• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

הוספות על ''דרכה של תורה''

אינו ענין מי יותר גדול ממי, אלא מה אנו קבלנו. ופשוט... וראה בעין יצחק שביאר בזה דקבלת הוראות מרן הש"ע מעיקרא לא היתה היכא שיש סב"ל, משא"כ מי שקיבל עצמו את מרן זיעא לרב גם בענייני ברכות, שקיבלו בכל ענין, והרשות בידו, וזהו רבו. ואיה"נ אם היינו מקבלים הוראות מרן ש"ע גם בכה"ג לא היינו אומרים סב"ל נגדו. ויש בזה עוד פירושים. אך לענ"ד זהו המחוור שבינותם.
ולפי דבריך אין מושג של רב בענייני ברכות, ולעולם נאמר סב"ל?
 
אינו ענין מי יותר גדול ממי, אלא מה אנו קבלנו. ופשוט... וראה בעין יצחק שביאר בזה דקבלת הוראות מרן הש"ע מעיקרא לא היתה היכא שיש סב"ל, משא"כ מי שקיבל עצמו את מרן זיעא לרב גם בענייני ברכות, הרשות בידו, וזהו רבו. ואיה"נ אם היינו מקבלים הוראות מרן ש"ע גם בכה"ג לא היינו אומרים סב"ל נגדו.
ולפי דבריך אין מושג של רב בענייני ברכות, ולעולם נאמר סב"ל?
וביחוד שאף לגבי מרן הוא חידוש של מרן החיד"א שאומרים סב"ל, וממרן זיע"א נראה בכ"מ שדעתו האישית שאין לומר סב"ל שסו"ס ברכות לא יהיו חמורים משבת ונדה, אלא שהתבטל לדברי הפוס'.
 
אינו ענין מי יותר גדול ממי, אלא מה אנו קבלנו.
לא עלה על דעתי.
ופשוט... וראה בעין יצחק שביאר בזה דקבלת הוראות מרן הש"ע מעיקרא לא היתה היכא שיש סב"ל,
בעיני זה מחודש, וזה יותר מתאים לשיטת חכם בן ציון ז"ל בענין קבלת הוראות מרן, ראה במבוא לאול"צ ח"ב, ובהשגות מו"ר ביבי"א ח"ט.
ואם אפשר הפניה מדויקת לדברי הראש"ל שליט"א בעין יצחק יעזור לי מאוד.
ולפי דבריך אין מושג של רב בענייני ברכות, ולעולם נאמר סב"ל?
מה אעשה וכך אני רואה לרוב בספרי פוסקי הספרדים?
 
הרב אופיר מלכה שליט''א לא חייב לאף אחד שום דבר וזכותו לומר את מה שהוא בוחר לומר ואת הנראה לדעתו ואת הנוסח המתאים. הוא לא חייב לפסוק כמו מרן זצ''ל והרשל''צ שליט''א ,ולא כמו הגריש''א והאור לציון והגרשז''א ע''ה, וגם לא חייב להזכיר את כולם כסדר בכל הלכה. יש לו רשות לומר את דעתו האישית ולפסוק כך הלכה למעשה. ולמי שזה לא מתאים, אז שלא ישמע את שיעוריו ולא יקרא את ספריו, אך גם לא יבקר אותו כדי שלא ינזק חלילה מאש תורתם של ת''ח, ועקיצתן, שהיא עקיצת עקרב. וכבר אמרו חז''ל אוי להם לבריות מעלבונה של תורה. כי אין המטרה כאן לברר את ההלכה אלא רק לתקוף מדוע הוא לא פוסק כמו מרן זצ''ל. אז שיהיה ברור הוא לא חייב לפסוק כמרן זצ''ל.
תצלנה אוזניים משמוע דברי שטות אלו.
כי הרב אופיר מלכה כמו כל רב אחר מחוייב לפסוק הלכות כפי כללי הפסיקה המסורים לנו מדורי דורות.
וודאי שאינו יכול לחלוק על מרן הש"ע, וכמו שמוכיח מידי פעם בטו"ט פאר הדור מרן שליט"א.
 
ישנם ת''ח שמרוב אהבתם למרן לא מבינים איך אפשר לא להתבטל רק אליו, ומחמת כן מותחים ביקורת חריפה על מי שלא נוהג כמותם, ואת זה צריך להוקיע.
את גישתך צריכים להוקיע
וכמו שכבר אמר ה'חכם'
ינזק חלילה מאש תורתם של ת''ח, ועקיצתן, שהיא עקיצת עקרב
 
מצורף...
טור ב למטה ד"ה ובזה
יישר כח.
ואחר אלף מחילות מכבוד הראש"ל שליט"א, אם אכן במקום ספק ברכות לא קיבלנו הוראות מרן, דמעיקרא כך היתה הקבלה, פלא בעיני מדוע לא ראיתי לרבותינו הקדמונים גאוני ספרד ז"ל שיביאו כזה כלל יסודי וחשוב, והרב שליט"א לא הביא מקורות קדמוניים מרבותינו הפוסקים לכלל יסודי זה, ואדרבא מדברי הגחיד"א ז"ל שהביא הרב ללוש שליט"א מבואר לא כן כפי שכתבתי קודם לכן, וגם לא שמיע לי כלומר לא סבירא לי שכך דעת אביו מו"ר הגאון ז"ל, כי ת"ל אני רגיל להגות בספריו, ולמיטב זכרוני מעולם לא ראיתי בספריו כלל חשוב ויסודי זה, אלא אדרבא כתב בכמה מקומות שהוא מחמת חומר ברכה לבטלה ובשוא"ת, כפי שכתבו הפוסקים, ולא מטעם שבמקום ספק ברכות היתה הקבלה מעיקרא שבזה לא קיבלנו הוראות מרן. וצ"ב.

גם מש"כ כבוד הראש"ל שליט"א בהמשך דבריו שכעין זה מצינו במנהג שקדם למרן, וכמנהג לפסוק כגאונים ודלא כר"ת וכיוצ"ב, שכך היתה הקבלה שבאופן זה לא קיבלנו הוראותיו, אם יורשה אחר אלף המחילות, לענ"ד הרי זה ממש איפכא, וכל הסיבה שאנו נוהגים כמנהג ודלא כפסק מרן בשלחן ערוך, הוא דיקא בגלל שקיבלנו הוראותיו, והוא ז"ל כתב בהקדמתו לבית יוסף דכשהמנהג נוגד לדבריו אזי נלך בתר המנהג ולא כפי שפסק הוא ז"ל.
ונמצא שכשאנו נוהגים כמנהג הרי הוא מחמת שקיבלנו הוראות מרן, ומרן פסק שבמקום מנהג לילך אחר המנהג. וצ"ב.
 
יישר כח.
ואחר אלף מחילות מכבוד הראש"ל שליט"א, אם אכן במקום ספק ברכות לא קיבלנו הוראות מרן, דמעיקרא כך היתה הקבלה, פלא בעיני מדוע לא ראיתי לרבותינו הקדמונים גאוני ספרד ז"ל שיביאו כזה כלל יסודי וחשוב, והרב שליט"א לא הביא מקורות קדמוניים מרבותינו הפוסקים לכלל יסודי זה, ואדרבא מדברי הגחיד"א ז"ל שהביא הרב ללוש שליט"א מבואר לא כן כפי שכתבתי קודם לכן, וגם לא שמיע לי כלומר לא סבירא לי שכך דעת אביו מו"ר הגאון ז"ל, כי ת"ל אני רגיל להגות בספריו, ולמיטב זכרוני מעולם לא ראיתי בספריו כלל חשוב ויסודי זה, אלא אדרבא כתב בכמה מקומות שהוא מחמת חומר ברכה לבטלה ובשוא"ת, כפי שכתבו הפוסקים, ולא מטעם שבמקום ספק ברכות היתה הקבלה מעיקרא שבזה לא קיבלנו הוראות מרן. וצ"ב.

גם מש"כ כבוד הראש"ל שליט"א בהמשך דבריו שכעין זה מצינו במנהג שקדם למרן, וכמנהג לפסוק כגאונים ודלא כר"ת וכיוצ"ב, שכך היתה הקבלה שבאופן זה לא קיבלנו הוראותיו, אם יורשה אחר אלף המחילות, לענ"ד הרי זה ממש איפכא, וכל הסיבה שאנו נוהגים כמנהג ודלא כפסק מרן בשלחן ערוך, הוא דיקא בגלל שקיבלנו הוראותיו, והוא ז"ל כתב בהקדמתו לבית יוסף דכשהמנהג נוגד לדבריו אזי נלך בתר המנהג ולא כפי שפסק הוא ז"ל.
ונמצא שכשאנו נוהגים כמנהג הרי הוא מחמת שקיבלנו הוראות מרן, ומרן פסק שבמקום מנהג לילך אחר המנהג. וצ"ב.
ועוד אוסיף שאם כפי שהביא לעיל הרב @ראובן יוסף מיארה שליט"א, שמי שייסד לחוש לסב"ל נגד מרן הוא הגאון חיד"א ז"ל, כפי שכתב
וביחוד שאף לגבי מרן הוא חידוש של מרן החיד"א שאומרים סב"ל,
נראה שאין מקום ליסוד זה שכך היתה הקבלה מעיקרא, דצא וראה במאה חמישים שנה לערך שבין מרן ז"ל לגחיד"א ז"ל, לא עשו סב"ל נגד מרן, ובאותם שנים כבר קיבלו הוראותיו, ומ"מ לא עשו סב"ל, הרי לך שלא כך היתה הקבלה מעיקרא.

וכל זה בהנחה שאכן הגחיד"א ז"ל הוא זה שייסד את הדבר שאומרים סב"ל נגד מרן ז"ל, ולא פסקו כן פוסקים שקדמו לו.
 
ב"ה
שלום וברכה,
מדברי הגחיד"א ז"ל שהביא @הרב שמעון ללוש שליט"א במאמרו לא משמע כן.
גם אנכי הקטן תמיד היה שגור בפי מה שראיתי מלפני כעשרים שנה (איני זוכר היכן) שצ"ל דמעיקרא לא קיבלנו עלינו הוראותיו בענייני ברכות, וכנראה הוא הסבר להנהגת רבותיו של החיד"א, שבענייני ברכות נקטו בשב ואל תעשה כמ"ש מרן החיד"א בשמם.
ומה שביארתי בעניותי והועלה כאן, אינו לסתור זאת, אלא ניסיון לבאר את העיקרון שעומד מאחרי הנהגתם בכלל, מדוע בענייני ברכות לנהוג אחרת משאר הלכות, בין אם כך קבלו מעיקרא בין אם החליטו כך לאחר מכן.

ראיתי, ולענ"ד לכאורה מש"כ שם הוא חידוש יותר גדול, דקבלת מו"ר הגר"ע זצ"ל למי שקיבל, היא קבלה יותר חזקה מקבלת מרן הבית יוסף שהיא כתקנת הקהילות וכיוצ"ב. וצ"ב.
לא ידעתי היכן כבודו ראה בדברינו מושג של "קבלת מו"ר הגר"ע זצ"ל",
אדרבא הבהרתי שאין היחיד רשאי לקבל עליו הוראות חכם, אלא ראוי שיעשה לו רב שמורה ע"פ כללי הפסיקה ולא רק כדעתו האישית.
והטעם שאין לומר כנגד רבו וכנגד מרן זצ"ל סב"ל בדברים שראה דברי החולקים והכריע אחרת, מבואר בגליון הנזכר אות א', ד"ה וכעת, וד"ה לדוגמא.
ורק החילוק בין "קבלת" הוראות מרן לבין "ההוראה למעשה" של רבו, מבוארת באות ב', שהיא שאלת המשך לאות א.

נ.ב. בתור המלצה להבין יותר את יחסנו לקבלת הוראות מרן ביחס לעשיית רב לעצמו יעויין בגליון קודם בהרחבה.
 
ב"ה
שלום וברכה,

גם אנכי הקטן תמיד היה שגור בפי מה שראיתי מלפני כעשרים שנה (איני זוכר היכן) שצ"ל דמעיקרא לא קיבלנו עלינו הוראותיו בענייני ברכות,
ישר כח לכת"ר שליט"א על התשובות,
נראה לי שכלל זה הוא חידוש של כב' הראש"ל שליט"א, חיפשתי מעט בספרי הכללים של הפוסקים ולא מצאתי לחידוש זה. ובפרט שמו"א מו"ר זצ"ל לא הזכיר סברא זו, כפי שכבר כתבתי לעיל.
ובעיני הדבר פלא, היות והרי דעת הראש"ל שליט"א שקבלת מרן היא קבלת הגברא, ולאפוקי מהדעות הסוברות שלא קיבלנו הוראות מרן בתשובה (כמדומני שזו דעת חכם בן ציון ז"ל במבוא לאול"צ ח'ב, ואם אין זו דעתו מ"מ הביא פוסקים הסוברים כן, ראה שם), ואין קבלה לחצאין,
ואם מעיקרא לא קיבלנו הוראות מרן בסב"ל נמצא שאין הקבלה מוחלטת, ואם כן ה"ה נמי לענין קבלת דברי מרן בתשובה.
וכנראה הוא הסבר להנהגת רבותיו של החיד"א, שבענייני ברכות נקטו בשב ואל תעשה כמ"ש מרן החיד"א בשמם.
לענ"ד לכאורה הם שני טעמים שונים, ועדיין צריך להתיישב ולעיין בדבר.
ועכ"פ, כפי שכבר כתבתי, אם סב"ל נגד מרן הוא חידוש של רבותיו של הגחיד"א ז"ל, נמצא שאין כ"כ מקום לסברא זו שמעיקרא כך היתה הקבלה. ראה לעיל.
ומה שביארתי בעניותי והועלה כאן, אינו לסתור זאת, אלא ניסיון לבאר את העיקרון שעומד מאחרי הנהגתם בכלל, מדוע בענייני ברכות לנהוג אחרת משאר הלכות, בין אם כך קבלו מעיקרא בין אם החליטו כך לאחר מכן.
 
נערך לאחרונה:
כאן מבואר קצת יותר
יישר כח,
ולפי דבריו שם יצא, שאמנם בדור זה אין אומרים סב"ל נגד כבוד מו"א זצ"ל, אבל בדורות הבאים כן יאמרו, עיי"ש.

גם מה שהביא מדברי מו"א זצ"ל ביבי"א, צירוף לסברא דלא אמרינן סב"ל נגד מרן, מחמת שיש אומרים שברכה שאינה צריכה איסורה מדרבנן, ק"ק, דהלא שיטתו שלדעת מרן ז"ל איסור ברכה שאינה צריכה הוא מדאורייתא, כפי שכתב בהרבה מקומות בספריו, ואם זו דעת מרן, וקיבלנו הוראותיו, מה מקום יש לסברא זו?
 
חזור
חלק עליון