בטח כת'''ר ראה את תשובות הגאונים שהמירו את הנפח למשקלאלא"כ נאמר פה חידוש גדול שלא שמענו אחרי לימוד מרובה בהלכות ברכות יש איזה "לא פלוג" רבנן בדבר, קשה מאד לומר דבר כזה
לפי זה הם לא החמירו אלא גם הקילו, ואיך סתמו דבריהם?זה לא דומה למה ששאלו את מרן בהקלטה. שמה דיברו איתו על מאכל מסויים שאכן יש דרך אחרת שהיא יותר הגיונית לחשב משא"כ בחשבון שהוא נתן שאין בו הבנה.
אצל הגאונים המירו בצורה כללית כי ייתכן באמת שזה מלא פעמים שייסתדר אבל באמת איפה שלא יסתדר בהחלט הם יאמרו לך שמו שאני טוען
בטח שיש בו הבנה כת''ר יוצא מנקודת הנחה שיש לצרף איזה חללים ואז נמצא שיש הפרש גדול בין נפח כזית מצה למשקל אןלם הדעת נותנת שאויר לא מצטרף לכזית ואדרבה על כת''ר חובת ביאור כיצד יברך ברכה אחרונה כאשר מעיו לא נהנו מכזית [ואם אם כת''ר יבאר אין זה הופך את דברי מרן מלכא למשוללי הבנה זאת ועוד כי הגדרת חללים אינה ברורה וברור שחללים גדולים אינם מצטרפים ומאחר ואין הדבר ברור כתב הסטייפלר בספרו שעורים של תורה [כמודומני] שאין לצרף שום חלל ואם כך שוב אין הבדל בין נפח למשקל]שמה דיברו איתו על מאכל מסויים שאכן יש דרך אחרת שהיא יותר הגיונית לחשב משא"כ בחשבון שהוא נתן שאין בו הבנה.
אז למה הם לא כתבו הרי יש בדבר מכשול גדול לעם אם יאכלו שיעור מסויים ולא יברכו ברכה אחרונה או לא יפרישו חלה וכו' וכו'אבל באמת איפה שלא יסתדר בהחלט הם יאמרו לך שמו שאני טוען
וכי לא היה בזמנם לחם לא היו מצות לא היו דברים תפוחים לא היה פת סופגנים [שכבר נזכרה במשנה]אלא"כ ברור לך אחרת שזה מקרים יותר רחוקים ממאכלים שהיו בזמנם, ומעבר לכך אין למדין מן הכללות.. גם בפוסקים
עיין מש''כ לעיל וגם אין הראיה רק מסתימת הלשון אלא מגוף דבריהם שנתנו מקום לשער במשקל ולא חששו להפרשיםברא הגיונית קודמת לכל סתימות של לשון כזו או אחרת
וכן מפורש בשו"ת אבקת רוכל סוף סימן נג וז"ל "ומכל מקום אין לנו לסמוך על המשקל במקום שיהיה סותר למדה כי המדה היא העיקר ויתד תקועה נאם הצעיר יוסף בכמוהר"ר אפרים קארו זלה"ה".איני רואה שום סתירה לדבריי מהמועתק כאן. נכון שנתנו להשתמש במשקל אבל לא נתנו למשקל לגבור על הנפח, זאת אומרת שלפי מה שאתה מציג אם יש לי בוודאי בנפח שיעור ובמשקל לא, כמו למשל במבה שקית קטנה שיש בה 25 גרם משקל אבל בנפח יש יותר לפי דבריך אני לא יברך ברכה אחרונה ויוצא שאתה עקרת את דברי חז"ל שאמרו שהולכים לפי נפח. אבל לפי דבריי זה מובן כי אף אחד לא בא להחליף נפח אלא "להעזר" במשקל להגיע לנפח. זה ההפרש בינינו, ולכן אני לא מקבל את מה שאתה חושב שהמשקל התחלף בנפח כאילו זה דבר שכתוב בתלמוד, אף אחד מהגאונים שציטטת לא בא להחליף את מה שכתוב בגמרא
נראה שלא ראיתה מה שהשבתיך ואני דן אותך לכף זכות שאין לך כח...זאת אומרת שלפי מה שאתה מציג אם יש לי בוודאי בנפח שיעור ובמשקל לא, כמו למשל במבה שקית קטנה שיש בה 25 גרם משקל אבל בנפח יש יותר לפי דבריך אני לא יברך ברכה אחרונה ויוצא שאתה עקרת את דברי חז"ל שאמרו שהולכים לפי נפח.
ואגב היום חשבתי על זה ומצאתי דוג' פשוטה כולנו יודעים שבכדי לברך ברכה אחרונה צריך רבעית משקה [חצי כוס] ועתה נשאל כאשר אחד מזג רבע כוס בירה וע''י הגזים התמלא הכוס על כל גדותיה האם יברך ברכה אחרונה לפ''ד כת''ר יוצא שכן כי מברכים על אויר והוא תימהכת''ר יוצא מנקודת הנחה שיש לצרף איזה חללים ואז נמצא שיש הפרש גדול בין נפח כזית מצה למשקל אולם הדעת נותנת שאויר לא מצטרף לכזית ואדרבה על כת''ר חובת ביאור כיצד יברך ברכה אחרונה כאשר מעיו לא נהנו מכזית כך שאם נוריד את האויר ונדחוס את המאכל לא יהיה הפרש בין נפח למשקל [זאת ועוד כי הגדרת חללים אינה ברורה ופשוט שחללים גדולים אינם מצטרפים ומאחר ואין הדבר ברור כתב הסטייפלר בספרו שעורים של תורה [כמודומני] שאין לצרף שום חלל ואם כך שוב אין הבדל בין נפח למשקל]
מחילה אבל זה לא ההפרש ביננואבל לפי דבריי זה מובן כי אף אחד לא בא להחליף נפח אלא "להעזר" במשקל להגיע לנפח. זה ההפרש בינינו
מה זה קשור הוא דיבר שם על מקוה? וכאן אנו מדברים על הנאת מעייםוכן מפורש בשו"ת אבקת רוכל
השאלה היא ממקרים בהם הנפח יותר מהמשקל, כלומר שבנפח 27 סמ"ק נכנס משקל של יותר מ27 גרם, כמו צימוקים משמש מיובש גבינה צהובה שוקולדים וכד'.אני יפרש שיחתי
בכל מה שאתה כותב אתה מדגיש שיש סתירות בין הנפל למשקל ואז אתה שואל איך הגאונים עקרו את הנפח ואולי אף הם יודו לך ושהמשקל לא בא לסתור ולסתור ולסתור אלא לעזור וכו' וטענת שבכל דברי אין ראיה אחת לכך שכשהנפח סותר למשקל הולכים אחריו נכון
התשובה על זה היא שהנקודת שלך יסוד היא לא מוכרחת אין בכלל הפרש בין הנפח למשקל!!!!!!!!!!!!! גם בדבר שהנפח שלו גדול כמו במבה
ולמה בגלל שכשאנו מחשבים כזית איננו לוקחים את האויר שהאדם לא נהנה ממנו בחשבון [ולזה התכוניתי בהנאת מעיים שעליה האדם מברך] כך שאם נוריד את האויר ונדחוס את המאכל לא יהיה הפרש בין נפח למשקל [וזה מה שהבאתי מהשעורי תורה ולפ''ז ניחא מדוע לא רק הגאנים סתמו דבריהם אלא כל הפוסקים שכתבו משקל סתמו דבריהם וכתבו לפי דרהמים בלבד ולא כתבו שבדבר שנפחו גדול וכו' יש לילך אחר הנפח וכבר שאלתי אותך וכי לא היה בזמנם לחם לא היו מצות לא היו דברים תפוחים וגם אם תגיד שהגאונים סתמו למה כל הפוסקים וגדולי האחרונים סתמו [מהם החיד''א הבא''ח ועוד למעט כמה מגדולי דורנו]
ואם תשאל כיצד יוכל האדם לשער ולדעת כמה אויר יש במאכל והלו האדם יראה לענים וכו' על כל השבת בעצמך שהמשקל בא לעזור ומהאי טעמא שאלו את הגאונים מה הוא שיעור כביצה וכי לא יכלו לראות ולהבחין בענייהם ולפי האמור ניחא
וכבר כתבתי לך שעלך חובת ביאור מה ההגיון שאדם יברך ברכה אחרונה על אויר שלא נהנה ממנו ויותר הגיוני שאיננו מצטרף
עוד ראיות ליסודות אלו ראה בספר שעורי תורה במשקל ודו''ק
[לגבי 'הראיה' דחיתך ישרה ואני מקבלה]
בדברים שכתבתי זה נע בין 35 ל40 גרם.אכן יש מקרים שהמשקל הסגולי גדול יותר
אולם דבר זה בא לידי בטוי בשעורים גדולים כמו הפרשת חלה וכיוצ''ב אבל בשיעור נמוך של כזית ההפרש עשוי להיות בגרם אחד ומקסימום שלוש ובין כה נוהגים לאכול 3 גרם יותר לבין השניים כידוע ובדברים ואילו ימצא דבר חריג ביותר אכן מסתבר בכה''ג שנלך אחר הנפח רק שכאמור בנמצא אינו מצוי וכנ''ל ו