אולי תואיל להבין ואח"כ להסביר את הבעיה, מהיכי תיתי שזה חמץ
כי זה חומר '
התפחה'
אני לא מבין. האם אני הוא שצריך להסביר למה יש בזה חשש חמץ??
מכניסים למוצר חומר שלא היה בזמן חז"ל ולא בזמן השו"ע, מתחילים לדון 'בסברא בעלמא' באיזה הבנה של כימאי מסויים מה זה עושה.
האם מישהו בעולם כיום יודע להגדיר מה זה חמץ שחז"ל התכונו אליו?
ניסו להגדיר בדור האחרון הרבה כימאים ות"ח מה זה חמץ לאור דברי חז"ל של מי פירות אין מחמיצין ועוד דינים שונים שלא כ"כ מסתדרים עם המציאות וההבנה שלנו.
אז להגדיר מה בדיוק נקרא חמץ לא יודעים. אז מתחילים לדון על חומרים שלא היו בששת ימי בראשית מה הם עושים?
ועוד לשאול 'מהיכי תיתי שזה חמץ'??!!
יש כלל פשוט בתלמוד: 'וכי מפני שאנו מדמים נעשה מעשה'?
כל הפלפולים של הרבנים המתירים הם בגדר 'מדמים' מילתא למילתא. ולא ברור כלל איך אפשר לעשות מעשה בכה"ג.
דברים שאין עליהם מסורת וידיעה אלא סברות לכאן ולכאן באיסורי כרת דאוריתא איך אפשר להתיר בשופי?
עכ"פ צריך להעמיד את הדברים על דיוקם:
ח"ו לומר שמרן השו"ע דיבר על היתר זה. זהו שקר גמור.
מרן השו"ע דיבר על מים ויין או מי פירות בלבד!!
כל חומר אחר שמוסיפים זה כבר לא דעת השו"ע!
נא לא להנדס את התודעה של הציבור.