• ניתן לשלוח יישובים בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, שיודפסו בע"ה בקובץ בית יוסף מהדורת תשפ"ה למייל: office@moreshet-maran.com בקובץ וורד, עד לחג השבועות תשפ"ד, אין התחייבות לפרסום, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום.

תשובה בעניין כוס הפלא בשבת

בהמשך למה שנשאל כאן ע"י הרב ציון, אודות שימוש בכוס הפלא בשבת
הנה לפני כמה שנים כתבתי בזה באורך תשובה בס"ד והודפסה בשו"ת דברי שלמה חלק א
ומצורף בזה התשובה, אשמח לקבל הערות
 

קבצים מצורפים

  • דברי שלמה כוס הפלא בשבת.pdf
    123 KB · צפיות: 22

קבצים מצורפים

  • מכתב מהרב יצחק בדין מעוברת בצום וכוס פלא בשבת.pdf
    361.3 KB · צפיות: 21
בס"ד, ‏ה' תשרי תשע"ח 10-2/ע"ח​
לכבוד היקר והנעלה, שוקד באהלה של תורה, כש"ת כה"ר נריה שלום נ"י
שלום רב,
אודות כוס שחורה, ובמגע עם מים חמים מתגלה תמונה או כיתוב שהודפסה על הכוס, האם מותר להשתמש בכוס זה בשבת, ראיתי את אשר כתב כב' להתיר בזה, והרחיב כיד ה' הטובה עליו בטוב טעם ודעת.
ומ"מ נראה דמצד ההנהגה לכתחלה ראוי שלא להשתמש בדברים כגון אלה בשבת, בפרט ברבים שלא יראה זלזול בקדושת השבת, קדש עצמך במותר לך. אבל מעיקר הדין יש לצדד להתיר להשתמש בשבת בכוס זה. שאין זו כתיבה גמורה. וגם לא דרך כתיבה. ובפרט שאח"כ התמונה נעלמת כלפי חוץ. והכל קיים שם, ואין כתיבה ואין מחיקה, רק שחומר מסויים גורם להיעלמות התמונה, ועל ידי החום חוזרת התמונה להיראות.
וכן בבקבוקי שתיה לתינוקות שבתוכו יש מוט ויש בו חומר כימי, שכאשר המים חמים צבעו סגול, וכשמתקרר צבעו כחול, מעיקר הדין מותר לתת לתוך הבקבוק שתיה חמה בשבת, באופן דלא איכפת ליה בדבר, משום דהוי פסיק רישא דלא איכפת ליה בדרבנן, וע' בספר ילקוט יוסף שבת כרך ה' (סי' ש"מ סעיף ט'), בדין מד חום העשוי כרצועת סרט, ואם יש לחולה חום נראים מספרים כגובה החום, וכשמסירים אותו מעל מצח החולה המספרים נעלמים, שאין בזה משום כותב ולא משום מוחק, וע' בהערה שם כל נמוקי הדין, וה"ה הכא.
אבל אם רוצה להחמיר בכל אלה תבוא עליו ברכה, כדי להרגיש את קדושת שבת. אבל זה בדרך הנהגה, כי מעיקר ההלכה אין בזה בעיא.
בברכת התורה,
יצחק יוסף
הראשון לציון הרב הראשי לישראל
ונשיא בית הדין הרבני הגדול​
 
לכאורה זה דומה למשקפיים שמחליפים צבע בשמש, לא? (שמרן זצ"ל כתב כן במפורש להתיר [יחו"ד ח"ב סי' מ"ז וחזו"ע שבת ח"ה עמוד כ"ג])
בעיקר העניין כב' צודק, אך יש חילוק דהתם נעשה ממילא ביציאתו וכאן שופך את המים חמים בידיים,
ועל כן חלק מסיבות ההיתר דשם שייכות כאן ובחלקם לא, והארכתי בזה בס"ד בתשובה המצורפת למעלה,
ועכ"פ אין צריך לדידי לעניין מעשה אחר שהובאו כאן דברי מו"ר מרן הראשל"צ שליט"א, אך מ"מ מי שירצה להעמיק בזה במו"מ וראיות וכו' יע"ש.
 
בס"ד, ‏ה' תשרי תשע"ח 10-2/ע"ח​
לכבוד היקר והנעלה, שוקד באהלה של תורה, כש"ת כה"ר נריה שלום נ"י
שלום רב,
אודות כוס שחורה, ובמגע עם מים חמים מתגלה תמונה או כיתוב שהודפסה על הכוס, האם מותר להשתמש בכוס זה בשבת, ראיתי את אשר כתב כב' להתיר בזה, והרחיב כיד ה' הטובה עליו בטוב טעם ודעת.
ומ"מ נראה דמצד ההנהגה לכתחלה ראוי שלא להשתמש בדברים כגון אלה בשבת, בפרט ברבים שלא יראה זלזול בקדושת השבת, קדש עצמך במותר לך. אבל מעיקר הדין יש לצדד להתיר להשתמש בשבת בכוס זה. שאין זו כתיבה גמורה. וגם לא דרך כתיבה. ובפרט שאח"כ התמונה נעלמת כלפי חוץ. והכל קיים שם, ואין כתיבה ואין מחיקה, רק שחומר מסויים גורם להיעלמות התמונה, ועל ידי החום חוזרת התמונה להיראות.
וכן בבקבוקי שתיה לתינוקות שבתוכו יש מוט ויש בו חומר כימי, שכאשר המים חמים צבעו סגול, וכשמתקרר צבעו כחול, מעיקר הדין מותר לתת לתוך הבקבוק שתיה חמה בשבת, באופן דלא איכפת ליה בדבר, משום דהוי פסיק רישא דלא איכפת ליה בדרבנן, וע' בספר ילקוט יוסף שבת כרך ה' (סי' ש"מ סעיף ט'), בדין מד חום העשוי כרצועת סרט, ואם יש לחולה חום נראים מספרים כגובה החום, וכשמסירים אותו מעל מצח החולה המספרים נעלמים, שאין בזה משום כותב ולא משום מוחק, וע' בהערה שם כל נמוקי הדין, וה"ה הכא.
אבל אם רוצה להחמיר בכל אלה תבוא עליו ברכה, כדי להרגיש את קדושת שבת. אבל זה בדרך הנהגה, כי מעיקר ההלכה אין בזה בעיא.
בברכת התורה,
יצחק יוסף
הראשון לציון הרב הראשי לישראל
ונשיא בית הדין הרבני הגדול​
אפשר את המכתב?
 
שאלתי פעם את מרן שליט"א וענה לי שמותר.
אמנם אולי יותר דומה הדבר למחלוקת האחרונים בדבר הסרת שעווה שנטפה על אותיות ספר תורה, האם מותר להסירה בשבת ולגלות האותיות? דדעת הב"ח (ש"מ, ב) דאם מסלק השעווה מעל שתי אותיות חייב חטאת! וכ"כ הט"ז (סק"א) משם הב"ח. וכ"כ במשנ"ב (ש"מ סק"י) להחמיר בזה, אף שבביאור הלכה (ד"ה שעל הקלף) הביא תשובת השבות יעקב (ח"ב סי' ד) שמיקל בזה, מ"מ הכריע כדעת רוב הפוסקים (פרמ"ג, א"ר ועוד). אמנם דעת הגאון רבי עקיבא איגר (בחידושיו סי' ל"ב) כדעת השבות יעקב, אלא שמחמיר מצד מתקן מנא היכא שמתקן הס"ת בהסרת השעווה. ומדבריו עולה שאין בזה מוחק או כותב. וכן דעת ה"יביע אומר" (ח"ה או"ח סי' כ"ט) והוכיח מסברא שאין זה מחיקה בשעווה, שהרי כשמגלה האותיות הספר כשר (ביאור הלכה לב, יז ד"ה טיפת), ואם היתה זו מחיקה הרי כשמסיר השעווה הרי זה כתיבה, והיה נפסל משום חוק-תוכות, שאין זה דרך כתיבה. ומכאן שאין בזה כתיבה מה"ת.

נמצא לפי זה, אם המים החמים גורמים את ההשתקפות של התמונה ע"י הסרת הצבע מהציפוי הצבעוני והפיכתו לשקוף, הנה דומה זה להסרת השעווה שיש אומרים דהוי איסור דאורייתא וי"א דאינו אסור אלא מדרבנן. אבל החילוק ברור, שבשעווה ההסרה קבועה והכתב מתקיים, ע"כ יש צד לחשוש לאיסור מה"ת או מדרבנן, אבל כאן שאין התמונה מתקיימת אלא לזמן קצר, נלע"ד דהמחמירים בשעווה יאסרו כאן מדרבנן. והמקילים בשעווה יתירו כאן בלי פקפוק.

אמנם אם המים החמים גורמים להבלטת התמונה ע"י פעולה כימית ישירה על התמונה, נלע"ד שצריך להחמיר בזה אף למ"ד דהוי מדרבנן, דגרם כתיבה יש בזה, אף שאינה מתקיימת מדרבנן אסור כדין כותב במשקין על השולחן (שו"ע או"ח ש"מ, ג), ובשו"ת יחוה דעת הסיק דמותר ליתן מד חום המבליט אותיות ומספרים על המצח, ושם הביא כמה סניפים להקל בחולה שאין בו סכנה, מצד מלאכה שא"צ לגופה אלא לדעת חום החולה, וכתב שאינו מתקיים וכו', לכן הקל, ואולי כאן היה מחמיר בזה שכוונת השותה ביודעין שתעלה התמונה ג"כ. וצויי"מ.
 
חזור
חלק עליון