספר הישר לר''ת, הרוקח, כפתור ופרח, פסקי ריא''ז, מחזור ויטרי, הפרדס, האורה, סדר רב עמרם, הריטב''א והפרדס על הל' ברכות, וכן ספרי שו''ת לרמב''ם ולרש''י ולמהר''ם מרוטנבורג ולרי''ף ולמהר''ח אור זרוע ולריטב''א ועוד הרבה.

הב''י ביו''ד סי' יח, סעיף יז, הביא מכלי ראשון משערי תשובה לה''ר יונה. היה לב''י גם כמה ספרים נדירים שנעלמו מאיתנו וכמעט שלא הוזכרו במקורות אחרים, כגון באו''ח כח, סעיף ב, ספר מערכת האלוהות, ובאו''ח ריש סימן שח, ספר הנקרא מקדש.

הב''י ביו''ד סי' שמג, סעיף א, כתב שהרמב''ן הוא גדול שבאחרונים. הב''י ביו''ד סי' קי,ה ד''ה ומ''ש רבינו ואיני, כתב על הרשב''א שהוא מעיין המתגבר עמוד העולם אשר באורו נראה אור, ע''כ. ושם בסי' קיב,ה, כתב על הרשב''א דנהירין ליה שבילי דרקיעא. הדרכי משה ביו''ד סי' רעו אות ב, כותב בתוקף על הב''י שם, שפירש את כוונת הטור בצורה רחוקה כדי להשיג עליו. אמנם בהקדמתו לדרכי משה, וכן בתשובה אל הב''י בשו''ת הרמ''א סי' מח, משבחו מאוד מאוד.
 
נערך לאחרונה:
רק רציתי להעיר את עיני הרב שהסיבה שמרן לא הביא הרב את התרומה ועוד ראשונים אשכנזים מבואר בהקדמתו וז"ל:
ולהיות כי כבר נודע שהרא"ש והמרדכי וסמ"ג וסמ"ק וספר התרומה והגהות מיימון כולם נמשכים אחר דברי התוספות על הרוב לכן אם בקצת מקומות לא אכתוב דעתם אל יחשדנו שומע כי כשאני כותב דעת התוספות איני צריך לכתוב דעת הקדושים הללו שסתמם כפירושם. והנה בא לידי קצת תשובות הרשב"א כתובות בעט ברזל ועופרת בדפוס וכתוב בתחלתן שהם תשובות הרמב"ן. וכשאני כותב מאותן תשובות אף על פי שאני יודע שהיא תשובת הרשב"א אני כותב כתוב בתשובות להרמב"ן לפי שספרי הדפוס מצויים ביד כל אדם ומי שירצה לעיין לשון התשובה עצמה יוכל לעמוד עליה. ע"כ
 
הב''י ביו''ד סי' יח, סעיף יז, הביא מכלי ראשון משערי תשובה לה''ר יונה. היה לב''י גם כמה ספרים נדירים שנעלמו מאיתנו וכמעט שלא הוזכרו במקורות אחרים, כגון באו''ח כח, סעיף ב, ספר מערכת האלוהות, ובאו''ח ריש סימן שח, ספר הנקרא מקדש.
האם גם ספר הפליאה המוזכר באו"ח סי' צ סעי' כב הוא כזה או שנמצא בידינו? וספרים נוספים כגון אוהל מועד מדוע אינם נפוצים כיום אלא נדירים הם מאוד
 
האם גם ספר הפליאה המוזכר באו"ח סי' צ סעי' כב הוא כזה או שנמצא בידינו? וספרים נוספים כגון אוהל מועד מדוע אינם נפוצים כיום אלא נדירים הם מאוד
יש ספרים שנדירים אבל אינם נחשבים לאבודים כגון ספר הפליאה, אבל יש ספרים שהם נחשבים כאבודים, בדרך כלל המדד שלי הוא שאם ציינו המציינים היכן הוא בגוף הספר כנראה שאינו אבוד.
ספר אוהל מועד ועוד ספרי ראשונים הם נדירים מחמת ענין של היצע וביקוש, כיון דאין ביקוש כל כך לספרי ראשונים לכן לא מדפיסים כל כך וממילא ההדפסות האחרונות אזלו והתכלו.
 
הב''י לא מביא הרבה בחידושי הרשב''א והרמב''ן, דהיינו לא מביא הרבה ביחס לחשיבותם, ומביאם בדרך כלל מכלי שני, דהוא בדרך כלל המגיד משנה, ואפשר שלא היה לו את כל חיבוריהם אלא מקצתם. הב''י כמעט שאינו מביא כלל מחידושי הר''ן והרא''ה וגם כשמביאם מביאם בדרך כלל מכלי שני, וכן אינו מרבה להביא מהריטב''א אע''ג שהריטב''א הוא ראשון עם דעה נחרצת ובכל נידון מכריע את ההלכה בלשון נחרצת, כגון ולא נהירא כלל, והנכון, ושאר לשונות, אמנם כמה פעמים מביאו מכלי ראשון, כגון באו''ח סימן רמח, סעיף ג. לפעמים הב''י מביא מתשובת הריטב''א מכלי ראשון כגון ביו''ד סי' רסה, לפני סעיף ג. הב''י לא מביא מבית הבחירה להמאירי מכלי ראשון וודאי שלא ראהו, אמנם היה לו את ספר קרית ספר למאירי ומביאו באו''ח סי' לב.

תופעה מעניינת ישנה בב''י בהל' טריפות, שלפעמים מביא את דעת הרמב''ן מכלי שני דרך הר''ן, ובדברי הר''ן שהיה לפני הב''י נפלו טעיות סופר וכמה פעמים היה כתוב לפני הב''י הרמב''ן במקום הרמב''ם, ומחמת כן הב''י סמך לפסוק כהרמב''ם כיון דהרמב''ן מסכים עמו, אבל בדברי הרמב''ן בחידושיו מבואר להדיא דהוא חולק על הרמב''ם בזה, כגון ביו''ד סי' נב, סעיף ז, ובסי' נח, סעיף ג, ונמצא דלא רק שאין הרמב''ן מסייע אלא הוא אף חולק, ויש לזה משמעות כבידה בהלכה, וציינתי את הדבר על אתר בספרי הנ''ל.
אני מעיין הרבה ברמב"ן. וכפי מה שיצא לי שהב"י לא ראה חידושי הרמב"ן כלל. מימי לא ראיתי שהביא את חידושי הרמב"ן ללא כלי שני.
 
אני מעיין הרבה ברמב"ן. וכפי מה שיצא לי שהב"י לא ראה חידושי הרמב"ן כלל. מימי לא ראיתי שהביא את חידושי הרמב"ן ללא כלי שני.
איני נמצא כעת מול ספרים, אך מה שזכור לי כעת שבסי' בחושן משפט העוסק בדינא דגרמי, הביא הב"י מכלי ראשון אפילו את קונטרס דינא דגרמי לרמב"ן, עי"ש בלשון הב"י.
 
איני נמצא כעת מול ספרים, אך מה שזכור לי כעת שבסי' בחושן משפט העוסק בדינא דגרמי, הביא הב"י מכלי ראשון אפילו את קונטרס דינא דגרמי לרמב"ן, עי"ש בלשון הב"י.
הוא מביא את הרמב"ן שלא בחידושיו על הש"ס אבל בחידושיו על הש"ס לא ראיתי מעולם.
 
חזור
חלק עליון