מה מברכים על במבה?

אם בוטנים, אז:
וכאן התלמיד שואל
מה שונה מ"לדר" שמרן כתב שהוא שהכל כי נשתנה היטב ופנים חדשות באו לכאן
וגם הה"נ חמאת בוטנים פנים חדשות באו הנה.

נ.ב.- מרן זיע"א בהקלטה שהבאתם, אמרו לו שזה בוטנים טחונים, היו צריכים לומר לו שנעשה ברייה חדשה ופנים חדשות
 
כל הנידון כאן ביניכם אני רואה שהוא על התירס.
אם זה על התירס אזהי גם לדעת הרב יצחק יברך שהכל כלומר אם הבוטנים הם 10 אחוז יברך שהכל וכן משמע מהמתבכים דלעייל שע"פ עת מרן הראש"ל הגר"י מש"כ מרן זצ"ל בהכמה להלכ"ב שזה שהכל זה משום שהוא אמר לו שהרב יצחק אומר לברך האדמה משום התירס עייינו בתשובה לעיון ואחרי זה תגיבו
 
אם זה על התירס אזהי גם לדעת הרב יצחק יברך שהכל כלומר אם הבוטנים הם 10 אחוז יברך שהכל וכן משמע מהמתבכים דלעייל שע"פ עת מרן הראש"ל הגר"י מש"כ מרן זצ"ל בהכמה להלכ"ב שזה שהכל זה משום שהוא אמר לו שהרב יצחק אומר לברך האדמה משום התירס עייינו בתשובה לעיון ואחרי זה תגיבו
איני יורד לסוף דעתך, הלנו אתה אם לצרינו

תגדיר את תגובותיך יותר ברור ויותר חתוך שיבינו מה אתה רוצה

מאוד קשה להבין לאן אתה חותר
 
אשתדל לעשות סדר

עיקר החטיף במבמה נעשה מתירס וזה כל הבמבה שרואים במאה אחוז. אלא ששופכים עליה כעין ממרח בוטנים לטעם.

מה ששאל ממרן עד מרן מה שונה מלדר - תשובה מרן הראש"ל מביא כמה ראשונים שכתבו (ואין מי שחולק עליהם בהדיא!!) שכל דבר שנוטעים אותו על דעת השינוי מברכים עליו כעיקר ברכתו, וזה גם פשט הגמ' מי שיעיין פרק כיצד מברכים לדר כולו נעשה לשם משמש או כל פרי אחר שממנו עושים לדר (היום עושים לדר מכמה פירות בטעמים שונים) ולכן השינוי מוריד לו את הברכה מהעיקר לשהכל. וכאן בתירס זה גידלוים מיוחדים שאינם ראויים לאכילה כמות שהם אלא רק לפופקורן או לבמבה ע"י התהליך שהובא בספרי מרן הראש"ל בכמה מקומות.

לעניין הבוטנים דברתי עם כמה חברות, ואמרו לי שגם הבוטינםן עצמם אינם מהזן שנמכר בחנויות, אלא זן מיוחד (וגם בלי סברא זו, הבוטנים באו לטעם ואינם עיקר הבמבה)

לעניןן שם החטיף "חיטף בוטנים" תדעו פעם היה כתוב על במבמה (אפי' אוסם) חטיף תירס!!! עד שיצאו כל החטיפים הפשוטים מתירס כמו דוריטוס ואפרופו (שברכתם שהכל גם לדעת מרן הראש"ל) ואז היו צריכים להראות שזה חטיף מיוחד לכן שינו את השם לחטיף בוטניםנ אולם כל עיקרו כנז' מתירס מהזן הנ"ל ושופכים עליו כעין ממרח בוטנים

ד"א
המעיין במשנ"ב סי' רח כמדומני סעי' י לעניין פת תירס יראה שלשיטה אחת המובאת שם בודאי שעל במבה יברך אדמה, ואפי' אם תרצה לומר כן בדעה השניה!!!
 
אשתדל לעשות סדר

עיקר החטיף במבמה נעשה מתירס וזה כל הבמבה שרואים במאה אחוז. אלא ששופכים עליה כעין ממרח בוטנים לטעם.

מה ששאל ממרן עד מרן מה שונה מלדר - תשובה מרן הראש"ל מביא כמה ראשונים שכתבו (ואין מי שחולק עליהם בהדיא!!) שכל דבר שנוטעים אותו על דעת השינוי מברכים עליו כעיקר ברכתו, וזה גם פשט הגמ' מי שיעיין פרק כיצד מברכים לדר כולו נעשה לשם משמש או כל פרי אחר שממנו עושים לדר (היום עושים לדר מכמה פירות בטעמים שונים) ולכן השינוי מוריד לו את הברכה מהעיקר לשהכל. וכאן בתירס זה גידלוים מיוחדים שאינם ראויים לאכילה כמות שהם אלא רק לפופקורן או לבמבה ע"י התהליך שהובא בספרי מרן הראש"ל בכמה מקומות.

לעניין הבוטנים דברתי עם כמה חברות, ואמרו לי שגם הבוטינםן עצמם אינם מהזן שנמכר בחנויות, אלא זן מיוחד (וגם בלי סברא זו, הבוטנים באו לטעם ואינם עיקר הבמבה)

לעניןן שם החטיף "חיטף בוטנים" תדעו פעם היה כתוב על במבמה (אפי' אוסם) חטיף תירס!!! עד שיצאו כל החטיפים הפשוטים מתירס כמו דוריטוס ואפרופו (שברכתם שהכל גם לדעת מרן הראש"ל) ואז היו צריכים להראות שזה חטיף מיוחד לכן שינו את השם לחטיף בוטניםנ אולם כל עיקרו כנז' מתירס מהזן הנ"ל ושופכים עליו כעין ממרח בוטנים

ד"א
המעיין במשנ"ב סי' רח כמדומני סעי' י לעניין פת תירס יראה שלשיטה אחת המובאת שם בודאי שעל במבה יברך אדמה, ואפי' אם תרצה לומר כן בדעה השניה!!!
דבריך מופרכים מעיקרם

כל בר דעת מבין שעיקר החטיף הוא ה"בוטנים", והתירס הוא חיוור, וסך הכל נועד להחזיק את הבוטנים

ולדבריך- שהרוב הוא תירס טעות חריפה היא בידך, תבדוק ברכיבים תראה שהרוב הוא בוטנים
ולשם השוואה- באוסם הוא 54 אחוז בוטנים
הוא הרוב והוא הדומיננטי והוא העיקר
 
אם זה על התירס אזהי גם לדעת הרב יצחק יברך שהכל כלומר אם הבוטנים הם 10 אחוז יברך שהכל וכן משמע מהמתבכים דלעייל שע"פ עת מרן הראש"ל הגר"י מש"כ מרן זצ"ל בהכמה להלכ"ב שזה שהכל זה משום שהוא אמר לו שהרב יצחק אומר לברך האדמה משום התירס עייינו בתשובה לעיון ואחרי זה תגיבו
מחילה, אבל אין בדברים אלו ממש!!!
אין קשר בין ההסכמה להלכ"ב לדברי הרש"ל שליט"א
ויש מכתב בכת"י של מרן לאחר ההסכמה להלכ"ב כי כל מה שפסק מרן הגר"י שליט"א בדין במבמה יפה דן יפה הורה הלכה למעשה אולי הרב בנימין לוריא יביא לנו מקובץ בית יוסף של שנה או שנתיים קודם!!! ובזה בא לציון גואל

ועוד בהסכמה להלכ"ה מוזכר במבה, אבל בגוף התשובה של הגר"ד לא מוזכר כי אם דוק=ריטוס וכדו' שבזה גם מרן שליט"א מודה
 
דבריך מופרכים מעיקרם

כל בר דעת מבין שעיקר החטיף הוא ה"בוטנים", והתירס הוא חיוור, וסך הכל נועד להחזיק את הבוטנים

ולדבריך- שהרוב הוא תירס טעות חריפה היא בידך, תבדוק ברכיבים תראה שהרוב הוא בוטנים
ולשם השוואה- באוסם הוא 54 אחוז בוטנים
הוא הרוב והוא הדומיננטי והוא העיקר
א - תודה.
ב - ידעתי בני ידעתי את מספ' האחוזים של אוסם ושאר החברות, דיברתץי ע"כ עם הרב חרל"פ כמה פעמים ודבי הם דבריו!!!

כל דברי הם מספרי וע"פ ספרי מרן שליט"א, ודברים אלו ישבו וישבתי עליהם זה עידן ועידנים ולכן ג' מילים שלך לא משנות את המציאות!!!!

שבת שלום
 
א - תודה.
ב - ידעתי בני ידעתי את מספ' האחוזים של אוסם ושאר החברות, דיברתץי ע"כ עם הרב חרל"פ כמה פעמים ודבי הם דבריו!!!

כל דברי הם מספרי וע"פ ספרי מרן שליט"א, ודברים אלו ישבו וישבתי עליהם זה עידן ועידנים ולכן ג' מילים שלך לא משנות את המציאות!!!!

שבת שלום
בוא נדבר עניינית וניווכח מה העיקר ומה הטפל
תטעם ותגיד לבד מה העיקר
ותוסיף לזה- שבתערובת קיי"ל שאזלינן בתר רובא, כ"ש הכא שהוא גם עיקר הטעם וגם הוא רובא
על אחת כמה וכמה [כפליים כיוצאי מצריים] שהוא העיקר
 
תקרא מה שכתב בשו"ת הראש וקודם לכן בילקו"י כמה מקומות, ובעין יצחק ובשולחן המערכת
ואז תוכל אולי לדבר עניינית

וכמו שאמרתי שבת שלום

לעיל כתבתי בתיאבון!!! ידתעי שיש כאלו שכותבים בלא להבין
אבל ראיתי שכותבים שטויות בשם מרן לכן עניתי
ויצאתי בשלום מהקודש (הפורום) אל הקודש (שבת)
 
לכל הרבנים החשובים
נראה לי שמשהו פה מתפספס
כל הנידון כאן ביניכם אני רואה שהוא על התירס.

אבל לענ"ד- הנושא צריך להיות על הבוטנים הטחונים היטב כחמאה
משום שלכו"ע כאן התירס הוא טפל והוא נועד רק להחזיק את הבוטנים
דעיקר הטעם הבולט והעיקרי והדומיננטי הוא הבוטנים
ואפי' נראה לי כתוב על השקית "חטיף בוטנים", וגם הוא הרוב בכמות [כמעויין ברכיבים].
והוא- עיקר הטעם, והתירס שם הוא טפל אליו ובקושי מרגישים אותו.
וכאן לענ"ד- לכו"ע הוא שהכל כי הוא טחון היטב ונהיה ממש כחמאה ולא ניכר צורתו כלל
ולא דמי- לטרימא שלשו"ע הוא כברכתו, דכאן הוא הרבה יותר גרוע
אני מבקש בכל לשון של בקשה שמי שרוצה להגיב יקרא קודם לכה"פ את מה שנכתב במקומות האחרים בפורום, ועדיף שיעבור גם על הספר "אבא באהל ביתי" בכדי לדעת את המציאות.
עכ"פ, לעצם ה'טענה', החמאת בוטנים זה רק ציפוי. אנחנו לא מברכים על ציפוי אלא על העיקר, ואמ"ל כי כבר נכתב באריכות במקומות האחרים.
 
תקרא מה שכתב בשו"ת הראש וקודם לכן בילקו"י כמה מקומות, ובעין יצחק ובשולחן המערכת
ואז תוכל אולי לדבר עניינית

וכמו שאמרתי שבת שלום

לעיל כתבתי בתיאבון!!! ידתעי שיש כאלו שכותבים בלא להבין
אבל ראיתי שכותבים שטויות בשם מרן לכן עניתי
ויצאתי בשלום מהקודש (הפורום) אל הקודש (שבת)
אשמח להמשיך לדון אתך אם תרצה במוצ"ש
 
אנחנו לא מברכים על ציפוי אלא על העיקר
זהו ההבדל שבבמבה, זה לא סתם ציפוי אלא הוא נעשה לשם אכילה
והפוך- התירס נעשה רק להחזיק, ולא למאכל, כי כאן עיקר המאכל והטעם והוא גם הרוב שנעשה למאכל הוא הבוטנים
אלא מאי שמים תירס שיחזיק את הבוטנים
ואין זה דומה לדבר שהוא עיקר המאכל ואני מצפה אותו דאז לא מסתכלים על הציפוי, כי כאן שאני שעיקר המאכל ועיקר החטיף הוא "הבוטנים"
 
דבריך מופרכים מעיקרם

כל בר דעת מבין שעיקר החטיף הוא ה"בוטנים", והתירס הוא חיוור, וסך הכל נועד להחזיק את הבוטנים

ולדבריך- שהרוב הוא תירס טעות חריפה היא בידך, תבדוק ברכיבים תראה שהרוב הוא בוטנים
ולשם השוואה- באוסם הוא 54 אחוז בוטנים
הוא הרוב והוא הדומיננטי והוא העיקר
רוב החטיף בוודאי שהוא תירס. כל מה שאתה מחזיק ביד הוא תירס שמצופה במעט מעט חמאת בוטנים. (מה לעשות שהחמאת בוטנים יותר כבדה...),
בבקשה בבקשה אל תטריח אותנו לכתוב תשובות לטעויות של קודמך, אלא תראה במקום שהפניתי בפורום.
לא לחינם הארכנו בזה בעבר אריכות רבה.
אגב, אגלה לך שהמסקנה שיצאה אחרי האריכות היא שרק אם מישהו יטען שבשבילו העיקר זה המעט חמאת בוטנים שבציפוי, ובנוסף הוא יטען שלדעתו על חמאת בוטנים סמיכה כ"כ מברכים שהכל, אז תהיה הברכה שהכל. (חוץ מדעת הרב מרדכי אליהו שעל הכל מברכים שהכל).
 
אולי הרב בנימין לוריא יביא לנו מקובץ בית יוסף של שנה או שנתיים קודם!!! ובזה בא לציון גואל
הייתי מביא, אבל אני מבקש כל הזמן שבמקום לדון עוד פעם באותם דברים, שיחפשו ויקראו קודם כל מה שכתבנו בעבר, ואם יש שאלה עניינית אחרי העיון במה שנכתב בפורום בעבר, שישאלו.
המכתב הובא במקומות הנ"ל, כך שמי שיעיין במקום שהפניתי יראה גם את המכתב.
 
רוב החטיף בוודאי שהוא תירס
עיין ברכיבים
הבאתי לעיל את הכמות שיש בכו"א באוסם, ותראה שהרוב הוא הבוטן
54- אחוז בוטן
וכל השאר זה תירס ושמן ומלח וכו' עיין ברכיבים

ובנוסף- כתוב "חטיף בוטנים", אפי' הייצרן מבין מה העיקר שהוא מייצר
 
זהו ההבדל שבבמבה, זה לא סתם ציפוי אלא הוא נעשה לשם אכילה
והפוך- התירס נעשה רק להחזיק, ולא למאכל, כי כאן עיקר המאכל והטעם והוא גם הרוב שנעשה למאכל הוא הבוטנים
אלא מאי שמים תירס שיחזיק את הבוטנים
ואין זה דומה לדבר שהוא עיקר המאכל ואני מצפה אותו דאז לא מסתכלים על הציפוי, כי כאן שאני שעיקר המאכל ועיקר החטיף הוא "הבוטנים"
חלק ניכר ועיקרי בחטיף זה הוא הפריכות שלו, אפי' יותר מהטעם, [פוק חזי שמביאים את זה לתינוקות, שפחות איכפת להם מהטעם].
לכן, עיקר המאכל הוא לא דווקא הטעם.
כשאני קונה שקד מצופה (וכד'), אני בעיקר רוצה את המתיקות, אבל הברכה היא העץ כי זה העיקר.
בבמבה, העיקר הוא מה שבפנים, שהוא התירס, שברכתו האדמה, והוסיפו חמאת בוטנים (דבר שפעם כמדומני לא היה) לתת טעם.
התירס לא בא להחזיק את הבוטנים! לא זו היתה המטרה מעיקרא, ולא כיום.
זה שהציפוי נעשה לאכילה לא הופך אותו לעיקר.
בקיצור... תעשה טובה לנו - חברי הפורום והכותבים שטרחו בעבר להרחיב בעניין, וקודם תראה מה שכתבנו שם ואח"כ אם תהיה איזו שאלה - נשמח לענות ולהרחיב. אבל לא לחזור על אותם דברים שכבר נכתבו.
 
עיין ברכיבים
הבאתי לעיל את הכמות שיש בכו"א באוסם, ותראה שהרוב הוא הבוטן
54- אחוז בוטן
וכל השאר זה תירס ושמן ומלח וכו' עיין ברכיבים

ובנוסף- כתוב "חטיף בוטנים", אפי' הייצרן מבין מה העיקר שהוא מייצר
אולי מספיק לחזור על הטעות הזו.
זו טעות של מתחילים לדון בעניין זה, אני מבין את הטעות, אבל בדיונים שדנו בזה כבר הפסיקו לחזור על הטעות הזו כי כבר הבינו שזה בדיחה.
א. הכמות היא לפי משקל, אבל רוב לא קשור למשקל.
מי שיקח פריכיית אורז שברכתה האדמה ושוקלת 10 גרם, וימרח על זה שכבה [דקה] של גבינה ששוקלת 30 גרם, יברך האדמה ולא שהכל, אע"פ שה'רוב' זה גבינה.
מה כתוב ע"ג האריזה לא מעניין אותנו.
מעניין אותנו המציאות.
רוצה לדעת את המציאות? תבדוק או תעיין. (אנחנו גם בדקנו וגם עיינו).
אני יכול לתת קישורים למקומות ספציפיים, אבל אז כל פעם תהיה שאלה חדשה שנידונה במקום אחר, לכן אני מבקש לעבור על הכל, ואח"כ לשאול).
 
קוםד תראה מה שכתבנו שם ואח"כ אם תהיה איזו שאלה
ודאי ודאי שראיתי מה שכתבו
ועל זה אני בעצם דן כאן
כי לענ"ד העיקר הטעם ועיקר המאכל הוא החטיף הוא הבוטן
לכן אני מבקש לעבור על הכל, ואח"כ לשאול
ברור שעברתי וראיתי ועיינתי
אלא שלענ"ד נראה שעיקר הטעם ועיקר המאכל הוא הבוטן והתירס הוא חיוור לעומתו גם בטעם וגם במאכל
איה"נ- מי שעיקר בשבילו הוא התירס שיהיה
לענ"ד- העיקר הוא הבוטן, והוא הדומיננטי ובשבילו אני אוכל במבה, ולא בשביל התירס שהוא טעים שלעצמו אך הוא חיוור ולא מורגש מול הבוטנים
וע"ז נאמר "פוק חזי", ולפי מה שבדקתי אצל אנשים [וגם אנוכי בתוכם], עיקר הטעם ועיקר מה שואכלים במבה הוא בשביל הבוטנים, "ולכך נוצרת"
 
חזור
חלק עליון