תשובה בהלכה: להתיר לספרדים מעיקר הדין לאכול כיום בשר "כשר" רבנות משום ס"ס

[אד יעלה]

בספק דאורייתא, מרן זצ"ל לא הקל בשופי לעשות ספק ספיקא. ורק בצירופים נוספים, וכאן אין את זה.

אינו מובן הלא ס''ס מתיר גם איסור דאורייתא.

 

[ישועה ורחמים]

אבל כאן מכניס עצמו לס"ס.

 

[זיל בתר טעמא]

אינו מובן הלא ס''ס מתיר גם איסור דאורייתא.

אבל כאן מכניס עצמו לס"ס.

ביבי"א חי"א בסימן לא' הערה 8, העורכים של "מאור ישראל" קיבצו כעמיר גורנה את כל המקומות שמרן זיע"א דן בס"ס בדאור' ורואים שאע"פ שבתחילת דרכו אכן לא סבר דעבדינן ס"ס לכתחילה אך בכתבים המאוחרים יותר היקל בזה אפילו לכתחילה. אולם כאן לא שייך לדון האם מותר לכתחילה או דיעבד כיון שהספק ספיקא בכלל לא מתקיים כאשר אחד מהספיקות הוא האם יצא חלק בשחיטה או לא.

 

[ישועה ורחמים]

ביבי"א חי"א בסימן לא' הערה 8, העורכים של "מאור ישראל" קיבצו כעמיר גורנה את כל המקומות שמרן זיע"א דן בס"ס בדאור' ורואים שאע"פ שבתחילת דרכו אכן לא סבר דעבדינן ס"ס לכתחילה אך בכתבים המאוחרים יותר היקל בזה אפילו לכתחילה. אולם כאן לא שייך לדון האם מותר לכתחילה או דיעבד כיון שהספק ספיקא בכלל לא מתקיים כאשר אחד מהספיקות הוא האם יצא חלק בשחיטה או לא.

בדקת בכל המקומות האלה אם מדובר בדאורייתא או בדרבנן?

 

[זיל בתר טעמא]

בדקת בכל המקומות האלה אם מדובר בדאורייתא או בדרבנן?

עסקנו בזה לפני כמה שנים כך שאיני זוכר מה פתחתי בפנים, אבל כתוב שם מפורשות שכל המקורות איירי בדאור'. ואחד מהמקורות שציינו שם שהרב היקל לכתחילה הוא סוגיא דידן (יבי"א ח"ה סימן ג' אות ג').

 

[כחא דהיתרא]

אולם כאן לא שייך לדון האם מותר לכתחילה או דיעבד כיון שהספק ספיקא בכלל לא מתקיים כאשר אחד מהספיקות הוא האם יצא חלק בשחיטה או לא.

מדוע אין זה ס"ס לטעמך?

המצב עכשיו הרבה יותר בעייתי ממה שהיה בזמנו של מרן. ואי אפשר לצרף אלף קולות בשביל להתיר שרץ.

מדוע כיום המצב בעייתי יותר, מה היה אז ומה כיום?

במש''כ באות ג' שבישיבה אשכנזית אפשר להקל מדין כבוד הבריות הוא דבר זר ושם מתאים יותר דיעבד שאין לך דעבד גדול הימנה .
ומש''כ שלקנות חלק זה הפסד מרובה -לא הבנתי הלא כיון שהשו''ע ס''ל שצריך חלק מה מקום לומר הפסד מרובה .

א. הספרדי בישיבה האשכנזית יתבייש אם הוא יהיה היחיד שלא יאכל. והתכוונתי שכבוד הבריות כאן הוא רק כצירוף ולא עיקר הדבר שמתיר, שזה הס"ס.
ב. מכיוון שאם פסקנו שבשר בחותמת "כשר" הוא מותר משום ס"ס. אז מי שיחמיר לקנות "חלק" ודאי, יש לו הפסד מרובה.. הקושיה שלך "השו"ע ס"ל שצריך חלק" היא לכאורה גם על מרן זצ"ל, וכיצד התיר לאכול למי שמתארח? הרי זה לא ודאי חלק...

במש''כ לומר שדבר שמותר בדיעבד מותר גם לקנותו לכתחילה מהחנות מצאנו כזאת בנותן טעם לפגם שמותר בדיעבד ומבואר במור''ם שמותר לקנות לכתחילה נטל''פ.
אבל באמת שהמרחק גדול ששם מהתורה מותר ומדרבנן החמירו לכתחילה דהיינו שלא יבשלו בזה אבל לאחר שבשילו לא אסרו אבל כאן אירי בדאורייתא ומנ''ל לסמוך ע''ז לכתחילה.

כאן זה לא ספק דאוריתא אלא ספק ספיקא. ועוד שביבי"א הנ"ל כתב להדיא שעיקר דין בדיקת ריאה הוא מדרבנן.

מרן זיע"א ביבי"א התיר רק משום כבוד הבריות, שהמארח יפגע.
כבודו מרחיב את ההיתר גם היכן שאין לטעם זה, ועליו הראיה שמרן מסכים לזה.

עיין היטב בתשובה ביבי"א, ובילקוט יוסף שהבאתי, פתח נא את הספרים. ותתרשם שביבי"א לאורך כל התשובה מביא הרב דוגמאות רבות שאין בהם את הצירוף של כבוד הבריות, וכן בילקוט יוסף, תראה בעיון למטה שסברותיו להקל לא מסתמכות על כבוד הבריות אלא על ספק ספיקא. ועוד, שמרן לא הראה שום הסתייגות בתשובה ביבי"א כמו: אם המארח ילך והוא ישאר לבד, או שלא יבקש ממנו ורק אם יגיש לו יאכל, או שיגיד שזה אסור לכתחילה ורק בדיעבד אם הגישו לו זה יהיה מותר. אין לשונות כאלה, להיפך, לאורך כל התשובה הלשון שזה מותר משום ס"ס חוזרת על עצמה בפשטות.

 

[זיל בתר טעמא]

מדוע אין זה ס"ס לטעמך?

כפי שכתבנו בתגובה הראשונה (למקרה שכבודו לא קרא אותה, אנא יקרא ויבין יותר את עמדתינו) המציאות היום שהכשר הוא ודאי לא חלק. גם אנחנו בקשרים עם מפקחים ארציים של הרה"ר על משחטות וההוראה היא שבשר כשר הוא חד משמעית לא חלק. והוא דבר ידוע אצל כל מוראה הוראה היום.

נ.ב.
אכן הספק ספיקא לא תלוי בהאם יש כבוד הבריות או לא, אלא האם הבשר חלק או לא או שמא הלכה כהרמ"א.

 

[אד יעלה]

מדוע אין זה ס"ס לטעמך?

מדוע כיום המצב בעייתי יותר, מה היה אז ומה כיום?

א. הספרדי בישיבה האשכנזית יתבייש אם הוא יהיה היחיד שלא יאכל. והתכוונתי שכבוד הבריות כאן הוא רק כצירוף ולא עיקר הדבר שמתיר, שזה הס"ס.
ב. מכיוון שאם פסקנו שבשר בחותמת "כשר" הוא מותר משום ס"ס. אז מי שיחמיר לקנות "חלק" ודאי, יש לו הפסד מרובה.. הקושיה שלך "השו"ע ס"ל שצריך חלק" היא לכאורה גם על מרן זצ"ל, וכיצד התיר לאכול למי שמתארח? הרי זה לא ודאי חלק...

כאן זה לא ספק דאוריתא אלא ספק ספיקא. ועוד שביבי"א הנ"ל כתב להדיא שעיקר דין בדיקת ריאה הוא מדרבנן.

עיין היטב בתשובה ביבי"א, ובילקוט יוסף שהבאתי, פתח נא את הספרים. ותתרשם שביבי"א לאורך כל התשובה מביא הרב דוגמאות רבות שאין בהם את הצירוף של כבוד הבריות, וכן בילקוט יוסף, תראה בעיון למטה שסברותיו להקל לא מסתמכות על כבוד הבריות אלא על ספק ספיקא. ועוד, שמרן לא הראה שום הסתייגות בתשובה ביבי"א כמו: אם המארח ילך והוא ישאר לבד, או שלא יבקש ממנו ורק אם יגיש לו יאכל, או שיגיד שזה אסור לכתחילה ורק בדיעבד אם הגישו לו זה יהיה מותר. אין לשונות כאלה, להיפך, לאורך כל התשובה הלשון שזה מותר משום ס"ס חוזרת על עצמה בפשטות.

א. אין ענין של כבוד הבריות בישיבה אשכנזית ויש משפחות שלא אוכלות בשר בישיבות כידוע וזה לא צירוף כלל.
ב.הרב התיר בדיעבד משום ס''ס אבל לא בגלל הפסד מרובה כיון שהשו''ע הצריך להפסיד הרבה מה לעשות קבלנו הוראות מרן או לא וכל דברי הרב הם בדיעבד שהגיע למקום מיכול לסמוך על ס''ס ולאכול אבל לכתחילה לקנות בשר כשר נגד השו''ע בטענת הפסד מרובה זה תמוה.

 

[ע"ה ס"ט]

עיין היטב בתשובה ביבי"א, ובילקוט יוסף שהבאתי, פתח נא את הספרים. ותתרשם שביבי"א לאורך כל התשובה מביא הרב דוגמאות רבות שאין בהם את הצירוף של כבוד הבריות, וכן בילקוט יוסף, תראה בעיון למטה שסברותיו להקל לא מסתמכות על כבוד הבריות אלא על ספק ספיקא. ועוד, שמרן לא הראה שום הסתייגות בתשובה ביבי"א כמו: אם המארח ילך והוא ישאר לבד, או שלא יבקש ממנו ורק אם יגיש לו יאכל, או שיגיד שזה אסור לכתחילה ורק בדיעבד אם הגישו לו זה יהיה מותר. אין לשונות כאלה, להיפך, לאורך כל התשובה הלשון שזה מותר משום ס"ס חוזרת על עצמה בפשטות.

נכון שמביא כאלה פוסקים, השאלה מה הוא פסק, מרן זיע"א פסק שם שיש להקל רק כשיש את הצירוף הזה.

 

[אד יעלה]

מדוע אין זה ס"ס לטעמך?

מדוע כיום המצב בעייתי יותר, מה היה אז ומה כיום?

א. הספרדי בישיבה האשכנזית יתבייש אם הוא יהיה היחיד שלא יאכל. והתכוונתי שכבוד הבריות כאן הוא רק כצירוף ולא עיקר הדבר שמתיר, שזה הס"ס.
ב. מכיוון שאם פסקנו שבשר בחותמת "כשר" הוא מותר משום ס"ס. אז מי שיחמיר לקנות "חלק" ודאי, יש לו הפסד מרובה.. הקושיה שלך "השו"ע ס"ל שצריך חלק" היא לכאורה גם על מרן זצ"ל, וכיצד התיר לאכול למי שמתארח? הרי זה לא ודאי חלק...

כאן זה לא ספק דאוריתא אלא ספק ספיקא. ועוד שביבי"א הנ"ל כתב להדיא שעיקר דין בדיקת ריאה הוא מדרבנן.

עיין היטב בתשובה ביבי"א, ובילקוט יוסף שהבאתי, פתח נא את הספרים. ותתרשם שביבי"א לאורך כל התשובה מביא הרב דוגמאות רבות שאין בהם את הצירוף של כבוד הבריות, וכן בילקוט יוסף, תראה בעיון למטה שסברותיו להקל לא מסתמכות על כבוד הבריות אלא על ספק ספיקא. ועוד, שמרן לא הראה שום הסתייגות בתשובה ביבי"א כמו: אם המארח ילך והוא ישאר לבד, או שלא יבקש ממנו ורק אם יגיש לו יאכל, או שיגיד שזה אסור לכתחילה ורק בדיעבד אם הגישו לו זה יהיה מותר. אין לשונות כאלה, להיפך, לאורך כל התשובה הלשון שזה מותר משום ס"ס חוזרת על עצמה בפשטות.

ס''ס זה לא ספק דרבנן
אלא שתי ספיקות בדאורייתא.

 

[כחא דהיתרא]

א. אין ענין של כבוד הבריות בישיבה אשכנזית ויש משפחות שלא אוכלות בשר בישיבות כידוע וזה לא צירוף כלל.
ב.הרב התיר בדיעבד משום ס''ס אבל לא בגלל הפסד מרובה כיון שהשו''ע הצריך להפסיד הרבה מה לעשות קבלנו הוראות מרן או לא וכל דברי הרב הם בדיעבד שהגיע למקום מיכול לסמוך על ס''ס ולאכול אבל לכתחילה לקנות בשר כשר נגד השו''ע בטענת הפסד מרובה זה תמוה.

כתבתי לקנות בשר שהוא בחותמת כשר, ולא בשר לא-חלק. ההבדל הוא, שבבשר בחותמת כשר יש ספק האם הבשר חלק או לא. כלומר אני לא מנסה לחדש פסק חדש, אלא להלביש את הפסק של הרב עובדיה על הבשר בחותמת כשר בימינו.

כפי שכתבנו בתגובה הראשונה (למקרה שכבודו לא קרא אותה, אנא יקרא ויבין יותר את עמדתינו) המציאות היום שהכשר הוא ודאי לא חלק. גם אנחנו בקשרים עם מפקחים ארציים של הרה"ר על משחטות וההוראה היא שבשר כשר הוא חד משמעית לא חלק. והוא דבר ידוע אצל כל מוראה הוראה היום.

נ.ב.
אכן הספק ספיקא לא תלוי בהאם יש כבוד הבריות או לא, אלא האם הבשר חלק או לא או שמא הלכה כהרמ"א.

אולי הדבר שידוע למורי ההוראה שהבאת הוא שהבשר שממוין לכשר הוא לא חלק, וזה מובן. אך לאחר מכן מערבבים בו בשר חלק. וכעת יש ספק.

 

[ישועה ורחמים]

@בחור_צעיר , הבעיה היום יותר, כי מוכרים בשר שהוא כשר במוצהר, ולא חלק, לעומת שנים עברו שהיה ספק על כל חתיכה אם היא כשר או חלק.

 

[ישועה ורחמים]

מדוע אין זה ס"ס לטעמך?

מדוע כיום המצב בעייתי יותר, מה היה אז ומה כיום?

א. הספרדי בישיבה האשכנזית יתבייש אם הוא יהיה היחיד שלא יאכל. והתכוונתי שכבוד הבריות כאן הוא רק כצירוף ולא עיקר הדבר שמתיר, שזה הס"ס.
ב. מכיוון שאם פסקנו שבשר בחותמת "כשר" הוא מותר משום ס"ס. אז מי שיחמיר לקנות "חלק" ודאי, יש לו הפסד מרובה.. הקושיה שלך "השו"ע ס"ל שצריך חלק" היא לכאורה גם על מרן זצ"ל, וכיצד התיר לאכול למי שמתארח? הרי זה לא ודאי חלק...

כאן זה לא ספק דאוריתא אלא ספק ספיקא. ועוד שביבי"א הנ"ל כתב להדיא שעיקר דין בדיקת ריאה הוא מדרבנן.

א. ספרדי לא אמור להתבייש, ויגבה ליבו בדרכי ה'. ומה שמרן הרב עובדיה התיר, זה בשביל לא לפגוע בבעל הבית, ולא בשביל שהאורח לא יתבייש.
ב. אף אחד לא פסק כך.
ג. כאן זה ספק דאורייתא, נכון שהחיוב לבדוק הוא מדרבנן, אבל כאן בדקו וראו שיש בעיה בחשש איסור דאורייתא.

 

[כחא דהיתרא]

עדכנתי כעת את התשובה בהלכה בראש האשכול והוספתי נקודות חשובות.

 

[אושרי רביב]

בס"ד כסלו תשפ"ה



שאלה: האם יש להתיר בימינו בשר בחותמת "כשר" לספרדים מעיקר הדין



הנה נשאל מרן הגר"ע יוסף זצ"ל אודות ספרדי המתארח אצל בן משפחתו שקונה סתם בשר כשר מן השוק, אם רשאי לאכול שם מבלי לחקור אם הבשר חלק או לא. ופסק הרב (בשו"ת יביע אומר ח"ה יו"ד ס"ג) שרשאי לאכול מהבשר מבלי לחקור האם הוא בכשרות "חלק" או "כשר", עיין שם היטב בשורשי הסוגיה, שהתיר משום שיש כאן ספק ספיקא להקל, דשמא הלכה כהרמ"א שבשר לא חלק הוא מותר, ושמא הבשר שלפנינו הוא חלק בפנ"ע. ומה שאינו צריך לברר, ביאר גם בילקוט יוסף (או"ה ח"א עמ' קיט) באותו נידון שלנו, שמכיוון שספק אחד אינו ניתן לבירור, הספק השני אינו צריך בירור. וע"ע ביבי"א הנ"ל (סוף אות ג') שסתם בהמות בחזקת כשרות, אלא שבימינו מחמירים בלאו הכי יותר מכפי הדין בכל מיני חומרות בבשר, אך מעיקר הדין הן כשרות (מותרות). ועוד מבואר (שם אות ב') שעיקר בדיקת הריאה היא מדרבנן. וכן בדורות עברו שרבנים וסוחרים ספרדים יצאו למדינות שנוהגים שם כהרמ"א, נהגו להקל לאכול אצלם בשר מבלי לברר אם הוא חלק או לא משום הס"ס הנ"ל (כמובא ביבי"א הנ"ל ובילקוט יוסף הנ"ל).

ולאחרונה ראיתי בספר "יתד המאיר-מגיד הרקיע" (עמ' 341 ד"ה "ויש לעיין"), שהרב שמואל זכאי שליט"א שרצה לבטל את מסקנת פסק מרן הנ"ל, בימינו, ע"ש, ולפי הבנתו, מרן דיבר בתשובה הנ"ל על בשר עם חותמת "כשר" וכו' ומשום הכי אין להקל בימינו לפי דעתו כי יש רק ספק אחד. אך אחר המחילה, למעיין היטב בתשובה הנ"ל ביבי"א מוכח ופשוט שמרן דיבר בבשר שלא ידוע מה כשרותו חלק או כשר. וכן הראשל"צ הגרי"צ יוסף שליט"א בהקדמה לספר "ילקוט טהרה", כתב (עמ' לז) להדיא כהבנתנו.

ועוד, המעיין היטב בתשובה ביבי"א ובילקוט יוסף הנזכרים למעלה, יראה נכוחה שהס"ס עומד בפנ"ע, וכל שכן אם יש חשש לאי נעימות בבין אדם לחברו שודאי שיש להקל. וכ"כ הגר"ד נקי שליט"א בספר "בהלכה ובאגדה כשרות המטבח" (עמ' 229), שרשאי לאכול הבשר מן הדין, ובפרט כשיש חשש שבעל הבית יתבייש. וכן בילקוט יוסף הנ"ל שהתיר, לא הזכיר טעם כבוד הבריות, עיין שם למטה בהערות.

על מנת להבין את המציאות בשטח בנידוננו, שוחחתי עם הרב אבישי פרץ שליט"א ראש מדור כשרות בצה"ל אשר מכיר היטב את המציאות בקווי השחיטות ברבנות ברחבי הארץ, ואמר לי כך: כיום מערבים כמות נכבדת, בגדר של 'מיעוט המצוי', של בשר "חלק" עם הבשר ה"כשר" בכל קווי השחיטות של הרבנויות בארץ בלי יוצא מן הכלל, ועל בשר מעורב זה הרבנות נותנת חותמת "כשר". וכיצד זה קורה? הרבנות מורידה בדרגה כמות גדולה של בשר שהוא "חלק" לספרדים לדרגת "כשר", מפני חששות אחרים שהרמ"א החמיר בהם, ומשום הכי הבשר אינו מהודר לבני אשכנז, ע"כ הורידו את הבשר לדרגת כשר, אך כאמור הוא "חלק" לספרדים. ויותר מכך המשיך והסביר, שאפילו הבשר הלא חלק בפנ"ע קודם שעירבו בו את הבשר החלק, הוא ספק חלק ספק לא-חלק. (והרוצה לקבל את מס' הטלפון של הרב אבישי פרץ לוודא איתו את העניין, יפנה אליי).

בתקנות הרבנות הראשית למשגיחי הכשרות כתוב שגם אם שחטו בשר שהוגדר "חלק" והבשר עמד לשהות ג' ימים טרם מליחתו וע"מ שלא יעבורו עליו ג' ימים השרוהו במים או שטפו אותו במים לחוש לחומרת הגאונים, אזי כשרותו בכה"ג יורדת מחלק לכשר. עובדה זו מצטרפת לספקות בליין של הרבנות ושיכול להיות מצב שהריאה בגדר "חלק" ואף נשחט בליין לפי כל החומרות של קצב השחיטה ובדיקת סכינים, ורק לאחר השחיטה ורק מחמת שיהוי הבשר טרם המליחה, ירד לכשרות רגילה.

אם כן, יש לדון בימינו, לאור הדברים הנ"ל, האם יהיה ניתן להקל לאכול בשר "כשר" רבנות לספרדים שצועדים ע"פ פסקיו של מרן הגר"ע יוסף זצ"ל, ובאיזה אופנים יהיה ניתן להקל, משום אותו ס"ס המוזכר ביביע אומר, ובצירוץ שרוב בהמות כשרות מהדין, ובצירוף שעל פי רוב יש הפסד מרובה בדבר היות ויש הפרש גדול במחיר בין בשר כשר לחלק (כחצי מחיר), ובסוף השנה זה טופח לסכומים גדולים. ובפרט כשמתארח ויש חשש מפני כבוד הבריות.

וכן בנידוננו, לאחרונה ראיתי שכתב בנידוננו הרה"ג שמעון ללוש שליט"א ראש בית המדרש "תורת מרן" בלשון הזאת: "נשאר לנו כאמור לברר כמה אחוז בממוצע מצוי שיעבור מהליין של החלק לליין של הכשר, ולפי זה נוכל לדעת אם יש מקום להקל בזה מעיקר הדין ע"פ הס"ס הנזכר." וע"פ הנ"ל שיש כמות בגדר 'מיעוט המצוי', נראה שיסכים לכך. ועיין בספר 'עין יצחק' כרך ב' עמוד שיט: "אם הספק השני הוא מיעוט ואינו ספק שקול, מצטרף לספק ספיקא, דהוי ספק דרבנן ולקולא, אף בספק כל דהוא".

ואם תמצי לומר שכבר התקבע האיסור לספרדים לקנות בשר "כשר", אם כך יש להחמיר בדבר? עיין בעין יצחק, כרך ב' עמ' שלח: "ספק ספיקא מהני גם באיתחזק איסורא." ועוד, שכעת כשהתגלתה מציאות שונה ממה שהיה ידוע, שכעת נודע שהבשר מותר מעיקר הדין משום ס"ס, אפשר לדון את המנהג להחמיר כמנהג שנוצר מחוסר ידיעת המציאות. והואיל והוא כמנהג 'בטעות', הרי שגם לא צריך התרה כדי לבטלו.

ולכאורה יש שרצו להקשות, דבשלמא נתיר את הדבר בדיעבד כשמתארח, אך לבוא לכתחילה ולקנות בחנות הרב ביבי"א לא התיר, הרי הרב דיבר שם באדם המתארח. ומ"מ נראה לומר בפשטות שמרן כן היה מתיר זאת, ונסביר. אפשר לומר תחילה שמרן השיב לשאלה שנשאל, ואם היה נשאל אם מותר לו לקנות מבלי לשאול אם הבשר חלק או לא היה מביא את אותו ספק ספיקא וכנ"ל. והדבר מובן ממה שהביא ביבי"א ובילקו"י הנ"ל, לגבי הספרדים שנהגו להקל לאכול בשר בארצות אשכנז משום הס"ס, וכי הם ישבו מול בעל הבית וחיכו שיגיש להם את מנת הבשר (כדי שיהיה בדיעבד) ואסרו על עצמם לבקש ממנו את הצלחת?! וכי עמדו בקצביה ונמנעו מלקנות עד שפלוני יקנה עבורם? וכן מרן ביבי"א הנ"ל לא הזכיר כלל דיעבד או לכתחילה, אלא שפשוט אכלו שם. וכן הסברא נותנת, שאם הדבר מותר משום ס"ס (שמא כהרמ"א ושמא הבשר שלפניי חלק), הוא מוגדר כס"ס בין לפני שנקנה ובין לאחר שנקנה. ועוד, בהגדרת בדיעבד ולכתחילה, יש לדייק לענ"ד שאכן נאסור לכתחילה לערב הבשר החלק עם הכשר כדי לגרום ס"ס (וגם זה צ"ע אם בכלל אסור), אך לאחר שהתערב ומונח על השולחן אצל הקצב למכירה הרי זה כבר נחשב בדיעבד מאחר שכבר מעורב, וגם לפני שנקנה יש בו ס"ס וכנ"ל. וק"ל. וכן כתבו הב"י, הרמב"ם והרשב"א שכל שנעשה הדבר, מותר לקנותו אף לכתחילה, ואפילו מונח לידו דבר שלא היתה בו שאלה, לא צריך לבחור דוקא אותו, אלא לוקח לכתחילה את הדבר שהותר מספק. וכ"כ הרמ"א, התשב"ץ, הרדב"ז, הט"ז, כה"ח, והפרי מגדים (המקורות בהרחבה מובאים בספר "בהלכה ובאגדה כשרות המטבח" עמ' 114-115, ע"ש ותרוה נחת). ולהחמיר בדבר שהותר מספק, אינו אלא ממשנת חסידים (עיין חולין לז: במאמר דיחזקאל)

אחר הדברים האלה הצגתי את כל הנ"ל בפני חכם (מו"צ בקו ההלכה הספרדי), ולאחר שניתחנו את כל הפרטים המציאותיים בסוגיה הוא הסכים עמי שאכן יש ספק ספיקא ומעיקר הדין הדבר מותר, אמנם הסתייג מפרסום הדבר ברבים, ללא הוראה מפוסקי הלכה גדולים. על כן מסקנות תשובה זו בהלכה יהיו מיועדות הלכה למעשה לרבים, אם יתן הסכמתו לכך אחד מהרבנים ממשיכי דרכו של מרן הגר"ע יוסף זצ"ל בפסיקת ההלכה.

כעת אדרג את המצבים בהם יהיה ניתן להקל ע"פ הנ"ל מהקל אל החמור:

• הביאו לו בשר כשר כלשהו מהקצביה ואינו יודע אם הוא "חלק" או "כשר": יש ג' ספיקות וחשש בל תשחית (הספיקות: שמא זה בכלל בשר בחותמת "חלק", שמא הלכה כהרמ"א, ושמא זה בשר חלק שהתערב עם הכשר)
• מתארח במקום שאוכלים בשר בחותמת "כשר" רבנות: יש ספק ספיקא (שמא הלכה כהרמ"א, ושמא זה בשר חלק שהתערב עם הכשר), חשש בל תשחית וכבוד הבריות. (לדוגמא: ספרדי בישיבה אשכנזית, מתארח אצל חברו וכדומה)
• אדם נתן לו בשר מהחנות בחותמת "כשר" רבנות: יש ספק ספיקא (כנ"ל) וחשש בל תשחית.
• שיקנה בעצמו לאורך השנה בשר "כשר" רבנות: יש ספק ספיקא (כנ"ל) והפסד מרובה.

אם תשאל מדוע טרחתי לחתור ולחפש את דרכי ההיתר ולא השארתי את הספרדים להמשיך לקנות בשר בחותמת "חלק" וזהו? אשיב לך מלשון קדשו של מרן הגר"ע יוסף זצ"ל בשיעור שמסר: "בכלל אהבת ישראל, הוא למצוא להם דרכי היתר בהלכה, בדברים הנוגעים למעשה במקום הפסד וכיוצר בזה, כי התורה חסה על ממונם של ישראל, וכמובן שהכל יהיה במסגרת ההלכה על פי דברי הש"ס והפוסקים אשר מפיהם אנו חיים", והמשיך, "ולכן צריך להיות המורה הוראה מתון מתון, ולא להחמיר על ישראל שלא לפי הדין. וזו היתה דרכו של רבי יוסף קארו כשהיה מכריע לקולא לא היה חושש לסברות המחמירים, וממנו יראו וכן יעשו כל מורי הוראה ויושבי על מדין". (מתוך ספר האנציקלופדיה של מרן, ערך 'כחא דהיתרא')

זאת תורת העולה מכל האמור לעיל: נראה שעל פי הספק ספיקא שמרן הגר"ע יוסף זצ"ל הקל לספרדי המתארח אצל אדם אחר, לאכול אצלו בשר כאשר אינו יודע אם הבשר חלק או כשר, יהיה ניתן להקל בימינו לספרדים מעיקר הדין לקנות ולאכול בשר רבנות בחותמת "כשר": ספק אחד שמא הלכה כהרמ"א שבשר שאינו חלק הוא מותר. ספק שני שמא הבשר שלפנינו הוא בעצמו בשר חלק. ועוד, שהרי רוב בהמות כשרות הן. ועוד, שהבשר הלא-חלק(לפני הערבוב) בפני עצמו הוא רק ספק לא חלק, ויש בו בעצמו גם בשר חלק. ונוסף לזה ישנו צירוף חשוב שלא היה במציאות בתשובה של מרן היבי"א. ששם היה לנו ספק אחד הניתן לבירור, ואילו בימינו יש לנו ב' ספיקות שלא ניתנים לבירור. ודו"ק.

עד כאן, בברכת "יאכלו ענוים וישבעו"

הצב"י רוי אביב נ"י

בית מדרש "יביע אומר" נתיבות​

@בחור_צעיר אני לא נכנס לדון על תשובתך, אלא שמרפרוף מהיר, כתבת האנציקלופדיה של מרן, ולא היא. אלא שזה ספר הליכות מוסר, וערכו אותו מחדש והוציאו אותו בתור אנציקלופדיית מרן. זו לא אנציקלופדיה שמרן כתב, אלא שלקחו שיעורים שלו ושכתבו אותם. [לא מעכשיו, אלא לפני שנים. והספר היה למראה עיניו של מרן זיע"א. ומה שהוציאו היום, קנו את הזכויות של הליכות מוסר, וזה שקר גס לומר שישבו אברכים והקלידו. כי זה בדיוק הספר הליכות מוסר אחד לאחד מילה במילה, ולכן כתוב בכריכה למעלה הליכות מוסר. מידיעה].
ורציתי לדעת, הבאת בתוך תשובתך מספר מגיד הרקיע - אשמח לדעת מהיכן השגת, כי זמן רב אני מחפש אותו. וגם מרן שליט"א שהזכיר אותו בשיעור, אמר שהראו לו. זאת אומרת שאין לו את הספר הזה (אני כותב מהשערה, ונאמני ביתו כמו הרב @מורשת מרן ועוד הנמצאים כאן, יכולים לחייב או לשלול).

 

[כחא דהיתרא]

@בחור_צעיר אני לא נכנס לדון על תשובתך, אלא שמרפרוף מהיר, כתבת האנציקלופדיה של מרן, ולא היא. אלא שזה ספר הליכות מוסר, וערכו אותו מחדש והוציאו אותו בתור אנציקלופדיית מרן. זו לא אנציקלופדיה שמרן כתב, אלא שלקחו שיעורים שלו ושכתבו אותם. [לא מעכשיו, אלא לפני שנים. והספר היה למראה עיניו של מרן זיע"א. ומה שהוציאו היום, קנו את הזכויות של הליכות מוסר, וזה שקר גס לומר שישבו אברכים והקלידו. כי זה בדיוק הספר הליכות מוסר אחד לאחד מילה במילה, ולכן כתוב בכריכה למעלה הליכות מוסר. מידיעה].
ורציתי לדעת, הבאת בתוך תשובתך מספר מגיד הרקיע - אשמח לדעת מהיכן השגת, כי זמן רב אני מחפש אותו. וגם מרן שליט"א שהזכיר אותו בשיעור, אמר שהראו לו. זאת אומרת שאין לו את הספר הזה (אני כותב מהשערה, ונאמני ביתו כמו הרב @מורשת מרן ועוד הנמצאים כאן, יכולים לחייב או לשלול).

לשאלתך על מגיד הרקיע, ניסיתי בעצמי למצוא את הספר בכל מיני דרכים אך לא הצלחתי. כותב התשובה הוא הרב שמואל זכאי מח"ס ברכת שמואל, ויש צילום של תשובתו כאן, למטה:

יתכן שבשר "כשר" מותר באכילה לספרדים לכתחילה?

אברך אחד אמר לי שבבשר שכתוב עליו "כשר" (ולא כתוב "לא חלק") יש ספק ספיקא ומותר באכילה מעיקר הדין. שאלתי על כך בקו ההלכה הספרדי והסבירו לי כך: יש שתי סוגי שחיטות שהרבנות עושה: אחת, שמפרידים בין הבשר החלק לבשר הלא חלק. על הראשון כותבים "חלק" ועל השני כותבים "לא חלק". השניה, שמערבבים בין הבשר...

forum.moreshet-maran.com

ואשמח לדעת,
האם ידוע לך מה מרן שליט"א אמר כשהראו לו את זה?

 

[תלמידו של מרן!]

אני לא מבין,

לשם מה טרח מרן ויגע להקים את בד"ץ בית יוסף????????

יש ספק ספיקא להתיר לאכול רבנות!

 

[כחא דהיתרא]

אני לא מבין,

לשם מה טרח מרן ויגע להקים את בד"ץ בית יוסף????????

יש ספק ספיקא להתיר לאכול רבנות!

א. כשיש מציאות כבר לפנינו של בשר שהוא ספק חלק, יש ספק ספיקא.
ב. בד"ץ בית יוסף כידוע כולל חומרות שהם יותר מהדין.
והנה תשובה באתר הרשמי של בד"ץ בית יוסף:

שאלה (נשלח בתאריך: 25/04/13):​

האם מי שנוהג לחומרא גם במה שמרן הב"י פסק לקולא, האם הוא יכול לסמוך על הכשרות שלכם?, ומה אתם נוהגים בדברים שמרן הבית יוסף מקל והרמ"א מחמיר? ומה בדבר פסקים שמרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל פוסק לקולא ויש מי שהחמיר בדבר?​

תשובה מאת רבני הבד"צ:​

בד"צ, הינו גוף מהדרין, ומטבע הדברים אינו סומך על היתרים וקולות, גם בדברים שמורה דרכנו מרן מאור ישראל רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היקל, הוא עצמו הורה לנו להחמיר בדבר, הואיל ואנו גוף מהדרין, וכגון בהיתר המכירה, שמרן זצ"ל כתב בשו"ת יביע אומר חלק י' באריכות רבה שהיתר זה הוא אמיתי ונכון, אולם לבד"צ "בית יוסף" הורה להחמיר בזה, ואף הוא עצמו, בביתו, נזהר מרן שלא לסמוך על היתר זה, ולא היה אוכל אלא מיבול נכרים או יבוא מחו"ל וכדו'.
כמעט בכל ההלכות הנוגעות לכשרות, מרן הבית יוסף מחמיר יותר מהרמ"א, כך בבשר חלק, בבישולי נכרים, בלינת לילה בבצל מגולה, באכילת דג עם גבינה, בכמות היין הנדרשת בתערובת עם מים לברכת הגפן, ועוד, כך שאשכנזי ודאי יכול לאכול בכשרות בד"צ "בית יוסף", אף במקרים בהם הרמ"א מחמיר בדבר מה, בבד"צ מחמירים כדבריו, הואיל והבד"צ הינו גוף למהדרין, וכגון, הרמ"א הצריך שיהיה שיפוד מיוחד לכבד, כדי שלא יצלו בשר שנמלח ובשר שלא נמלח (כבד) על אותו שיפוד, ואכן אנו מחמירים בכך, ועוד.

האם מי שנוהג לחומרא גם במה שמרן הב"י פסק לקולא, האם הוא יכול לסמוך על הכשרות שלכם?, ומה אתם נוהגים בדברים שמרן הבית יוסף מקל והרמ"א מחמיר? ומה בדבר פסקים שמרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל פוסק לקולא ויש מי שהחמיר בדבר? - בד"ץ בית יוסף

בד"צ, הינו גוף מהדרין, ומטבע הדברים אינו סומך על היתרים וקולות, גם בדברים שמורה דרכנו מרן מאור ישראל רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היקל, הוא עצמו הורה לנו להחמיר בדבר, הואיל ואנו גוף מהדרין, וכגון בהיתר המכירה, שמרן זצ"ל כתב בשו"ת יביע אומר חלק י' באריכות רבה שהיתר זה הוא אמיתי ונכון, אולם לבד"צ "בית...

www.badatz.biz

 

[תלמידו של מרן!]

בבד"ץ העדה החרדית אין ספק אולי הבשר חלק?
הם בכוונה לוקחים את הבשר החלק וזורקים לכלבים???
הדבר פשוט וברור שבד"ץ העדה החרדית הכשר טוב עשרת מונים מהרבנות, ללא השוואה כלל ועיקר!

 

[ישועה ורחמים]

בבד"ץ העדה החרדית אין ספק אולי הבשר חלק?
הם בכוונה לוקחים את הבשר החלק וזורקים לכלבים???
הדבר פשוט וברור שבד"ץ העדה החרדית הכשר טוב עשרת מונים מהרבנות, ללא השוואה כלל ועיקר!

יש ספק. אבל לא קונים דבר שהוא בספק.