אני תמה על תמיהתך, הרי כל ספרי הפוסקים [ראשונים ואחרונים] מלאים מראיות ודחיות מהתלמוד אע''פ שלפוסקים היה את כל הש''ס בבית ועברו עליו כמה פעמים, וע''כ לומר שבאותה שעה לא עלתה בראשם ראיה זו כדי לדחותה, ולכן המקשן מרשה לעצמו להקשות, ולא אומר שראיה זו היתה לפני החכם ומן הסתם היתה לו פירכא.
כשמדובר בראיה שאינה גלויה לעין אלא באה ע"י חשבון של מו"מ, הדעת יכולה לסבול שיתכן לא נחתי לחשבון,
אבל כשהסוגיא זועקת היפך הזית שמשערים בכל יום, איך יכלו לעבור על סדר היום כשנפגשו בה?!
והניחא אם היה פעם אחת שהוקשה להם ותירצו ועברו הלאה, משא"כ כאן שכתבו כך לפחות ג' פעמים מפוזרים בג' מקומות בש"ס,
ולא רק ר"י, אלא בעלי התוס' בכלל, וחזרו על הדברים ראשונים רבים, כהריב"א (בתוס' ישנים דיומא), תוס' הרא"ש בעירובין וביומא, ועוד ועוד,
וכן כל הראשונים הבאים אחריהם ודנו בשיעורים והכריעו כמותם, לא עמדו על הסתירה "הגלויה" מהסוגיא במנחות?!
ולכן אף ש"לא תאגור דבריך" כתיב, אבל לענין שינוי בהוראה "ממנו הוא ריק" כתיב. כי לא הוספנו כאן מן החדש.
ועתה אביא מן החדש בעיקר הראיה מן הקמיצה, אחר שראיתי כמה חשובה היא בעיניך,
ובשביל זה אמרתי להיכנס אליה פעם ראשונה כמו שצריך לעמוד על חוזקה,
ונפלאתי ממה שמצאתי בס"ד, ואשמח לחוו"ד בזה:
א.
שבתוספתא דמנחות סו"פ יב מבואר, (האומר) הרי עלי לבונה, לא יפחות מן הקומץ, ר' יהודה אומר משקל עשרה דינרים, ע"כ. ובמפרשים (חזון יחזקאל, חסדי דוד, ועוד, הובאו באנציקלופדיה תלמודית כרך לה ערך לבונה הערה 153,173,174), ביארו שרבי יהודה מפרש דברי ת"ק, דהיינו קומץ של סתם אדם, שהוא עשרה דינרים. וידוע שהדינר צ"ו שעורות (רי"ף קידושין ו.), שהוא אחד וחצי דרהם, נמצא הקומץ ט"ו דרהם.
והדרהם, לפי האמת שהוא 3.2 גרם,
נמצא הקומץ 48 גרם, וחציו שהוא הזית 24 גרם. דהיינו חצי ביצה בלא קליפתה.
ולפי הסוברים שהדרהם 2.83 גרם,
נמצא הקומץ 42.45 גרם, וחציו שהוא הזית 21 גרם.
ולא מבעיא אם נלך כהסבורים אחר הנפח, שאז נפח לבונה של 21 גרם הוא בתוספת שליש,
דהיינו 30 סמ"ק לפחות לכזית, אלא אפילו לפי המקובל בידינו שהמשקל משתווה לנפח,
עדין אנו עומדים על 21 סמ"ק לזית למחדשים בדרהם
שהם 24 סמ"ק למקובל בידינו במשקל הדרהם.
לכאורה מבואר להדיא שאכן שיעור קמיצה מחזיק שני זיתים שהם ביחד שיעור כביצה בלא קליפתה, והיא ראיה ברורה לדברי התוספות!
ב.
ועוד אוסיף כעת מן החדש שהרמב"ם (פי"ג ממעשה הקרבנות הי"ג)
פסק שקמיצה בכל האצבעות ואינה מהעבודות הקשות, וכמבואר גם בכסף משנה שם, כרב פפא שהוא בתראי, ע"ש. (ותימה על הרב זית רענן שבעמוד קיג פסח על הרמב"ם הנזכר אף שהביאו לעניינו).
כך שאפשר לבחון שוב עם ברבצק ולעמוד על השיעור אם נכנס שיעור כביצה או לא נכנס.
והשתא אתי שפיר שכבר נחלקו האמוראים (מנחות כו: ) דר' יוחנן ס"ל
יש קומץ פחות משני זיתים, וריש לקיש סבר
אין קומץ פחות משני זיתים, ור' יוחנן על כרחך צ"ל דס"ל כרב זוטרא בר טוביא אמר רב דאמר (מנחות יא.) שהקומץ רק בשלוש אצבעות, וריש לקיש כרב פפא שחלק וסבר שהקומץ בכל האצבעות, ובאמת פסק הרמב"ם (שם הי"ד) כריש לקיש שאין קומץ פחות מכזית, לפי שפסק קודם לכן כרב פפא שהקמיצה בכל האצבעות, וכמבואר בכסף משנה שם.
ולכאורה אם כנים אנו בזה נמצינו למדים שהראיה מקמיצה היא ראיה לסתור, שהרי לר' יוחנן שיש קומץ פחות משני זיתים, אם מדובר בזית של 5 סמ"ק צ"ל דאיירי כשקומץ באצבע אחת, או בכהן שג' אצבעות שלו הם כמו אצבע אחת של סתם אדם, וזה בודאי בעל מום מקרי ופסול לעבודה?! אלא ודאי מדובר בזית של חצי ביצה בלא קליפתה וכדברי התוספתא.
ושוב אנו נוכחים שאם ריק הוא, אחר העיון מתברר שממנו הוא ריק! ואתה דע לך...
אשמח לחוו"ד בשני חידושים אלו.
אני חושב שאם הפר''ח היה רואה דברי הרשב''א... שהזית הוא קטן הוא היה משוה את הרמב''ם עמהם ופוסק כך,
פרי חדש יורה דעה סימן צט ס"ק ו
כתב הרא"ה בבדק הבית דף צ"ו [בית ד שער א ה, ב] וז"ל והוי יודע דכי משערינן ברוטב רואין ביצה ומחצה שלו שהוא רביעית לוג לכזית, והילכך צריך תשעים ביצים רוטב לבטל כזית חלב שנפל בו, ע"כ.
וכבר חלקו עליו הרשב"א שם במשמרת הבית [שם ו, א ד"ה אמר הכותב הוי יודע], עכל"ק.
הרי שראה ולא התרשם ולא שינה על אף שידע שהמוחש מכחיש את שיעור התוס' ושיעור הרמב"ם.
אני חושב שאם הפר''ח היה רואה דברי... הר"ש שהזית הוא קטן הוא היה משוה את הרמב''ם עמהם ופוסק כך, כי הוא לא פחד לפסוק נגד השו''ע.
כבר מהרי"ל שהיה הגדול שבדורו שכל גדולי הדור היו מתבטלים להוראותיו שהיה ראש הגולה ממש, וידע שהכל נחתך על פיו, והבין אחריות מהי, וידע שדברים של רבנו שמשון שם לא של מה בכך, וחזי מאן גברא רבה דקמסהיד, וסוף סוף לראשונה מקבל דרישת שלום מכלי ראשון מהזית של ארץ ישראל חמדת נפשנו, ובכל זאת לא הזיז הכל הצידה כדי לקבל מהמידע הכ"כ חשוב לראשונה, ולחקור אחר דברי רבנו שמשון מה בדיוק ראה וכיצד נתוודע וכו' וכו', ובפרט שרואה בעיניו שהדבר לא יצא ממחלוקת. וא"כ מדוע שהפר"ח אם היה רואה דברי רבנו שמשון היה מתייחס אליהם אחרת?! ובפרט שידע מעצמו מזיתים של אר"י גם בלא עדות ר"ש.
נ.ב. תם זמני לעת עתה, ואי"ה אשוב ליתר דבריו מה שמוכרח בשבוע הבא.
שבת שלום ומבורך!
