אין מקור ל-26 או 29 מהש"ס ממילא דברי פוסקים אלו הם התמוהים כפי שכבר תמה מרן הגרע"י על האול"צ בזה
בש''ס כתוב 3 כוכבים, אם זה לא מסתדר עם ה13.5 דק', כנראה שצריך להזיז את השקיעה, וכמ''ש האו''לץ
גם אם אתה תמה על כך , אתה לא יכול לכתוב שאין מי שחושש לזה אולי 1-2, מדובר כאן על מרן הגרע"י שראה לנכון לפסוק כן. וזו דעה שרווחת בציבור. ההסבר של מיל 24 דק' זה הוא עצמו כתב, הגרי"י בא להסביר רק מדוע כתב 20 דק' ולא 18 דק'. ולגבי השאלה של ימות הקיץ, יש ס"ס לומר שאז זה כבר לילה שמא מונים שוות, ושמא מיל זה 18 דק'.
יש גם שיטה של 17 דק' (מיל 22.5 דק') וממילא הוא ס''ס גם בחורף, ובלאו הכי מטעם ס''ס היה להתיר גם בחורף ובאביב ב17-18 ותימה הוא
לא ידוע לי על הרבה שטוענים כך רק אחד חייל מילואים דתי, שעשה בדיקות בהר דב באופק ממש ברור וכו', וגם אז הוא גילה רק את הכוכב הראשון, ממש לא "ג' כוכבים הנראים בלילה",
הרב ויס מבית וגן, ועוד רבים
אם אין כוכבים ב13.5 או 17 דק', ממילא נפלה שייטת הגאונים
כי 3 כוכבים הוא דינא דגמרא, ובהכרח שניתן לראותם, ורק שצריך בקיאות מסוימת בזה
אדרבה הבדיקות שעשו הגרב"צ אבל שאול זצ"ל וכן הגר"ש בעדני זצ"ל כשהיה אברך צעיר בישיבת פורת יוסף בקטמון, והלכו למקום חשוך לחלוטין שהיה מחוץ ליישוב, ובדקו זאת בכמה וכמה מעונות השנה, שמעתי זאת מתלמידו הרב יזדי מב"ב, הם גילו את הג' כוכבים בזמן של 25 דק' אחר השקיעה, לא לפני.
אלו 3 כוכבים הנראים לעין רגילה,
אבל בקיאים רואים לפני כן
אם אין 3 כוכבים, לא יתכן כלל שהוא לילה, וא''כ לשיטתך צדק הגרב''צ ואין מקום כלל למקדימים את צה''כ לפני 27 דק', כיון שהוא גמ' מפורשת שנפסקה בשו''ע ובכל הראשונים והאח' דהקבוע הוא 3 כוכבים
ומנהג
רוב קהילות ישראל, בין אלה שנהוג גאונים, ובין הנוהגים ר''ת, היה ללכת לפי 3 כוכבים בינונים, שנראים כ30 דק' אחר השקיעה בא''י, וכ50-70 דק' באירופה, ולכן באירופה יחסו שיטה זו לר''ת, ובארצות דרומיות יותר כארצות הספרדים יחסו שיטה זו לגאונים, כהבן איש חי והכף חיים ועוד.
למעשה, רק מזמן הגר'''א ובעקובתיו הוקדם צה''כ הנהוג מ-30 ל-20 דק' אחר השקיעה
והמדקדקים עד היום ממתינים 30 דק', והחזו''א המתין 40 דק'
