אכן, זה ירושלמי מפורש. הביאו הרמב''ן שסובר כר''ת שצאת הכוכבים הוא 90 (!) דק' אחרי השקיעה. א''כ הרצופין הם איזה 100-110 דק' אחר השקיעה, לא 60-70שוב, הפשט הפשוט בראשונים הוא שהם קרובים ממש אחד אל השני.
לא מפוזרתחשוב לרגע מה מצלצלת ואומרת לך המילה רצוף! ?
למה אתה מכניס שוב את הנושא ר"ת גאונים? מה זה שייך לכאן?אכן, זה ירושלמי מפורש. הביאו הרמב''ן שסובר כר''ת שצאת הכוכבים הוא 90 (!) דק' אחרי השקיעה. א''כ הרצופין הם איזה 100-110 דק' אחר השקיעה, לא 60-70
לעומת זאת בחלק מהראשונים הושמט מ''ש בירוש' דבעי' שנראים ככוכב אחד, אלא כתבו רצופין ותו לא, כרבינו יונה, שהשו''ע הביא אותו (ולא את הרמב''ן) להלכה, ויכול להיות מאוד שר' יונה אוחז כהגאונים (יש ע''ז כמה ראיות) ובכל זאת הבין 'רצופין'
ומה אומר לך המשפט שלושה ימים רצופים? (עם הפסקה ביניהם או לא?).לא מפוזר
כי אם נלך עם הגאונים שהצאת הוא 14-18 דק' מהשקיעה במישור, למה צריכים לחכות 40-50 דק' לתוספת? הרי גם בע''ש די ב5-10 דק' אולי מעט יותר (כמבואר במשנה ברורה, וכן ממנהג הספרדים שמקבלים שבת 15-20 דק' לפני השקיעה, גם בי--ם)למה אתה מכניס שוב את הנושא ר"ת גאונים? מה זה שייך לכאן?
שלא מדובר על כוכבים שנראים ממש כמו כוכב אחד בלי הפרש בניהם כי זה גם באמצע הלילה איןאנו מדברים על אותם הראשונים שהזכירו את המושג "ג' כוכבים קטנים ורצופים". איך להבין את דבריהם נכון במציאות בפועל.
אחד אחרי השני, מה שלא בהכרח שייך לפרש גבי כוכבים, כי מדברי כמה ראשונים שהבואו בבהי''ל (הרשב'א ועוד) מוכרח דאין הכוונה לרצופין כ''כ רק שלא יהיו מפוזרים הרבה !ומה אומר לך המשפט שלושה ימים רצופים? (עם הפסקה ביניהם או לא?).
גם לפי ר''ת זמן תפילת מנחה (לכתחילה) הוא עד השקיעה, כמבואר במשנה ברורה סימן רלבמי שאוחז כר"ת מעיקר הדין ולא מחומרא- או הוא או צאצאיו יתפלאו לימים מדוע אינם אף מתפללים מנחה עד ר"ת
רח''ל.ואח"כ או עוד לפני כן מדוע אין מקבלים שבת כמה דק' לפני ר"ת וזה מה שעתיד ח"ו לקרות ב"מ.
אם הם אוחזים ר''ת מעיקר הדין, מה הבעיה? אמנם בא''י זה אסור מצד מנהג המקום, אבל עקרונית אין בזה בעיה כי הם נוקטים ר''ת מעיקר הדין (אולי)וכבר ראינו בעינינו שכמעט קרה כן באיזו חסידות שעשו שיפוצים לקראת ימי ר"ה שקדם להם שב"ק ומכיוון שלא הספיקו לבסוף לסיים את כל השיפוצים שתוכננו, מצאו קולא על קולא בדאורייתא והמשיכו את השיפוצים של "בונה וסותר ומגבל" בתוך שבת קודש, לשאלות שהציפו אותם הם אמרו שהקולא הראשונה היתה שעדיין לא הגיע ר"ת והקולא השניה היתה שנתנו הוראות והגוי הוא השליח שלהם שביצע את ההוראות וכמו זה לא הם עצמם.
אינני מבין חשש זה. היום כולם נוהגים ר''ת רק בצאת שבת, לאף אחד מהספרדים על כל פנים, אין הו''א להקל כר''ת, וגם במילה מלים תינוק שנולד 20-30-40 דק' אחר השקיעה בשבת וכו'ואומרים שמזה חשש הראב"ד חכם יעקב מוצפי זצוק"ל כאשר נהג כר"ת רק בצנעה, כדי שלא יבואו גם להקל כר"ת ז"ל, ב"מ.
איך? זה לפני פלג המנחה...אגב, גם לפי ר''ת אפשר לקבל שבת כמו הגאונים, כמו שגם לפי הגאונים אפשר להוציא שבת לפי ר''ת
כמדומני דהכוונה שם היא לשקיעה של ר"ת, והיינו בין השמשות של ר"ת דהוא שלשת רבעי מיל מלפני סוף ה- 72 דקות [הד' מילין].גם לפי ר''ת זמן תפילת מנחה (לכתחילה) הוא עד השקיעה, כמבואר במשנה ברורה סימן רלב
אולי צ"ל רלגסימן רלב
א) מי אמר לך שרבנו תם סובר שמונים את שעות היום מעלות השחר עד צאה''כ דר''ת? אולי הוא מונה מהנץ לשקיעה, כך שיטת הלבוש והמנחת כהן שאע''ג שסוברים כמו ר''ת בצאת הכוכבים, מ''מ פלג המנחה הוי לדידיהו שעה ורבע לפני השקיעה כיון שבמנין שעות היום הם סוברים כהגר''א, ומנין שעות היום אינו קשור למח' הגאונים ורבנו תםאיך? זה לפני פלג המנחה...
לא, לפי הגר''א ששעות היום נמנות מהנץ לשקיעה ש(יש) סמוכים עליו בק''ש אסור להתפלל מנחה אחר השקיעה (!) (מה שאנחנו נוהגים להקל בזה בדיעבד, יש בזה כמה צירופים וגם סומכים על ר' יוסי, והגר''א כדיוע לא סמך על ר' יוסי ולכן כתב להלדיק נ''ח מיד בשקיעה) ולפי הלבוש והמנחת כהן גם אסור להתפלל מנחה אחר השקיעה, אף לפי רבנו תם !כמדומני דהכוונה שם היא לשקיעה של ר"ת,
או 17 דק' לפני 90 דק', לפי הרבה ראשונים שהמיל הוא 22,5 או לפי הסוברים דצאת הכוכבים הוא 5 מיל (של 18 דק') אחרי השקיעהוהיינו בין השמשות של ר"ת דהוא שלשת רבעי מיל מלפני סוף ה- 72 דקות [הד' מילין].
צודקאולי צ"ל רלג
השאלה מה זה שקיעה, הגר"א דשי' השקיעה היינו שלנו הנראית ממילא לשי' אסור להתפלל מנחה אחרי השקיעהלא, לפי הגר''א ששעות היום נמנות מהנץ לשקיעה ש(יש) סמוכים עליו בק''ש אסור להתפלל מנחה אחר השקיעה (!)
ממש לא, שקיעה שלנו, תחילת שקיעה, גם לרבנו תם זה סו"ז מנחה לכתחילה, ולפי הלבוש ומנחת כהן ועוד, אף בדיעבד. כיון שמבואר בראשונים שדם נפסל בתחילת השקיעה (!)השאלה מה זה שקיעה, הגר"א דשי' השקיעה היינו שלנו הנראית ממילא לשי' אסור להתפלל מנחה אחרי השקיעה
אך לשו"ע ודעימיה דאזלי כר"ת, השקיעה שלהם היינו סוף שקיעה, ולא שקיעה הנראית דהוא יום גמור, ולשי' מחשבנים מהנץ לסוף שקיעה ולא לתחילת שקיעה
מחילה, אבל איני מכיר את הסוגיא.א) מי אמר לך שרבנו תם סובר שמונים את שעות היום מעלות השחר עד צאה''כ דר''ת? אולי הוא מונה מהנץ לשקיעה, כך שיטת הלבוש והמנחת כהן שאע''ג שסוברים כמו ר''ת בצאת הכוכבים, מ''מ פלג המנחה הוי לדידיהו שעה ורבע לפני השקיעה כיון שבמנין שעות היום הם סוברים כהגר''א, ומנין שעות היום אינו קשור למח' הגאונים ורבנו תם
ב) בשו''ע סימן רסא, מבואר שמי שאינו בקי בזמן בין השמשות דרבנו תם, מדליק בזמן שהחמה בראש האילנות (אף שהוא לפני פלג המנחה)
ג) כמה ראשונים סוברים שניתן לקבל שבת 2:00 לפני צאת הכוכבים דר''ת, שזה קרוב ל-50 דקות לפני השקיעה
ד) אם סוברים שזמן צאת הכוכבים דרבנו תם הוא 72 דקות אחרי השקיעה, ולא 90 (כך סוברים מלא ראשונים: רמב''ן רשב''א ריטב''א רא''ה רש''י ורבנו תם בעצמו) פלג המנחה יהיה 18-25 דק' לפני השקיעה, ורק בשיא החורף זה מתקצר קצת לכ5-7 דק' לפני השקיעה, ומה שמפוסרם שהפלג של ר''ת הוא 3 דק' לפני השקיעה, זה רק לסוברים שצה''כ דידיה הוא 90 דק' אחרי השקיעה, או שדיברו על שיא החורף שהזמן הוא קרוב ל-3 דק' לפני השקיעה (קצת יותר, וכ''ז רק לפי שיטת המעלות, ובאשכול אחר דננו האם מחשבים לפי זמניות או מעלות, אבל אם את הולך עם שוות וזמניות הפלג של רבנו תם כמרן [72 דק'] יהיה תמיד 18-22 דק' לפני השקיעה
(כמעט) מחללים שבת ! בורים ועמי ארצות ... מה אתה רוצה שאני יגיד לכבודו?מחילה, אבל איני מכיר את הסוגיא.
אני רק יודע על כאלה שמדליקים נרות 3 דקות לפני השקיעה כדי להרוויח אחרי פלג המנחה של ר"ת. (וכמו שנכתב כאן).
א. למה מחללים שבת? הרי בישיבות מקבלים שבת כמה דקות לפני השקיעה או דקה לפני בשביל תוספת שבת.(כמעט) מחללים שבת ! בורים ועמי ארצות ... מה אתה רוצה שאני יגיד לכבודו?
אבל עדיין זה שתי מחלוקות ושני נושאים שאינם משליכים אחד על השניגם לפי ר''ת זמן תפילת מנחה (לכתחילה) הוא עד השקיעה, כמבואר במשנה ברורה סימן רלב
כי להדליק 2-3 דק' לפני השקיעה זה סיכון גדול, חוץ מביטול תוספת שבת, שאף אם נלך לפי עיקר הדין של''צ קבלה בפה לפני השקיעה, מ''מ צריך פרישה ממלאכה לפחות 5-10 דק' לפני השקיעה, חוץ מכך שראוי לחשוש ליראים ולפרשו ממלאכה לפחות 14-18 דק' לפני השקיעה, ובלי להתחשב שהמנהג לא לעשות מלאכה לפחות 15-20 דק' לפני השקיעהא. למה מחללים שבת? הרי בישיבות מקבלים שבת כמה דקות לפני השקיעה או דקה לפני בשביל תוספת שבת.
ב. כעת זכור לי על מישהו שסיפר לי שעושה כך בנרות חנוכה.
לא לא לא ! אני חוזר שוב, דם התמיד נפסל בשקיעה הראשונה גם לרבנו תם !!!לעומת זאת לשיטות דסברי דזמנה של מנחה היא עד השקיעה, ומאידך סברו גבי שקיעה וצאת הכוכבים כר"ת, א"כ יוצא לשיטות האלה דזמן מנחה הוא עד השקיעה והיינו סוף שקיעה דזה זמן השקיעה של ר"ת
לא מובנים דבריך א"כ.לא לא לא ! אני חוזר שוב, דם התמיד נפסל בשקיעה הראשונה גם לרבנו תם !!!
מי שסובר שזמן מנחה עד השקיעה הראשונה, סובר בהכרח גמור שפלג המנחה הוא שעה ורבע לפני השקיעה הראשונה בלי שום קשר למח' הגאונים ור''ת, זה לא המצאה שלי כל זה מבואר היטב במשנה ברורה סימן רל'ג ס''ק ד' עיין שםלא מובנים דבריך א"כ.
והיינו- לפי דבריך אין א"כ מח' עד מתי סוף זמן מנחה, כי לכו"ע היא בשקיעה הראשונה להוי אומר לכו"ע בפלג המנחה [לפי השיטות דאזלי כר"ת גבי שקיעה וצאת הכוכבים], ולפי דבריך המח' היא האם זמנה היא בשקיעה הראשונה והיינו בפלג, ולחולקים זמנה על שעה לפנ"כ??
אין כזה דבר, ואין דבר כזה.
עיין בתוס' זבחים נו. ד"ה מנין לדם דחילקו להדיא בין קרבן פסח לשאר קרבנותלא לא לא ! אני חוזר שוב, דם התמיד נפסל בשקיעה הראשונה גם לרבנו תם !!!
