• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

משניות קהתי או ארטסקרול

בעקרון האיש הגדול שעמד על המלאכה בשוטנש' הוא הגר''א זורייבין זצ''ל,והיה אדם גדול ומעמיק מאוד ,ולא מסתבר שהיה בהוצאות אחרות מישהו בסדר גודל כמו שלו,אף שהרבה ת''ח עבדו בהצאות אחרות ,אבל לא מתקרבים אליו...,ואגב הוא תלה גם את ...בגלל שת''ח המעיטו בעיונם ,אף שלמעשה זיכהאת הרבים.
א. כמדומני שהרב זצ'ל נפטר באמצע ולא הספיק הכל.
ב. מה כוונתך בנקודות ? את מה הוא תלה?
 
[השאלות למטה והתשובות למעלה].
1721320630795.png
 

קבצים מצורפים

  • 1730143764676.gif
    1730143764676.gif
    42 בתים · צפיות: 7
בעקרון האיש הגדול שעמד על המלאכה בשוטנש' הוא הגר''א זורייבין זצ''ל,והיה אדם גדול ומעמיק מאוד ,ולא מסתבר שהיה בהוצאות אחרות מישהו בסדר גודל כמו שלו,אף שהרבה ת''ח עבדו בהצאות אחרות ,אבל לא מתקרבים אליו...,ואגב הוא תלה גם את ...בגלל שת''ח המעיטו בעיונם ,אף שלמעשה זיכהאת הרבים.
איני יודע למה כבודו השמיט בין עורכי שוטנ' את העורך הראשי השני, ר' יצחק גולדשטיין, שהיה אחד מגדולי הדור המובהקים בירושלים על אף מראהו הפשוט, ידע את כל התורה ישר והפוך וגם היה בקי בכל חכמה חיצונית, פשוט גאון מבהיל הרעיון. (היה עורך ראשי גם של האינצ' התלמודית, כבר בעשור השלישי לחייו)
לדוגמא:
ר' שלמה פישר אמר עליו בהספד שהוא יודע שהיה אחד מל"ו צדיקים.
הרב אריאב עוזר אמר שמרגיש ראש כרוב לידו.
ור' שמואל אוירבאך אמר שלא יודע כמה בדור יש כמוהו אם בכלל.
הוא הספיק להיות עורך של כל הבבלי וגם של חלק מהירושלמי, והוא נפטר אחר הגאון הגר"א זורייבין זצ"ל, שאין צורך להאריך בגאונותו ומעלותיו הידועות לכל.
ולכן אין ספק שמהדורת הגמרא של שוטנשטיין היא המעולה שבמעולות מבין כל שאר ההוצאות כבודן במקומן מונח, וכך סברו גם גדולי הדור בפשטות, ותדעו לכן, שהגריש"א זצוק"ל היה לומד ומעיין בגמרא שוטנשטיין, והיתה מונחת הרבה על שולחנו.

לגופו של עניין: abc123 בעיקרון פשוט שארטסקרול יותר אמין מובן בהיר ומדויק, וידוע הביקורת שנאמרה בעבר על קהתי.ואכמ"ל. אמנם בשביל להריץ משניות עם הבנה בסיסית יותר נח קהתי חדמ"ש. וכך אני נוהג.
 
בפשטות מתכוון למ"ש שם "א''ר יוחנן מאי דכתיב {מלאכי ב-ז} כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא אם דומה הרב למלאך ה' יבקשו תורה מפיו ואם לאו אל יבקשו תורה מפיו"

אבל יש לשאול ב' שאלות: א- האם הכיר את האיש? ב- האם יש בעיה ללמוד בליקוט פירושים כשהמלקט לא מכניס את דעתו האישית בפירוש (כמו שכל אחד יכול לראות בבירור, חוץ מההקדמות שזה בלשון חופשית ובזה אפשר לומר שזה כדברים חדשים)

ואם אכן כך, יש לשאול ב' שאלות אחרות: א- האם יש לדחות את כל הספרים שיצאו מטעם מוסד הרב קוק כיון שמחבריהם מן ה"מזרחי"? ב- האם אפשר לדעת שעורכי הפירושים של המכונים השונים הם בכלל "כמלאך ה' צבאות"?
 
בפשטות מתכוון למ"ש שם "א''ר יוחנן מאי דכתיב {מלאכי ב-ז} כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא אם דומה הרב למלאך ה' יבקשו תורה מפיו ואם לאו אל יבקשו תורה מפיו"

אבל יש לשאול ב' שאלות: א- האם הכיר את האיש? ב- האם יש בעיה ללמוד בליקוט פירושים כשהמלקט לא מכניס את דעתו האישית בפירוש (כמו שכל אחד יכול לראות בבירור, חוץ מההקדמות שזה בלשון חופשית ובזה אפשר לומר שזה כדברים חדשים)

ואם אכן כך, יש לשאול ב' שאלות אחרות: א- האם יש לדחות את כל הספרים שיצאו מטעם מוסד הרב קוק כיון שמחבריהם מן ה"מזרחי"? ב- האם אפשר לדעת שעורכי הפירושים של המכונים השונים הם בכלל "כמלאך ה' צבאות"?
האם הכיר אותו?
ודאי,
אחרת למה כתב במפורש שלא ללמוד מזה?
 
 
משניות עם פירוש של מכון הרב שטיינזלץ לענ"ד יותר נוחות מאשר קהתי או ארטסקרול.
יש שם חלוקה טובה יותר למדורים (פירוש מילולי, טעמים וסברות, הלכה למעשה, הסברים מציאותיים) וכך הקורא יכול להחליט מה הוא רוצה ללמוד ומה לא, ולא שהכל כתוב בגוף אחד ויש לפירוש אריכות
 
משניות עם פירוש של מכון הרב שטיינזלץ לענ"ד יותר נוחות מאשר קהתי או ארטסקרול.
יש שם חלוקה טובה יותר למדורים (פירוש מילולי, טעמים וסברות, הלכה למעשה, הסברים מציאותיים) וכך הקורא יכול להחליט מה הוא רוצה ללמוד ומה לא, ולא שהכל כתוב בגוף אחד ויש לפירוש אריכות
קהתי מאוד נח.
 
חזור
חלק עליון