דברי מו"ר רבי בן ציון מוצפי שליט"א על ראשי הישיבות המשוכנזים.

לך נא ראה למרן החיד"א בספרו "לב דוד" (פרק לא) שכתב על זה דברים כדורבנות ומפיו לפידים יהלוכו, ולחיבת הקודש נעתיק לשונו:

"ויען שמעתי כי קצת לומדים קבעו ללמוד פרק מהרמב"ם מהי"ד החזקה, ויש שלמד האדרא, ולא רצו ללמוד תיקון האר"י זצ"ל, פסוקי התחלת הפרשיות ונביאים וכתובים וסופן. את קסתי נתתי אשר לא טוב עשו, לעשות במה לעצמם, ולשנות מנהג כל ישראל. והגם כי יאמרו כי דלים הם, ולא אסיקו בסתרי תורה, כמה דמסיק תעלא מבי כרבא, והתיקון הלז בנוי ומשוכלל על פי הסוד, רוח יזרעו, כי הגם כי לא ידעו רזי תורה, מכל מקום חיובא רמיא עלייהו ללמוד הסדר הלז בכלל כל ישראל. ומה גם, כי כן יסד המלך רבנו האר"י זצ"ל, ובשגם לא ידעו ולא יבינו על מה אדניה הטבעו..."

"ומסכם הגאון חיד"א "ישתקע ולא יאמר שום לימוד בלילה הקדוש הזה, עד אשר יקראו מתורה לנביאים ומנביאים לכתובים, ואחר כך ילמדו במקום שלבם חפץ, בזוהר הקדוש ובמאמרי המדרשים המודפסים אצל התיקון, כי בזה יצאו ידי חובת אמרי קדוש בספר הזוהר. ותימה על האנשים האלה המשנים מנהג כל ישראל, דמי שאמר לקרות הלילה הזו בחבורה, שהם רשב"י וחברוהי קדישין והאר"י זצ"ל, הן הם אמרו שילמדו תנ"ך וכו'. ומאחר דנחתי לקיים דבריהם, מדוע מאנו לקבל הסדר דתקון רבנן. ואשרי הנזהר בזה בשמרם עקב רב, ועם שונים אל תתערב".
 
לך נא ראה למרן החיד"א בספרו "לב דוד" (פרק לא) שכתב על זה דברים כדורבנות ומפיו לפידים יהלוכו, ולחיבת הקודש נעתיק לשונו:

"ויען שמעתי כי קצת לומדים קבעו ללמוד פרק מהרמב"ם מהי"ד החזקה, ויש שלמד האדרא, ולא רצו ללמוד תיקון האר"י זצ"ל, פסוקי התחלת הפרשיות ונביאים וכתובים וסופן. את קסתי נתתי אשר לא טוב עשו, לעשות במה לעצמם, ולשנות מנהג כל ישראל. והגם כי יאמרו כי דלים הם, ולא אסיקו בסתרי תורה, כמה דמסיק תעלא מבי כרבא, והתיקון הלז בנוי ומשוכלל על פי הסוד, רוח יזרעו, כי הגם כי לא ידעו רזי תורה, מכל מקום חיובא רמיא עלייהו ללמוד הסדר הלז בכלל כל ישראל. ומה גם, כי כן יסד המלך רבנו האר"י זצ"ל, ובשגם לא ידעו ולא יבינו על מה אדניה הטבעו..."

"ומסכם הגאון חיד"א "ישתקע ולא יאמר שום לימוד בלילה הקדוש הזה, עד אשר יקראו מתורה לנביאים ומנביאים לכתובים, ואחר כך ילמדו במקום שלבם חפץ, בזוהר הקדוש ובמאמרי המדרשים המודפסים אצל התיקון, כי בזה יצאו ידי חובת אמרי קדוש בספר הזוהר. ותימה על האנשים האלה המשנים מנהג כל ישראל, דמי שאמר לקרות הלילה הזו בחבורה, שהם רשב"י וחברוהי קדישין והאר"י זצ"ל, הן הם אמרו שילמדו תנ"ך וכו'. ומאחר דנחתי לקיים דבריהם, מדוע מאנו לקבל הסדר דתקון רבנן. ואשרי הנזהר בזה בשמרם עקב רב, ועם שונים אל תתערב".
עיין בהודעה הקודמת תקנתי זה החק יעקב כותב את זה ע"ש
 
אדרבא בשביל זה תיקן האריז"ל את התיקון בשביל אלא שלא יודעים ללמוד אז תיקן להם שיקראו
מה שאמרתי זה החוק יעקב כותב (סי' תצד) את זה שזה נתקן לעמי הארצות בעיקר אבל ודאי שכולם צריכים להגיד את התיקון
לא הזכיר שם את רבינו האריז"ל כלל.
 
המציאות היא שהרבה מבני דורנו לא מורגלים בקריאת פסוקים וזוהר הרבה זמן מה שבעבר היה נפוץ יותר ואפי' אנשים פשוטים היו יכולים לגרוס הרבה ולכן מעדיפים ללמוד גמרא בטח אצל בחורים שקשה להם להתרכז בקריאת פסוקים וזוהר
אציין למדתי בישיבה מהמשוכנזות והרבה בחורים היו קוראים תיקון ואף אחד לא מנע מהם.
 
המציאות היא שהרבה מבני דורנו לא מורגלים בקריאת פסוקים וזוהר הרבה זמן מה שבעבר היה נפוץ יותר ואפי' אנשים פשוטים היו יכולים לגרוס הרבה ולכן מעדיפים ללמוד גמרא בטח אצל בחורים שקשה להם להתרכז בקריאת פסוקים וזוהר
אציין למדתי בישיבה מהמשוכנזות והרבה בחורים היו קוראים תיקון ואף אחד לא מנע מהם.
זאת מציאות קשה. וגם אם היא נכונה זה לא אומר שזה תקין ולא כדאי לשנות.
אז שלא אפשרי ללמוד בריכוז אז לא קוראים תהילים. ולא גורסים זוהר. ולא לומדים קצת חק לישראל ועוד. ואכמ"ל.
 
כן כי לפי הקבלה בעייתי ללמוד גמרא בלילה הזה
הפגם המבואר שמקשט השפחה במקום גבירתה הוא על לימוד משנה (ומה שסידר השל"ה משנה בתיקון ליל שבועות לאו בסדר לימוד אלא כתיקון על פגם הברית, שכמבואר בזוה"ק מי שפגם רח"ל בימי הספירה לא יכול לקבל הארת הלילה, והשל"ה תיקן משניות המתקנות הפגם הידוע כסדר תיקון לפגם ולא כסדר לימוד, ואכמ"ל). ולא גמרא אך אה"נ שלכתחילה בוודאי עדיף ללמוד בזה הלילה פנימיות התורה בענייני הגדלות, כגון אדרא רבא וכדו'.
 
נערך לאחרונה:
לא זכיתי להבין.
אין לי זמן כ"כ מחילה. אבל מי שיוצא בחרבות ברזל נגד שוטנשטיין, קהתי וכו' ולא מבין שלפעמים המציאות אחרת, המדרון חלקלק להגיע להיות נגד תיקון ליל שבועות. נגד גריסא של זוהר נגד קריאת תהילים בזמנים שאין אפשרות אחרת ועוד. ודו"ק
 
אני לא כ"כ מבין את עיקר הדיון...
אין ספק שמי ש'מתנגד' לקריאת התיקון הוא לא הולך בדרכי רבותינו הספרדים ומוגדר כ'משתכנז'.
בישיבות, הדרך הנכונה ואמצעית היא ללמוד בתחילת הלילה גמ' ובחצי השני של הלילה (מחצות, ואפי' בשעות שאחרי) לקרוא את התיקון.
אני בישיבה הייתי לומד בערך עד 1-2 ואז קורא את התיקון (לפעמים בישיבה ולפעמים הולך לביכנ"ס אחר בשביל ישוב הדעת).
 
אני לא כ"כ מבין את עיקר הדיון...
אין ספק שמי ש'מתנגד' לקריאת התיקון הוא לא הולך בדרכי רבותינו הספרדים ומוגדר כ'משתכנז'.
בישיבות, הדרך הנכונה ואמצעית היא ללמוד בתחילת הלילה גמ' ובחצי השני של הלילה (מחצות, ואפי' בשעות שאחרי) לקרוא את התיקון.
אני בישיבה הייתי לומד בערך עד 1-2 ואז קורא את התיקון (לפעמים בישיבה ולפעמים הולך לביכנ"ס אחר בשביל ישוב הדעת).
עדיין אני מנסה להבין את הדבר הזה, כפי שעשית, וכמו שאומר מרן שליט"א שהיה עושה בישיבת חזון עובדיה... אם הלילה הזה נועד לאמירת התיקון, למה ללמוד בחצי הראשון, הרי כל השנה לומדים. הלילה הזה נתקן ומיוחד לכך כפי שכתב האר"י?
שואל באמת, מתוך תמימות (אתה תחליט), ואשמח לתשובה על כך.
 
עדיין אני מנסה להבין את הדבר הזה, כפי שעשית, וכמו שאומר מרן שליט"א שהיה עושה בישיבת חזון עובדיה... אם הלילה הזה נועד לאמירת התיקון, למה ללמוד בחצי הראשון, הרי כל השנה לומדים. הלילה הזה נתקן ומיוחד לכך כפי שכתב האר"י?
שואל באמת, מתוך תמימות (אתה תחליט), ואשמח לתשובה על כך.
א. מכיון שקוראים לבד מספיקים יותר מהר, אז יש זמן נוסף שאפשר ללמוד בו. [והתיקון מצריך פחות ריכוז, כך שעדיף בחצי השני של הלילה].
ב. להתחיל עם האווירה של הישיבה שכולם לומדים בצורה יוצאת דופן.
ג. הקושי בקריאת התיקון לבד לילה שלם.
 
אני לא כ"כ מבין את עיקר הדיון...
אין ספק שמי ש'מתנגד' לקריאת התיקון הוא לא הולך בדרכי רבותינו הספרדים ומוגדר כ'משתכנז'.
בישיבות, הדרך הנכונה ואמצעית היא ללמוד בתחילת הלילה גמ' ובחצי השני של הלילה (מחצות, ואפי' בשעות שאחרי) לקרוא את התיקון.
אני בישיבה הייתי לומד בערך עד 1-2 ואז קורא את התיקון (לפעמים בישיבה ולפעמים הולך לביכנ"ס אחר בשביל ישוב הדעת).
בדיוק כפי איך שמרן הראש''ל שליט''א אומר זאת כמעט כל שנה שכך ראוי לנהוג וכך גם בישיבת חזון עובדיה הנהיג כך לעשות כך שגם אפשר בתחילת הלילה שיותר יש ערנות ללמוד שס ופוסקים ובחצי השני של הלילה לקרוא את התיקון שזה יותר קל שכבר מתעיפים
ובאמת לא זכיתי להבין מה כל התסבוכת הזאת ...???
 
הרב מזכיר שם את הדברים שהספרדים אומרים כמו האשכנזים, כדוגמת "רב זביד", "רב ששת".
מישהו יכול לכתוב דוגמאות נוספות לכך? (אין עניין לפתוח דיון על כל נושא האם הדבר נכון וכד', אם יש מקום לדון אפשר לפתוח נושא חדש).
תּוֹסְפוֹת במקום תּוֹסָפוֹת.
מָרְדְּכַי במקום מָרְדְּכִי.
רַב שֵׁשֶׁת במקום רַב שֵׁשַׁת.
וכן רבנים נוספים כמו רב ביבי, רב אשי, רב אסי, ר' אמי, [רב זביד] (ואולי גם וכן למר או וכן למור [וגם המילה "תיתי"]).
יש עוד?
 
חזור
חלק עליון