אני נרדם עם סיפורים, ברוב שאני אוהב
זה לא הנושא- סיפורים לחוד ועדות לחוד, תדע להבדיל
סיפור לא תמיד הוא מכלי ראשון, ולפעמים זז קצת ומשתנה קצת וכו' לא צריך להאריך
ובפרט שזה סיפור שהוא עצמו לא היה שם, אלא שמע מפלוני הכי ושמע סיפור על שדרן מאלמוני וכן ע"ז הדרך
טוב ראייה משמיעה
מ"מ איה"נ אם יש עדות מהבית [והיינו שראה את אביו שאכל] אז הנה יש עדות,
אלא א"כ הוא נסמך על מה שכתב הרב שיטרית דאז חזרנו לאותו מקום כלעיל
זה לא מתנגש כלל כמו שביארו הרב יצחק לוי שליט"א והרב שמעון ללוש שליט"א ועוד, שאפי' למחמירים בשמורה יכולים לאכול מעוגיות אלה.
ובאמת משנתו הראשונה של מרן הראשל"צ שליט"א היתה שמי שמחמיר במצה שמורה לא יאכל מעוגיות אלה. (כמו שיש סרטון על כך) ולפ"ז מובן מדוע טען בתחילה שאולי לפי זה קשה איך מרן אכל מעוגיות אלה.
אבל אחרי שהרב שמעון ללוש שליט"א הרצה לפניו את דבריו חזר מרן והסכים איתו שאף המחמירים בשמורה יכולים לאכול מעוגיות אלה.
זאת מנין לך?
יש לך סימוכין על כך?
וחוץ מזה מה שהעלתי בשם מרן שליט"א, מאיזה שנה זו? זה לא נראה מלפני כזה הרבה זמן.
אבל בעיקר לא הבנתי דבריך- כאן מרן שליט"א פורך את הסיפורים שמרן זיע"א אכל מהם בפסח
ולמעלה טחנת לי את המוח שמרן שליט"א העיד על מרן זיע"א שאכל וכו'
הכל הפוך פה היום
לשונו של הרב שמעון ללוש שליט"א - "שוב נכנסתי בשנה זו למרן שליט"א לשאול למעשה כיצד להורות בזה לבני תורה, והורה לי למעשה, שכן להורות בציבור, שעוגיות אלו כשרות לכתחילה לפסח עבור הספרדים ,ואפילו לבני תורה ולכתחילה ללא כל חשש. אלא שהוא כן הוסיף, שאמנם המחמיר בכל השבוע בשמורה משעת קצירה, אז גם בזה נראה שהיה צריך להחמיר, (כמו ההבנה המקובלת שיש בחומרה של שמורה, דהיינו משום חשש איסור) אבל כשעושה זאת בשביל לחזק את ההלכה ולחזק פסקי רבותיו, אפילו שנוהג להחמיר בשמורה כל השבוע רשאי לאכול לכתחילה. ונראה שזה ע"פ המבואר בילקו"י שביעית )עמ' תתפא-תתפד(, שאפילו מצוה יש בזה, ויקבל שכר על זה, כמבואר בגמ' וראשונים, ע"ש ותרווה צמאונך.
אתה מבין מה אתה כותב, למעלה כתבת שמרן שליט"א מעיד על מרן זיע"א שאכל, וכאן מרן כותב בזה"ל "שמעתי שאומרים" ואז טוען נגד אלו שאומרים ומקשה עליהם [ואידך זיל..]