האם צריך לומר את שם "אל" עם האות קו"ף?

[יהודי חלבי]

הרה"ג אהרן בוטבול שליט"א, חתנו של מרן הרב עובדיה זצוק"ל, אומר "תודה לא-ל" בלי אות "ק" בטבעיות גמורה ואומר כך בפני רבנים וליד מרן הראש"ל הרב יצחק יוסף שליט"א. מסתבר שמרן הרב עובדיה לא היה מקפיד בדבר הזה אם חתנו אומר כך בטבעיות גדולה בפני רבים. ראה כאן, שעה 1:32:33.

 

[קורסיה]

התשובה של הרב מוצפי נמצאת בשו"ת מבשרת ציון ח"ג ס' כב ושם מפורש שיש לומר שם ה' בפסוקים שבלימוד וגם חצאי פסוקים. וכן בפיוטים ובדרשות יאמר שם ה'. והוסיף שאין לשנות את שם ה' לכנות לו כינוי כמו אדושם ושקי וכד' שזה דבר לא טוב חוץ משם אדנות והוי"ה שיאמר השם, אדנות י"ק וכד' או כשקורא ברכות יאמר השם אלוקים כמש"כ בתורה לשמה ס' תצו וחזו"ע ברכות. ע"ש

 

[יהודי חלבי]

כאן, החל מדקה 1:15, מזכיר מרן הרב עובדיה כמה פעמים שם שד-י לא בתוך פסוק ואומר אותו ב"ד" ולא ב"ק" כנהוג היום בכמה מקומות.

 

[אושרי רביב]

מפסקו של מרן זיע"א (אינני זוכר כעת את המקור המדויק) משמע שכן ראוי לעשות, שכשיש שם ה' אפי' בחצאי פסוקים, יש לומר את שמות ה' כרגיל.

המקור לדברים אלו הוא הסעיף האחרון בחזון עובדיה על הלכות ברכות (הלכות אזכרת השם). ומי שרוצה בכל זאת לראות שמרן זיע"א כתב זאת, יראה בקובץ ענף יוסף גיליון ב, ששם יש את צילום מחברותיו של מרן זיע"א. ושם יש התחלת תשובה זו.

 

[יהודי חלבי]

מצאתי את התשובה לשאלת הפורום מפורשת מפי מרן הרב עובדיה עצמו בשו"ת מעין אומר חלק ו (עמ' תכג, סי' כט) מהדורת ירושלים תש"ע

 

[הרב שמעון ללוש]

ב"ה
יעויין בשו"ת יחוה דעת ח"ז סי' ל שדן להדיא בנידון זה, ותרווה צמאונך!
ולענ"ד לענין מעשה מתבאר שם, כפי שהשבתי בעניותי כאן לעיל בתחילת הדברים, דלצורך, מותר, ושלא לצורך, אסור, ולצורך, היינו אף לברך חברו בשם, וכ"ש להשיב לו כברכתו, כדי שלא יקפיד עליו, דחשיב צורך.
והוסיף לדון שם אם דברי הט"ז שלא לשנות בשם השם הם בכל השמות שאינם נמחקין, כגון אלקים, ועוד, או דוקא בשם ה' המיוחד, כלומר הוי"ה, שעליו דיבר הט"ז, והעלה דשפיר דמי לסמוך על מנהגם של ישראל ובתוכם רבנים גאונים, שאכן נזהרים מלהזכיר גם שאר שמות שאינם נמחקים אף במקום צורך, ואומרים אלקים וכדומה, דלא דמי לשם המיוחד לענין זה, ואין בו את קפידת הט"ז, אלא שהנכון ליזהר היכא דאפשר שלא לנהוג כן. ע"ש.
ונראה כוונתו לומר, שבמקום צורך, יאמרנו ככתבו בלי שינוי, ובמקום שאינו צורך, שלא יאמר כלל, והיינו כמסקנתו הראשונה הנ"ל.
ומעתה נראה בבירור, שאם צריך לומר בעבור הסבר באיזה ענין, שצריך להזכיר כמה פעמים אחד מהשמות שאינם נמחקין, וכגון שאומר דבר תורה שמדבר בחילוק בין שם אלקים שהוא מדת הדין לשם הוי"ה שהוא מדת הרחמים או שם א-ל שהוא בחסד ושם שד-י שאמר לעולמו די ושם אדנות שהוא בדין, וכן כל כיוצא בזה, ואינו בתוך פסוק, ולא בדרך תפילה או שבח או ברכת חברו וכדומה, אלא בדרך הסבר טכני באיזה ענין כללי או לימודי, נראה פשוט שהרי זה כאומר לשון של תפילה המובאת בגמ' לשם לימוד ולא לשם תפילה, דאינו חשיב לצורך, ואין להקל. דאי לא תימא הכי, בואו ונתיר גם לקרא בגמ' שרב פלוני היה אומר יהי רצון מלפניך ה' אלקי ואלקי אבותי וכו' ונזכירם בלי שום כינוי ושינוי, וזה מבואר כבר בתשובות מרן זיע"א בכ"ד שזה אינו, אלא ודאי שצורך היינו לצורך ברכה או תפילה או שירה או שבח או קריאת פסוק, שכל אלו יחשבו צורך של הזכרת ה', שצריך להזכיר את ה' בעבור הברכה או השבח או השירה וכדומה, להלל ולשבח ולברך בשמו. ודו"ק.

 

[אושרי רביב]

יש תשובה בשו"ת ישכיל עבדי, שכתב שצריך לומר דוקא אלוהים, ולא אלוקים.
ולא מוצא אותו כעת!
אני מחפש את המקור, וכתבתי דברים אלו כאן מכיון שזה שייך לנידון אשר כותבים עליו כעת.
אשמח לתשובה!

 

[בנימין לוריא]

יש תשובה בשו"ת ישכיל עבדי, שכתב שצריך לומר דוקא אלוהים, ולא אלוקים.
ולא מוצא אותו כעת!
אני מחפש את המקור, וכתבתי דברים אלו כאן מכיון שזה שייך לנידון אשר כותבים עליו כעת.
אשמח לתשובה!

אין כוונתך לחלק ה' סימן ב', נכון?

 

[abc123]

ועיינו גם כאן מתוך הפורום הקדוש במדור שאל את הרב

 

[abc123]

ועוד עיינו בתשובת הרב מוצפי שליט"א פה.

 

[יוסף דהן]

 

[בנימין לוריא]

מה לגבי לכתוב? יש בעיה לכתוב שם אלוקים עם האות ה'?
ראיתי לדוגמא עכשיו שביבי"א ח"ב חיו"ד סי' ח' כתב:

מצד שני בהליכות עולם ח"ז עמ' רכ כתב:

 

[פשוט]

מה לגבי לכתוב? יש בעיה לכתוב שם אלוקים עם האות ה'?
ראיתי לדוגמא עכשיו שביבי"א ח"ב חיו"ד סי' ח' כתב:
הצג קובץ מצורף 18628
מצד שני בהליכות עולם ח"ז עמ' רכ כתב:
הצג קובץ מצורף 18629

לכאורה לכתוב אל אלקים הוא דלא כמאן. או קל אלוקים או אל אלהים.

 

[דוד א]

כאילו האות ה' אות קדושה היא,

יעיין מר בשו"ת תורה לשמה סי' תכג וירווה נחת.

 

[abc123]

שמות הקודש

אם ישנו חידוש תורה, שבשביל להסביר אותו או שלומדים אותו מתוך ספר (בפה) צריכים לומר האל. האם מותר לומר. נגיד נתן האל לנו ככה וככה?

forum.moreshet-maran.com

 

[שילה אפרהימי]

יעיין מר בשו"ת תורה לשמה סי' תכג וירווה נחת.

(כדאי להביא את הדברים בעצמם ולא רק מראי מקום)
שם כתוב סודות בסיבת העניין שכותבים שם השם בה"א כמו שאנחנו כותבים. ומשמע שדוקא כך צריך לכתוב.
ועוד שם בסימן תב (כמדומני) שאין שום חשש לומר את האות ה"א בפני עצמה, כמו שהיה תנא שקראו לו בן ה"א ה"א עיי"ש ותרו"נ.

 

[דוד א]

(כדאי להביא את הדברים בעצמם ולא רק מראי מקום)
שם כתוב סודות בסיבת העניין שכותבים שם השם בה"א כמו שאנחנו כותבים. ומשמע שדוקא כך צריך לכתוב.
ועוד שם בסימן תב (כמדומני) שאין שום חשש לומר את האות ה"א בפני עצמה, כמו שהיה תנא שקראו לו בן ה"א ה"א עיי"ש ותרו"נ.

נכונים ונאמנים דברך,
רק באתי להסביר את החוששים ולא כותבים את האות ה' לציין את שם ה' בה, שאין מעשיהם תמוהים.

 

[ע"ה ס"ט]

מצויין אצלי כמה מראי מקומות בזה, ואולי בהמשך אעלה בזה את המו"מ שיש לי בזה, ועכ"פ דברי התורה לשמה צ"ע לענ"ד, ובפרט שבשו"ת רב פעלים לכאו' מבואר להיפך.
שו"ת תורה לשמה (סי' תצו)
אולם בשו"ת רב פעלים ח"ב (או"ח סי' לז) מבואר להיפך
ובשו"ת עולת יצחק ח"ב (סי' עד ועה)
ובשו"ת תבואות שמש ח"ב (יו"ד סי' עג והלא')
ובשו"ת מקוה המים ח"א (יו"ד סי' ג)
חסד לאלפים
ובעל המתוק מדבש על הזוהר בהקדמתו.
אור תורה תש"נ סי' נח תשו' א.
חזו"ע ברכות בסוה"ס "זאת תורת העולה שהלומד בש"ס ומדרשי חז"ל ופוגע בדרך לימודו בפסוקים שיש בהם אזכרות, יש לו לקראם כקריאתן בתנ"ך בהזכרת שם שמים. ואפילו כשאינו פסוק שלם. ואין להחמיר בזה. אבל אזכרות שבמטבע ברכות שבש"ס ופוסקים אסור לקראם כ"א בכנוי השם. וכמו כן יכנה לומר אלקים או אלקינו בקו"ף, כי גם בהם יש דין איסור הזכרת ש"ש לבטלה. והנלע"ד כתבתי. והשי"ת יאיר עינינו בתוה"ק אמן.

 

[אליהו חמוי]

יישר כך גם אני אספתי לי רבות בזה ועוד חזון למועד
יש לציין ששרשור זה נמשך על פני כ-6 שנים!!!