• ניתן לשלוח יישובים בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, שיודפסו בע"ה בקובץ בית יוסף מהדורת תשפ"ה למייל: office@moreshet-maran.com בקובץ וורד, עד לחג השבועות תשפ"ד, אין התחייבות לפרסום, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום.

חידה: מותר לאכול רק אם גוי הכין

בגדל ביד עכו''ם ובדבר שבישולו זהו גמר מלאכתו שמירוח עכום פוטר מתרו''מ.
או בספק ערלה ביד גוי בחו''ל מותר.
אם ישראל מירח זה לא אסור, אלא צריך הפרשת תרו"מ.
ערלה לא האדם מכין.
 
אז כשהפרישו תרומה מאותם גידולים , שאם הגוי מירח אינה תרומה ואם ישראל מירח הוי תרומה
לא לזה כוונתי ב"הכין", כוונתי שהוא הכין את האוכל.
 
פת שנאפתה עם איסור, אם אפאה גוי מותר לאכול ואם ישראל אסור.
אם אפשר לציין מקורות לתשובות, ולא לכתוב חידושים וחילוקים בלי מקורות.
ש"ע סי' קח סע' א ברמ"א שם כתב כי אסור לקנות פת מגוי שאפאה עם איסור. ומרן בבית יוסף סו"ס צח (אם אני זוכר טוב) כתב שמותר לקנות.
וכתבו באחרונים שכל זה אם אפאה גוי עם איסור מותר לקנות אבל אם אפאה ישראל אסור לקנות.
 
ש"ע סי' קח סע' א ברמ"א שם כתב כי אסור לקנות פת מגוי שאפאה עם איסור. ומרן בבית יוסף סו"ס צח (אם אני זוכר טוב) כתב שמותר לקנות.
וכתבו באחרונים שכל זה אם אפאה גוי עם איסור מותר לקנות אבל אם אפאה ישראל אסור לקנות.
לא הבנתי איך יהיה מותר לאכול דבר שנאכל עם איסור?
 
ולפי''ז למה אם יהודי עשה יהיה אסור?
אשריך צדיק
כל דין ריחא לא מילתא הוא בדיעבד אבל לכתחילה אסור, ולכן גוי שלכתחילה מותר לו לאפות אז ממילא מותר לקנות ממנו (הרמ"א חולק וסובר שלקנות מקרי לכתחילה). אבל כשיהודי אפאה עם איסור אז אסור כי אסור לכתחילה לאפות.
אם בטעות אפאה שרי,
וכאן לשאלה דבר שאם גוי הכין שרי זה בדיוק תשובה נכונה.
 
אוי ר' יהודה, ר' יהודה (לחשוב במנגינה)
כל הסי' שם דליכא טעמא.
זה לא הגדרה שלנו זה מרן מפורש ריחא לאו מילתא היא.
אה"נ, אבל היכן כתוב שאם ישראל אפה אסור?
 
חזור
חלק עליון