אינו תימה כלל. ופשוט...כי אם נגד מרן הבית יוסף אמרינן סב"ל ק"ו שעל מו"ר הגר"ע זצ"ל,
אינו תימה כלל. ופשוט...כי אם נגד מרן הבית יוסף אמרינן סב"ל ק"ו שעל מו"ר הגר"ע זצ"ל,
אדרבא. כת"ר יחכימני.אינו תימה כלל. ופשוט...
אינו תימה כלל. ופשוט...
ראה במצר"באדרבא. כת"ר יחכימני.
ייש"כ.ראה במצר"ב
וביחוד שאף לגבי מרן הוא חידוש של מרן החיד"א שאומרים סב"ל, וממרן זיע"א נראה בכ"מ שדעתו האישית שאין לומר סב"ל שסו"ס ברכות לא יהיו חמורים משבת ונדה, אלא שהתבטל לדברי הפוס'.אינו ענין מי יותר גדול ממי, אלא מה אנו קבלנו. ופשוט... וראה בעין יצחק שביאר בזה דקבלת הוראות מרן הש"ע מעיקרא לא היתה היכא שיש סב"ל, משא"כ מי שקיבל עצמו את מרן זיעא לרב גם בענייני ברכות, הרשות בידו, וזהו רבו. ואיה"נ אם היינו מקבלים הוראות מרן ש"ע גם בכה"ג לא היינו אומרים סב"ל נגדו.
ולפי דבריך אין מושג של רב בענייני ברכות, ולעולם נאמר סב"ל?
לא עלה על דעתי.אינו ענין מי יותר גדול ממי, אלא מה אנו קבלנו.
בעיני זה מחודש, וזה יותר מתאים לשיטת חכם בן ציון ז"ל בענין קבלת הוראות מרן, ראה במבוא לאול"צ ח"ב, ובהשגות מו"ר ביבי"א ח"ט.ופשוט... וראה בעין יצחק שביאר בזה דקבלת הוראות מרן הש"ע מעיקרא לא היתה היכא שיש סב"ל,
מה אעשה וכך אני רואה לרוב בספרי פוסקי הספרדים?ולפי דבריך אין מושג של רב בענייני ברכות, ולעולם נאמר סב"ל?
אשריך וטוב לך. ואני עדיין לא זכיתי.אני רואה ההיפך,
ועל ההפניה שלך זהו בדיוק הנידון, אז איך הנידון יהפוך לראיה?כמו שביארתי לך כאן
מדברי הגחיד"א ז"ל שהביא @הרב שמעון ללוש שליט"א במאמרו לא משמע כן.וראה בעין יצחק שביאר בזה דקבלת הוראות מרן הש"ע מעיקרא לא היתה היכא שיש סב"ל,
תצלנה אוזניים משמוע דברי שטות אלו.הרב אופיר מלכה שליט''א לא חייב לאף אחד שום דבר וזכותו לומר את מה שהוא בוחר לומר ואת הנראה לדעתו ואת הנוסח המתאים. הוא לא חייב לפסוק כמו מרן זצ''ל והרשל''צ שליט''א ,ולא כמו הגריש''א והאור לציון והגרשז''א ע''ה, וגם לא חייב להזכיר את כולם כסדר בכל הלכה. יש לו רשות לומר את דעתו האישית ולפסוק כך הלכה למעשה. ולמי שזה לא מתאים, אז שלא ישמע את שיעוריו ולא יקרא את ספריו, אך גם לא יבקר אותו כדי שלא ינזק חלילה מאש תורתם של ת''ח, ועקיצתן, שהיא עקיצת עקרב. וכבר אמרו חז''ל אוי להם לבריות מעלבונה של תורה. כי אין המטרה כאן לברר את ההלכה אלא רק לתקוף מדוע הוא לא פוסק כמו מרן זצ''ל. אז שיהיה ברור הוא לא חייב לפסוק כמרן זצ''ל.
את גישתך צריכים להוקיעישנם ת''ח שמרוב אהבתם למרן לא מבינים איך אפשר לא להתבטל רק אליו, ומחמת כן מותחים ביקורת חריפה על מי שלא נוהג כמותם, ואת זה צריך להוקיע.
ינזק חלילה מאש תורתם של ת''ח, ועקיצתן, שהיא עקיצת עקרב
מצורף...מדברי הגחיד"א ז"ל שהביא @הרב שמעון ללוש שליט"א במאמרו לא משמע כן.
ואודה לכב' אם יפנה אותי למיקום מדויק בעין יצחק. ייש"כ.
יישר כח.מצורף...
טור ב למטה ד"ה ובזה
ועוד אוסיף שאם כפי שהביא לעיל הרב @ראובן יוסף מיארה שליט"א, שמי שייסד לחוש לסב"ל נגד מרן הוא הגאון חיד"א ז"ל, כפי שכתביישר כח.
ואחר אלף מחילות מכבוד הראש"ל שליט"א, אם אכן במקום ספק ברכות לא קיבלנו הוראות מרן, דמעיקרא כך היתה הקבלה, פלא בעיני מדוע לא ראיתי לרבותינו הקדמונים גאוני ספרד ז"ל שיביאו כזה כלל יסודי וחשוב, והרב שליט"א לא הביא מקורות קדמוניים מרבותינו הפוסקים לכלל יסודי זה, ואדרבא מדברי הגחיד"א ז"ל שהביא הרב ללוש שליט"א מבואר לא כן כפי שכתבתי קודם לכן, וגם לא שמיע לי כלומר לא סבירא לי שכך דעת אביו מו"ר הגאון ז"ל, כי ת"ל אני רגיל להגות בספריו, ולמיטב זכרוני מעולם לא ראיתי בספריו כלל חשוב ויסודי זה, אלא אדרבא כתב בכמה מקומות שהוא מחמת חומר ברכה לבטלה ובשוא"ת, כפי שכתבו הפוסקים, ולא מטעם שבמקום ספק ברכות היתה הקבלה מעיקרא שבזה לא קיבלנו הוראות מרן. וצ"ב.
גם מש"כ כבוד הראש"ל שליט"א בהמשך דבריו שכעין זה מצינו במנהג שקדם למרן, וכמנהג לפסוק כגאונים ודלא כר"ת וכיוצ"ב, שכך היתה הקבלה שבאופן זה לא קיבלנו הוראותיו, אם יורשה אחר אלף המחילות, לענ"ד הרי זה ממש איפכא, וכל הסיבה שאנו נוהגים כמנהג ודלא כפסק מרן בשלחן ערוך, הוא דיקא בגלל שקיבלנו הוראותיו, והוא ז"ל כתב בהקדמתו לבית יוסף דכשהמנהג נוגד לדבריו אזי נלך בתר המנהג ולא כפי שפסק הוא ז"ל.
ונמצא שכשאנו נוהגים כמנהג הרי הוא מחמת שקיבלנו הוראות מרן, ומרן פסק שבמקום מנהג לילך אחר המנהג. וצ"ב.
נראה שאין מקום ליסוד זה שכך היתה הקבלה מעיקרא, דצא וראה במאה חמישים שנה לערך שבין מרן ז"ל לגחיד"א ז"ל, לא עשו סב"ל נגד מרן, ובאותם שנים כבר קיבלו הוראותיו, ומ"מ לא עשו סב"ל, הרי לך שלא כך היתה הקבלה מעיקרא.וביחוד שאף לגבי מרן הוא חידוש של מרן החיד"א שאומרים סב"ל,
כאן מבואר קצת יותראודה לכב' אם יפנה אותי למיקום מדויק בעין יצחק. ייש"כ.
גם אנכי הקטן תמיד היה שגור בפי מה שראיתי מלפני כעשרים שנה (איני זוכר היכן) שצ"ל דמעיקרא לא קיבלנו עלינו הוראותיו בענייני ברכות, וכנראה הוא הסבר להנהגת רבותיו של החיד"א, שבענייני ברכות נקטו בשב ואל תעשה כמ"ש מרן החיד"א בשמם.מדברי הגחיד"א ז"ל שהביא @הרב שמעון ללוש שליט"א במאמרו לא משמע כן.
לא ידעתי היכן כבודו ראה בדברינו מושג של "קבלת מו"ר הגר"ע זצ"ל",ראיתי, ולענ"ד לכאורה מש"כ שם הוא חידוש יותר גדול, דקבלת מו"ר הגר"ע זצ"ל למי שקיבל, היא קבלה יותר חזקה מקבלת מרן הבית יוסף שהיא כתקנת הקהילות וכיוצ"ב. וצ"ב.
בגליון קודם בהרחבה.
ישר כח לכת"ר שליט"א על התשובות,ב"ה
שלום וברכה,
גם אנכי הקטן תמיד היה שגור בפי מה שראיתי מלפני כעשרים שנה (איני זוכר היכן) שצ"ל דמעיקרא לא קיבלנו עלינו הוראותיו בענייני ברכות,
לענ"ד לכאורה הם שני טעמים שונים, ועדיין צריך להתיישב ולעיין בדבר.וכנראה הוא הסבר להנהגת רבותיו של החיד"א, שבענייני ברכות נקטו בשב ואל תעשה כמ"ש מרן החיד"א בשמם.
ומה שביארתי בעניותי והועלה כאן, אינו לסתור זאת, אלא ניסיון לבאר את העיקרון שעומד מאחרי הנהגתם בכלל, מדוע בענייני ברכות לנהוג אחרת משאר הלכות, בין אם כך קבלו מעיקרא בין אם החליטו כך לאחר מכן.
יישר כח,כאן מבואר קצת יותר