שאלתי לכבודו, לפי כללי ההלכה הצרופה, אם החכמים הנ"ל הרב פטרובר והרב זעפרני יעידו עדות מסויימת בדיני ממונות או בדיני אישות וכדומה, ולעומתם מרן פאר הדור זצ"ל יכתוב שהוא קיבל מידע מסויים שאינו כן, למי יש להאמין?
אין אומרים למי שלא ראה את החודש שיבוא ויעיד. רק מי שיעיד שלא זזה ידו מתוך יד הרב בן ציון כ"ד שעות ביממה ויודע שלא היה כמו שכתבו הם יכול להחשב בר פלוגתא שלהם בענין זה. אבל אם הם אומרים בודאות שכך היה, מי יכול להכחישם?
כלומר כוונתך שבמה שמרן זיע"א העיר ביביע אומר ח"ט סימן קח אות פה, בענין הטוב והמטיב, אם זה דוקא בסעודה או גם שלא בתוך הסעודה, והעיר שם, דמה שהאול"צ הזכיר דברי הגמ', אין גמרא כזו. ע"ש.
שהרבנים הנ"ל צודקים שהגרב"צ אמר זאת, ולא מרן זיע"א שאומר שלא שייך לומר זאת?
אם אכן זו כוונתך, נמצא שמרן זיע"א הוא זה שמכבד את הגרב"צ, ואתה מבזה את הגרב"צ, שמדייק דיוקים מגמרות שלא קיימות.
כידוע שרבים מתלמידיו סוברים שלאו מר בריה דרבינא חתים עליה.
והנה מקצתם:
בס' ברכת יצחק ברכה דיני שמחות ובין המצרים (עמ' תתעט) כ' "וז"ל אור לציון ח"ג הע' פכ"ח דיני ערב ת"ב) וכו'. עכ"ל.
ואם זה לשון הרב ז"ל צ"ל וכו'".
ובעמ' תתקנד "ובשו"ת אול"צ ח"ג פכ"ו כתבו משמו וכו'".
ובעמ' תתקצא "ואמנם בשו"ת אול"צ ח"ג הע' פכ"י כתבו משמו וכו'".
בספר בית חתנים פנירי מהדו"ב ח"א פ"י סעי' יז בהע'. כתב בענין הנחת אפר בראש חתנים בזה"ל "בשעת הבאת מהדורה זו לדפוס יצא לאור ח"ג משו"ת אור לציון ושם בפרק ל תשובה ב ובמקורות לתשובה מובא משם מו"ר הגדול תמיהה ע"ד השו"ג הנ"ל כיצד יפטור את תקנת חכמים הנזכרת בתלמוד ליתן אפר מקלה על ראש החתן תחת החופה ע"י דבר שלא מוזכר בתלמוד ושגם הרמ"א בד"מ כתב שבעירו נהגו בשניהם אפר מקלה ושבירת כוס וגם במועד לכל חי סי' י אות צו הזהיר לקיים שני המנהגים
ועל כן מסיקים עורכי הספר משמיה דמו"ר הגדול שלמעשה יש ליתן אפר מקלה על ראש החתן ודי ברגע אחר לקיים תקנת חכמים ואח"כ יכולים להסירו ואם גם שוברים כוס כמנהג מה טוב ע"כ תוכן הדברים.
ולי ישנם הרהורי דברים בזה. וכו'.
ומתוך דברי עורכי הספר נראה כאילו לא ראה מו"ר הגדול את דבריהם, וזה דבר שלא יעלה על הדעת שמו"ר הנודע בגאונותו האדירה ובעיונו המבעית בש"ס ובפוסקים והמפורסם כאחד מגדולי מרביצי התורה והעמיד תלמידים הרבה וזה רק מקצת דמקצת שבחו לא ראה את דברי הטור והב"י. וכו'. ובר מן דין ידוע ומפורסם שדרכו של מו"ר היתה לעמוד בתוקף שלא לשנות מנהגים קיימים ולא להנהיג אחרים במקומם ואיך יעלה על הדעת לכתוב בשמו שיש להנהיג הנחת אפר ולדחות מנהג שבירת הכוס וכדמשמע מסוף דברי המקורות לתשובה שאם ירצו ג"כ לשבר הכוס כמנהג מה טוב ובפרט שגם היום שייך טעמיה דהכלבו שהרי אין הכל מוחזקין בהנחת תפילין וכיון שאין לחלק בין חתן לחתן יש להמשיך במנהג שבירת הכוס. ועוד שמו"ר כבר עבר בעצמו על כל ספרי זה במהדורתו הראשונה תשמ"ב והעיר בכל מקום שרק היה נראה לו שאינו תואם את המנהג ואילו על מנהג שבירת הכוס לא העיר ולא כלום וגם לא ראינו ולא שמענו שהוא עצמו הנהיג כן בחופות שערך לתלמידיו ולשומעי לקחו ורק בקרב בני משפחתו עורר לקיים מנהג זה
ולכן לא אאמין כי יצא מפ"ק לשנות מהמנהג וכו'". עכ"ל ע"ש.
בתפארת ציון בהספד הרב ציון עמר כתוב "כשהגענו בעריכה לענין אמירת תיקון חצות (אור לציון ח"ב ד ח) אמר לי
תרכז מקורות לענין מעלת ההשתדלות לומר תיקון חצות כדי לעורר ענין זה וריכזתי והקראתי לפניו". אז לא הכל מכתביו ושיעוריו...
כלומר הרב ציון עמר מעיד ההיפך ממה שמעיד במקום אחר.
בהקדמת ח"ה כתבו שקיבלו הוראות מהרב חוכיימא, והוא סותר למש"כ בעמוד השער שהספר הוא מ"שיעוריו וכתביו".