זאת אומרת אתה מודה שבמהרי"ל לא כתוב שקליפת הביצה רבע ממנה, וכמו שהוכחתי להדיא, רק שכך סברו האחרונים ללמוד מדבריו, אבל בדבריו עצמו אין שום עדות על שיעור קליפת הביצה ביחס לביצה עצמה, אז לאיזו מטרה אתה מביא את דברי האחרונים שסברו ללמוד מדבריו?!
אם כל האחרונים [מלבד הגר"ח נאה] למדו בדבריו כן, זה אומר שכך הפירוש בדבריו. זהו הפירוש הפשוט. הגר"ח נאה כתב לפרש פירוש אחר בדבריו שלא יסתור את המציאות [כלומר במקום 'לחלוק' עליו ולומר שהוא טעה, העדיף לומר פירוש אחר בדבריו].
הבאתי את כל האחרונים הנ"ל לאפוקי ממה שכתב הרב מיארה בשמך שכביכול כאן אין 'מסורת' ששיעור קליפת הביצה הוא רבע, כדי שלא יקשה עליכם איך כאן אתם לא מתחשבים ב'מסורת', ולכן כתבתם ש'רק' הכה"ח כתב ללמוד כן למעשה, וכל שאר האחרונים כתבו כן 'רק' בתור מו"מ ולא למעשה וכו'.
אלו דברים שאינם נכונים כלל, וכפי שהבאתי רק חלק מהאחרונים שמצאתי תוך כדי חיפוש שכתבו כן גם למעשה, ואין לכם ברירה אלא להודות שהמסורת ניתנת לשינוי , וכפי שאני כותב תמיד שכך נהג הרב עובדיה בעצמו.
לאן עוד אפשר להגיע בשביל להצדיק את המחקר?!
אנו לא מצדיקים את 'המחקר' כפי שאתם מציגים את זה. אין כאן ויכוח בין המחקר לבין המסורת, יש כאן ויכוח בין המסורת האמיתיתי שנפסקה 'בטעות' לפני כמה מאות שנים, לבין המסורת האמיתית שהיא 'מגובה גם במחקרים'.
מהרי"ל כותב להדיא שראה בגודל ביצה בינונית, ולכן לא "נרתע" מהמציאות שסיפרו לו שראו באר"י, אדרבא השיב בנחת שמסתמא הם סוג אחר העומד לכבישה,
אני רוצה להבהיר כמה נקודות בדברי מהרי"ל, ונראה אם כבודו מסכים בהנחות אלו.
א. מהרי"ל לא דחה את ר' שמשון בזה שהזיתים של פעם היה גדולים יותר או שנכחד איזה מין מהזיתים, זה לכאורה טענה שהיה יכול לטעון בקלות. אולם רואים שהוא לא ס"ל כן, אלא רצה למצוא זיתים גם בזמנו שהם כשיעור חז"ל.
ב. התנא בא"י קאי, ושיעורי הזיתים נקבעים לפי מה שנמצא בא"י ולא באיזה ארץ רחוקה כמו איטליה וכדומה.
ג. כשמהרי"ל כתב שהוא ראה זית בגודל ביצה, הוא לא התכוין ש'פעם' היה כאלו זיתים, או ש'במקומו' יש כאלו זיתים, כיון שזה לא מעלה ולא מוריד כנ"ל. אלא כונתו ברורה שר' שמשון לא ראה את כל הזיתים 'בא"י' אלא 'רק' את הזיתים הקטנים, ומסתמא שגם בא"י יש זיתים גדולים יותר כמו שהוא ראה, ויש גם זיתים שהם חצי ביצה.
ד. לאור הנ"ל, אנו יודעים שמהרי"ל לא צדק בזה, כיון שבזמן מהרי"ל אנו יודעים בודאות שהזיתים הם כמו היום ולא השתנה שום דבר, זה לא כמו זמן חז"ל שיש אפשרות לומר שאנו לא יודעים, היישוב לא השתנה במאומה מבחינת החקלאות ב700 שנה האחרונות. והרי אפילו הפר"ח שהיה לפני כ300 שנה ידע שהזיתים הם קטנים יותר משליש ביצה שהרי כתב ששליש ביצה אינו 'מוכחש כ"כ', וא"כ בלא"ה גם אם נקבל את עדות מהרי"ל שראה זית כזה במקומו - אין אלו הזיתים שעליהם דברו חז"ל בא"י.
ה. לא נמצא לא אדם בעולם במשך 3000 שנה שיעיד עדות כזו על זית בגודל ביצה מלבד מהרי"ל שגם הוא העיד על זית 'אחד', לא על 'מין' של זיתים ולא על 'כמה' זיתים אלא על זית אחד בודד, וזה אומר הרבה. לא ניתן לסמוך על עדות זו שהיא מכחישה את כל העולם שלא ראו דבר זה מעולם, לא החוקרים ולא הרבנים.
גם מה שטענו (אחד הכותבים בירחון האוצר שהובא בזית רענן, והמחבר נמשך אחריו בלשון חמורה) על תשובת מהרי"ל (בלשון שדורשת מחאה) שלפי החוקרים דוקא הגדול הוא לכבישה והקטן לשמן, אינו מוכרח בעליל, ונבהלו להשיב מבלי משים,
לא בדקתי מי צודק בזה, אבל איני מבין למה כבודו 'נבהל' מזה שכתבו שמהרי"ל לא צדק.
מהרי"ל לא היה 'בדד' הוא היה 'חכם', וחכם לא אמור להבין ולדעת מאיזה זיתים עושים שמן יותר. בסברא של כל אדם שלא מבין בזיתים נראה שזית גדול נותן יותר שמן. תשאל את כל גדולי הדור כיום מה נראה להם ותראה מה יגידו לך.
באותה מדה שמהרי"ל לא היה רופא ולא היה יינן ולא מתמטיקאי [כמו שלמשל הר"ש בכלאים טעה בחישוב כיון שלא היה בקי בחכמת החשבון] הוא גם לא היה בדד.
כמו"כ יש שם עדות מהרב שווארץ לפני למעלה ממאתיים שנה שהובאה בזית רענן פעמיים שבארץ ישראל יש זיתים בגודל ביצה קטנה, ושעיננו הרואות בארץ ישראל זיתים כחצי ביצה גדולה, ושאין ספק שבימים ההם כל זיתי הארץ היו בערך זה, ע"כ. והנני מצרפו, וגם לעדות זו לא מצאתי מענה בכל הספר,
התשובה לזה היא שגם הוא 'הניח' הנחה מוטעית! הוא כתב שאין ספק 'שכל' הזיתים ב'ארץ ישראל' בזמנם היו בגודל חצי ביצה.
יש לנו כיום בגליל עצים מלפני 2000 שנה ויותר שהם בגודל שלנו ממש. גם מצאו גלעינים, וגם לאחרונה נמצאו זיתים שלמים בספינה שטבעה לפני כ1400 שנה וכולם באותו גודל כמו שלנו היום בא"י, כך שכל הנסיונות לומר שפעם היה אחרת - נכשלים פעם אחר פעם ונסתרים מהמציאות. זה לא הולך.
גם מהר"י שורץ עצמו כתב שבכל א"י לא נמצאו זיתים גדולים כאלו, וכבר כתבתי שתנא בא"י קאי, ואין מביאים ראיה מלבנון. הזיתים בארץ היו בנחלת אשר בתקוע והמקומות שבסביבה שבה אנו יודעים בודאות שגם פעם לא היו זיתים כאלו.
ונראה שדי בשני עדים כשרים הללו כדי לפרוך את כל המהלך היוצא מנקודת הנחה שלא יתכן לומר שהזן מהזיתים הגדולים נכחד,
לפי הנ"ל אין שום עדות על זיתי 'ארץ ישראל' שהיו פעם גדולים, אלא 'סברות' ו'השערות' ו'דימויים' בעלמא.