amit26
Well-known member
אם כך מדוע התורה פוסלת לדון כמשדובר שהדיין אבא של אחד הצדדים?העניין של אילו היה הבן שלך,
היינו לומר שצריך קצת שיקול דעת לדעת באיזו סוגיא חמורה הוא מתעסק,
ולא ממציאים כאן סברות לכאן ולכאן בהינף יד.
(בלי קשר למחבר הספר, שאיני יודע מי הוא ומה כתב).
ועוד עי' כל מה שכתבתי למעלה על המשפחות שבנם חטוף ועדיין נגד וכו'..
באופן טבעי שיקול דעת של אדם הרבה יותר "מפוקס" כאשר הוא לא קשור רגשית לדיון
מעבר לכך,אם מרן שליטא מכיר את המחבר וסובר שהוא סתם נוטה להחמיר ואטום למצוקה הענקית של החטופים ומשפחתם זה עניין אחד,ואפשר להעיר על זה ישירות,אבל לכאורה הטיעון שהוא לא פוסק כאילו היה מדובר בבנו, ומטעם זה הוא מחמיר - זה מאוד לא מובן לי בעווה"ר
ובאמת זו שאלה, אני לא מכיר את המחבר,אבל לכאורה לא כל מי שפוסק כך באמת זה נובע מחוסר רגישות,אולי באמת ובתמים הוא סובר שצעד כזה הוא לא הצעד הנכון?(ועוד,שמדובר באב"ד,מסתמא יצא לו לעסוק בכמה וכמה נושאים לא פשוטים במהלך חייו)
להבדיל מיליוני הבדלות,השמאלנים בקפלן אומרים שביבי לא חותם על עסקה כי זה טוב לו פוליטית. מי אמר שהוא עד כדי כך אדם חסר לב,ובשביל עוד כמה חודשים על הכסא ימרר למאות אנשים את החיים,ולא פשוט באמת ובתמים מאמין שזהוא איננו הצעד הנכון עבור מיליוני התושבים שחיים במדינת ישראל?
תוספת :
העניין של לא להמציא סברות לכאן ולכאן בהינף יד הוא נכון בכל מקרה,גם אם ממציאים סברות כדי לשחרר את החטופים... אין לזה קשר אם הוא פוסק בעד או נגד, זה עניין פסול בכל מקרה, ובכל מצב צריך לפסוק לפי הוכחות ממקורות וכו'. ומסתמא זה מה שעשה בספר(ואם לא ורק המציא סברות מעצמו,אז באמת זה לא טוב,אבל לא בגלל שהוא פוסק להחמיר,זה היה לא טוב באותה מידה אם המסקנה הייתה להתיר)
נערך לאחרונה: