• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
  • שימו לב: ניתן לשלוח (בקובץ וורד) יישובים ומערכות בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, לקובץ בית יוסף תשפ"ו. למייל: office@moreshet-maran.com עד לחג השבועות תשפ"ה. אין התחייבות לפרסם, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום. ניתן גם לשלוח מכתבים והערות על הגליונות הקודמים.

נכון להיום; אתה מחמיר לשמור שבת עד זמן רבינו תם? ומה עמדתך בנושא זה?

נכון להיום; אתה מחמיר לשמור שבת עד זמן רבינו תם? מהי עמדתך ומנהגך? (בחר באפשרות הנכונה!).

  • ספרדי, ומחמיר ר"ת.

    קולות: 77 76.2%
  • ספרדי, ולא מחמיר ר"ת, אך מעריך ומחשיב חומרא זו.

    קולות: 3 3.0%
  • ספרדי, ולא מחמיר ר"ת, ואף לא מעריך חומרא זו.

    קולות: 4 4.0%
  • ספרדי, ולא מחמיר ר"ת, ואולם, לא מעריך ולא שולל חומרא זו. אלא ניטרלי.

    קולות: 0 0.0%
  • ספרדי, ולא מחמיר ר"ת. ואינני רואה כל ערך בחומרה זו. ולדעתי, אף נכון וראוי לעודד אנשים להימנע ממנה.

    קולות: 5 5.0%
  • אשכנזי, ומחמיר ר"ת.

    קולות: 5 5.0%
  • אשכנזי, ולא מחמיר ר"ת, אך מעריך ומחשיב חומרא זו.

    קולות: 4 4.0%
  • אשכנזי, ולא מחמיר ר"ת, ואף לא מעריך חומרא זו.

    קולות: 2 2.0%
  • אשכנזי, ולא מחמיר ר"ת, ואולם, לא מעריך ולא שולל חומרא זו. אלא ניטרלי.

    קולות: 0 0.0%
  • אשכנזי, ולא מחמיר ר"ת. ואינני רואה כל ערך בחומרה זו. ולדעתי, אף נכון וראוי לעודד אנשים להימנע ממנה.

    קולות: 1 1.0%

  • סה"כ בוחרים
    101
ועכ"פ -
למעשה הינך רואה שהמג"א כך מפרש את הלבוש, פלג לפני שקיעה שניה.
ולא הבנתי מ"ש שהנץ הוא לפני הזריחה, כדי לכוון בדיוק את החצות באמצע (אם החישוב מהשקיעה השניה) צריך שהנץ יהיה רבע שעה אחרי הזריחה, ודוק
??
לענ"ד ממש לא. המנין הוא מעה"ש לצה"כ, רק שהם סברו שיש אז יב שעות שוות ביומי ניסן ותשרי.
וכיון שנתברר שהוא טעות גמור, לא שייך ללכת לפי שיטה זו, וממילא יש לילך לפי הפלג של 18 או של 3.75
אם כדבריך שיש אפשרות להכניס בדבריהם את החשבון מנץ לשקיעה, מדוע לא תירץ כן הגר"א?
הגר''א לא דחה את ר''ת מכוח זה, אלא מקושיות אחרות.
הרי זה לא דבר פשוט לחלוק על ראשונים, (גם לשיטת הגר"א והשאג"א והחזו"א שאפשר לחלוק על ראשונים מ"מ זה רק במקום שהם לסברתם לא רואים שום דרך ליישב, ברור שגם לשיטתם זה לא כמו לחלוק על אחרון)
אבל הראשונים טעו במציאות, ובודאי 100% שאם היו יודעים את מה שכל ילד בן 3 היום יודע, שיש 12 שעות מהנץ לשקיעה ביום שוה, היום חוזרים בהם.
ואדרבה מעצם דבריהם רואים שאי אפשר לומר שהיום ממשיך ודאי עד ג' מילין ורבע אחרי שקיעה ראשונה ולהשאר עם זה שמנין השעות הוא מהנץ לשקיעה. נכון, אני מבין שיטתך שאדרבה זה גופא יהיה היישוב על קושיית הגר"א, אבל לענ"ד איך תירוץ כזה פשוט לא תירץ הגר"א והחזו"א והעדיפו לדחות את ר"ת, על כרחך שסובר שאי אפשר לשלב בין הדברים.
שוב, הגר''א לא חדה את ר''ת מחמת הוקשיא הזו.
והטעם כנ"ל דאם זה יום גמור איך ניתן לומר שמסתיימים אז שעות היממה ושונה הדבר מעלות השחר שאין לו דיני יום לענין לכתחילה. וכנ"ל
ומ"ש מדוע לא הוכיחו האחרונים את ראייתם מסי' רסא י"ל חדא דסי' רלג קדום הוא לסי' רסא ואם ניתן להוכיח משם אז יוכיחו משם ועוד דבסי' רלג מבואר שהחשבון הוא לפני צה"כ ולאפוקי לפני שקיעה שניה, כלומר, לאפוקי משיטת המג"א בלבוש וכנ"ל, אבל לומר שהמנין הוא משקיעה ראשונה שאז יום גמור הוא י"ל דלא עלה על דעתם לומר כן.
שוב, לא דחו את ר''ת מחמת זה.
נכון אבל אם באנו לדון על פי המציאות בחוץ, אין לדבר סוף, ודאי הינך יודע את כל הפולומוס הענק שיש סביב זה.
איזה פולמוס ?
דבר ברור בכל הש''ס ראשונים ואחרונים שאין לנו אלא מה שענינו רואות, ויש לתהחשב במציאות.
שוב, בהכרח לפי הרמב''ן שאלו שעות של 75 דק'.
וזה בדיוק מה שכתבתי
ועכ"פ נמצא מדבריך שאתה לא הולך כהמג"א בפירוש דברי הרמב"ן. דהוא ודאי למד שמיל הוא 18 דק', ולכן לא כתב חלק אחד משש עשרה, אלא חלק אחד מעשרים, וכנ"ל.
ועוד, דהשו"ע ראה את דברי הרמב"ן הנ"ל בתורת האדם וכפי שכתב בב"י בסי' רסא, ועם כל זה סתם בפשיטות בכמה מקומות (ומהם באו"ח ס' תנט, וביו"ד סי' סט) ששיעור מיל הוא 18 דק', בפשטות נראה מדבריו שגם הוא למד שאין כלל הכרח לומר שהרמב"ן לא מסכים עם שיעור מיל 18 דק'. ודוק.
כי המג''א נמשך אחר התרומת הדשן, שטעה טעות גמור, ולכן אין להתחשב בזה כלל
 
ואוסיף עוד, שגם מרן הגרע"י חשש לשיטה זו, לגבי תינוק שנולד אחר כניסת השבת שרק אחר 20 דק' מלים אותו לשבת הבאה. (18 דק' של ג' רבעי מיל ד-24 דק', עוד דקה ביה"ש דר' יוסי, ועוד דקה לעיגול המספר. כך ביאר דבריו הראש"ל הגרי"י).
א. תמוה מאוד
ב. אין הכרח שחשש לכך, כי ה-13.5 דק' אם נלך לפי זמניות/מעלות, בקיץ זה מגיע ל-17-19 דק', ואילו היה לפי 18 דק', בקיץ זה מגיע ל22 דק', ולכן א''א לקבוע שיעור של 20 דק' כל השנה
עור אעיר, דאם באנו לדון על המציאות בחוץ, אז יש לשאול גם על הגאונים, אם מיל זה 18 דק' וג' רבעי מיל 13.5 דק', איה הג' כוכבים? גם במקומות חשוכים מחשמל לגמרי, וללא אובך וכו' וכו' וכו' איה הם??
יש לזה תירוץ
הרבה טוענים שניתן לראות כוכבים 14-15 דק' אחר השקיעה
הרב ויס מבית וגן כתב ע''ז ספר שלם
וחוץ מזה, מלא פוסקים ס''ל דאף להגאונים יש לאחר צה''כ ל26-29 דק' מהשיקעה, מחמת הקושיא הנ''ל
 
א. תמוה מאוד
ב. אין הכרח שחשש לכך, כי ה-13.5 דק' אם נלך לפי זמניות/מעלות, בקיץ זה מגיע ל-17-19 דק', ואילו היה לפי 18 דק', בקיץ זה מגיע ל22 דק', ולכן א''א לקבוע שיעור של 20 דק' כל השנה

יש לזה תירוץ
הרבה טוענים שניתן לראות כוכבים 14-15 דק' אחר השקיעה
הרב ויס מבית וגן כתב ע''ז ספר שלם
וחוץ מזה, מלא פוסקים ס''ל דאף להגאונים יש לאחר צה''כ ל26-29 דק' מהשיקעה, מחמת הקושיא הנ''ל

אין מקור ל-26 או 29 מהש"ס ממילא דברי פוסקים אלו הם התמוהים כפי שכבר תמה מרן הגרע"י על האול"צ בזה

א. תמוה מאוד
ב. אין הכרח שחשש לכך, כי ה-13.5 דק' אם נלך לפי זמניות/מעלות, בקיץ זה מגיע ל-17-19 דק', ואילו היה לפי 18 דק', בקיץ זה מגיע ל22 דק', ולכן א''א לקבוע שיעור של 20 דק' כל השנה
גם אם אתה תמה על כך , אתה לא יכול לכתוב שאין מי שחושש לזה אולי 1-2, מדובר כאן על מרן הגרע"י שראה לנכון לפסוק כן. וזו דעה שרווחת בציבור. ההסבר של מיל 24 דק' זה הוא עצמו כתב, הגרי"י בא להסביר רק מדוע כתב 20 דק' ולא 18 דק'. ולגבי השאלה של ימות הקיץ, יש ס"ס לומר שאז זה כבר לילה שמא מונים שוות, ושמא מיל זה 18 דק'.
יש לזה תירוץ
הרבה טוענים שניתן לראות כוכבים 14-15 דק' אחר השקיעה
לא ידוע לי על הרבה שטוענים כך רק אחד חייל מילואים דתי, שעשה בדיקות בהר דב באופק ממש ברור וכו', וגם אז הוא גילה רק את הכוכב הראשון, ממש לא "ג' כוכבים הנראים בלילה",
אדרבה הבדיקות שעשו הגרב"צ אבל שאול זצ"ל וכן הגר"ש בעדני זצ"ל כשהיה אברך צעיר בישיבת פורת יוסף בקטמון, והלכו למקום חשוך לחלוטין שהיה מחוץ ליישוב, ובדקו זאת בכמה וכמה מעונות השנה, שמעתי זאת מתלמידו הרב יזדי מב"ב, הם גילו את הג' כוכבים בזמן של 25 דק' אחר השקיעה, לא לפני.
 
אין מקור ל-26 או 29 מהש"ס ממילא דברי פוסקים אלו הם התמוהים כפי שכבר תמה מרן הגרע"י על האול"צ בזה
בש''ס כתוב 3 כוכבים, אם זה לא מסתדר עם ה13.5 דק', כנראה שצריך להזיז את השקיעה, וכמ''ש האו''לץ
גם אם אתה תמה על כך , אתה לא יכול לכתוב שאין מי שחושש לזה אולי 1-2, מדובר כאן על מרן הגרע"י שראה לנכון לפסוק כן. וזו דעה שרווחת בציבור. ההסבר של מיל 24 דק' זה הוא עצמו כתב, הגרי"י בא להסביר רק מדוע כתב 20 דק' ולא 18 דק'. ולגבי השאלה של ימות הקיץ, יש ס"ס לומר שאז זה כבר לילה שמא מונים שוות, ושמא מיל זה 18 דק'.
יש גם שיטה של 17 דק' (מיל 22.5 דק') וממילא הוא ס''ס גם בחורף, ובלאו הכי מטעם ס''ס היה להתיר גם בחורף ובאביב ב17-18 ותימה הוא
לא ידוע לי על הרבה שטוענים כך רק אחד חייל מילואים דתי, שעשה בדיקות בהר דב באופק ממש ברור וכו', וגם אז הוא גילה רק את הכוכב הראשון, ממש לא "ג' כוכבים הנראים בלילה",
הרב ויס מבית וגן, ועוד רבים
אם אין כוכבים ב13.5 או 17 דק', ממילא נפלה שייטת הגאונים
כי 3 כוכבים הוא דינא דגמרא, ובהכרח שניתן לראותם, ורק שצריך בקיאות מסוימת בזה
אדרבה הבדיקות שעשו הגרב"צ אבל שאול זצ"ל וכן הגר"ש בעדני זצ"ל כשהיה אברך צעיר בישיבת פורת יוסף בקטמון, והלכו למקום חשוך לחלוטין שהיה מחוץ ליישוב, ובדקו זאת בכמה וכמה מעונות השנה, שמעתי זאת מתלמידו הרב יזדי מב"ב, הם גילו את הג' כוכבים בזמן של 25 דק' אחר השקיעה, לא לפני.
אלו 3 כוכבים הנראים לעין רגילה,
אבל בקיאים רואים לפני כן
אם אין 3 כוכבים, לא יתכן כלל שהוא לילה, וא''כ לשיטתך צדק הגרב''צ ואין מקום כלל למקדימים את צה''כ לפני 27 דק', כיון שהוא גמ' מפורשת שנפסקה בשו''ע ובכל הראשונים והאח' דהקבוע הוא 3 כוכבים
ומנהג רוב קהילות ישראל, בין אלה שנהוג גאונים, ובין הנוהגים ר''ת, היה ללכת לפי 3 כוכבים בינונים, שנראים כ30 דק' אחר השקיעה בא''י, וכ50-70 דק' באירופה, ולכן באירופה יחסו שיטה זו לר''ת, ובארצות דרומיות יותר כארצות הספרדים יחסו שיטה זו לגאונים, כהבן איש חי והכף חיים ועוד.
למעשה, רק מזמן הגר'''א ובעקובתיו הוקדם צה''כ הנהוג מ-30 ל-20 דק' אחר השקיעה
והמדקדקים עד היום ממתינים 30 דק', והחזו''א המתין 40 דק'
 
ובשאר ימים טובים אתם מוציאים גאונים? בכל זאת מדובר על 'לאו'
אני משתדל גם אז להוציא ר"ת, אבל בפשטות בחזו"ע עיקר ההתמקדות היא על איסור סקילה,
אמנם בהליכות עולם שיצא לפני כן כתב בסוף הלכה "מוצאי שבתות וימים טובים".
מצורף
צילום מסך 2025-05-03 223123.pngצילום מסך 2025-05-03 223347.png
 
בש''ס כתוב 3 כוכבים, אם זה לא מסתדר עם ה13.5 דק', כנראה שצריך להזיז את השקיעה, וכמ''ש האו''לץ
גם על זה תמה הגרע"י איך אפשר לומר כן הרי מבואר בכמה ראשונים שהשקיעה הוא כשגלגל השמש נכסה מעינינו, ולא כ-10 דקות אחר כן לפי מ"ש האול"צ
יש גם שיטה של 17 דק' (מיל 22.5 דק') וממילא הוא ס''ס גם בחורף, ובלאו הכי מטעם ס''ס היה להתיר גם בחורף ובאביב ב17-18 ותימה הוא
נראה שהגרע"י בעיקר התיחס לשיטות מפורשות בראשונים, 18 או 24, לא ראיתי בדבריו בחזו"ע וביבי"א את השיטה הזו של 22.5 שהגר"א סוברה ובראשונים אינה מפורשת (גם לדברי כבודו שרוצה ללמוד כן בכמה וכמה ראשונים מ"מ אינה מפורשת).
בקיץ די לנו שנחמיר את הזמניות, לא להחמיר עוד את המיל 24 דק' שהוא סו"ס שיטת מיעוט, לכן הוי ס"ס דעל הצד ד-24 דק', שמא אזלינן עם שוות.
ולגבי השאלה מס"ס בחורף ובאביב, עדיין יש דקה של ביה"ש דר' יוסי ועוד את הזמן שיתכן שלא דייקו בזמן הלידה, לכן כנראה לא חילק בין העונות.
מצורף מדברי החזו"ע
צילום מסך 2025-05-04 012806.png
 
הרב ויס מבית וגן, ועוד רבים
אם אין כוכבים ב13.5 או 17 דק', ממילא נפלה שייטת הגאונים
כי 3 כוכבים הוא דינא דגמרא, ובהכרח שניתן לראותם, ורק שצריך בקיאות מסוימת בזה
מסכים עם כבודו וחוזרני בי.
ראיתי כעת מ"ש ביבי"א ח"י סי לא בשם כמה גדולים דג' כוכבים אינו סימן המסור לרוב
בני אדם (לכן סובר שם דהעיקר ג' רבעי מיל ללא התייחסות לכוכבים בחוץ)
מצורף
צילום מסך 2025-05-04 013208.png
 
אלו 3 כוכבים הנראים לעין רגילה,
אבל בקיאים רואים לפני כן
אם אין 3 כוכבים, לא יתכן כלל שהוא לילה, וא''כ לשיטתך צדק הגרב''צ ואין מקום כלל למקדימים את צה''כ לפני 27 דק', כיון שהוא גמ' מפורשת שנפסקה בשו''ע ובכל הראשונים והאח' דהקבוע הוא 3 כוכבים
ומנהג רוב קהילות ישראל, בין אלה שנהוג גאונים, ובין הנוהגים ר''ת, היה ללכת לפי 3 כוכבים בינונים, שנראים כ30 דק' אחר השקיעה בא''י, וכ50-70 דק' באירופה, ולכן באירופה יחסו שיטה זו לר''ת, ובארצות דרומיות יותר כארצות הספרדים יחסו שיטה זו לגאונים, כהבן איש חי והכף חיים ועוד.
למעשה, רק מזמן הגר'''א ובעקובתיו הוקדם צה''כ הנהוג מ-30 ל-20 דק' אחר השקיעה
והמדקדקים עד היום ממתינים 30 דק', והחזו''א המתין 40 דק'
מסכים עם כבודו וכנ"ל
ולפי מ"ש ביבי"א הנ"ל לכאו' אין ענין לדקדק להמתין עוד, אחר שנתבאר בדברי הנך רבוותא דרק בקיאים סומכים על בדיקה זו
(וכנראה הנך רבוותא שכבודו הביא לא סברו כהפוסקים שהביא היבי"א אלא נקטו שהכוכבים הוא סימן הנתון לרוב בני אדם, ולכן יצא להם שיטה חדשה שלא מסתדרת עם השיעור של ג' רבעי מיל)
 
לא הבנתי מה ההקשר שאתה עושה בין תפילין דר"ת לביה"ש דר"ת!

לידיעתך, שיטת רבנו תם בבין השמשות היא השיטה הרווחת בין הראשונים! וממש אינה נחלת רבנו תם בלבד!
לעומת זאת בתפילין שיטתו של רבינו תם, היא יחידאי, והטעם שאנו מניחים ר"ת הוא ע"פ הזוה"ק וחכמת האמת!

בהלכה אני פוסק בדר"כ ע"פ שו"ע ורמ"א, ושניהם פסקו בבין השמשות כשיטת רבנו תם והראשונים דעימיה, בתפילין הם פסקו כרש"י.

אגב, בגלל המחלוקת של התפילין מקובל שכשאומרים שיטת רבנו תם רש"י חולק. אז בביה"ש שיטת רש"י (ברכות ב.) היא ה' מילין. שהוא לכה"פ 90 דקות!
אגב ב', התפילין דרבנו תם שלנו פסולות לשיטת רבנו תם.
אינו נכון שהתפילין שלנו של ר"ת פסולות לר"ת. נכון שלר"ת הפרשיות צריכות להיות שוכבות ולא עומדות כמו שאנחנו עושים. אבל גם לר"ת זה כשר בדיעבד
 
איני כועס..
כבודו כתב תגובה שאינה קשורה את דעתו של הגרעי זצוקל כלום יודעים..
בקשנו שיוסיפו לסקר גם מעיקר הדין...
למה לספרדים יש להחמיר מדינא כר"ת זה פשוט מאוד... יש מעל 40 ראשונים דס"ל כר"ת מרן הבית יוסף והאר"י וכל דורו.... מימלא המנהג בדורם היה כר"ת מנהג אחר הוראות מרן... מה שנשאר הם רב ניסים גאון ור אברהם בן הרמב"ם שסוברים כמנהג.... וגם בדבריהם כתב מהרי"ף שסוברים כר"ת את המהרי"ף הזה רבינו עובדיה לא ראה מכיון שלא נדפס עדיין...
אתה בקיא בכל ספרי מרן רבינו עובדיה זצוק"ל????????????
מרן רבינו המאור הגדול מביא את דברי מהרי"ף בהליכות עולם חלק ה ע"ש
 
אינו נכון שהתפילין שלנו של ר"ת פסולות לר"ת. נכון שלר"ת הפרשיות צריכות להיות שוכבות ולא עומדות כמו שאנחנו עושים. אבל גם לר"ת זה כשר בדיעבד
נראה כוונת "מכון באר שלמה" שהתפילין שלנו פסולות לר"ת מצד סדר הפרשיות שהוא שונה (קדש,והיה,שמע,והיה, ולא: קדש,והיה,והיה,שמע), ולא מצד שוכבות או עומדות, שזה מחלוקת נוספת.
 
וכן מבואר בדברי הגר"א שכשחולק על ר"ת בא לתרץ את קושיית התוס' שם בפשטות
טעיתי, עיינתי שוב בדברי הגר"א בסי' תנט, ואת זה לא כתב הגר"א, אבל מונח לי שככה מסבירים (כנראה ראיתי באחד המחברים על הנושא הזה של מנין השעות), שלפי דברי הגר"א שמונים מהנץ לשקיעה, ממילא לא מתחילה שם קושיית התוס' כיון ששייך שפיר לטעות בין שעה ב' לשעה ג', משא"כ להתוס' ששעה ב' מתחילה לפני הנץ החמה, ושעה ג' זה ודאי אחרי הנץ החמה, הקשו תוס' הרי לא שייך לטעות וא"כ מדוע מצרפים את עדות העדים ע"ש. ודו"ק.
 
כמדומני זה הסקר היחיד שהגיע לכמות כ"כ גדולה (יחסית) לשאר הסקרים
אני מדגיש יחסית, כי לעומת המשתמשים כאן בפורום, זה עדין מספר קטן ממש.

וכפי הנראה רבים רבים מהמשתתפים בפורום לא נוהגים
א. להשתתף בסקרים
ב. להגיב בלייק על הודעות
 
כמדומני זה הסקר היחיד שהגיע לכמות כ"כ גדולה (יחסית) לשאר הסקרים
אני מדגיש יחסית, כי לעומת המשתמשים כאן בפורום, זה עדין מספר קטן ממש.

וכפי הנראה רבים רבים מהמשתתפים בפורום לא נוהגים
א. להשתתף בסקרים
ב. להגיב בלייק על הודעות
על נושא ה"פפושדו" זה פי שתים... (גם בסקר וגם בהודעות)
 
לכבוד הרב @ימשיך כבודו
בקיצור:
א. או שסוברים שניתן לראות כוכבים 14 או 17 דקות אחרי השקיעה
ב. אם סוברים שהכוכבים נראים רק 25-30 דקות אחרי השקיעה, אז צה"כ הוא רק 25-30 דקות אחר השקיעה
אין שום אפשרות שצאת הכוכבים יהיה לפני ראיית 3 כוכבים, ומי שמפרש כך לענ"ד זה גובל בגילוי פנים בתורה שלא כהלכה ח"ו.
 
א. או שסוברים שניתן לראות כוכבים 14 או 17 דקות אחרי השקיעה
ב. אם סוברים שהכוכבים נראים רק 25-30 דקות אחרי השקיעה, אז צה"כ הוא רק 25-30 דקות אחר השקיעה
אין שום אפשרות שצאת הכוכבים יהיה לפני ראיית 3 כוכבים, ומי שמפרש כך לענ"ד זה גובל בגילוי פנים בתורה שלא כהלכה ח"ו.
מבדיקה שערכו כמה ת"ח בנושא במקומות חשוכים ושוממים לגמרי (כמו מצפה רמון, מדבר וכדו') רואים יותר משלושה כוכבים אפי' אחרי 13 וחצי דקות זמניות. (וכן אפי' פה במעלה אדומים שיש תאורה חזקה ראיתי שלושה כוכבים 18 דקות אחר השקיעה)
 
הרמב''ן הולך עם מיל של 22.5, וממילא הצאת הוא 90 דק', והפלג הוא שתות מיל לפני שקיעה הא' שהיא 90 דק' לפני הצאת, היינו 3.75 דק' לפני שקיעה
ועכ"פ נמצא מדבריך שאתה לא הולך כהמג"א בפירוש דברי הרמב"ן. דהוא ודאי למד שמיל הוא 18 דק', ולכן לא כתב חלק אחד משש עשרה, אלא חלק אחד מעשרים, וכנ"ל.
ועוד, דהשו"ע ראה את דברי הרמב"ן הנ"ל בתורת האדם וכפי שכתב בב"י בסי' רסא, ועם כל זה סתם בפשיטות בכמה מקומות (ומהם באו"ח ס' תנט, וביו"ד סי' סט) ששיעור מיל הוא 18 דק', בפשטות נראה מדבריו שגם הוא למד שאין כלל הכרח לומר שהרמב"ן לא מסכים עם שיעור מיל 18 דק'. ודוק.
כי המג''א נמשך אחר התרומת הדשן, שטעה טעות גמור, ולכן אין להתחשב בזה כלל
ראיתי בהלכה ברורה (בקונט' תוספת שבת פרק ז' וכי בא השמש פרק ג') שמציין את דברי הרמב"ן בחומש, ומשם לכאו' ראיה כדברי המג"א ברמב"ן שמחשב מיל לפי 18 דקות ולא 22.5, ואעתיק כאן את דבריו (שמות יב,ו): "...וכאשר יעברו הצהרים ויסור השמש מזרוח בשני הצדדין יקרא "ערבים" מפני שיערוב השמש משני הצדדין ההם, והזמן הזה הוא כל עת זרוח השמש ברקיע, אבל בשקיעת החמה והוא כמו שעה ורביע על דעת רבותינו אינו זמן השחיטה ואינו נקרא ערבים, אבל הוא ערב יום", עכ"ל. ומבואר שנקט דד' מיל הוא כמו שעה ורבע דהיינו 72 דקות, ולא 90 דקות שהוא שעה ומחצה. ודחוק לומר שהרמב"ן נקט את הזמן של ג' מיל ורבע דקודם בין השמשות ועל זה צריך להוסיף על זה עוד כרבע שעה של ביה"ש, ולהגיע ל-90 דק' כפי שכבודו רוצה ללמוד ברמב"ן.
ועוד ציין שם בהלכה ברורה את דברי הרא"ה בברכות כו: שכתב בהדיא שמשקיעת החמה עד שחשיכה ממש שעה אחת וחומש שעה. ומסתבר שכיון שהרא"ה תלמיד הרמב"ן ומבית מדרשו, שכך סבור גם הרמב"ן עצמו. וא"כ שתות המיל הוא 3 דק' קודם השקיעה.
וכן ס"ל גם להשו"ע. ומה שהוכיחו מהשו"ע בסי' רסג סי"ד יש לדחות דדרך הש"ע לנקוט את לשון הפוסקים, וכיון שהמרדכי כ"כ בשם הגאונים, וזה מקור השו"ע כמבואר בב"י שם, אה"נ שהגאונים לשיטתם "זרחה חמה" הוא כפשוטו, אבל השו"ע לשיטתו יהא הביאור זרחה חמה דהיינו שהאיר היום וראו שעדיין לא שקעה החמה את שקיעתה השניה. ובפרט שאם יבואר בשו"ע דפלג המנחה הוא 18 דק' קודם השקיעה, שהוא זמן יחסית גדול, לא יסתדר הדבר עם מ"ש השו"ע סי' רסא שמקור דבריו הוא הרמב"ן המ"מ והר"ן שסוברים שצריך שינוי אסטרונומי או סמוך לו כדי להחיל תוספת שבת. והיינו כמ"ש לעיל.
לכבוד הרב @ימשיך כבודו
בקיצור:
א. או שסוברים שניתן לראות כוכבים 14 או 17 דקות אחרי השקיעה
ב. אם סוברים שהכוכבים נראים רק 25-30 דקות אחרי השקיעה, אז צה"כ הוא רק 25-30 דקות אחר השקיעה
אין שום אפשרות שצאת הכוכבים יהיה לפני ראיית 3 כוכבים, ומי שמפרש כך לענ"ד זה גובל בגילוי פנים בתורה שלא כהלכה ח"ו.
אה"נ רק השאלה מדוע העדיפו (הפוסקים שנוקטים שצה"כ הוא 25/30/36/40/50) את הראיית כוכבים ולא את השיעור של ג' רבעי מיל. הרי לשיטתם אין שיעור המיל דלא כאף אחד מהשיטות הנ"ל אא"כ יזיזו את השקיעה החל מ-10 דק' קדימה ועד 30 דק' קדימה, שזה דבר פלא.
 
אתה בקיא בכל ספרי מרן רבינו עובדיה זצוק"ל????????????
מרן רבינו המאור הגדול מביא את דברי מהרי"ף בהליכות עולם חלק ה ע"ש
המהודרה החדשה של מהרי"ף יצאה לאחר כמה שנים שנפטר הרגע"י.
בכבודו כבודו מוזמן לצטט לנו שהיה לו את מהרי"ף החדשות
 
חזור
חלק עליון