בילקו"י ברכות עמ' תצ"ו כתב:
ובעמ' תש"נ כתב:
וכן כתב בהלכה ברורה סי' ר"ח סעיף מ"ו:
אולם בחזו"ע ברכות עמ' קפ"ט כתב:
"ולפי זה מי שאכל פת כסנין ושתה יין, ובירך ברכת על המחיה, ולא כלל בה על הגפן, וחתם. נראה שא"צ לחזור ולברך על הגפן ועל פרי הגפן, לפי מ"ש הפוסקים שהמברך אחר היין ברכת על המחיה יצא. (וכמ"ש בכף החיים ס"ס רח אות פט, בשם הלבוש, והעט"ז, והא"ר, והמחב"ר, והמאמר מרדכי. ע"ש). שכיון שא"צ כוונה מפורשת לפטור היין, ובברכתו האחרונה נכללת בכלל ברכת על המחיה, א"צ לחזור ולברך. וכן פסק בשו"ת אמר שמואל בן חביב בקונטרס שם משמואל (דף קנו סוף ע"ד). וכן כתב בספר ברכת הבית (שער טז אות לג). וכ"כ בספר "קרן ישי" (ברכות מא.), הובא בשו"ת מנחת שלמה ח"א (סי' צא אות ו). וע"ש. וזה שלא כמו שהורה הגאון ר' אליהו ראם, שצריך לחזור ולברך על הגפן ועל פרי הגפן. הובא בשו"ת הר צבי (חאו"ח סי' קה). והדין כמ"ש הגאון רבי יוסף כהן שם ד"ה וח"ב, שא"צ לחזור ולברך ברכה אחרונה. ע"ש".
ובתחילה חשבתי לדמות דין זה לגבי מי שאכל מזונות וירקות, שיש לו להקדים ברכת "בורא נפשות" קודם לברכת "על המחיה", ובתחילה בילקו"י כתב שאם הקדים "על המחיה" יחזור ויברך נפשות, אך אח"כ חזר בו וכתב שלא יברך עוד ברכת "בורא נפשות".
אך בקיצור שו"ע ילקו"י שכבר חזר בו בעניין זה שבירך על המחיה קודם נפשות, מ"מ לגבי הדין הנ"ל כתב כמש"כ בשארית יוסף ח"ג שהביא את ב' הדעות, ונראה דעתו כמש"כ החיד"א, שיש לחזור ולברך.
ולכאו' אם כאשר בירך "על המחיה" והזכיר "תנובת השדה" הוא חושש שפטר את הירקות אע"פ שלא כיוון במפורש לפטור, צריך לדעת למה אם בירך "על המחיה" ולא הזכיר הגפן, כן יצטרך לברך שוב, אא"כ נאמר שחזר בו והעיקר כמש"כ בחזו"ע, אולם בילקו"י הביא את דעת החיד"א, ובהלכ"ב כתב שהפוסקים שהביא בחזו"ע לא זכרו מדברי החיד"א, וצריך לדעת מה ההלכה למעשה.
ובעמ' תש"נ כתב:
וכן כתב בהלכה ברורה סי' ר"ח סעיף מ"ו:
אולם בחזו"ע ברכות עמ' קפ"ט כתב:
"ולפי זה מי שאכל פת כסנין ושתה יין, ובירך ברכת על המחיה, ולא כלל בה על הגפן, וחתם. נראה שא"צ לחזור ולברך על הגפן ועל פרי הגפן, לפי מ"ש הפוסקים שהמברך אחר היין ברכת על המחיה יצא. (וכמ"ש בכף החיים ס"ס רח אות פט, בשם הלבוש, והעט"ז, והא"ר, והמחב"ר, והמאמר מרדכי. ע"ש). שכיון שא"צ כוונה מפורשת לפטור היין, ובברכתו האחרונה נכללת בכלל ברכת על המחיה, א"צ לחזור ולברך. וכן פסק בשו"ת אמר שמואל בן חביב בקונטרס שם משמואל (דף קנו סוף ע"ד). וכן כתב בספר ברכת הבית (שער טז אות לג). וכ"כ בספר "קרן ישי" (ברכות מא.), הובא בשו"ת מנחת שלמה ח"א (סי' צא אות ו). וע"ש. וזה שלא כמו שהורה הגאון ר' אליהו ראם, שצריך לחזור ולברך על הגפן ועל פרי הגפן. הובא בשו"ת הר צבי (חאו"ח סי' קה). והדין כמ"ש הגאון רבי יוסף כהן שם ד"ה וח"ב, שא"צ לחזור ולברך ברכה אחרונה. ע"ש".
ואמנם בהלכה ברורה כתב:
ובתחילה חשבתי לדמות דין זה לגבי מי שאכל מזונות וירקות, שיש לו להקדים ברכת "בורא נפשות" קודם לברכת "על המחיה", ובתחילה בילקו"י כתב שאם הקדים "על המחיה" יחזור ויברך נפשות, אך אח"כ חזר בו וכתב שלא יברך עוד ברכת "בורא נפשות".
אך בקיצור שו"ע ילקו"י שכבר חזר בו בעניין זה שבירך על המחיה קודם נפשות, מ"מ לגבי הדין הנ"ל כתב כמש"כ בשארית יוסף ח"ג שהביא את ב' הדעות, ונראה דעתו כמש"כ החיד"א, שיש לחזור ולברך.
ולכאו' אם כאשר בירך "על המחיה" והזכיר "תנובת השדה" הוא חושש שפטר את הירקות אע"פ שלא כיוון במפורש לפטור, צריך לדעת למה אם בירך "על המחיה" ולא הזכיר הגפן, כן יצטרך לברך שוב, אא"כ נאמר שחזר בו והעיקר כמש"כ בחזו"ע, אולם בילקו"י הביא את דעת החיד"א, ובהלכ"ב כתב שהפוסקים שהביא בחזו"ע לא זכרו מדברי החיד"א, וצריך לדעת מה ההלכה למעשה.
