אור יעקב
Active member
כותבים לדינא ולא מה היה המנהג..זה תרתי דסתרתי כל הגדולים באותו הדור כותבים כר"ת ומאידך המנהג הפשוט הוא כהגאונים
מה זה "תיעוד היסטורי" מה אתה רוצה הסרטה??אין שום תיעוד היסטורי לדבר תמוה כזה...
דברי האחרונים לא מספיקים לך!?
ועשית ככל אשר יורוך! תורמים עכשיו למרכז למורשת מרן. לחצו כאן לתרומה.
כותבים לדינא ולא מה היה המנהג..זה תרתי דסתרתי כל הגדולים באותו הדור כותבים כר"ת ומאידך המנהג הפשוט הוא כהגאונים
מה זה "תיעוד היסטורי" מה אתה רוצה הסרטה??אין שום תיעוד היסטורי לדבר תמוה כזה...
ממש לא... הפוסקים מעלים את מה שנהוג בזמנם במיוחד בנושאים כאלו... יש דורות שלמים שנוהגים נגד ההלכה נראה לך שלא ידנו בזה???כותבים לדינא ולא מה היה המנהג..
תיעוד היסטורי הוא תיעוד בזמנו ממש... וקודם לו. לא אחריו...מה זה "תיעוד היסטורי" מה אתה רוצה הסרטה??
דברי האחרונים לא מספיקים לך!?
כבר כתבתי לך שמנהג אפי' שנהגו אותו אחר מרן (כ"ש בנידון דידן שכמה אחרונים כתבו שכך היה בדור מרן) אם זה הונהג ע"פ גדולי ישראל כך נוהגים!!! וכגון -תיעוד היסטורי הוא תיעוד בזמנו ממש... וקודם לו. לא אחריו...
אתה מתחיל מהסוף אני מתחיל מהתחלה... לומר שמנהג נגד מרן אפשר לקיימו הוא נגד הוראות מרןכבר כתבתי לך שמנהג אפי' שנהגו אותו אחר מרן (כ"ש בנידון דידן שכמה אחרונים כתבו שכך היה בדור מרן) אם זה הונהג ע"פ גדולי ישראל כך נוהגים!!! וכגון -
א. - אתה חוננתנו (עיין לעיל)
ב. - אע"פ שמרן העיד שהמנהג לקרוע בחוה"מ מ"מ נתפשט המנהג אחר כך דלא כמרן. (יבי"א ח"ד יו"ד סי' כה אות ד)
ג. - לומר נחם בכל התפילות
ד. - מברכין "ע"י חופה וקידושין" ודלא כדעת מרן
ה. - לומר שבע ברכות על שני כוסות.
ו. - להניח טלית ותפילין בתשעה באב.
צא וראה שכל הדברים הנ"ל אנחנו נוהגים אפי' שהמנהגים הונהגו אחרי מרן השו"ע!!!
וכל שכן בנידון דידן
"ועתה עמדה מקלדת ממקומה" כל טוב!
מה זה קשור???
השו"ע כתב שרש"י עיקר והשו"ע כתב כר"ת
אבל זה כל הנקודה שלי.לא הבנתי מה ההקשר שאתה עושה בין תפילין דר"ת לביה"ש דר"ת!
אני נוהג כהשו"ע והשו"ע פסק כר"ת בעניין הזמנים וכרש"י בתפילין...אבל זה כל הנקודה שלי.
אתה לא יכול לומר ״אני נוהג כר״ת לדינא בזמנים אבל כשו״ע בתפילין״. אי אפשר לקרוע את התורה לקרעים.
או שאתה נוהג כר״ת לדינא בכל דבריו, או שאתה נוהג כהשו״ע לדינא בכל דבריו, או שאתה נוהג כהגר״ע לדינא בכל דבריו. או שאתה דתי על פי דעתך ועושה מה שבא לך. והאחרון הכי בעייתי.
אז אתה נוהג את ר״ת לחומרא. לא לדינא.אך בדיעבד רבינו האר"י הקדוש התפלל מנחה עד רבנו תם, ואני נוהג כמוהו.
אז אתה נוהג כהשו״ע. האם אתה גם מברך על כל טיפה וטיפה אשר יצר כדעת השו״ע? האם אתה מברך ״הנותן ליעף כח״ בלי שם ומלכות?אני נוהג כהשו"ע והשו"ע פסק כר"ת בעניין הזמנים וכרש"י בתפילין...
מה כוונתך על כל טיפה וטיפה?אז אתה נוהג כהשו״ע. האם אתה גם מברך על כל טיפה וטיפה אשר יצר כדעת השו״ע? האם אתה מברך ״הנותן ליעף כח״ בלי שם ומלכות?
אני חוזר על הצעתי ללמוד היסטוריה,וא"כ שאתה רואה עוד אחרונים שכותבים לך שכך המנהג היום, אתה חייב להגיד שמנהג זה התחיל בדור השו"ע ולא פתאום איזה פוסק התחיל ללכת כמו הגאונים ומאז כולם פסקו ככה...
אני נוהג כרבנו הקדוש האר"י זיע"א בכל דבריו לקולא ולחומרה. (מלבד, מה שהתפרש אחרת מהבעש"ט, או מה ששינה הרש"ש וישיבת בית אל המנהג).אתה לא יכול לומר ״אני נוהג כר״ת לדינא בזמנים אבל כשו״ע בתפילין״. אי אפשר לקרוע את התורה לקרעים.
או שאתה נוהג כר״ת לדינא בכל דבריו, או שאתה נוהג כהשו״ע לדינא בכל דבריו, או שאתה נוהג כהגר״ע לדינא בכל דבריו. או שאתה דתי על פי דעתך ועושה מה שבא לך. והאחרון הכי בעייתי.
לא הבנתי איך הגעת לזה.אז אתה נוהג את ר״ת לחומרא. לא לדינא.
לא הבנתי, כל המנהגים הנ"ל - הם מנהגים ואף לא דרבנן. כאן מדובר על עיקרי הדת! (שבת, יום כיפור, סקילה, כרת...).כבר כתבתי לך שמנהג אפי' שנהגו אותו אחר מרן (כ"ש בנידון דידן שכמה אחרונים כתבו שכך היה בדור מרן) אם זה הונהג ע"פ גדולי ישראל כך נוהגים!!! וכגון -
א. - אתה חוננתנו (עיין לעיל)
ב. - אע"פ שמרן העיד שהמנהג לקרוע בחוה"מ מ"מ נתפשט המנהג אחר כך דלא כמרן. (יבי"א ח"ד יו"ד סי' כה אות ד)
ג. - לומר נחם בכל התפילות
ד. - מברכין "ע"י חופה וקידושין" ודלא כדעת מרן
ה. - לומר שבע ברכות על שני כוסות.
ו. - להניח טלית ותפילין בתשעה באב.
צא וראה שכל הדברים הנ"ל אנחנו נוהגים אפי' שהמנהגים הונהגו אחרי מרן השו"ע!!!
וכל שכן בנידון דידן שאחרונים מעידים שכך המנהג בדורו של מרן
תיקון טעות היסטוריתמנהג שמצא מהר"ם אלשקר (שהיה אחרי השו"ע)
זה נכון שמהר"ם אלאשקר היה זקן ממרן. אמנם עכ"פ דבריו התחילו לעשות מעט בדורו, עיקר התפשטות הוא לאחר פטירתו של מרן.תיקון טעות היסטורית
הר"ם אלאשקר נולד בשנת ה' אלפים ר"ל.
ואילו השו"ע נולד בשנת ה' אלפים רמ"ח.
כך שהר"ם אלאשקר היה בן דורו, ולא זו בלבד אלא הוא היה מבוגר מהשו"ע בכ- 20 שנה
יש לך ביסוס למה שאתה אמר?אמנם עכ"פ דבריו התחילו לעשות מעט בדורו, עיקר התפשטות הוא לאחר פטירתו של מרן
הבסיס הוא פשוט מאוד. שמהר"ם אלאשקר הוא הראשון שדן בנושא והוא והרדב"ז נשאלו באותה שאלה והרדב"ז אפילו לא ייחס חשיבות ולא הזכיר רמז ע"כ שיש מנהג כהגאונים. וכן ההוכחה שכל פוסקי הדור פסקו כר"ת.יש לך ביסוס למה שאתה אמר?
או רק נטיית הלב וכד'?
לא שלא ייחסוהרדב"ז אפילו לא ייחס חשיבות ולא הזכיר רמז ע"כ שיש מנהג כהגאונים
מצינו שמרן הביאו כמה מתשובות של מהר"ם אלאשקר מסתמא גם ראה את כל תשובות בסוף ימיו מהר"ם אלאשקר עלה לצפת.לא שלא ייחס
אלא פשוט לא הכיר תשו' הגאונים
וכפי שנראה מתשובתו שדן בזה הוא מכיר שם רק את שיטת ר"ת ואת שיטת היראים [תלמידו של ר"ת]
וודאי או שמא קרוב לודאי שאם היה מכיר את תשובת הגאונים מכת"י היה מעמיד כדבריהם, כי שם הוא נדחק טובא בדעת הרמב"ם והרי"ף במה שלא דיברו מאום מד' וה' מילין גבי ביה"ש וצאת הכוכבים.
דעל כרחינו לומר דאם היה מכיר את תשו' הגאונים לא היה צריך לידחק ברי"ף וברמב"ם שלא הוזכר בדבריהם אפי' לא פעם אחת גבי ד' או ה' מילין
אגב בגאונים מצינו בעוד מקומות חוץ מתשו' הר"ם אלאשקרכמו שאמרתי מהר"ם אלאשקר מצא את תשובת הגאונים וזה מה שהוביל לשינוי הגדול.