• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

אוצר בית דין ברשתות הגדולות

שימו לב לכל המלל שלמעלה על פירות אוצר בית דין, 'מחיר', 'לקנות', 'זול', 'רשת שיווק', המילים האלו נותנות ממש תחושה של ח-ל-ו-ק-ה. אני ממש לא מבין את אלה שמעדיפים אוצר ב''ד כתחליף להיתר המכירה. זה גם מאד מזכיר את ההיתר הגלאט של הפאה נכרית.
אם המחיר של משמש בשוק הוא 25 שח. יש בדרום או בצפון באיזה מושב מטע של הפקר ממש של משמשים שכל הרוצה ליטול יבוא ויטול.
לך אין זמן וכח ואפשרות לנסוע עד לשם לאסוף בחינם. האם לא תסכים שמישהו יסע עבורך לשם ויביא לך את זה עד הבית ב'מחיר' של 12 ש"ח?
כל אדם רגיל מסכים לזה. אם אתה רוצה בחנם - תסע למושב ההוא, תבזבז דלק, מונית, אוטובוס וכו', וגם זמן וביטול תורה ותיקח בחנם.
אדרבה זה הדבר הכי מועיל שיכול להיות.

לגבי המלה 'מחיר' - גם בהיתר עיסקא שכולנו עושים וחייבים לעשות מול הבנקים משתמשים במלה 'רבית', ואעפ"כ הפוסקים כתבו שזה מותר, וכך כולנו נוהגים.
גם כאן זה נקרא אולי 'מחיר' ו'מכירה' אבל זה למעשה 'שירות' של הב"ד לצבור.
 
אם המחיר של משמש בשוק הוא 25 שח. יש בדרום או בצפון באיזה מושב מטע של הפקר ממש של משמשים שכל הרוצה ליטול יבוא ויטול.
לך אין זמן וכח ואפשרות לנסוע עד לשם לאסוף בחינם. האם לא תסכים שמישהו יסע עבורך לשם ויביא לך את זה עד הבית ב'מחיר' של 12 ש"ח?
כל אדם רגיל מסכים לזה. אם אתה רוצה בחנם - תסע למושב ההוא, תבזבז דלק, מונית, אוטובוס וכו', וגם זמן וביטול תורה ותיקח בחנם.
אדרבה זה הדבר הכי מועיל שיכול להיות.
אם הייתי אני שולח שליח לשם לקטוף לי פירות ומשלם לו על טרחתו ודאי שהדבר מותר, אבל כאן זה ממש מכירה, שהרי אם לא אתן כסף בעבור הפירות לא יתנו לי אותם בחינם, גם אם אומר להם שלא חפצתי בשירות כי אני גר ליד מטע המשמשים וכשבאתי לקטוף נוכחתי לדעת שב''ד קטפו את הכל ומחלקים וכעת הוצאתי הוצאות נסיעה כדי לקחת פירות הפקר.
ואם בכל זאת היו רוצים לעשות כמש''כ בברייתא היו צריכים להוציא את ההוצאות מקופת בית הדין או כיום מארגוני חסד או דרך העיריה ולחלק בחינם לאנשים. ומה גם שישנם הרבה פעמים שהמחיר של הפירות מגיע קרוב למחיר השוק, ואם נדון לכף זכות שזה רק הוצאות נמצא א''כ שעדיין אין הבדל בין זה לבין מכירה רגילה, כי גם במכירה רגילה כל הוצאה מכניסים במחיר, שהרי כל פועל או נהג או רשת שיווק לא עובדים בחינם וכך כל זה נכנס למחיר, והפער שיש בדרך כלל במחירי הפירות הוא לפי הצע וביקוש היינו שאם יש מעט בשוק המחיר יקר, אבל במצב נורמלי כל אחד לוקח את הרווח שלו וככל שזה עובר יותר ידיים כך עולה המחיר.
לגבי המלה 'מחיר' - גם בהיתר עיסקא שכולנו עושים וחייבים לעשות מול הבנקים משתמשים במלה 'רבית', ואעפ"כ הפוסקים כתבו שזה מותר, וכך כולנו נוהגים.
גם כאן זה נקרא אולי 'מחיר' ו'מכירה' אבל זה למעשה 'שירות' של הב"ד לצבור.
לגבי ריבית אומר את האמת שזה מאד צורם לי באוזן לשמוע את המילה הזאת כאשר קיים היתר עיסקה, ומ''מ לא למדתי את הסוגיא הזאת כדי שאוכל להשיב ולחוות דעה.
מה שברור הוא שכל ההתנהלות שיש היום לאוצר ב''ד אין לה זכר בברייתא, ולבוא ולהקל מכח סברות זה עדיין לא מספיק כי יש גם את ההיפכא מסתברא, וכמש''כ לעיל, וזה מה שרציתי להדגיש שההיתר כאן לא יותר טוב מהיתר המכירה.
 
שימו לב לכל המלל שלמעלה על פירות אוצר בית דין, 'מחיר', 'לקנות', 'זול', 'רשת שיווק', המילים האלו נותנות ממש תחושה של ח-ל-ו-ק-ה. אני ממש לא מבין את אלה שמעדיפים אוצר ב''ד כתחליף להיתר המכירה. זה גם מאד מזכיר את ההיתר הגלאט של הפאה נכרית.

דרך אגב: בהיתר המכירה יש לפחות משא ומתן הלכתי בדיני גמירות דעת במכר, ראיות ודחיות מגמרות ראשונים ואחרונים, אבל באוצר בית דין יש רק סברא והגיון לא מובנים שרוצים בכח לדחוק אותם בתוך תוספתא קטנה, וכל מיני שמועות בשם החזו''א זצ''ל, וע''ז בונים תילי תילים של הלכות. אני בטוח שאם חז''ל היו יודעים איזה היתרים הולכים לצמוח מהתוספתא הזו הם היו מוחקים אותה מיד.
חלוקה בציניות אתה מתכוון כמובן...
 
אם המחיר של משמש בשוק הוא 25 שח. יש בדרום או בצפון באיזה מושב מטע של הפקר ממש של משמשים שכל הרוצה ליטול יבוא ויטול.
לך אין זמן וכח ואפשרות לנסוע עד לשם לאסוף בחינם. האם לא תסכים שמישהו יסע עבורך לשם ויביא לך את זה עד הבית ב'מחיר' של 12 ש"ח?
כל אדם רגיל מסכים לזה. אם אתה רוצה בחנם - תסע למושב ההוא, תבזבז דלק, מונית, אוטובוס וכו', וגם זמן וביטול תורה ותיקח בחנם.
אדרבה זה הדבר הכי מועיל שיכול להיות.

לגבי המלה 'מחיר' - גם בהיתר עיסקא שכולנו עושים וחייבים לעשות מול הבנקים משתמשים במלה 'רבית', ואעפ"כ הפוסקים כתבו שזה מותר, וכך כולנו נוהגים.
גם כאן זה נקרא אולי 'מחיר' ו'מכירה' אבל זה למעשה 'שירות' של הב"ד לצבור.
אתה הבאת דוגמא אחת של משמש במקום מסויים ב-12. האם זה כך בכל המקומות? האם כל פירות ה'אוצר' זולים ממחיר השוק? לא!
 
שהרי אם לא אתן כסף בעבור הפירות לא יתנו לי אותם בחינם, גם אם אומר להם שלא חפצתי בשירות כי אני גר ליד מטע המשמשים וכשבאתי לקטוף נוכחתי לדעת שב''ד קטפו את הכל ומחלקים וכעת הוצאתי הוצאות נסיעה כדי לקחת פירות הפקר.
מי אמר לך שכך זה? אולי אם תלך למטע תוכל לקטוף מעץ בחינם? אם כבר הם קטפו - מגיע להם שכר כמו פועל שקוטף בשבילך, שזה פחות ממה שמוכרים שזה כולל ההובלה וכו'.
וכבר כתב הרשב"ש בסי' רנ"ח וז"ל ולענין שאלתכם נראה שיש תקנה בדבר שב"ד יעמידו שומרים בגנות ופרדסים שלא יכנסו גוים והם ילקטו הפירות ובעה"ב ג"כ ילקט מכללם אם רצה או הב"ד יתנו לו מזון ג' סעודות בכל יום והשאר יחלקוהו לעניים וכדתניא בתוספתא וכו' נראה ממנו ששלוחי ב"ד יכולין ללקוט בשביל עניים וה"ה לשמור לפי שב"ד הם יד עניים כדאיתא בפ' שור שנגח ד' וה' עי"ש.
בכל אופן, אין כמעט אנשים שרוצים לעשות מה שאתה רוצה.
רוב המוחלט של האנשים לא יסעו למושב, והם רוצים פירות בזול, ומוכנים שבית הדין יעשה להם את השירות הזה. ואכן המחיר הוא זול בהרבה, כמעט חצי מחיר ואף פחות, ובפרט שלפי מה שהבנתי, בחנויות של הבד"ץ אין כלל פירות קיץ כמו אפרסקים וכדומה, כיון שבחו"ל ונכרי כנראה אין פירות, כך שבודאי הציבור רוצה לאכול פירות קיץ במחיר רצפה. ואדרבה ירבו כמותם בישראל.
ואם בכל זאת היו רוצים לעשות כמש''כ בברייתא היו צריכים להוציא את ההוצאות מקופת בית הדין או כיום מארגוני חסד או דרך העיריה ולחלק בחינם לאנשים.
ארגוני החסד מלאים בהוצאות עבור עניים ממש שאין להם לחם לאכול, ואין להם כסף מיותר לממן פירות לכל העם.
העיריה - הלואי שתעשה מה שצריך לעשות למען התושבים, ודיינו.
בית הדין אין לו שום סמכות כיום ושום כסף.
כך שאין לנו מה לעשות מלבד לעשות את רצון התושבים שהם מעוניינים בזה.
אני חיכיתי השנה מתי יתחילו פירות הקיץ של אוצר ב"ד, וגם כעת אני מחכה לענבים, למנגו ולשאר הפירות שפעמים איני קונה מחמת היוקר [בשאר השנים], למשל דובדבנים יקרים מאוד גם כיום [בשוקים] וגם בשאר השנים, ובאוצר ב"ד מחירם 8 ש"ח בלבד לקופסה. שנים לא אכלתי דובדבנים וכעת זכיתי לאכול ולברך שהחיינו בשמחה.
וזה מה שרציתי להדגיש שההיתר כאן לא יותר טוב מהיתר המכירה.
לא קרב זה אל זה, על אוצר ב"ד אין מי שחולק להדיא, כל הנידון הוא רק השמטת הרמב"ם לפי הסבר אחד ברדב"ז שאינו מוכרח. יש תוספתא מפורשת שהביאוה הר"ש והרמב"ן ועוד. הוסיפו על זה עוד דברים בסברא לאור המצב שלנו כיום שאינו כזמן התוספתא, אולם אין שום דבר שמנגד לזה. המחלוקת היא 'בסברא' בין החזו"א ותלמידיו לבין ... אין שום סיבה שלא לסמוך בזה על החזו"א.
משא"כ היתר המכירה הוא ענין אחר לגמרי עם קושיות רבות מכמה כיוונים וכבר האריכו בזה רבים.

אתה הבאת דוגמא אחת של משמש במקום מסויים ב-12. האם זה כך בכל המקומות? האם כל פירות ה'אוצר' זולים ממחיר השוק? לא!
איני יודע מה קורה בשאר המקומות ובשאר בתי הדין. אם אכן זה יקר זה בעיה.
בב"ד של ר' ניסים כל פירות הקיץ כעת שזה משמש אפרסק נקטרינה בננה שזיף עולים 12, דובדבנים כעת הם 8 ש"ח. כל המחירים הנ"ל זולים בהרבה מכל מקום בארץ בין היתר מכירה ובין נכרי וחו"ל. ועליהם דיברתי.
 
מי אמר לך שכך זה? אולי אם תלך למטע תוכל לקטוף מעץ בחינם? אם כבר הם קטפו - מגיע להם שכר כמו פועל שקוטף בשבילך, שזה פחות ממה שמוכרים שזה כולל ההובלה וכו'.
וכבר כתב הרשב"ש בסי' רנ"ח וז"ל ולענין שאלתכם נראה שיש תקנה בדבר שב"ד יעמידו שומרים בגנות ופרדסים שלא יכנסו גוים והם ילקטו הפירות ובעה"ב ג"כ ילקט מכללם אם רצה או הב"ד יתנו לו מזון ג' סעודות בכל יום והשאר יחלקוהו לעניים וכדתניא בתוספתא וכו' נראה ממנו ששלוחי ב"ד יכולין ללקוט בשביל עניים וה"ה לשמור לפי שב"ד הם יד עניים כדאיתא בפ' שור שנגח ד' וה' עי"ש.
בכל אופן, אין כמעט אנשים שרוצים לעשות מה שאתה רוצה.
רוב המוחלט של האנשים לא יסעו למושב, והם רוצים פירות בזול, ומוכנים שבית הדין יעשה להם את השירות הזה. ואכן המחיר הוא זול בהרבה, כמעט חצי מחיר ואף פחות, ובפרט שלפי מה שהבנתי, בחנויות של הבד"ץ אין כלל פירות קיץ כמו אפרסקים וכדומה, כיון שבחו"ל ונכרי כנראה אין פירות, כך שבודאי הציבור רוצה לאכול פירות קיץ במחיר רצפה. ואדרבה ירבו כמותם בישראל.

ארגוני החסד מלאים בהוצאות עבור עניים ממש שאין להם לחם לאכול, ואין להם כסף מיותר לממן פירות לכל העם.
העיריה - הלואי שתעשה מה שצריך לעשות למען התושבים, ודיינו.
בית הדין אין לו שום סמכות כיום ושום כסף.
כך שאין לנו מה לעשות מלבד לעשות את רצון התושבים שהם מעוניינים בזה.
אני חיכיתי השנה מתי יתחילו פירות הקיץ של אוצר ב"ד, וגם כעת אני מחכה לענבים, למנגו ולשאר הפירות שפעמים איני קונה מחמת היוקר [בשאר השנים], למשל דובדבנים יקרים מאוד גם כיום [בשוקים] וגם בשאר השנים, ובאוצר ב"ד מחירם 8 ש"ח בלבד לקופסה. שנים לא אכלתי דובדבנים וכעת זכיתי לאכול ולברך שהחיינו בשמחה.

לא קרב זה אל זה, על אוצר ב"ד אין מי שחולק להדיא, כל הנידון הוא רק השמטת הרמב"ם לפי הסבר אחד ברדב"ז שאינו מוכרח. יש תוספתא מפורשת שהביאוה הר"ש והרמב"ן ועוד. הוסיפו על זה עוד דברים בסברא לאור המצב שלנו כיום שאינו כזמן התוספתא, אולם אין שום דבר שמנגד לזה. המחלוקת היא 'בסברא' בין החזו"א ותלמידיו לבין ... אין שום סיבה שלא לסמוך בזה על החזו"א.
משא"כ היתר המכירה הוא ענין אחר לגמרי עם קושיות רבות מכמה כיוונים וכבר האריכו בזה רבים.


איני יודע מה קורה בשאר המקומות ובשאר בתי הדין. אם אכן זה יקר זה בעיה.
בב"ד של ר' ניסים כל פירות הקיץ כעת שזה משמש אפרסק נקטרינה בננה שזיף עולים 12, דובדבנים כעת הם 8 ש"ח. כל המחירים הנ"ל זולים בהרבה מכל מקום בארץ בין היתר מכירה ובין נכרי וחו"ל. ועליהם דיברתי.
בננה של היתר מכירה וגם של יבול חו"ל לא עוברת את ה8.9 איפה שאני ראיתי (3 סופרים).
 
בדקתי היום ברשת ליד ביתי ואלו המחירים (נכרי או חול)
אפרסק 20, משמש ונקטרינה 25, דובדבן 60 (באוצר בית דין יוצא 40 לקילו). בננה לא היה.
צא וחשוב כמה אתה חוסך כשאתה קונה אוצר בית דין מכל הפירות הנל.
 
שאלה - 241524
לכבוד הרב שלום רב. בשמיטה מה יותר נכון, לרכוש אוצר בית דין? או לחילופין היתר מכירה?
תשובה
אוצר בית דין עושה מכל המצווה חוכא ואיטלולא, כי בפועל מסתחרים בפירות שביעית שרשרת של הגורמים המעורבים.
שאלה - 239288
לכבוד הרב מוצפי שליט"א
האם אפשר בנקל ולכולם לא רק לבני תורה ולא רק לבעלי בתים או עניים לסמוך על היתר מכירהוהאם עדיף לקנות יבול נוכרי,כי אוצר בית דין הרב הרב לא לקנות זה יקר!
תשובה
"אוצר" בית דין אינו מתנהל כהלכה, ונכון יותר כשאין אפשרות אחרת, לסמוך על היתר מכירה.
שאלה - 239056
לכבוד הרב שלום רב
האם אפשר לקנות פירות אוצר בי"ד בסופר ולא לחשוש לאיסור סחורה בפירות שביעית?
האם ניתן לסמוך על ירקות של גבול עולי מצרים של חסלט ואוצר הארץ?
תודה רבה כבוד הרב
תשובה
"אוצר בית דין" זה רציני???
שאלה - 237699
לכבוד הרב מוצפי שליט"א
האם בננות הן כבר של שנה שביעית? היום הייתי באושר עד וראיתי שכתוב שהבננות של אוצר בית דין. מה עושים אם קניתי בננות כאלה מה ההלכה? תודה רבה לרב על הכול
תשובה
לבריאות שיהיה.
שאלה - 237325
לכבוד הרב הגאון מוצפי!
מחילה הרב צודק אשתדל יותר בלא נדר זה רק עניין אותי!.האם כל שנת השמיטה גם בהיתר מכירה חוץ מאוצר בית דין צריך להשים את הקליפות של הירקות בשקיות כפולות?
תשובה
היתר מכירה, הקרקעות שייכות לוי, וממילא אין קדושת שביעית בפירות והירקות, ואין צורך לשמור את הפסולת.
ורבים וטובים אינם רוכשים "אוצר בית דין", כי החקלאים טוענים שהאוצר לוקחים אותו העסקנים, והם נשארו בבית דין, וכמובן שיש יוצאים מהכלל.
שאלה - 229461
שכינה מדברת מגרונו של הרב, אנחנו מהצפון סביבנו רק מושבים, חקלאים שהבטיחו להם כסף או אוצר בית דין, לא ראו שקל שמיטה שעברה, השביתו או אוצר, החקלאים רומו ולא ראו שקל.
תשובה
ידעתי ידידי ידעתי, אני מכיר אישית גם בדרום גם בצפון, גזלו את החקלאים התמימים כבר מלפני 21 שנה ויותר, ועד היום לא ראו שקל אחד.רמאים וגנבים וסוחרי שביעית שלא יקומו בתחית המתים.
 
מי אמר לך שכך זה? אולי אם תלך למטע תוכל לקטוף מעץ בחינם? אם כבר הם קטפו - מגיע להם שכר כמו פועל שקוטף בשבילך, שזה פחות ממה שמוכרים שזה כולל ההובלה וכו'.
זה בעיה של בית הדין שקטפו את הכל בלי שליחותי, למה שאשלם אם יכלתי לקטוף בעצמי, ולמה שאשלם על הנסיעות הוצאות ההובלה שלא הייתי זקוק להם. אם היה זה באמת שליחות היו צריכים לגבות כסף לפני כן על הוצאות הקטיף וההובלה ואח''כ יביאו למי שהזמין, ובאופן זה יהיה עליו לקבל את הפירות כמות שהם גם אם הם לא כ''כ מוצאים חן בעיניו, או לחילופין אם באו הב''ד למטע וראו שכבר הקדימו אותם ב''ד אחר או אנשים פרטיים הם יוכלו לגבות את ההוצאות גם מבלי לתת תמורה. אך במכר אין הדבר כן כי כל זמן שהלקוח לא קיבל סחורה או שאינו רוצה לקנותה מחמת שאינה טובה אף אחד לא יחייבו לשלם הוצאות. וכן אוצר בית דין הוא מכירה לכל דבר ולא חלוקה. כמו כן ישנה אפשרות לחלק את הפירות בחינם ולשים שם קופה ולומר לאנשים להשתתף בהוצאות מי שרוצה ויכול ובזה אפשר לנקוב בסכום רצוי והציבור מרצונו ישלשל לקופה כמה שהוא רוצה, ובזה גם אם יהיה רווח נאה יתכן שלא תהיה בעיה כי זה באמת חלוקה, אבל באופן שזה מתנהל כיום זה רק משחק מילים.
 
@הלוי. בית הדין עושים את מה שרוב הציבור רוצה. במחירים שהצגתי אין אדם שפוי שלא יסכים שבית הדין יעשה את כל העבודה בשבילו במשך כל השמיטה, כולל העבודות המותרות והפיקוח עליהם, וכפי שהבאתי מהרשב"ש יש היתר לבית הדין לשמור את השדה מאחרים, וזה מה שהם עושים.
א"א שיהיה אנדרלמוסיא ואיזה ב"ד שירצה יגיע, כיון שאז לא נקבל כלום.
ההסדר שעושים כיום הוא הכי הגיוני שאפשר ביחס למה שאפשר בדור שלנו מצד הרשויות וכדומה לעשות.
אם ישימו קופה אף אחד לא ישלם את הסכומים הנדרשים ובית הדין יהיה בהפסד ולא ירצה לעשות, וא"כ חזרנו לעיקר הבעיה שבמקום 'לאכלה' יהיה 'להפסד'.
במקום לחפש את 'הרע' כדאי לחפש את 'הטוב' בבתי הדין הצדיקים והישרים שכל רצונם לעשות טוב ולזכות את החקלאים בשמירת השמיטה כראוי, וגם את הצרכנים בפירות שביעית כשרים במחירים נוחים - והם אכן מצליחים לעשות זאת.
זה ההיפך הגמור מהיתר המכירה שהם מנסים שאנשים 'לא' ישמרו שמיטה אלא יעבדו וימכרו כרגיל בשביעית בכל מיני טצדקי.
זהו דבר והיפוכו, כך שאיני מבין איך אפשר להעלות על הדעת להעדיף היתר מכירה על פני אוצר ב"ד.
מה גם שבהיתר מכירה יש בעיה של שמור ונעבד, על הצד שהמכירה לא הועילה, ויש הרבה שמחמירים בזה, משא"כ באוצר ב"ד גם אם הם - הבית דין - לא בסדר, מ"מ אין כאן שמור ונעבד, שהרי מותר להם לשמור כפי שכתב הרשב"ש, ונעבד אין, כיון שהם עושים את הפעולות המותרות, וא"כ כלפי הצרכן הדבר מותר לכתחלה, וכפי שכתוב באור לציון.
 
בילקוט יוסף (שביעית מהדו"ח עמ' תקכד) כתב: אפשר לכתחילה לקנות פירות מאוצר בית דין שמתנהג כהלכה "ואינו מוכר יותר ממחיר השוק". עכ"ל. ונראה דכוונתו שינו מוכר יותר מהיתר מכירה או יבול חו"ל או של שנה שעברה וכד'. וצ"ע הרי כל הנז' לוקחים כסף גם על הזריעה וההשקאה וכד', ואילו בפירות השביעית בעיקרון אחרי כל ההשקאה וכל הדברים שהיו לפני שצמח הפרי, הפרי כשגדל הוא הפקר גמור, וכל מה שאנו אמורים לשלם הוא רק על הטירחא של אח"כ דהיינו הקטיפה וההבאה עד לשכונות והאיחסון וכד', וא"כ מדוע העיקר ש"לא יהיה יותר ממחיר השוק" דמשמע דאם שווה לו שרי, הרי צריך להיות הרבה פחות.
אגב אני (ומסתבר שיש עוד כמוני) לא יודע את מחיר הפירות שיש בדרך כלל מידי שנה, האם מישהו יוכל לכתוב מחירים סבירים של פירות, שבהם מסתבר שלא מסתחרים בזה?
 
זה ההיפך הגמור מהיתר המכירה שהם מנסים שאנשים 'לא' ישמרו שמיטה אלא יעבדו וימכרו כרגיל בשביעית בכל מיני טצדקי.
אני מוחה על כבוד התורה!!! חזרתי על המשפט הזה כמה פעמים לראות שאני לא טועה, בושה!
 
אני מוחה על כבוד התורה!!! חזרתי על המשפט הזה כמה פעמים לראות שאני לא טועה, בושה!
כוונת הרב דעת תורה הי''ו שההבדל בין אוצר ב''ד והיתר המכירה הוא שבאוצר ב''ד מקיימים את מצוות שמיטה ובהיתר המכירה עושים היתר כדי להפטר מהמצוה כדי שהחקלאים לא יעברו איסורים, ויש למרן הרב עובדיה זצ''ל דיבור מיוחד על זה בתשובתו אם מותר לאדם לפטור עצמו ממצוה.
 
בית הדין עושים את מה שרוב הציבור רוצה. במחירים שהצגתי אין אדם שפוי שלא יסכים שבית הדין יעשה את כל העבודה בשבילו במשך כל השמיטה, כולל העבודות המותרות והפיקוח עליהם, וכפי שהבאתי מהרשב"ש יש היתר לבית הדין לשמור את השדה מאחרים, וזה מה שהם עושים.
א"א שיהיה אנדרלמוסיא ואיזה ב"ד שירצה יגיע, כיון שאז לא נקבל כלום.
זה שבית הדין עושה מה שהציבור רוצה וכו' זה לא הופך את זה לחלוקה, אלא "למכירה בזול", ומכיון שאסור למכור פירות גם ללא רווח אין כאן היתר כי זה לא שליחות, וע''ז כתבתי להוכיח שיש הבדל ונפק''מ בין שליחות לבין מכירה בזול, במכירה בזול לא תשלם אם לא תקח, ובשליחות תשלם על השליחות בלי כל קשר לפירות. למשל, אם בית הדין קטפו פירות ואנשים לא באו "לקחת" והפירות הרקיבו, האם יעלה על הדעת שידפקו לאנשים בדלתות ויחייבו אותם לשלם את הוצאות השליחות? זה כל הרעיון כאן, כמו שבהיתר מכירה צריך שיהיה גמירות דעת, כך גם כאן צריך שיהיה לזה שם של שליחות עם כל המובנים וההתחייבות שיש בשליחות, ולא רק לעשות לזה שינוי השם והכל נשאר כרגיל. והמחיר הזול לא אומר כלום כמש''כ לעיל אלא נקרא שמו מכירה בזול.

וזו הסיבה שכתבתי שזה יותר חמור מהיתר המכירה, כי שם לדעת המתירים יש היתר שסומכים על הגמירות דעת ע''פ ראיות וע''י זה מפקיעים את הקרקע מהישראל, אבל באוצר בית דין עולם כמנהגו נוהג רק החליפו את השלט.
 
חזור
חלק עליון