בשורות טובות
Well-known member
חידה: איך יתכן למעשה שאם נכנס לבית אחד אינו צריך לברך על הפירות והמים, ואם נכנס לבית השני צריך לברך עליהם?
צ"ל הינו ב ה'בית ראשון הינו על דעת בעל הבית ובית שני אינו של מארחו.
אין כוונתי לזהנראה שכוונתך שהניח חברים לפירות ובזה אם חזר למקום החברים אינו צריך לברך מטעם סבל וכמו שכ' מרן זיע"א בחזו"ע, אך אם הלך לבית אחר צריך לברך וכמו שכ' המג"א והובא באח'.(אם כי שאינו כ"כ מוסכם ואכמ"ל)
אני חושב ציור פשוט יותר שאם נמצא בבנין אחד ואכל פירות בביתו אם הלך לבית אחר בבנין צריך לחזור לברך (לדעת מרן הראש"ל כמ"ש בספירת העומר שבועות מטעם ס"ס, ויש בזה אריכות ואכמ"ל) אך אם חזר לביתו מיד אי"צ לברך(אף שיש בזה מח' מ"מ נקטי' סב"ל )
רמז: שומר
יפה מאודמי שאכל ושתה בביתו עם חברים, ויצא מביתו,
אם שוב נכנס לביתו אינו צריך שוב לברך, כיון שהשאיר חברים,
ואם נכנס לבית אחר צריך לברך שוב, כיון שהיה כאן שינוי מקום
(מגן אברהם סימן קעח ס“ק ז‘, והלכה ברורה ח“ט עמוד רכו).
נראה שכוונתך שהניח חברים לפירות ובזה אם חזר למקום החברים אינו צריך לברך מטעם סבל וכמו שכ' מרן זיע"א בחזו"ע, אך אם הלך לבית אחר צריך לברך וכמו שכ' המג"א והובא באח'.(אם כי שאינו כ"כ מוסכם ואכמ"ל)
אין כוונתי לזה
?מי שאכל ושתה בביתו עם חברים, ויצא מביתו,
אם שוב נכנס לביתו אינו צריך שוב לברך, כיון שהשאיר חברים,
ואם נכנס לבית אחר צריך לברך שוב, כיון שהיה כאן שינוי מקום
(מגן אברהם סימן קעח ס“ק ז‘, והלכה ברורה ח“ט עמוד רכו).
איך יתכן למעשה שאם נכנס לבית אחד אינו צריך לברך על הפירות והמים
מה כוונתך אם גם דבר שקובע ברכה במקומו זה אינו מדוייק כי גם במקום שהלך אינו יכול לאכול בלי ברכה לאחריו במקומווה"ה לכל דבר
צודק טעיתי ושיניתיכתבתי פירות משום שכתבת-