נ.ב. צ'אט זה מאושר בנטפרי.
המקור לדברים אלו הוא הסעיף האחרון בחזון עובדיה על הלכות ברכות (הלכות אזכרת השם). ומי שרוצה בכל זאת לראות שמרן זיע"א כתב זאת, יראה בקובץ ענף יוסף גיליון ב, ששם יש את צילום מחברותיו של מרן זיע"א. ושם יש התחלת תשובה זו.מפסקו של מרן זיע"א (אינני זוכר כעת את המקור המדויק) משמע שכן ראוי לעשות, שכשיש שם ה' אפי' בחצאי פסוקים, יש לומר את שמות ה' כרגיל.
אין כוונתך לחלק ה' סימן ב', נכון?יש תשובה בשו"ת ישכיל עבדי, שכתב שצריך לומר דוקא אלוהים, ולא אלוקים.
ולא מוצא אותו כעת!
אני מחפש את המקור, וכתבתי דברים אלו כאן מכיון שזה שייך לנידון אשר כותבים עליו כעת.
אשמח לתשובה!
לכאורה לכתוב אל אלקים הוא דלא כמאן. או קל אלוקים או אל אלהים.מה לגבי לכתוב? יש בעיה לכתוב שם אלוקים עם האות ה'?
ראיתי לדוגמא עכשיו שביבי"א ח"ב חיו"ד סי' ח' כתב:
הצג קובץ מצורף 18628
מצד שני בהליכות עולם ח"ז עמ' רכ כתב:
הצג קובץ מצורף 18629
יעיין מר בשו"ת תורה לשמה סי' תכג וירווה נחת.כאילו האות ה' אות קדושה היא,
(כדאי להביא את הדברים בעצמם ולא רק מראי מקום)יעיין מר בשו"ת תורה לשמה סי' תכג וירווה נחת.
נכונים ונאמנים דברך,(כדאי להביא את הדברים בעצמם ולא רק מראי מקום)
שם כתוב סודות בסיבת העניין שכותבים שם השם בה"א כמו שאנחנו כותבים. ומשמע שדוקא כך צריך לכתוב.
ועוד שם בסימן תב (כמדומני) שאין שום חשש לומר את האות ה"א בפני עצמה, כמו שהיה תנא שקראו לו בן ה"א ה"א עיי"ש ותרו"נ.