שלמה טולידאנו
Member
אחהמ"ר פוק חזי מאי עמא דבר, תטעם את החומוס גרגירים בעודו מרוסק באופן ביתי וטבעי וכן את החומוס הנמכר בחנויות ולא קרב זה אל זה, והמוחש לא יוכחשלענ"ד שגם בחומוס הנמכר שעדין שמו וטעמו עליו, ועיקרו החומוס, וגם הטחינה וכדומה המעורבים בו יסוד ברכתם האדמה, ובלאו הכי טפלים הם. לכן בכל אופן מברך האדמה. וכן דעת הגר"ש ללוש שליט"א.
לא הבנתי כוונת כת"ר, האם מסכים עם מה שכתבתי בעניין הנקרשים מחמת חומרים שונים ולא מחמ"ע?לענ"ד כנ"ל,
מניין לכב' שזה טבע החמאת בוטנים, ואולי נקרש ע"י חומרים מתועשים...?וטבעם כך כמו שיבחין כל הקונה חמאת בוטנים ומאחסנה זמן ממושך
השבתי ע"ז בתו"ד, א- דעכ"פ לדברינו לעיל זה שהכל ב- מ"מ אינו עניין לנ"ד שאף שכותבים טחונים הרי אינך אוכל בוטנים טחונים בבמבה כמורגש לכל וידוע ומפורסם תהליך עשייתם שמצפים בבוטנים לאחר שנמסו ובזה אף לשיטתך יש לברך שהכל...כבר ביארתי לעיל, שגם ברכת הבוטנים היא אדמה, ובפרט במוצרים שפירטתי לעיל שלא כתוב חמאת בוטנים אלא בוטנים טחונים.
אין אנו באים על דיעבד אם שיקר, אלא על ברכתם הראויה וכו"ע לא פליגי שטחינה היא שהכל כי נשפכת, ולכן לפי דברינו שגם החומוס שהכל אינו עניין אם יסוד ברכתם אדמה דלמעשה ברכתם המבוררת שהכל, ודוק, וע"כ לפוק"ד נראה עיקר כהרב הלכה ברורה נר"ו.וגם הטחינה וכדומה המעורבים בו יסוד ברכתם האדמה
וצ"ע איך השיבו לו ההיפך ממה שכתוב באריזה? [שהרי לא ייתכן שתהליך ייצור בקמח וגרגירים שווה, ואכמ"ל.]הגר"ש ללוש בירר ואמרו לו שזה בדיוק אותו תהליך של הבמבה הרגיל, ולכן ברכתו האדמה, וכמו שהשיב ביאר ובירר בטוטו"ד ב'אור השבת'.