אור יעקב
Active member
כותבים לדינא ולא מה היה המנהג..
מה זה "תיעוד היסטורי" מה אתה רוצה הסרטה??
דברי האחרונים לא מספיקים לך!?
נכון להיום; אתה מחמיר לשמור שבת עד זמן רבינו תם? ומה עמדתך בנושא זה?
דברי האחרונים לא מספיקים לך!?
בדרכי האבות
Active member
ממש לא... הפוסקים מעלים את מה שנהוג בזמנם במיוחד בנושאים כאלו... יש דורות שלמים שנוהגים נגד ההלכה נראה לך שלא ידנו בזה???
תיעוד היסטורי הוא תיעוד בזמנו ממש... וקודם לו. לא אחריו...
אור יעקב
Active member
כבר כתבתי לך שמנהג אפי' שנהגו אותו אחר מרן (כ"ש בנידון דידן שכמה אחרונים כתבו שכך היה בדור מרן) אם זה הונהג ע"פ גדולי ישראל כך נוהגים!!! וכגון -
א. - אתה חוננתנו (עיין לעיל)
ב. - אע"פ שמרן העיד שהמנהג לקרוע בחוה"מ מ"מ נתפשט המנהג אחר כך דלא כמרן. (יבי"א ח"ד יו"ד סי' כה אות ד)
ג. - לומר נחם בכל התפילות
ד. - מברכין "ע"י חופה וקידושין" ודלא כדעת מרן
ה. - לומר שבע ברכות על שני כוסות.
ו. - להניח טלית ותפילין בתשעה באב.
צא וראה שכל הדברים הנ"ל אנחנו נוהגים אפי' שהמנהגים הונהגו אחרי מרן השו"ע!!!
וכל שכן בנידון דידן שאחרונים מעידים שכך המנהג בדורו של מרן
בדרכי האבות
Active member
אתה מתחיל מהסוף אני מתחיל מהתחלה... לומר שמנהג נגד מרן אפשר לקיימו הוא נגד הוראות מרן
אבל זה כל הנקודה שלי.
אתה לא יכול לומר ״אני נוהג כר״ת לדינא בזמנים אבל כשו״ע בתפילין״. אי אפשר לקרוע את התורה לקרעים.
או שאתה נוהג כר״ת לדינא בכל דבריו, או שאתה נוהג כהשו״ע לדינא בכל דבריו, או שאתה נוהג כהגר״ע לדינא בכל דבריו. או שאתה דתי על פי דעתך ועושה מה שבא לך. והאחרון הכי בעייתי.
בדרכי האבות
Active member
אז אתה נוהג את ר״ת לחומרא. לא לדינא.
אז אתה נוהג כהשו״ע. האם אתה גם מברך על כל טיפה וטיפה אשר יצר כדעת השו״ע? האם אתה מברך ״הנותן ליעף כח״ בלי שם ומלכות?
בדרכי האבות
Active member
מכון באר שלמה
Active member
אני חוזר על הצעתי ללמוד היסטוריה,
החרם והנידוי של רבי חיים אבולעפיה רבה של טבריה על מי שלא יקפיד לשמור שבת לדעת מרן השו"ע,
התחיל עקב התפשטות המנהג בארץ ישראל לנהוג כמהר"ם אלשקר,
לפני כן המנהג היה בכל ארץ ישראל והגלילות כרבנו תם. (אולי בתימן ובמצרים נהגו אחרת, באר"י וודאי פסקו כר"ת).
מכון באר שלמה
Active member
אני נוהג כרבנו הקדוש האר"י זיע"א בכל דבריו לקולא ולחומרה. (מלבד, מה שהתפרש אחרת מהבעש"ט, או מה ששינה הרש"ש וישיבת בית אל המנהג).
לא הבנתי איך הגעת לזה.
אני נוהג כהאר"י הקדוש (שפוסק כשו"ע ורמ"א ע"פ דעת רוב ראשונים - ר"ת וסייעתו) לדינא.
זה נכון שלכתחילה עדיף להחמיר כמו המנהג המכונה גאונים, בתור חומרה בעלמא.
מכון באר שלמה
Active member
לא הבנתי, כל המנהגים הנ"ל - הם מנהגים ואף לא דרבנן. כאן מדובר על עיקרי הדת! (שבת, יום כיפור, סקילה, כרת...).
ממרן עד מרן
Well-known member
תיקון טעות היסטורית
הר"ם אלאשקר נולד בשנת ה' אלפים ר"ל.
ואילו השו"ע נולד בשנת ה' אלפים רמ"ח.
כך שהר"ם אלאשקר היה בן דורו, ולא זו בלבד אלא הוא היה מבוגר מהשו"ע בכ- 20 שנה
בדרכי האבות
Active member
זה נכון שמהר"ם אלאשקר היה זקן ממרן. אמנם עכ"פ דבריו התחילו לעשות מעט בדורו, עיקר התפשטות הוא לאחר פטירתו של מרן.
ממרן עד מרן
Well-known member
יש לך ביסוס למה שאתה אמר?
או רק נטיית הלב וכד'?
בדרכי האבות
Active member
הבסיס הוא פשוט מאוד. שמהר"ם אלאשקר הוא הראשון שדן בנושא והוא והרדב"ז נשאלו באותה שאלה והרדב"ז אפילו לא ייחס חשיבות ולא הזכיר רמז ע"כ שיש מנהג כהגאונים. וכן ההוכחה שכל פוסקי הדור פסקו כר"ת.
ממרן עד מרן
Well-known member
לא שלא ייחס
אלא פשוט לא הכיר תשו' הגאונים
וכפי שנראה מתשובתו שדן בזה הוא מכיר שם רק את שיטת ר"ת ואת שיטת היראים [תלמידו של ר"ת]
וודאי או שמא קרוב לודאי שאם היה מכיר את תשובת הגאונים מכת"י היה מעמיד כדבריהם, כי שם הוא נדחק טובא בדעת הרמב"ם והרי"ף במה שלא דיברו מאום מד' וה' מילין גבי ביה"ש וצאת הכוכבים.
דעל כרחינו לומר דאם היה מכיר את תשו' הגאונים לא היה צריך לידחק ברי"ף וברמב"ם שלא הוזכר בדבריהם אפי' לא פעם אחת גבי ד' או ה' מילין
בדרכי האבות
Active member
מצינו שמרן הביאו כמה מתשובות של מהר"ם אלאשקר מסתמא גם ראה את כל תשובות בסוף ימיו מהר"ם אלאשקר עלה לצפת.
הדרב"ז ישב עם מהר"ם אלאשקר ביחד ונשאלו ממש באותה שאלה רואים מתוך הדברים שיצרו כאן דו שיח הלכתי בין גדולי הדור אבל לא הייתה התייחסות בשמות. בכל מקרה מה שרואים שלא היה מנהג נפוץ כזה בזמנם.
כמו שאמרתי מהר"ם אלאשקר מצא את תשובת הגאונים וזה מה שהוביל לשינוי הגדול.
ממרן עד מרן
Well-known member
אגב בגאונים מצינו בעוד מקומות חוץ מתשו' הר"ם אלאשקר
ואעלה הדברים בס"ד עוד כמה דקות [אני באמצע לערוך את הדברים]
נושאים דומים בפורום
- מִשׁאָל
