הערות והארות במסכת סנהדרין

[מנשה]

סנהדרין טו: רש״י ד״ה ברדלס - חיה היא ובלע"ז קורין אות' פוטויו"ש

לכאורה קשה, הרי הגמרא בדף טו לא
הזכיר ברדלס ועל מה קאי רש״י. (ועיין תוספות ודו״ק בזה).

ועיין לעיל ב. רש״י ד״ה ברדלס - חיה היא

וקשה מדוע לא הזכיר הלע״ז שם והמתין עד דף טו.

ועיין שם במסורת הש״ס שכנראה הרגיש בכל זה, וצ״ע

ל"ק דברדלס מופיע פעמים פעם אחת במשנה ופעם שניה בתחילת הפסקא של הגמרא מביאה את המשנה שעליה מדובר
ורש"י על המשנה פי' בקצרה מהו ברדלס וכיון שיש הפרש גדול בין המשנה לפסקא רש"י הוצרך לפרש שוב מאי ברדלס אלא שהפעם האריך קצת יותר וכתב פי' המלה בלע"ז - וכיוצ"ב זכור לי בכמה מקומות שרש"י פי' במשנה ואח"כ פי' שוב על גמרא כיון שיש אריכות ביניהם

 

[מנשה]

סנהדרין טז.

בעי רבי אלעזר שורו של כהן גדול בכמה כו׳

יש לעיין מדוע לא בעי על שורו של נשיא ונביא וצ״ב

במשנה שנינו כהן גדול וא"ת ששנינו במשנה גם שבט ופי' רב מתנה נשיא שבט הרי ר' אלעזר עצמו פי' את המשנה לא בנשיא אלא בבאין על עסקי נחלות וכו' ועוד שיש את הפירוש של רבינא בשבט שהודח וכו'

 

[מנשה]

סנהדרין טז: זימנין אמר רב כו׳ וזימנין אמר רב כו׳

עיין בבא בתרא דף קמט ודף קעו דפריך הגמרא קשיא דרב אדרב.

וק׳ מדוע כאן לא הק׳ הגמרא כן, ועיין גליוני הש״ס בבא בתרא קעו.

ל"ק איפה שיש תירוץ הקשה כדי לתרץ כאן שאין שום תירוץ וודאי שחזר בו לא הקשה

 

[דב״ש]

סנהדרין יח.

המלך כו׳ לא חולץ כו׳ מאי תקתנא דהאי אשה, תישאר עגונה לעולם?

 

[פשוט]

סנהדרין יח.

המלך כו׳ לא חולץ כו׳ מאי תקתנא דהאי אשה, תישאר עגונה לעולם?

אם יש אח נוסף שיחלוץ הוא. אם לא אז רחמנות על אותה מסכנה, אבל תשב עגונה לעולם.

 

[דב״ש]

סנהדרין יט:

רש״י ד״ה כראשי לפתות - נתקשה ואעפ"כ כבש יצרו ״ואף על פי שפנויה היתה״ ועמו במיטה אבל יוסף אשת איש היתה ואינה עמו במיטה

לכאורה נסיון דאשת איש גדולה מפנויה שהרי מים גנובים ימתקו וצ״ע

 

[דב״ש]

אם יש אח נוסף שיחלוץ הוא. אם לא אז רחמנות על אותה מסכנה, אבל תשב עגונה לעולם.

כן כן אולם ראיתי דבר פלא בשם דרך המלך על הרמבם שאפשר שיכולה לינשא לשוק בלי חליצה ויבום…

 

[פשוט]

סנהדרין יט:

רש״י ד״ה כראשי לפתות - נתקשה ואעפ"כ כבש יצרו ״ואף על פי שפנויה היתה״ ועמו במיטה אבל יוסף אשת איש היתה ואינה עמו במיטה

לכאורה נסיון דאשת איש גדולה מפנויה שהרי מים גנובים ימתקו וצ״ע

אמת, אך מצד שני בפנויה הוא יותר מורה היתר.

אך נראה שגודל הנסיון הוא יותר מחמת המצב שעמו במיטה. ועיין.

 

[פשוט]

כן כן אולם ראיתי דבר פלא בשם דרך המלך על הרמבם שאפשר שיכולה לינשא לשוק בלי חליצה ויבום…

לשון רבינו הרמב"ם ז''ל בפ"ב ממלכים: "ואינו חולץ--שנאמר "וירקה בפניו" (דברים כה,ט), וזה ביזיון; ואפילו רצה, אין שומעין לו--שהמלך שמחל על כבודו, אין כבודו מחול. והואיל ואינו חולץ, אינו מייבם; וכן כיון שאי אפשר לייבם את אשתו--כך אין חולצין לה, אלא תשב לעולם בזיקתה."

 

[דב״ש]

הרמב״ם כתב כן על אשתו של מלך.

 

[פשוט]

הרמב״ם כתב כן על אשתו של מלך.

נכון מאוד.
אבל קצת משמע מרהיטת לשונו דוכן אשתו של מלך וכו', שה"ה לזקוקתו של מלך.

 

[אמיתי]

בדף ג: שלשה מנלן דתנו רבנן ונקרב בעל הבית אל האלהים הרי כאן אחד.
יש לשאול האם 'אלוקים' זה לשון רבים, וא"כ צריך ששה דיינים?

 

[דב״ש]

כג. זה בורר כו׳ רש״י ד״ה מתני' זה בורר לו אחד - משמע זה בורר לו ב"ד אחד שהן ג' וזה אחד הרי ששה ושניהם בוררין להם עוד אחד הרי ט' והיינו דקא מתמה מאי זה בורר כו' הא בתלתא סגי

מה ההוה אמינא שזה בורר לו אחד היינו ״בית דין״ אחד, הרי פשטות הלשון משמע שזה בורר לו דיין אחד וכמסקנת הגמרא.