• לחכמי ורבני הפורום הע"י,

    בימים האחרונים יצאנו לפסק זמן קצר, כדי לעשות בדק בית וחשבון נפש כיצד הפורום יוכל להגיע לנקיות גדולה יותר בעניין כבוד חכמים, בעקבות תקלה שקרתה, חרף הצעדים וההגבלות שננקטו בעבר.

    כעת בסיעתא דשמיא, לאחר היוועצות עם דעת תורה, הגענו למתווה שבע"ה יהיה לתועלת לכולנו, להיות בפורום נקי יותר, בו יוכלו הרבנים הגאונים שליט"א מכלל המגזרים לדון בדברי תורה, כדרכה של תורה, ללא חשש של היכשלות חלילה בכבוד חכמים.

    הנהלים הוחמרו, וננקטו גם פעולות טכניות לשם כך. ואנו שמחים לבשר על פתיחת הפורום בחזרה במתכונתו החדשה. תיתכן אולי אי נוחות קטנה, אבל הרווח הוא של כולנו: פורום נקי וזך! כאן המקום לבקש מהציבור לשים יותר לב על כפתור הדיווח שבכל הודעה, ולדווח על תוכן שלדעתם אינו מתאים, ובפרט בתוכן ישן (שאולי חרף ההגבלות הישנות נשאר בטעות).

    אנו תקווה שבע"ה נזכה להיות מחכמי ארץ ישראל שנוחים זה לזה בהלכה, ולהגדיל תורה ולהאדירה בדרך התורה אשר דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום.

    ונסיים בתודה לכל הפונים בתקופה הזו, ושלחו את חיזוקיהם. תודה על האיכפתיות והשותפות, בע"ה יחד נמשיך להגדיל את בית המדרש הדיגיטלי הנוכחי, אשר מביא ברכה לרבבות אלפי ישראל.

    חזקו ואמצו!

ענייתי דברים שבקדושה קודם יהיו לרצון השני

א.א

Well-known member
האם מותר לענות אמן דברכות בסוף אלוקי נצור שסיים התחנונים קודם שאמר יהיו לרצון
[וכן זה נפ"מ לענין ר"ח אם סיים תחנונים ונזכר שלא אמר יעלה ויבוא]

יש בזה לכאורה סתירה בין יבי"א להליכות עולם [ששתיהם יצאו בשנת תשס"ב]

שו"ת יביע אומר חלק ט - אורח חיים סימן יג

וראיתי בספר מאורי אור (חלק באר שבע דף לא ע"ב) שכתב, ומה שנהגו רוב המון העם על פי איזה מחברים לומר פסוק מעין שמותיהם בר"ת וס"ת, כיון שלא נזכר בש"ס וזוה"ק ולא בשום פוסק קדמון, הוי כהפסק שלא מענין התפלה, לכן מוטב לאומרו אחר עקירת רגליו קודם שיאמר יהי רצון, וזכרון אחד לכולם. ע"כ. ומשמע שכוונתו לאומרו קודם יהי רצון שתבנה בית המקדש במהרה בימינו, (שהזכירו הרמ"א בהגה סי' קכג ס"א). אולם לפע"ד אין בזה חשש הפסק כשסיים לומר התחנונים, ואומרו קודם פסוק יהיו לרצון האחרון. וע' בקיצור ש"ע (סי' יח סעיף טו) שכתב שאם אומרים יהיו לרצון ב' פעמים, אחד קודם אלהי נצור, ובסופו חוזרים לומר יהיו לרצון, מותר להפסיק לענות כל אמן בתפלת אלהי נצור. ע"ש. ואף שאין זה מחוור, וכמו שכתבנו בהליכות עולם (ח"א עמוד קמ והלאה), שאין להפסיק באמצע אלהי נצור אלא לקדיש וקדושה, כדין ק"ש וברכותיה, ולא לאמנים דברכות. מ"מ בסוף אלהי נצור קודם יהיו לרצון מותר להפסיק שם, מאחר שסיים לומר התחנונים. וכ"כ בכף החיים (סי' קכב ס"ק יא).

ובהליכות עולם עמוד קמב כתב שצריך לסיים יהיו לרצון [תכף אעלה הקובץ]
 
לפון ריהטא ראיתי ביבי"א הנ"ל שכתב בערך בלשון הזו:
ואע"פ שבהליכו"ע (הנז') העלתי שאין לענות אמן קודם יהיו לרצון מ"מ ניתן לענות אמן או לומר פסוק המזכיר את שמו בתחילת וסוף הפסוק גם קודם שאמר יהיו לרצון,
וא"כ כך העיקר, ואין כאן לא סתירה ולא קושיא
 
אבאר דברי שוב מרן זצ"ל לא חזר בו כלל מהליכות עולם



שו"ת יביע אומר חלק ט - אורח חיים סימן יג

אולם לפע"ד אין בזה חשש הפסק כשסיים לומר התחנונים, ואומרו קודם פסוק יהיו לרצון האחרון. וע' בקיצור ש"ע (סי' יח סעיף טו) שכתב שאם אומרים יהיו לרצון ב' פעמים, אחד קודם אלהי נצור, ובסופו חוזרים לומר יהיו לרצון, מותר להפסיק לענות כל אמן בתפלת אלהי נצור. ע"ש. ואף שאין זה מחוור, וכמו שכתבנו בהליכות עולם (ח"א עמוד קמ והלאה), שאין להפסיק באמצע אלהי נצור אלא לקדיש וקדושה, כדין ק"ש וברכותיה, ולא לאמנים דברכות. מ"מ בסוף אלהי נצור קודם יהיו לרצון מותר להפסיק שם, מאחר שסיים לומר התחנונים. וכ"כ בכף החיים (סי' קכב ס"ק יא).



וכאן משמע דהדין שונה כיון דסיים כל התחנונים ולפי מרן זצל משמע דאחר שסיים התחנונים קודם שאמר יהיו לרצון האחרון רשאי לענות


וזה נסתר מהליכות עולם שכתב שצריך לסיים על הפסוק
 

קבצים מצורפים

  • __צילום מסך_10-6-2024_132859_.jpeg
    __צילום מסך_10-6-2024_132859_.jpeg
    81.9 KB · צפיות: 2
יש שתי נידונים, האחד להפסיק באמצע אלוהי נצור, שבזה אין סתירה בין יבי"א להליכו"ע,
וכן כתב בהליכו"ע והעלה כמו ביבי"א שאין להפסיק באמצע יהיו לרצון וכמו שהזכיר ביבי"א שכן העלה בהליכו"ע,

ודין שני הוא להפסיק קודם שסיים יהיו לרצון וכמו שמסיים מר"ן בהליכו"ע שאין להפסיק אלא רק לאחר יהיו לרצון כולו,
1718227268121.png
ואילו ביבי"א כותב מפורש (וכמו שציטטת לנכון) שיכול לענות אף קודם שסיים יהיו לרצון מאחר שסיים לומר תחנונים,
וכן עיקר
 
חזור
חלק עליון