ב"ה
שלום וברכה,
יתכן לפרש שאין כוונתו בהגעלה, אלא "להכשיר את הסכין" כלשונו, והיינו כדינו, וכיון שרוב תשמישו בצונן, סגי ליה בהדחה.
ובא לאפוקי ממי שסבר שא"צ להכשיר כלל את הסכין, אחר שלא נשתמשו בה לחמץ אלא מיעוט פעמים, וכמבואר בהערה בהרחבה.
ואף שדיבר בהלכה בסכין "המיועדת ללחם", אולם נראה לענ"ד בבירור שהוא ט"ס הבאה משגרת הלשון, ור"ל סכין המיועדת לחיתוך הרגיל במטבח, שאינו חמץ ואינו חם, ופעם אחת השתמשו בה לחמץ רותח, דאין לפטור אותה מהכשר מחמת רוב תשמישה שאינו חמץ, אלא יש לחייב בהכשר מחמת פעם אחת של חמץ. ובדיוק כמו יתר הדוגמאות שבאותה ההלכה, ויעיד עליו ריעו. (ולפ"ז יש להגיה במקום "וכן סכין המיוחדת לחיתוך לחם", לכתוב "סכין מטבח המיוחדת לצונן שאינו חמץ". זהו הנלע"ד בביאור הדברים שם.
ועכ"פ בין אם זהו ביאור הדברים שם, בין אם לאו, בודאי שזוהי דעת מרן שליט"א למעשה, כמבואר מדבריו בכל מקום שכתב בזה, וכן שם בהערות על אותה ההלכה.
בברכה רבה
