אריאל שמואל
Active member
לענ"ד, חידושי הגרע"י על הש"ס ועל הרמב"ם (במאור ישראל) לא דומים כלל בצורת הניתוח לשער המלך ולמחנה אפרים
- סטָטוּס
רובם זה בכלל ליקוט משאר ספריו ההלכתיים.
ועכ"פ ודאי שאינם קשורים אפי' במאומה לדרך הלימוד של המהרש"א ומהר"ם שי"ף ומשמרות כהונה וכד'.
אבל אתה מסכים שלא כל שני שם הוא ת"ח. או שאינך מכיר?
עכ"פ כתוב חז"ל אלף נכנסים לתלמוד וא' מגיע להוראה, ואם שם מתוך אלפיים יוצאים אלף להוראה זה אומר שהם רק חושבים שהגיעו להוראה.
לא דומה, כי ביאליק פרש לדרך אחרת, ואפי' אפי' לא העיז לטעון שזה בגלל ישיבת וואלז'ין.
משא"כ הם שטוענים שזה הדרך של כס"ר, וקרעי מתקבל שם בכבוד גדול, וזוכה לברכת ראש ישיבתו כחבר מן המנין.
עיני ישראל
Well-known member
מי המציא לך שקרעי אומר שזה הדרך של כס"ר? אתה מביא דברים עם פרשנות שלך.. מה שהוא מגיע לאירועים ומתכבד בכבוד גדול כי הוא שר או חבר כנסת... כמו דרעי שמקבלים אותו בכבוד מלכים... ואגב מי אמר לך שהשרים של ש"ס יותר צדיקים ממנו אתה מסתכל לפי הכיפה...??? יצא לי לשמוע אותו ודוקא הוא נשמע לי עם יראת שמיים.. לפחות יש לו יראת כבוד לרבו... מה שאין אצל אחרים.
אני מבין היטב כוונתך, ואכן זה חשוב וטוב, אבל לקושטא זה לא העיקר, כלומר עיקר העיון וההבנה הנכונה להבין דבריהם הוא מלימוד העיון העמוק בדברי רבותינו הצרפתים בעלי התוס', ומהם עצמם אתה לומד היאך לחלק היטב, והיאך לדמות היטב מילתא למילתא, כפי שחילקו הם וכפי שביארו את דבריהם העמוקים במהרש"א ומהר"ם שיף ורע"א ומשמרות כהונה (שהוא הרע"א של הספרדים כידוע), וכיו"ב. למה חשבו לדמות לשם כך בשאלתם, ומה הבינו בתירוצם וכו' וכו', והיאך יסתדרו דבריהם עם מה שפירשו לעיל או לקמן ובעל כרחך לחלק כך או כך, ואלו דברים שקשה להסביר אותם בכתב. [ואגב הקצוה"ח למד להיות קצוה"ח לא על ידי שהוא למד קצוה"ח, אלא ע"י שלמד היטב את הגפ"ת לעומקה ולרוחבה בעיון עמוק... ואני יודע שעכשיו תענה כל מיני חילוקים (שכנראה נולדו ב"תורת החילוק"), אבל האמת תשאר במקומה]. ולצערי הרב אני רואה הרבה אברכים ורבנים שכתבו ספרים ותשובות, שגם את גוף הפוסקים שהביאו לא הבינו נכון, ומלבד זה גם לא דימו מילתא למילתא בצורה נכונה כלל, ומזדרזים להשיג. ואכמ"ל. וכבר צווח על זה החזו"א הנ"ל, ועוד כל הגדולים (תעיין בספר נתיבי התלמוד, ואח"כ תכתוב מה שתכתוב).
ונכון שטוב להוסיף גם שאר ספרי הפלפול כקצוה"ח וכו' (וכן המליץ מרן זצ"ל לבניו), אבל זה רק טוב, לרווחא דמילתא, וברור שאם זה גורע מההבנה בעומקה בגוף הפשט, הרי יצא שכרו בהפסדו עשרת מונים. וראה עוד בקובץ המצורף הבדלי דרכי הלימוד והתוצאות...
ואם עדיין כבודו לא הבין, כנראה חסר לך בתורת העיון...
ונכון שטוב להוסיף גם שאר ספרי הפלפול כקצוה"ח וכו' (וכן המליץ מרן זצ"ל לבניו), אבל זה רק טוב, לרווחא דמילתא, וברור שאם זה גורע מההבנה בעומקה בגוף הפשט, הרי יצא שכרו בהפסדו עשרת מונים. וראה עוד בקובץ המצורף הבדלי דרכי הלימוד והתוצאות...
ואם עדיין כבודו לא הבין, כנראה חסר לך בתורת העיון...
מלבד שזה לא קשור, כי הגם שדרכו דרך ישרה, עדיין מנין שהעיקר להשקיע בזה, קודם כל צריך להשקיע בעיון עמוק בגפ"ת מהרש"א וכו', והוא הוא המיישר את האדם בלימודו ובכך הוא יודע לחלק בין מילתא למילתא בצורה נכונה וישרה, והשאר זה רק תוספת לרווחא דמילתא למי שרוצה. עוד בה, דהנה זה לשונו של מרן הראש"ל בעלון בית מרן (גליון מספר 105, אגב זה בדיוק פרשת בשלח...): בצעירותי קניתי ספר שיעורי רבי שמואל רוזובסקי, וכשמרן זצ"ל ראה אותי לומד בספר הזה, אמר לי: זה טוב מאד, "הספר הזה" הוא "קרוב" לאמת יותר משאר ספרי הפלפולים. עכ"ל. ודו"ק, והבן.
זה לא סותר את הנ"ל,
דהיינו:
מי שלומד את העיון העמוק בהבנת חילוקי התוס' והראשונים - הוא בפגישות הראשונות הנצרכות.
ומי שלומד גם את ספרי הפלפול - הוא בפגישות האחרונות שאף שלפעמים הוא טוב אך לפעמים זה עלול להזיק...
ומי שלומד "רק" את ספרי הפלפול ולא לומד מהרש"א היטב או עכ"פ מתעמק היטב בגוף הסוגיא והראשונים כדרכו של המהרש"א ודעימיה - הרי הוא כאילו הוא דילג על הפגישות הראשונות וקפץ לפגישה חמישית שישית... [וראה בארחות צדיקים (שער התורה) שכתב: כל אחד רוצה ללמוד תוספות וכל חידושים וחידושי דחידושים קודם שידע צורת התלמוד, א"כ איך יצליחו, כיון שעושה להפך ממה שאמרו חכמי התלמוד. עכ"ל. ע"ש. ומה נאמר היום שהרבה לא מעיינים היטב בגפ"ת ומיד קופצים לקצות ולנתיבות וללומד'ס וכו' (אלא שכתבתי להליץ בעדם מצד שהעיון העמוק בגוף הגפ"ת קשה ודורש סבלנות שקשה להרבה בחורים היום, אבל ברור שהדרך הנכונה היא כמו שדרכו בה כל רבותינו)].
שלח כמה וכמה לישיבה שהיא מעין דרך זו, דמלבד שכן הורה לדיין הגאון הרב דוד בירדוגו הנ"ל, ואמר לו: הרמב"ם כותב, שצריך למצוא לבנו ספרא דווקני - זה מלמד דייקן, לכן תשלח לשם. עכ"ד. גם, כן הורה לבניו של הרב יהודה נקי בעל המעיין אומר לשלוח לישיבה הלומדת בדרך לימוד כעין זו [אני מכיר אישית], וכן הורה לרב אליהו שטרית. ועוד. אתה יכול לשאול ולברר.
אם על זה התאונן, שלא מספיקים הרבה ולומדים בכבדות שלומדים בכששה חודשים רק ט"ו דפים וכו', כל שכן שיש להתאונן עשרת מונים על שאר הישיבות היום. ואם בשביל להתחדד, כבר כתבתי שמגוף הגפ"ת ומפרשיה (כמהרש"א מהר"ם שיף משמרות כהונה רע"א ועוד) מתחדדים כמ"ש השל"ה והחזו"א הנ"ל, וגם על ידם לומדים איך לדמות מילתא למילתא בצורה נכונה וכנ"ל. [ואין ספק שטוב להוסיף עוד מספרי הקצוה"ח ועוד, וכך נהגו בישיבתינו להוסיף מידי פעם. אבל שוב, זה לא העיקר וכ"ש אם מאבדים על זה רוב היום, שאז יצא שכרו בהפסדו וכפי שזעק על זה מרן]. וגם שם במכתבו של מרן זצ"ל, סיים: ועי' חו"י (סי' קכג) סדר הלימוד. עכ"ל. ובחו"י שם כתב: וראוי לקרות הוי אוי ואבוי על מבחר הזמן שמבלין בזה לפעמים עד רובו של יום שהיינו יכולין ללמוד וללמד כמה דפים מש"ס ומפוסקים. רק הרגל בנך לדקדק בגפ"ת הדק היטב היטב הדק, בחסר יתור וחליף, במקומו וממקום אחר, וזהו חריפות של אמת שהורגלו והרגילו בו הקדמונים בעלי ש"ס ובעלי פירושי הש"ס, אם לא תדעי לך בעקב הצאן צא ורעה את גדותיך על משענות הרועים. עכ"ל. וע"ע בקובץ המשביר (ח"א עמ' כט והלאה) מה שהאריך בעניין מה שכתב מרן זצ"ל במכתב הנדפס בספר המנהיג ואביר הרועים הנ"ל.
ואחרי הכל, לא התאונן בגוף הדבר שהלימוד לא טוב וחסר ספרי פלפול וכו', אלא ההיפך...
ואחרי הכל, לא התאונן בגוף הדבר שהלימוד לא טוב וחסר ספרי פלפול וכו', אלא ההיפך...
אני הקטן מזה ומזה לא הנחתי ידי בס"ד, למדתי בישיבה קטנה שמלמדים בדרך הנהוגה בשאר הישיבות, ואילו בישיבה גדולה למדתי בישיבה המלמדים בדרך לימוד העיון העמוק [אמנם לא כס"ר]. אבל פשיטא לי שעיקר הלימוד הוא עומק העיון בגפ"ת ומפרשיה (וכ"ש שבשאר הישיבות מזניחים את זה, וממילא חסר להם היסוד בהבנת גוף הסוגיא, וכל היום חושבים רק איך לדמות מילתא למילתא, בעוד שאחרי יום שלם של פלפולים [שאם נכבה את האור יתכן מאד שלא נבין את דבריו...] אפשר לבוא אליו ולומר לו, מהתוס' עצמו מוכח כך וכך ולחינם פלפלת).
נערך לאחרונה:
במחכ"ת אינו נכון, שהרי מרן זצ"ל מביא את המשמרות כהונה עשרות פעמים, אף מהמקומות הנידחים ביותר. פוק חזי. וכן את המהרש"א הוא מביא אותו מאות פעמים. רק לא האריך בביאור הדברים, כדרכם של המהרש"א ומהר"ם שיף וכו', כי סמך על המעיין, והתמקד בעיקר ביוצא מהדברים ובהלכה. וזה פשוט.
צא וראה גם בספר בתורתו על חנוכה (עמ' לג) שכתבו שכשחכם שלום שאל את מרן זצ"ל על פני יהושע שהזכיר באיזה עניין את המהרש"א ולא מצאוהו, ושאלו היכן הוא, השיב מרן "אין כזה מהרש"א בכל הש"ס".
דרעי חרדי, וכפוף לדעת תורה, הוא כפוף לביבי המחלל שבת ואוכל נבילות וטריפות.
הוא אמר פעם שהתורה "עיגלה פינות", אם זה נקרא אצלך יר"ש אתה בבעיה.
עיני ישראל
Well-known member
למה דרעי לא כפוף לביבי ה"מלך" הצחקת אותי....????
אני לא אפוטרופוס של קרעי, ואני לא תלמיד שלו שאני צריך לשפוט אותו, אז מתלמיד אחד שיצא לשיטתך לא בסדר אתה מוחק את הכל??? למה מחברון ופונוביז' לא יצאו כמה ארחי פרחי...??? באמת הגזמת!!! בסופו של יום: גם הבנים שלומדים במוסדות של הרב מאזוז יצאו ת"ח ויראי שמים אמיתיים יודעים הלכה ולא רק פלפול, וגם הבנות שלומדות במוסדות שם יצאו עם ירא"ש אמיתית שם כולם צנועות וצדיקות לפי ההלכה (אני מתכוון לסמינר אוהל רחל וכדו') ולא כמו סמינר "בלוף" שעכשיו בנות הולכות ליחידות של 8200 וכדו'...
לא קרב זה אל זה כל הלילה, לא קשור במאומה לזה שדרך כתיבתו אינה מזכירה במאומה את דרך כתיבתם.
מרן מזכיר גם הרבה מאוד את הקצוה"ח ונתיה"מ ועוד, זה שהוא בקי בהם זה לא אומר שזה דרך לימודו.
זה שרן היה בקי בכל התורה ובכל הספרים גם שנלמדו בדרכים שונות, אינו קשור לדרך בה למד.
והבעיה היא שכשלומדים בלא להבין שיש מקום לחלק מדמים מילתא למילתא אף שאינם דומים כלל.
דרעי כפוף למועצת חכמי התורה, ואם יורו לו שלא להכנס לקואלציה או לפרוש יפרוש, וכמו שהיה בממשלה הקודמת. משא"כ קרעי.
לא אמרתי שכול בכל המקומות יוצאים ת"ח, רק כתבתי שבכל מקום יש אחוז מסויים שלא יוצאים בכלל חרדים, ועוד אחוזים שיוצאים חרדים עובדים, ועוד אחוזים שיוצאים אברכים פשוטים, ומעט שיוצאים ת"ח.
יש לי 2 אחים ו2 אחיות שלמדו במוסדות כס"ר, אחי במשטרה, ואחות אחת שלי מאוד מודרנית, ודוקא אחי שעבר לישיבה רגילה ואחותי שעברה לשרנסקי הקימו משפחות של בני תורה. (בקיצור אל תספר לי מה זה כס"ר, אני מכיר אותה היטב היטב).
עדיין לא השבת לגוף הדברים, כי יש ב' נקודות אחת הלימוד, ואחת הדרך ללמוד, ואני דיברתי רק על הדרך ללמוד, וכמו שמרן הראש"ל שליט"א רגיל לומר, וכאמור. כי מי שלא מתרגל בתורת החילוקים, גם אם יהיה רגיל בלימוד עמוק לא ידע לחלק וידמה מילתא למילתא שאינם דומים זה לזה. ומרן בספריו מחלק חילוקים רבים.
ומזה שאתה עצמך כותב שעיקר הלימוד הוא בדברי רביתינו הצרפתים ולא בשאר הראשונים שפחות הקשו וחילקו, רואים כך.
וודאי שאני יכתוב חילוקים, כי אם יש חילוק אני לא צריך להמציא אותו אלא הוא קיים, ורק צריך להסביר אותו למי שלא הבין. וכשאותו אחד לא התרגל בתורת החילוק, זה קשה שבעתיים.
מרן לא המליץ להם ע"ז לרווחא דמילתא אלא לעיקר דרך הלימוד. עי' במכתבו לרב יצחק שהובא בא' מקבצי משנת יוסף הראשונים.
כתבתי שלא שלח את בניו ונכדיו וע"ז לא השבת.
ולאחרים יתכן והורה לפי כוחם בלימוד.
ואותה ישיבה עליה אתה מדבר, ידוע לך יותר טוב ממני שמרן זיע"א כתב על ראש הישיבה שם שאינו יודע ללמוד. [ובניו של הרב שטרית רובם למדו בישיבות הקלאסיות].
זה שבשיבתכם למדו כך לא אומר שזה מה שטוב. (ולא ראינו שבישיבתכם יצאו ת"ח גדולים).
ומש"כ בקובץ המשביר הוציא הדברים מידי פשוטם לגמרי, וכמו שהעירו עליו בגליון ב. וכמבואר באביר הרועים שרצה להדפיס את הדברים הנ"ל לציבור, ולא כתבם לעצמו. ופשוט.
ומה שכתב להשיב ע"ז באו"ת תמוז ע"ה, כתב בזמנו חכ"א להשיב ע"ד (אוני יודע אם פרסמם באיזה'ו מקומ'ן), בזה"ל:
ובמה שכתב בענין דרך הלימוד לדעת מרן זיע"א, שציין לשו"ת חוו"י ולאזן אהרן. ואני בעניי ציינתי ג"כ לאגרת לבן תורה, ולס' אביר הרועים.
והביא שם ציטוט משו"ת חוות יאיר (סי' קכד) שכתב "רק הרגל בנך לדקדק בגפ"ת הדק היטב היטב הדק בחסר יתור וחליף במקומו וממקום אחר וזהו חריפות של אמת שהורגלו והרגילו בו הקדמונים. וכו'". ומזה הביא סייעתא לדבריו. אך באמת זה א"א להולמו בכוונת מרן זיע"א דא"כ על מה התאונן מרן זיע"א, דהלא בדרך זו למדו בישיבתו אז, וימצא שמרן זיע"א סותר את עצמו בתוך כדי דיבור. ואטו קטיל קניא היה. אלא ע"כ שכוונתו שיש לעיין בכל תשובת החוו"י לראות מה קירב ומה ריחק, וכן לעיין באזן אהרן, ולהביט בשום שכל ודעת לראות היאך המעשה אשר יעשה בדרך הלימוד.
א. וגם בעצם דברי החוות יאיר ודאי שאין דעתו מסכמת לדרך הלימוד שכתב שם, דבתחילת דבריו התאונן על הלומדים מעט מעט, באופן שבכמה שנים מקיימים בידיהם ד' או ה' מסכתות, וכמו שאביא להלן לשונו. ובדרך הלימוד שכתב באו"ת שם ודאי שלא יספיקו ללמוד יותר מד' וה' מסכתות בכמה שנים. ועל כרחנו לומר דלא התכוין לדרך לימוד זו. וכד נדייק דבריו (בלשון שציטט שם), נראה שהן הן הדברים, דהנה כתב שם "לדקדק בגפ"ת הדק היטב היטב הדק בחסר יתור וחליף במקומו וממקום אחר", ולא כתב לדקדק במקומו בלבד, דאילו דרך הלימוד שכתב באו"ת שם היא לעיין בדברי הגפ"ת, במקומו בלבד. ודו"ק.
והילך כמה מלשונותיו:
"והנה ודאי תלמוד אין לך מדה טובה הימנה אכן הוא דרך רחוק מאד מאד כי אם ילמד עם גפ"ת הקבוע שם בלימוד הכללי עוד דף אחד מהש"ס והוא די ויותר אף מסכתות גדולות". ומבואר בדבריו שהדרך שמעכבת הלימוד אינה מידה.
עוד כתב "ולימוד חכמת הדקדוק מיעוטו יפה ומוכרח לכל בר דעת לדעת הכללי' הן בכינויים יחיד ורבים זכר ונקיבה עבר הוה ועתיד נוכח ונסתר מדבר בעדו ואותיות המשמשות ומקומן אבל לבלות ימיו בבנייני' שונים שזכרו המדקדקי' כולו שלא לצורך[1], וכן בנקודות דגש ורפה וכללותיהן מוטל על איש באשר הוא אדם ונפש חיה כתרגומו לידע ואיך לא יבוש מי ששנה ולמד ולימד עד שהגיע להוראה יורה ידין אם ישאלנו בסידור תפילה למה נשתנו נקודות ווין ונשבחך ונפארך במלאפום ונמליכך ונזכיר בשוא. גדולה וגבורה במלאפום. תהלה ותפארת בשוא קדושה ומלכות במלאפום. וכן בווין של אמת ויציב ויאלם ויסתגר כי לא ידע שקושי שני שוו"אין רצופין גרמו זה וכן אותיות בומ"ף שאחרי הוי"ו. וכן בהה"ין החתי בפתח האמורי בחטף קמץ ולא ידע כי אותיות אחעה"ר גרמו זה שישתנה פתח לקמץ באותיות אע"ר על הרוב ובה"ח לסגול. וכן בשינוי שאר אותיות השימוש בנקודתיהן וכן בכללי דגש ורפי בג"ד כפ"ת. וכן בשוא"ין מ"ש בם דאל"כ ה"ז בור בברכו בציבור על הס"ת או לפני התיבה ברכו בשוא נחה דצ"ל נעה כי באתה אחר תנועה גדולה. אמנם לידע כל סעיפים וסעיפי סעיפים והיוצאים מן הכללים אין לבלות הזמן בהם כי ידיעתם רבית המבוכה ומעט התועלת ויש שפרשו על זה מ"ש ריב"ז מנעו בניכם מן ההגיון", הרי שס"ל שאין לללמוד חכמת הדקדוק על כל פרטיה.
וראה עוד בעין יצחק ח"א (עמ' עא והלאה) מה שהרחיב בזה מפי ספרים וסופרים, ומה שציין בקיצור בספרו שלחן המערכת ח"ב (עמ' רו). ומבואר דס"ל דאף שבודאי ראוי ומוכרח הוא לת"ח ללמוד דקדוק, ובעיקר מפני שפעמים רבות דבר זה נצרך ע"מ להבין דברי התורה על נכון, וכן דרשות רבותינו ושיחתם, אולם אין ראוי להשקיע בעבור זה אלא את המסגרת הנדרשת ללימוד העיקרים והיסודות היותר נצרכים, ולהתרגל בזה איזה זמן בכמה דוגמאות, ואח"כ יסתמך על מה שרכש (וכמש"כ באזן אהרן במוסר אב אות ד), כך שעצם הלימוד מתוך נתינת הדעת ע"פ מה שלמד, ישמר את הלימוד העיקרי הנזכר ואף יוסיף לו עליו, וכאשר נצרך לאיזה בירור בדקדוק באופן מיוחד, אזי פונה אל המפרשים או אף אל המדקדקים למצא מענה למבוקשו כפי הצורך.
ואף שבודאי הצורך והשימוש בדרכי העיון, הוא הרבה יותר הכרחי מלימוד כללי הדקדוק, ואף יותר שימושי ממנו, שהרי הוא יום יום שעה שעה, בכל משך הלימוד, אולם ביסודם שוים הם לימוד דרכי העיון ולימוד כללי הדקדוק, ששניהם אינם לימוד התורה בעצמו, אלא "מכשירי" הלימוד, שהעיסוק בהם בהרחבה, תפקידו להקנות לת"ח כלים הכרחיים ע"מ שיוכל לעסוק בלימודו באופן הנכון. והלכך היחס אליהם צריך להיות בהתאם, כמו שמשקיעים עבור "מכשירי" הלימוד, ולא כמו שמשקיעים עבור "הלימוד בעצמו", וק"ו שלא "על חשבון" הלימוד בעצמו. ופשוט.
ב. ועוד דשם כתב מרן זיע"א לעיין ג"כ בס' אזן אהרן (במוסר אב שבראש הס'), והמעיין שם יראה שכתב באות ד' "כעת יהיה רוב לימודך בעיון הש"ס ופלפול וחדוד אמיתי בתוס' ומהרש"א ובחיבורי רבני האחרונים שדרכם דרך ישרה כעין ספרי הרבנים משנה למלך ושער המלך ושמחת יו"ט ומחנה אפרים, עד שתשתרש יפה בעיון הש"ס והבנת דברי הראשונים. וכו'"[2]. והנה ידוע לכל ... דדרך הרב שעה"מ והמל"מ ומחנ"א ושמח' יו"ט אין דרכם בדרך שכתב באו"ת שם, אלא דרכם דומה לרך הלימוד הנהוגה כיום בישיבות, רק שהם בסברא ישרא יותר, ולא מאריכים טובא בפלפולים, וודאי שאין בדבריהם פלפולים של הבל. משא"כ בדרך הנהוגה כיום בישיבות. וע"כ הדרך הנכונה היא הממוצעת.
ג. ומכיון ששניתי דברי בזה אוסיף עוד הערה, דהנה באו"ת (חשון תשע"ה הנ"ל, וב"המשביר") כתב (שכל מה שכתב מרן זיע"א בדבריו שהובאו בס' המנהיג וס' אביר הרועים, הם רק לו ולשכמותו, אבל לא לרוב העולם, דלרוב העולם ...) בזה"ל "אבל לרוב העולם, אם יגמאו בכל יום כמה דפים בקיאות אף פעם לא יטעמו טעם עיון, וכו'". עכ"ל. והרחיב מהי דרך העיון לשיטתו.
אולם המעיין יראה שמרן זיע"א לא כתב כלל ללמוד כמה דפים כל יום, אלא כתב בזה"ל (כמו שהביא באו"ת שם) "אלא שב נא לכל היותר דף אחד גמ' ומפרשיה ליום בעיון עמוק ככל האפשר. העצה היותר נכונה מ"ש הגאון לבוש מרדכי ללמוד חצי יום עיון עמוק, וחצי לימוד בקיאות שיהיה לו היקף רחב בכל ענין". עכ"ל. הרי שלא כתב כלל שיש ללמוד כמה דפי בקיאות כל יום, אלא שיש ללמוד חצי יום עיון וחצי יום בקיאות, או עצה פחות נכונה ללמוד כל יום דף אחר בלבד בעיון עמוק ככל האפשר. וא"כ תמה אזלה תלונת'ם מעל מרן זיע"א.
[1] הגהות ב"ד. ע' שו"ת התשב"ץ ח"א (סי' ל"ג) לפי שאין זה פוגם מעלת החכם אם איננו יודע דקדוק.
[2] ואל תשיבני ממש"כ באות ה', דשם לא אמר ללמוד בדרך זו, אלא שזהו המבחן, שאם מכיון לדברי התוס' והמהרש"א והרש"ל, סימן שהינו בדרך הלימוד האמיתי.
אני מסכים עם עיקר דבריך אבל מה רע בקצות החושן
שעיקר הבעיות בתורת החילוקים ג' דברים
1 שמתעסקים רק בזה ולא מתעסקים בצורתא דשמעתא -שקודם שלומדים גפ"ת כמו שצריך כבר קופצים לחילוקים. ופתרון לדבר - שקודם שמתחיל לעשות חילוקים ילמד את הגפ"ת כמו שצריך בעיון
2 שמחפשים כל דבר בתורת החילוקים – שכל מחלוקת בגמרא או בראשונים צריכה להיות תלויה בחילוק זה הולך אחר החפצא וזה אחר הגברא או חילוק אחר ודוחקים בכל הכח ומעקמים את הסוגיא להעמיד את המחלוקת בחילוק ולמרות שבאמת יש הרבה דברים שתלויים בחילוק כזה או אחר לא כל הדברים תלויים בחילוק ויש הרבה מחלוקות שתלויות בסברא - אבל ספר קצות החושן לא הכל בחילוקים וגם חילוקיו אמתיים וישרים ודאי שבעיון צריך ללמוד גם בספרו שעיקרה של תורת החילוק היא מהגמרא והראשונים וחלק מהעיון הספרדי רק תלוי איך משתמשים בה ועל זה דיבר מרן שליט"א שצריך גם ללמוד
3 הזמן – וזה שייך גם בלימוד בעיון ספרדי שזה לוקח הרבה זמן ואין הספק ועל זה התלונן מרן זצ"ל. והפתרון – ללמוד גם בקיאות וגם בעיון נמרץ חוץ מהעיון העמוק וכבר הבאתי כאן בפורום את דברי האר"י בשער רוח הקודש וז"ל גם א"ל מורי ז"ל. כי שרש הכל לענין השגה. הוא העיון בהלכה. וא"ל כי הטעם הוא, כי הנה ענין עיון ההלכה, הוא שיכוין האדם שיש קליפת האגוז החופפת על המוח. שהוא ענין הקדושה. וזו הקליפה. היא ענין הקושיא שיש בהלכה ההיא. כי הקליפה חופפת על ההלכה. ואינה מניחה אל האדם שיבין אותה. וכאשר האדם מתרץ הקושיא ההיא. יכוין לשבר כח הקליפה. ולהסירה מע"ג הקדושה. ואז יתגלה המוח שהוא ההלכה. ונמצא. שאם אין האדם מתמיד לעיין ולשבר הקליפות. איך יתגלה לו המוח. שהם רזי התורה וחכמת הקבלה, ולכן צריך להשתדל מאד לעיין. ולכוין בכוונה זאת שביארנו. ושמעתי ממורי ז"ל שהיה תמיד מעיין ששה פירושים של פשט בהלכה. ופי' הז' ע"ד הסוד. בסוד ששת ימי החול, והז' הוא יום שבת. ואמנם א"ל מורי ז"ל. שהאדם שאינו קל העיון. וצריך לטרוח מאד בעיון. עד שיפיק מבוקשו. אין ראוי לו שיתבטל מעסק התורה. בשביל העיון. ויותר טוב לו. שיעסוק בדינים. ובמרז"ל. וכיוצא. אבל מי שהוא קל העיון, ואינו צריך טורח רב. צריך שיטרח שעה או שתים בכל יום בלבד בעיון. ואח"כ יעסוק בתורה כנז'. בשאר היום. אבל לא יתמיד כל היום בעיון. עכ"ל
וגם הבאתי דברי החיד"א שאומר שעיקר הלימוד צריך להיות בעיון ולא רק שעה שעתיים ותירצתי שהאר"י התכוון לעיון עמוק להקשות ולתרץ שלוקח הרבה זמן אבל עיון נמרץ ר"ל להבין הטעם והסברות אדרבה רוב הלימוד צריך להיות כזה
נערך לאחרונה:
חסיד מרן זיע''א
Member
נשמח מאד אם כבודו (או אחרים) יואילו בטובם להסביר לנו מדוע הדימוי מילתא למילתא לא היה נכון... ראה במצורף.
לשמור ולעשות
Well-known member
מה אתה אומר, חשבנו שאין להם מה לענות...
איזה יופי...
חשבנו שהם חזרו בהם לפחות פעם אחת מתוך כ"כ הרבה תשובות שהשיבו להם על הערותיהם על מרן זיע"א.
@חסיד מרן זיע''א .............................
משועמם. חבל שלא צילמת מהילקוט יוסף בסוגיות האלו.
איזה יופי...
חשבנו שהם חזרו בהם לפחות פעם אחת מתוך כ"כ הרבה תשובות שהשיבו להם על הערותיהם על מרן זיע"א.
@חסיד מרן זיע''א .............................
משועמם. חבל שלא צילמת מהילקוט יוסף בסוגיות האלו.
יצחק משען
Well-known member
אחי ורעי היקרים!
ברגעים אלו עברתי מלמעלה על הדפים האלה שנקראים בית נאמן, ויש שם דברי בלע נגד מרן חכם יצחק יוסף, שאני לא יודע אפילו אם שייך למחות על זה.
אני מסתפק אם בכלל יש טעם להגיב לדברים, כי אני רואה שכאן זה לא המקום הנכון, מכמה סיבות מצודקות, וגם השבוע כמעט נפלתי למשכב מהצער שנגרם לי בראותי גודל השקר והזלזול של אותם אנשים שכתבו באור תורה, וכעת מתברר לי שהדג מסריח מראשו, ולא העכבר גנב אלא החור שלו.
אני רק רוצה להבהיר שבתור אחד שעוסק בחינוך וב"ה יש תחת ידי מאות בחורים, ביררתי קצת על המצב בישיבה שם, וכל הרושם שהם עושים יש בו הרבה שקר, וכמה בחורים נפלו משם לשאול תחתיה מחמת ההנהגה הקפדנית שלהם, ולא מזמן בא אלי אבא יקר יר"ש ודמעתו על לחיו אומר לי היה לי בן גאון עולם שכולם ניבאו לו גדולות, שלחתי אותו לשם והיו מדקדקים איתו על קטנות, וקונסים אותו על שטויות, והיום הוא יצא לעבוד ובקושי לומד ה' ירחם [הבנתי שיש לו אייפון אבל הוא עדיין דתי], והוא לא היחיד.
מכל מקום כפי שכתבתי אני לא רואה שיש תועלת יותר בדיבורים כאן. אם מישהו יחליט להדפיס בקובץ מסודר תגובה מכובדת ומחאה, אני כאן בשבילכם לכתוב את תגובתי אחד על אחד.
באהבה רבה
משען יצחק
ברגעים אלו עברתי מלמעלה על הדפים האלה שנקראים בית נאמן, ויש שם דברי בלע נגד מרן חכם יצחק יוסף, שאני לא יודע אפילו אם שייך למחות על זה.
אני מסתפק אם בכלל יש טעם להגיב לדברים, כי אני רואה שכאן זה לא המקום הנכון, מכמה סיבות מצודקות, וגם השבוע כמעט נפלתי למשכב מהצער שנגרם לי בראותי גודל השקר והזלזול של אותם אנשים שכתבו באור תורה, וכעת מתברר לי שהדג מסריח מראשו, ולא העכבר גנב אלא החור שלו.
אני רק רוצה להבהיר שבתור אחד שעוסק בחינוך וב"ה יש תחת ידי מאות בחורים, ביררתי קצת על המצב בישיבה שם, וכל הרושם שהם עושים יש בו הרבה שקר, וכמה בחורים נפלו משם לשאול תחתיה מחמת ההנהגה הקפדנית שלהם, ולא מזמן בא אלי אבא יקר יר"ש ודמעתו על לחיו אומר לי היה לי בן גאון עולם שכולם ניבאו לו גדולות, שלחתי אותו לשם והיו מדקדקים איתו על קטנות, וקונסים אותו על שטויות, והיום הוא יצא לעבוד ובקושי לומד ה' ירחם [הבנתי שיש לו אייפון אבל הוא עדיין דתי], והוא לא היחיד.
מכל מקום כפי שכתבתי אני לא רואה שיש תועלת יותר בדיבורים כאן. אם מישהו יחליט להדפיס בקובץ מסודר תגובה מכובדת ומחאה, אני כאן בשבילכם לכתוב את תגובתי אחד על אחד.
באהבה רבה
משען יצחק
חסיד מרן זיע''א
Member
ולהיפך?
חסיד אמיתי, לא חסיד שוטה כמוך... אבל זה כבר לא מהיום, ראה במשנה הלכות (ח"ח סי' קכז אות י):
ילקוט יוסף גלוי וידוע לפני כל, כל הרוצה לראות יבא ויטול, משא"כ מה שהשיבו על הדברים הוא מפוזר כאן וכאן ולכן ראיתי צורך לצלמם.
אדרבה אם יהיה לכבודו (או לאחרים) מה לענות, אשמח גם אני, אין לי שום עניין בזה, רק לברר האמת. ואדרבה אם יש תשובות מוצדקות, אולי תוציאו "קול תורה" חלק שני.
חסיד מרן זיע''א
Member
אל תכניס ראשך בין ההרים. מילא אם היית דן הלכתי, ניחא.
- סטָטוּס
