יש לעיין היטב בדברים.
אבל רק אכתוב גרגיר אחד. לגבי "תורת החילוק".
יש לדעת, שהסברות הישרות לא נקנות בהגבהה או במשיכה, אלא נקנות בעיקר מעיון עמוק בגוף הסוגיא, כלומר כאשר אתה מעיין היטב בדברי התוס' ובודק וחוקר כל דבר לאשורו [כגון מה בדיוק הם מקשים, אם כך וכך, קשה דוחק הלשון. ואם כך וכך, יקשה דוחק העניין - דמסברא אין זה נראה. ואם כך וכך, אמאי לא הקשו כן בריש הסוגיא. ואם כך וכך, לא יבוא תירוצם. ואם כך וכך, מה זה קשור לתחילת דבריהם או מה זה קשור לפרש"י שהביאו קודם, אלא על כרחך קושייתם כך וכך, ומוכרח הוא שכן הוא קושייתם ולא אחרת. (הרבה פעמים אי"צ לזה, אלא הוא פשוט המובן מאליו, אבל הרבה פעמים צריך להתבונן היטב כנ"ל). ובודק היטב מדוע הקשו רק לפי שהקדימו בדבריהם קודם קושייתם ובלי זה הוא לא קשה (גם זה - לפעמים זה פשוט, אך מאידך פעמים צריך התבוננות יתירה), ולאח"מ מברר מה יסוד מחלוקתם עם רש"י, ומעיין במהרש"א וכו'. (כל אחד כפי כוחו והשגתו) מכל זה:] האדם קולט יותר ויותר סברות תלמודיות וסברות ראשונים המוכחות מגוף הדברים ולא מחקירות בעלמא,
ובכך מתיישר יותר ויותר. וזהו מה שכתב החזו"א באגרות (אגרת א) הנודעת
שלימוד המהרש"א מרגיל את האדם בעיון נכון ועמוק וכו'. וז"פ. (וראיתי מי שציין לספר אביר הרועים עמ' 78 ובהערה שם, ועמ' 84 ובהערה שם, ובעמ' 141 הערה ב. ואינו מצוי איתי). ועיין בילקוט הגרשוני (שבת ל. ד"ה פלפלת בחכמה). ובמה שהארכנו טובא בספר
נתיבי התלמוד. וראיתי עוד מי שכתב בסיכום דרך הלימוד בקצרה, והעתקתי דבריו. מצו"ב.
וכך הוא גם דרך לימודם של אבותינו ורבותינו, כידוע לכל מעיין בראשונים ובשטמ"ק ובגדולי האחרונים וכו' (עי' בספר נתיבי התלמוד הנ"ל).
ועיין גם מה שצווח על זה השל"ה (מצורף) על החילוקים שאומרים ש"זה מחדד", וכתב על זה מילים חריפות, וכתב (אות כז ובהערה) שעיקר מה שמחדד הוא בדרך הנ"ל.
וגם מרן זצ"ל תמיד המליץ על שיטה זו, עיין בהקדמת המו"ל שרביט הזהב הנד"מ (עמ' 2):
ודי בזה, ואידך
זיל גמור.