אוצר בית דין ברשתות הגדולות

[abc123]

כוונת הרב דעת תורה הי''ו שההבדל בין אוצר ב''ד והיתר המכירה הוא שבאוצר ב''ד מקיימים את מצוות שמיטה ובהיתר המכירה עושים היתר כדי להפטר מהמצוה כדי שהחקלאים לא יעברו איסורים, ויש למרן הרב עובדיה זצ''ל דיבור מיוחד על זה בתשובתו אם מותר לאדם לפטור עצמו ממצוה.

תחזור שוב על לשונו ותראה "בכל טצדקי".
מרן זיע"א התיר בכל טצדקי?

 

[דעת תורה]

זה שבית הדין עושה מה שהציבור רוצה וכו' זה לא הופך את זה לחלוקה, אלא "למכירה בזול", ומכיון שאסור למכור פירות גם ללא רווח אין כאן היתר כי זה לא שליחות

מי אמר שצריך דיני 'שליחות'? בית דין עושים את מה שטוב לרוב הציבור שמעוניין בזה, כולל ההפסדים שישנם בדרך כלל ומשקללים את הכל.
איני רואה צורך לחזור על הכדאיות שבזה וכפי שכתבתי לעיל.

כי שם לדעת המתירים יש היתר שסומכים על הגמירות דעת ע''פ ראיות וע''י זה מפקיעים את הקרקע

אדרבה שם 'רוב' חכמי ישראל בדורות האחרונים אסרו. ולא לשכוח שההיתר הוא נגד הבית יוסף במפורש שאוסר ליהודים לעבוד בקרקע הגוי, והרב עובדיה כתב שכאן נסמכים בשעת הדחק על ספר התרומה נגד מרן
כאן אין מי שאסר מכח ראיות ודברים ברורים אלא השערות וסברות חלושות שאין בהם כח לחלוק על החזוא ועל פשט התוספתא, ולכן הס מלהזכיר ולהעלות צל של הוה אמינא שההיתר מכירה עדיף על אוצר בית דין.

 

[מרפסן איגרי]

אבל דעת מרן והגריש"א זצ"ל שלא לאכול משם. כמובא בילקו"י.

עשיתי חיפוש באתר ומצאתי כאן בנושא

 

[הלוי]

ולכן הס מלהזכיר ולהעלות צל של הוה אמינא שההיתר מכירה עדיף על אוצר בית דין.

לא היתה כונתי כלל לומר שהיתר מכירה עדיף, כי אין לי בזה הכרעה, רק התכונתי לומר שהטוענים כנגד ההיתר מכירה שזה חוכא וטלולא, ה''ה שי''ל כן על היתר אוצר בית דין שהוא רק שינוי השם ותו לא, ויש לו את כל האופי של מכירה ושיווק, ולכן אינו יותר עדיף, והרוצה להחמיר שלא יתעסק לא עם היתר מכירה ולא עם אוצר בית דין. וכמו שבהיתר המכירה יש הרבה שאוסרים גם כאן ההיתר לוקה בחסר שכמעט ואין לו מקור ורוב הענין השיווקי עומד על סברות חלושות מאד וכפי שביארתי לעיל.

 

[ע"ה ס"ט]

ולכן הס מלהזכיר ולהעלות צל של הוה אמינא שההיתר מכירה עדיף על אוצר בית דין.

אני מקוה שכוונת כת"ר רק כשהאוצב"ד נעשה כדין ממש, דבר שאינו מצוי כמעט.
אבל אם לא נעשה כדין ממש, וכגון שמחיר הפירות יותר יקר בהיתר מכירה, היתר מכירה עדיף.

 

[מרפסן איגרי]

שההיתר הוא נגד הבית יוסף במפורש שאוסר ליהודים לעבוד בקרקע הגוי

נראה לך שיש יהודי שעובד בקרקע, הכל ערבים או עובדים זרים

 

[פשוט]

נראה לך שיש יהודי שעובד בקרקע, הכל ערבים או עובדים זרים

מה פתאום?
מלא חקלאים יהודיים עובדים בגופם בקרקע.

 

[יצחק משען]

שלח לי אחד המיוחד מחברי הפורום זך השכל והרעיון שוקד באהלה של תורה [שכבר זמן רב לא שמענו ממנו וחבל] את המכתב המצו"ב, שכמדומני שכבר הוא הועלה כאן בעבר

 

[מרפסן איגרי]

מלא חקלאים יהודיים עובדים בגופם בקרקע.

ראה בשאלה ו'

 

[מרפסן איגרי]

שלח לי

אתה יכול לצרף את המכתב כקובץ להורדה?

 

[פשוט]

ראה בשאלה ו'

לי כמה חקלאים אמרו אחרת, שאמנם יש פועלים גויים אבל גם הם עובדים עבודת כפיים בקרקע, וצ"ע.

 

[דעת תורה]

לי כמה חקלאים אמרו אחרת, שאמנם יש פועלים גויים אבל גם הם עובדים עבודת כפיים בקרקע, וצ"ע.

אני גם שאלתי בתחלת השנה את אחד המושבים בארץ שאלת 'תם', האם בתקופתנו שיש תאילנדים וערבים וכו' - היהודים עושים משהו בקרקע, והשיבו לי בודאי שהם עובדים ממש.

 

[מרפסן איגרי]

יכול להיות שברוב המקרים אינם יהודים עובדים, ויהודים עושים כמה דברים בודדים, כך שהרוב המלאכות הגוים עושים

 

[אברך מבני ברק]

יש לי הרבה שאלות על אוצר בית דין
אך היתה לי שאלה כבר מלפני הרבה שנים שהייתי ילד בכפ"ס שהיא עיר חילונית לגמרי, היה שם יין סלקטד של כרמל מזרחי והיה אוצר ב"ד.

 

[יהודה בן דוד - משנת יוסף]

השאלה/הבעיה המרכזית זה המחיר.
מעבר לזה יש עוד הרבה בעיות.

 

[דעת תורה]

יש להתבונן היטב בדברים.
באוצר בית דין אין שום בעיה למעשה לצרכנים. גם אם המחיר יקר - איסור סחורה הוא על המוכר ולא על הקונה כפי שהאריכו רבים.
איסור נעבד אין בזה כיון שהם עושים לפי הוראת בית הדין של לאברויי.
איסור שמור אין בזה משום שמותר לב"ד לשמור לצורך הציבור וכפי שהבאתי לעיל בשם הרשב"ש שכתב כן להדיא.
כך שמי שקונה פירות של אוצר בית דין אין לו שום בעיה הלכתית.
אם יש בעיה זה לבית הדין, וזה לא עסק שלנו.
משא"כ היתר מכירה [שבד"כ מי שמפקפק באוצר בית דין מטרתו היא להכשיר את ההיתר מכירה ולהראות שהוא טוב יותר] - לדעת האוסרים שהם הרבים - יש בו בעיה של שמור ונעבד בפירות [ואע"פ שרבים מתירים, מ"מ אין זה לכתחלה], וספיחין בירקות, ומסייע ביד עוברי עבירה [שיהודים עובדים בזה, והדבר אסור לדעת מרן הב"י].

 

[יהודה בן דוד - משנת יוסף]

יש להתבונן היטב בדברים.
באוצר בית דין אין שום בעיה למעשה לצרכנים. גם אם המחיר יקר - איסור סחורה הוא על המוכר ולא על הקונה כפי שהאריכו רבים.

לא מדוייק.
איסור סחורה

ה) איסור סחורה הוא דאורייתא. ע"ז (סב:), חזו"א (סי' יג ס"ק יז).

על הקונה: ואם יש איסור סחורה על הקונה הוא מחלוקת אחרונים. מתירים: הנוב"י (קמא אה"ע עו), והכפו"ת (סוכה לט), כתבו דאינו על הקונה. וכן משמע במאירי (שם).

אוסרים: אך השואל בנוב"י שם, והמקנה (קידושין נ:), ומשפט"א (עמ' 112) בשם החזו"א כתבו שהאיסור גם על הקונה.

ולכו"ע 'לפני עוור' יש בודאי על הקונה, וכן מסייע בידי עוברי עבירה, [כמ"ש ולכו"ע החזו"א (כו ה)]. אמנם אם סומך המוכר על היתר חכם, אף אם הקונה ס"ל דאסור, אין לפנ"ע ומסייע, וכמ"ש המבי"ט (ח"א סי' כא).

 

[יהודה בן דוד - משנת יוסף]

אני גם שאלתי בתחלת השנה את אחד המושבים בארץ שאלת 'תם', האם בתקופתנו שיש תאילנדים וערבים וכו' - היהודים עושים משהו בקרקע, והשיבו לי בודאי שהם עובדים ממש.

הרבנות אומרים שיש להם פיקוח ע"ז.

 

[יהודה בן דוד - משנת יוסף]

מי אמר לך שכך זה? אולי אם תלך למטע תוכל לקטוף מעץ בחינם? אם כבר הם קטפו - מגיע להם שכר כמו פועל שקוטף בשבילך, שזה פחות ממה שמוכרים שזה כולל ההובלה וכו'.
וכבר כתב הרשב"ש בסי' רנ"ח וז"ל ולענין שאלתכם נראה שיש תקנה בדבר שב"ד יעמידו שומרים בגנות ופרדסים שלא יכנסו גוים והם ילקטו הפירות ובעה"ב ג"כ ילקט מכללם אם רצה או הב"ד יתנו לו מזון ג' סעודות בכל יום והשאר יחלקוהו לעניים וכדתניא בתוספתא וכו' נראה ממנו ששלוחי ב"ד יכולין ללקוט בשביל עניים וה"ה לשמור לפי שב"ד הם יד עניים כדאיתא בפ' שור שנגח ד' וה' עי"ש.

ציטוט מקונ' מה נאכל בשנה השביעית:
והנה בקונ' אוצב"ד שבסוף משמרת השביעית [קארפ] כ' להביא ראיה שמותר לב"ד לשמור, מתשו' הרשב"ש (סי' רנח), ששאלוהו אם מותר לבעל השדה לשמור מפני גוים שלא יבוזו הפירות, והשיב שאסור, וכ' שיש תקנה בדבר, שב"ד יעמידו שומרים שלא יכנסו גוים, והם ילקטו הפירות, ובעה"ב ג"כ מכללם אם רצה כו', נראה שב"ד יכולים ללקוט בשביל עניים, וה"ה לשמור, לפי שב"ד יד עניים הם. עכ"ל.
וכ' במשה"ש שאין לומר דכוונתו רק לשמור מגוים, כפשטות לשונו, דלזה לא היה צריך להביא ראיה מהתוספתא. ולמה אסר על בעה"ב.
ולא הבנתי ראייתו, [ואדרבה, משמע להיפך], דאם לשמר מגוים א"צ לזה את התוספתא ומותר גם לבעה"ב, למה לא אמר לו שמותר הלא זו הייתה כל שאלתו. ובאמת שגם לזה צריך ראיה ואסור לבעה"ב, שגם שמירה מגוים היא מנהג בעה"ב, שמונע ממי שאינו רוצה ללקט, ורק ב"ד שהם יד עניים, הוי כלקט כל אחד כדי צרכו, ומותר לשמור.

 

[דעת תורה]

על הקונה: ואם יש איסור סחורה על הקונה הוא מחלוקת אחרונים. מתירים: הנוב"י (קמא אה"ע עו), והכפו"ת (סוכה לט), כתבו דאינו על הקונה. וכן משמע במאירי (שם).

אוסרים: אך השואל בנוב"י שם, והמקנה (קידושין נ:), ומשפט"א (עמ' 112) בשם החזו"א כתבו שהאיסור גם על הקונה.

כיון שבמאירי מפורש הוא על המוכר - אין מה לדון שיש איסור על הקונה, ולא מצטרף אפילו לספק.

ולכו"ע 'לפני עוור' יש בודאי על הקונה, וכן מסייע בידי עוברי עבירה, [כמ"ש ולכו"ע החזו"א (כו ה)]. אמנם אם סומך המוכר על היתר חכם, אף אם הקונה ס"ל דאסור, אין לפנ"ע ומסייע, וכמ"ש המבי"ט (ח"א סי' כא).

ולכן כיון שהמוכר סומך על בית הדין - אין שום איסור גם על הקונה מטעם לפני עיוור.
וחזרנו לדין שמותר לקונה לכתחלה לקנות בלי שום פקפוק.

הרבנות אומרים שיש להם פיקוח ע"ז.

אשרי המאמין. הרבנות עצמה מתירה לעשות איסורים דרבנן עפ"י פסקו של הרב עובדיה.
תראה לי חקלאי אחד שיודע מהם איסורים דרבנן ומהם דאוריתא. בקושי אני ואתה יודעים את כל הפרטים. ומדובר בחילונים שלא מעניין אותם שמיטה. האם יש משגיח מטעם הרבנות שמגיע ב4 בבוקר בשעה שהם מתחילים לעבוד?

ציטוט מקונ' מה נאכל בשנה השביעית:

הרשב"ש סיים במקום שהדגשתי שהב"ד מחלקים לבעה"ב מזון ג' סעודות והשאר מחלקים לעניים. וזה בדיוק מה שעושים היום.