נכון להיום; אתה מחמיר לשמור שבת עד זמן רבינו תם? ומה עמדתך בנושא זה?

[בניהו שמש]

ועכ"פ -
למעשה הינך רואה שהמג"א כך מפרש את הלבוש, פלג לפני שקיעה שניה.
ולא הבנתי מ"ש שהנץ הוא לפני הזריחה, כדי לכוון בדיוק את החצות באמצע (אם החישוב מהשקיעה השניה) צריך שהנץ יהיה רבע שעה אחרי הזריחה, ודוק

??

לענ"ד ממש לא. המנין הוא מעה"ש לצה"כ, רק שהם סברו שיש אז יב שעות שוות ביומי ניסן ותשרי.

וכיון שנתברר שהוא טעות גמור, לא שייך ללכת לפי שיטה זו, וממילא יש לילך לפי הפלג של 18 או של 3.75

אם כדבריך שיש אפשרות להכניס בדבריהם את החשבון מנץ לשקיעה, מדוע לא תירץ כן הגר"א?

הגר''א לא דחה את ר''ת מכוח זה, אלא מקושיות אחרות.

הרי זה לא דבר פשוט לחלוק על ראשונים, (גם לשיטת הגר"א והשאג"א והחזו"א שאפשר לחלוק על ראשונים מ"מ זה רק במקום שהם לסברתם לא רואים שום דרך ליישב, ברור שגם לשיטתם זה לא כמו לחלוק על אחרון)

אבל הראשונים טעו במציאות, ובודאי 100% שאם היו יודעים את מה שכל ילד בן 3 היום יודע, שיש 12 שעות מהנץ לשקיעה ביום שוה, היום חוזרים בהם.

ואדרבה מעצם דבריהם רואים שאי אפשר לומר שהיום ממשיך ודאי עד ג' מילין ורבע אחרי שקיעה ראשונה ולהשאר עם זה שמנין השעות הוא מהנץ לשקיעה. נכון, אני מבין שיטתך שאדרבה זה גופא יהיה היישוב על קושיית הגר"א, אבל לענ"ד איך תירוץ כזה פשוט לא תירץ הגר"א והחזו"א והעדיפו לדחות את ר"ת, על כרחך שסובר שאי אפשר לשלב בין הדברים.

שוב, הגר''א לא חדה את ר''ת מחמת הוקשיא הזו.

והטעם כנ"ל דאם זה יום גמור איך ניתן לומר שמסתיימים אז שעות היממה ושונה הדבר מעלות השחר שאין לו דיני יום לענין לכתחילה. וכנ"ל
ומ"ש מדוע לא הוכיחו האחרונים את ראייתם מסי' רסא י"ל חדא דסי' רלג קדום הוא לסי' רסא ואם ניתן להוכיח משם אז יוכיחו משם ועוד דבסי' רלג מבואר שהחשבון הוא לפני צה"כ ולאפוקי לפני שקיעה שניה, כלומר, לאפוקי משיטת המג"א בלבוש וכנ"ל, אבל לומר שהמנין הוא משקיעה ראשונה שאז יום גמור הוא י"ל דלא עלה על דעתם לומר כן.

שוב, לא דחו את ר''ת מחמת זה.

נכון אבל אם באנו לדון על פי המציאות בחוץ, אין לדבר סוף, ודאי הינך יודע את כל הפולומוס הענק שיש סביב זה.

איזה פולמוס ?
דבר ברור בכל הש''ס ראשונים ואחרונים שאין לנו אלא מה שענינו רואות, ויש לתהחשב במציאות.

שוב, בהכרח לפי הרמב''ן שאלו שעות של 75 דק'.

וזה בדיוק מה שכתבתי

ועכ"פ נמצא מדבריך שאתה לא הולך כהמג"א בפירוש דברי הרמב"ן. דהוא ודאי למד שמיל הוא 18 דק', ולכן לא כתב חלק אחד משש עשרה, אלא חלק אחד מעשרים, וכנ"ל.
ועוד, דהשו"ע ראה את דברי הרמב"ן הנ"ל בתורת האדם וכפי שכתב בב"י בסי' רסא, ועם כל זה סתם בפשיטות בכמה מקומות (ומהם באו"ח ס' תנט, וביו"ד סי' סט) ששיעור מיל הוא 18 דק', בפשטות נראה מדבריו שגם הוא למד שאין כלל הכרח לומר שהרמב"ן לא מסכים עם שיעור מיל 18 דק'. ודוק.

כי המג''א נמשך אחר התרומת הדשן, שטעה טעות גמור, ולכן אין להתחשב בזה כלל

 

[בניהו שמש]

ואוסיף עוד, שגם מרן הגרע"י חשש לשיטה זו, לגבי תינוק שנולד אחר כניסת השבת שרק אחר 20 דק' מלים אותו לשבת הבאה. (18 דק' של ג' רבעי מיל ד-24 דק', עוד דקה ביה"ש דר' יוסי, ועוד דקה לעיגול המספר. כך ביאר דבריו הראש"ל הגרי"י).

א. תמוה מאוד
ב. אין הכרח שחשש לכך, כי ה-13.5 דק' אם נלך לפי זמניות/מעלות, בקיץ זה מגיע ל-17-19 דק', ואילו היה לפי 18 דק', בקיץ זה מגיע ל22 דק', ולכן א''א לקבוע שיעור של 20 דק' כל השנה

עור אעיר, דאם באנו לדון על המציאות בחוץ, אז יש לשאול גם על הגאונים, אם מיל זה 18 דק' וג' רבעי מיל 13.5 דק', איה הג' כוכבים? גם במקומות חשוכים מחשמל לגמרי, וללא אובך וכו' וכו' וכו' איה הם??

יש לזה תירוץ
הרבה טוענים שניתן לראות כוכבים 14-15 דק' אחר השקיעה
הרב ויס מבית וגן כתב ע''ז ספר שלם
וחוץ מזה, מלא פוסקים ס''ל דאף להגאונים יש לאחר צה''כ ל26-29 דק' מהשיקעה, מחמת הקושיא הנ''ל

 

[ימשיך כבודו]

א. תמוה מאוד
ב. אין הכרח שחשש לכך, כי ה-13.5 דק' אם נלך לפי זמניות/מעלות, בקיץ זה מגיע ל-17-19 דק', ואילו היה לפי 18 דק', בקיץ זה מגיע ל22 דק', ולכן א''א לקבוע שיעור של 20 דק' כל השנה

יש לזה תירוץ
הרבה טוענים שניתן לראות כוכבים 14-15 דק' אחר השקיעה
הרב ויס מבית וגן כתב ע''ז ספר שלם
וחוץ מזה, מלא פוסקים ס''ל דאף להגאונים יש לאחר צה''כ ל26-29 דק' מהשיקעה, מחמת הקושיא הנ''ל

אין מקור ל-26 או 29 מהש"ס ממילא דברי פוסקים אלו הם התמוהים כפי שכבר תמה מרן הגרע"י על האול"צ בזה

א. תמוה מאוד
ב. אין הכרח שחשש לכך, כי ה-13.5 דק' אם נלך לפי זמניות/מעלות, בקיץ זה מגיע ל-17-19 דק', ואילו היה לפי 18 דק', בקיץ זה מגיע ל22 דק', ולכן א''א לקבוע שיעור של 20 דק' כל השנה

גם אם אתה תמה על כך , אתה לא יכול לכתוב שאין מי שחושש לזה אולי 1-2, מדובר כאן על מרן הגרע"י שראה לנכון לפסוק כן. וזו דעה שרווחת בציבור. ההסבר של מיל 24 דק' זה הוא עצמו כתב, הגרי"י בא להסביר רק מדוע כתב 20 דק' ולא 18 דק'. ולגבי השאלה של ימות הקיץ, יש ס"ס לומר שאז זה כבר לילה שמא מונים שוות, ושמא מיל זה 18 דק'.

יש לזה תירוץ
הרבה טוענים שניתן לראות כוכבים 14-15 דק' אחר השקיעה

לא ידוע לי על הרבה שטוענים כך רק אחד חייל מילואים דתי, שעשה בדיקות בהר דב באופק ממש ברור וכו', וגם אז הוא גילה רק את הכוכב הראשון, ממש לא "ג' כוכבים הנראים בלילה",
אדרבה הבדיקות שעשו הגרב"צ אבל שאול זצ"ל וכן הגר"ש בעדני זצ"ל כשהיה אברך צעיר בישיבת פורת יוסף בקטמון, והלכו למקום חשוך לחלוטין שהיה מחוץ ליישוב, ובדקו זאת בכמה וכמה מעונות השנה, שמעתי זאת מתלמידו הרב יזדי מב"ב, הם גילו את הג' כוכבים בזמן של 25 דק' אחר השקיעה, לא לפני.