חידה: מותר לאכול רק אם גוי הכין

[יהודה בן דוד - משנת יוסף]

איך יתכן שאדם מתקשר לשאול את הרב על האם מותר לו לאכול מאכל, והרב אומר לו שאם יהודי הכין אותו אסור באכילה ואם גוי הכין אותו מותר?

 

[יהודה בן דוד - משנת יוסף]

בגדל ביד עכו''ם ובדבר שבישולו זהו גמר מלאכתו שמירוח עכום פוטר מתרו''מ.
או בספק ערלה ביד גוי בחו''ל מותר.

אם ישראל מירח זה לא אסור, אלא צריך הפרשת תרו"מ.
ערלה לא האדם מכין.

 

[ציון ש]

אם ישראל מירח זה לא אסור, אלא צריך הפרשת תרו"מ.

אז כשהפרישו תרומה מאותם גידולים , שאם הגוי מירח אינה תרומה ואם ישראל מירח הוי תרומה

 

[יהודה בן דוד - משנת יוסף]

אז כשהפרישו תרומה מאותם גידולים , שאם הגוי מירח אינה תרומה ואם ישראל מירח הוי תרומה

לא לזה כוונתי ב"הכין", כוונתי שהוא הכין את האוכל.

 

[יהודה מ.]

פת שנאפתה עם איסור, אם אפאה גוי מותר לאכול ואם ישראל אסור.

אם אפשר לציין מקורות לתשובות, ולא לכתוב חידושים וחילוקים בלי מקורות.

ש"ע סי' קח סע' א ברמ"א שם כתב כי אסור לקנות פת מגוי שאפאה עם איסור. ומרן בבית יוסף סו"ס צח (אם אני זוכר טוב) כתב שמותר לקנות.
וכתבו באחרונים שכל זה אם אפאה גוי עם איסור מותר לקנות אבל אם אפאה ישראל אסור לקנות.

 

[יהודה בן דוד - משנת יוסף]

ש"ע סי' קח סע' א ברמ"א שם כתב כי אסור לקנות פת מגוי שאפאה עם איסור. ומרן בבית יוסף סו"ס צח (אם אני זוכר טוב) כתב שמותר לקנות.
וכתבו באחרונים שכל זה אם אפאה גוי עם איסור מותר לקנות אבל אם אפאה ישראל אסור לקנות.

לא הבנתי איך יהיה מותר לאכול דבר שנאכל עם איסור?

 

[יהודה מ.]

לא הבנתי איך יהיה מותר לאכול דבר שנאכל עם איסור?

זה הלכה בש"ע שריחא לאו מילתא היא

 

[יהודה בן דוד - משנת יוסף]

זה הלכה בש"ע שריחא לאו מילתא היא

ומה עם הטעם?

 

[יהודה מ.]

ומה עם הטעם?

זה הדין ריחא לאו מילתא היא, שאין חשיבות לאסור ולכן שרי.
עיין שם.
מענין אותי אם זה עונה לשאלה, אפילו שזה נראה שכ' לא התכוון לזה.

 

[nati]

זה הדין ריחא לאו מילתא היא, שאין חשיבות לאסור ולכן שרי.
עיין שם.
מענין אותי אם זה עונה לשאלה, אפילו שזה נראה שכ' לא התכוון לזה.

ולפי''ז למה אם יהודי עשה יהיה אסור?

 

[יהודה מ.]

ולפי''ז למה אם יהודי עשה יהיה אסור?

אשריך צדיק
כל דין ריחא לא מילתא הוא בדיעבד אבל לכתחילה אסור, ולכן גוי שלכתחילה מותר לו לאפות אז ממילא מותר לקנות ממנו (הרמ"א חולק וסובר שלקנות מקרי לכתחילה). אבל כשיהודי אפאה עם איסור אז אסור כי אסור לכתחילה לאפות.
אם בטעות אפאה שרי,
וכאן לשאלה דבר שאם גוי הכין שרי זה בדיוק תשובה נכונה.

 

[יהודה בן דוד - משנת יוסף]

ולפי''ז למה אם יהודי עשה יהיה אסור?

למה אתה מגדיר את זה כריחא ולא כטעמא דלא בטיל?

 

[יהודה מ.]

למה אתה מגדיר את זה כריחא ולא כטעמא דלא בטיל?

אוי ר' יהודה, ר' יהודה (לחשוב במנגינה)
כל הסי' שם דליכא טעמא.
זה לא הגדרה שלנו זה מרן מפורש ריחא לאו מילתא היא.

 

[יהודה בן דוד - משנת יוסף]

אוי ר' יהודה, ר' יהודה (לחשוב במנגינה)
כל הסי' שם דליכא טעמא.
זה לא הגדרה שלנו זה מרן מפורש ריחא לאו מילתא היא.

אה"נ, אבל היכן כתוב שאם ישראל אפה אסור?

 

[יהודה מ.]

אה"נ, אבל היכן כתוב שאם ישראל אפה אסור?

מכיון שזה ביטול איסור בכוונה אסור באכילה.
כמבואר בסי' פט. והוא משום קנס.