דבריו של הרב בנימין חותה, עם הערות שלי במודגש.
"עוגיות הפפושדו, כבר שנים הנושא הזה היה בנושא בתוך ההנהגה הספרדית, גדולי התורה הספרדים, היה פה ויכוחים קיצוניים שיש שאמרו שמי שאוכל את זה חייב כרת. מרן רבי עובדיה עטרת ראשינו, לפני שנים רבות, אמר חד-משמעית שאפשר לאכול את זה.
(ואפי' ירא שמים יכול לאכול מהם!)
"בהמשך השנים היו דברים, אני אגיד חלק מהנתונים, מי שיאמין לי - יאמין לי, אני מנוע מלדבר, יש לי את השמות של האנשים, אבל הזהירו אותי לא לומר
(למה לא ממה אתם מפחדים?? שיגלו שזה בלבולי שכל!?). אני אתן כמה עובדות, דברים שנתנו פה סימני שאלה גדולים בדעתו של מרן רבי עובדיה.
"אני אספר לכם סיפור. בנו בכורו, הגאון הגדול רבי עקב יוסף, ידוע שדיבר קשות על פפושדו. ידוע הדבר. הוא נפטר, גיסו ייבדל לחיים, רבי שמעון בן חמו סיפר לי, זה העד אחד. עד נוסף, ללא קשר ביניהם, בנו הגדול, הגאון רבי עובדיה יוסף, גם סיפר לי שאביו סיפר להם, הוא סיפר להם את זה בארבע עיניים, וכך הסיפור: שהוא בא למרן רבי עובדיה, שחלה מסכן, הוא בא לספר למרן, זה היה פרידה כבר, אז מרן רצה לדבר איתו בארבע עיניים, תקשיבו טוב, שאף אחד לא יהיה בשיחה הזו, נכנסו לחדר סגור, ואף אחד מבני הבית לא ידע מה דיברו שם. אבל רבי יעקב סיפר את זה לבנו הגדול ולגיסו, ושניהם סיפרו לי בלי קשר שאחד יודע שהשני סיפר לי, וכך הוא מספר.
"מרן רבי עובדיה שואל אותו, איך לפני שנים אתה דיברת נגד פפושדו, אני אכשיל את עם ישראל? הוא אמר לו, 'אבא, אני הייתי במפעל. אבא, אתה לא היית', ואמר לו, כמה בעיות. תשמעו מה מרן אמר לו - 'למה לא באת ואמרת לי את הבעיות האלו?', ואז הוא השיב לו בזה הלשון: 'רציתי לבוא, אבל יש כמה אנשים שמנעו ממני לדבר עם אבא'.
(יוצא מהסיפור הנ"ל שבכלל לא בטוח אם הוא נכון... שכל הטענות של הרב יעקב יוסף זה על המפעל. וא"כ שאנחנו רואים שעשרות רבות של ת"ח ביקרו במפעל ואמרו שהכל שם מהודר ביותר איזה "בעיות" יש שם!?
ודרך אגב מרן הראשל"צ שליט"א סיפר את הסיפור בצורה אחרת לגמרי... שמרן זצוק"ל קם ואמר לו "אז אני האכלתי את עם ישראל 50 שנה חמץ!? ודחף אותו בשתי ידיו החוצה!)
רבותיי, תקשיבו מה אני אומר לכם. אני סגרתי את הפה, אבל כשכבר זה נהפך להתקפה שאני מזלזל חלילה או שאומרים שאני משקר, אני משקר?! אני פניתי לפני כמה שנים לנותן הכשרות לפפושדו, הוא דחה אותי בזלזול - 'מה-זה כל מי שרוצה יבוא לפה?', ממש זרק אותי כמו טישו. בשיא הכעס.
(מעניין שעשרות רבות של ת"ח ביקרו והפתיעו במפעל ורק אותך זרקו כמו טישו...)
"עכשיו, כשאני מדבר ברדיו וברוך השם הדברים קצת עושים רעש, שנה שעברה התקשר אליי תלמיד חכם מחולון 'הוא מזמין אותך'. אני לא מגיע לביקור יזום, רבותיי. אני בביקור פתע רוצה לבוא
(תבוא!! למה אתה מחכה?? תפסיק להוציא לעז כל עוד לא היית במפעל!!). יזום? כל מה שמספרים יראו לך. יראו לך ששוטפים... יש הרבה דברים מה לדבר. המפעל הזה מייצר חמץ כל השנה, עבר ליבון כל המגשים והכול? למה בבית שלכם מחייבים אתכם לעשות ליבון? שמה אי אפשר לעשות ליבון. ונ"ט בר נ"ט לא עושים לכתחילה. ועוד רשימה של שאלות לא פשוטות.
(יש על הנ"ל תשובה מפורשת ביבי"א (ח"ט סי' מה) ביחו"ד (ח"ב סי' סג) ובחזו"ע (עמ' קלב) שאם משהים את התנור ללא פעולה 24 שעות ומנקים אותו היטב ומסיקים אותו על החום הכי גבוה, מותר להשתמש בו לכתחילה.
ובמפעל משהים את התנור ללא פעולה 72 שעות!!! ומנקים וממרקים אותו היטב בחומרי ניקוי ובחומרים פוגמים, ואז מסיקים אותו בחום אדיר של 350 מעלות!!! (שי"א שדינו כליבון) ובנוסף שורפים בברנר את כל החלקים!
ובחזו"ע כתב שם על חכם אחד שרצה לפקפק בהיתר הנ"ל, "וראיתי לאברך אחד מצעירי הצאן שלא הגיע להוראה שבספרו פער פיו לבלי חוק על ההיתר הנ"ל בלשון מדברת גדולות וטובה היתה לו השתיקה, ואינו ראוי אפי' לתשובה! שכל מגמתו היא לקנטר ולא להבין דבר לאשורו לא יחפוץ כסיל בתבונה" עכ"ד.)
"אני רוצה להדגיש, אני אומר את כל הצדדים, אני לא משווק פה משהו, אני רק אומר, לפחות, ספק ופחד יש לי בבטן
(יש לך "ספק בבטן" מה זה קשור לעם ישראל שאתה מחמיר עליהם חומרות נגד מרן זצוק"ל!?). אבל אני אומר גם צד שני.
"השבוע הייתה לי שיחה עם הרן הראשון לציון, הגאון הגדול, רבי שלמה משה עמאר, מעל 20 דקות דיבר איתי בטלפון. אני אומר את זה גם כן. עטרת ראשינו, גאון הדור, אמר לי מפורש - 'אני הייתי ובדקתי והכול בסדר'. אני חס ושלום יאמר הפוך ממנו, אבל אני אומר מדי ספיקא, אני לפחות מפחד, אני רואה פה שני צדדים. יש פה ענק שבענקים ויש פה כמה ענקים מהצד השני. מי צודק? אני לא חס ושלום מחליט, וגם אמרתי את זה כל הזמן. אני לא החלטתי. אני יודע דבר אחד. מצות, אנחנו אוכלים עם כל הפחד, כי חייב לאכול מצות. את זה אני לא חייב לאכול. למה תשחקו באש? שאלה של כרת ועוד בעיות קשות.
(אני חוזר ואומר!! עוד לא אמרת מה הבעיות שיש??)
"הרב מרדכי אליהו, הגאון הגדול. הגאון הגדול הרב בקשי דורון, הרב יעקב יוסף, רבותיי, זה רבנים ספרדים משלנו, אנשים שהיו קרובים למרן, הרב בקשי דורון. תגיד, חס ושלום, מה, אמרו את זה מפוליטיקה? מה, לא פחדו משם רע? למה לנו לשחק באש? ויש עוד דברים נתונים, שנתונים בבדיקה, שעדיין עוד בבירורים. ושלא יספרו לכם, 'זה הדבר היחיד ש
הרב עובדיה נתן כשרות,' הוא לא נתן כשרות בכלל.
(יביע אומר ח"ט סי' מב ואדרבה זה המוצר היחידי בעולם שמרן זצוק"ל דיבר עליו ברבים ואמר שיש משגיח מטעמו) איפה בית יוסף? למה לא היה בית יוסף? בחיי מרן שאלתי את זה כמה פעמים. עזבו מה שכתוב, 'יאכלו ענווים וישבעו' וחתימה, תקשקשו גם על ספרים, תעשו את זה.
"רבותיי, כשרות של מרן רבי עובדיה, זה בד"צ בית יוסף
(עיין לעיל מה שכתבנו על כך). אז אין סיפורים. ושלא יגידו לי שבגלל אם יש צירופים או משהו... משתמשים בצירופים. ואם זה כל כך... ואמר לי תלמיד חכם מנתיבות, רבי דוד אטדגי, שדיבר עם רבי יעקב סיני, אמר לו אני את מרן לא ראיתי אף פעם שאוכל את הפפושדו,
(זה שלא ראה לא אומר שהוא לא אכל...) וכל אחד כותב חוברות ומספר סיפורים, כולם פתאום היו עם מרן 24/7.
(גם בניו וגם עשרות ת"ח העידו שהוא כן אכל!) מרן כן אמר בהתחלה, שאלה במשך השנים, האם, אם הוא אומר לרב יעקב יוסף, 'לא ידעתי את זה, למה לא אמרת לי?', רבותיי, זה מפחיד אותי הדבר הזה. זה דבר שמפחיד אותי. אני אתן לכם שני העדים למעשה הזה. ואמר עוד ביטוי, שאני מנוע, הזהירו אותי לא לומר אותו. מי שמאמין לי, מי שיחשוב שאני שקרן, תודה רבה, אני מוחל לו מראש. מי שחושב. אני לא אשב פה במיקרופון כזה ויאמר נתונים וימציא חס ושלום. יש דברים שהגעתי לאנשים קרובים, אמרו לי משפטים, אבל הזהירו אותי, 'אתה לא אומר את המילים האלו'. מה אני אעשה? יש להם שיקולים שלהם, יש להם את הפחדים שלהם. בסדר, אני מנוע.
"אבל אני רואה פה, רבותיי, הרבה דברים לא פשוטים. לומר שמי שאוכל, אני חותם עליו שעושה עבירה? חס ושלום. יש לך פה את הראשון לציון, קודש קודשים. הוא לא אוכל את זה מסיבה אחרת, כי זה לא שמורה.
"קיבלנו הוראות מרן השולחן ערוך, נכון? כמה פעמים גם מרן הרב עובדיה כותב 'זה דאורייתא אני מחמיר', תראו בכיבוס בסימן ש"ב, ועוד דוגמאות. 'מה, אבל מרן, אתה מזלזל...', מי מזלזל במרן? מי מזלזל במרן? אני רואה פה ספק, יש פה ספק חמור של כרת, של דאורייתא, למה לי להתעסק?
"אומרים שאני משקר שאני אמרתי רוצה להגיע, מה, אני נפלתי... אני משועמם? אני המצאתי ביקור יזום, זה לא ביקור, כלום, לא שווה שקל, רבותיי. אני יודע מה זה ביקור, אני הייתי במפעלים. הייתי במאפיות שבאתי בהפתעה וראיתי דברים שראיתי. 'בוא', מה בוא?
(אז אדרבה לך תבקר בפתע במקום להמשיך להוציא לעז)
"ולכן, על משמרתי אעמודה. מי ששומע לי, אני עניתי למי ששאל אותי. לא באתי לשכנע אנשים ולא עמדתי עם שלטים ברחובות, ולא אמרתי 'אנשים, תשמעו, תקבלו את דעתי'. לא. אין לי בעיה שמישהו יגיד לי, 'תשמע, אני אוכל', לבריאות שיהיה לך. שואלים אותי? אני, יש לי את המיקרופון, למי ששומע אותי. לא להכניס את זה לבית, חד-משמעית. לא לשחק באש.
(ה' ימחל לך שאתה מוציא לעז על מפעל שבכלל לא ביקרת בו נגד הוראות מרן זצוק"ל) להגיד שמישהו שזה... עושה עבירה? אני לא אומר דבר כזה. אני לא אקח עליי דבר כזה, חס ושלום. אבל כשאני רואה פה שני צדדים של גדולים, ושמתי גם את הצד השני, יש פה את הראשון לציון, זה לא משחק. אני לא אומר את זה סתם מילים. ואני אמרתי למרן הראשון לציון. רבנו, מידי ספיקא, לי, מידי ספיקא לא נפקא.
"כשאני שומע פה גדולים,
הרב יעקב יוסף, היה במפעל. הוא לא ישב בבוכרים והמציא ללכלך אותם. וזה אח שלו, למה שילכלך אותו? וככה מלכלכים? מה, הוא חשוד כזה להוציא שם רע? ועמד על זה וחזר, שזה איסור גמור, ועוד גדולים שהזכרתי, ועוד רבנים רבים שהצטרפו מהצדדים שלא ניתן את כל הרשימה עכשיו. את כולם הופכים ל'פושעים', 'טועים', ביטויים נוראים. לא, לא, מישהו דיבר על מישהו ככה בביטוי הזה? אבל אני שומע, מקבל תגובות - שקר, אתה לא רצית לבוא לביקור, אם זה מגיע ככה, אני חייב פה להגן על הפסק ועל היושרה, שאני משתדל, אני מקווה שלא תצא תקלה תחת ידי, אף פעם יהי רצון, אבל את האלוקים אני ירא. לומר ככה, זה לא פשוט. ויש עוד הרבה סימני שאלות פה, רבותיי. יש פה סימני שאלות ודברים לא פשוטים בכלל, אני אומר לכם אני ישבתי השבוע, נוספו לי עוד ועוד פרטים, נתונים לבירור, סימני שאלה שיושבים ועדיין לא קיבלו עליהם תשובות. לא לגעת במוצר הזה, לדעתי - מפאת הספק. אם מישהו אומר לי, 'תשמע, רבי מורה לי', חס ושלום, אני אגיד לך משהו?".
