למה אתה מכניס שוב את הנושא ר"ת גאונים? מה זה שייך לכאן?
כי אם נלך עם הגאונים שהצאת הוא 14-18 דק' מהשקיעה במישור, למה צריכים לחכות 40-50 דק' לתוספת? הרי גם בע''ש די ב5-10 דק' אולי מעט יותר (כמבואר במשנה ברורה, וכן ממנהג הספרדים שמקבלים שבת 15-20 דק' לפני השקיעה, גם בי--ם)
אנו מדברים על אותם הראשונים שהזכירו את המושג "ג' כוכבים קטנים ורצופים". איך להבין את דבריהם נכון במציאות בפועל.
שלא מדובר על כוכבים שנראים ממש כמו כוכב אחד בלי הפרש בניהם כי זה גם באמצע הלילה אין
או שמדובר בכוכבים מאוד מאוד רצופין, הכי רצופים שיש, ולא מסתדר עם שיטת הגאונים שיצטרכו להמתין 80-100 דק' אחרי השקיעה
מעיקר הדין (מהשו''ע משמע שהוא מעיקר הדין, אמנם הראשונים שהחמירו יותר כמו משמעות הירושלמי שצריכים שיראו ככוב אחד, ואי''ז כפשוטו ממש, אלא כוונתם שיהיו מאוד קרובים, משמע שאינו מעיקר הדין, אלא זמן הראוי לתוספת בלבד, כמו בע''ש מפלג המנחה לדידין, ומהשקיעה לר''ת)
אלא בהכרח שמדובר על כוכבים רצופים יחסית, כלומר לא ממש מפוזרים, והפשט הזה מוכרח בהכרח גמור, לפי דברי המשנה ברורה בריש סימן רצ'ג, דאם שהה
מעט אחר צאת ג' ככובים קטנים, יכול להוציא שבת, אף אליבא דמ''ד דבעי' רצופין ! וכן מכמה אחרונים שם ובניהם החזון איש דאם רואים כ10 כוכבים, בוודאי שכבר יצאו רצופין (אינני זוכר מקורו בע''פ, אבל הובא שם במשנה ברורה של 'דרשו' עי''ש)
ומה אומר לך המשפט שלושה ימים רצופים? (עם הפסקה ביניהם או לא?).
אחד אחרי השני, מה שלא בהכרח שייך לפרש גבי כוכבים, כי מדברי כמה ראשונים שהבואו בבהי''ל (הרשב'א ועוד) מוכרח דאין הכוונה לרצופין כ''כ רק
שלא יהיו מפוזרים הרבה ! 
