• לחכמי ורבני הפורום הע"י,

    בימים האחרונים יצאנו לפסק זמן קצר, כדי לעשות בדק בית וחשבון נפש כיצד הפורום יוכל להגיע לנקיות גדולה יותר בעניין כבוד חכמים, בעקבות תקלה שקרתה, חרף הצעדים וההגבלות שננקטו בעבר.

    כעת בסיעתא דשמיא, לאחר היוועצות עם דעת תורה, הגענו למתווה שבע"ה יהיה לתועלת לכולנו, להיות בפורום נקי יותר, בו יוכלו הרבנים הגאונים שליט"א מכלל המגזרים לדון בדברי תורה, כדרכה של תורה, ללא חשש של היכשלות חלילה בכבוד חכמים.

    הנהלים הוחמרו, וננקטו גם פעולות טכניות לשם כך. ואנו שמחים לבשר על פתיחת הפורום בחזרה במתכונתו החדשה. תיתכן אולי אי נוחות קטנה, אבל הרווח הוא של כולנו: פורום נקי וזך! כאן המקום לבקש מהציבור לשים יותר לב על כפתור הדיווח שבכל הודעה, ולדווח על תוכן שלדעתם אינו מתאים, ובפרט בתוכן ישן (שאולי חרף ההגבלות הישנות נשאר בטעות).

    אנו תקווה שבע"ה נזכה להיות מחכמי ארץ ישראל שנוחים זה לזה בהלכה, ולהגדיל תורה ולהאדירה בדרך התורה אשר דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום.

    ונסיים בתודה לכל הפונים בתקופה הזו, ושלחו את חיזוקיהם. תודה על האיכפתיות והשותפות, בע"ה יחד נמשיך להגדיל את בית המדרש הדיגיטלי הנוכחי, אשר מביא ברכה לרבבות אלפי ישראל.

    חזקו ואמצו!

נכון להיום; אתה מחמיר לשמור שבת עד זמן רבינו תם? ומה עמדתך בנושא זה?

נכון להיום; אתה מחמיר לשמור שבת עד זמן רבינו תם? מהי עמדתך ומנהגך? (בחר באפשרות הנכונה!).

  • ספרדי, ומחמיר ר"ת.

    קולות: 78 75.0%
  • ספרדי, ולא מחמיר ר"ת, אך מעריך ומחשיב חומרא זו.

    קולות: 3 2.9%
  • ספרדי, ולא מחמיר ר"ת, ואף לא מעריך חומרא זו.

    קולות: 4 3.8%
  • ספרדי, ולא מחמיר ר"ת, ואולם, לא מעריך ולא שולל חומרא זו. אלא ניטרלי.

    קולות: 0 0.0%
  • ספרדי, ולא מחמיר ר"ת. ואינני רואה כל ערך בחומרה זו. ולדעתי, אף נכון וראוי לעודד אנשים להימנע ממנה.

    קולות: 5 4.8%
  • אשכנזי, ומחמיר ר"ת.

    קולות: 6 5.8%
  • אשכנזי, ולא מחמיר ר"ת, אך מעריך ומחשיב חומרא זו.

    קולות: 5 4.8%
  • אשכנזי, ולא מחמיר ר"ת, ואף לא מעריך חומרא זו.

    קולות: 2 1.9%
  • אשכנזי, ולא מחמיר ר"ת, ואולם, לא מעריך ולא שולל חומרא זו. אלא ניטרלי.

    קולות: 0 0.0%
  • אשכנזי, ולא מחמיר ר"ת. ואינני רואה כל ערך בחומרה זו. ולדעתי, אף נכון וראוי לעודד אנשים להימנע ממנה.

    קולות: 1 1.0%

  • סה"כ בוחרים
    104
זה תרתי דסתרתי כל הגדולים באותו הדור כותבים כר"ת ומאידך המנהג הפשוט הוא כהגאונים
כותבים לדינא ולא מה היה המנהג..
אין שום תיעוד היסטורי לדבר תמוה כזה...
מה זה "תיעוד היסטורי" מה אתה רוצה הסרטה??
דברי האחרונים לא מספיקים לך!?
 
כותבים לדינא ולא מה היה המנהג..
ממש לא... הפוסקים מעלים את מה שנהוג בזמנם במיוחד בנושאים כאלו... יש דורות שלמים שנוהגים נגד ההלכה נראה לך שלא ידנו בזה???
מה זה "תיעוד היסטורי" מה אתה רוצה הסרטה??
דברי האחרונים לא מספיקים לך!?
תיעוד היסטורי הוא תיעוד בזמנו ממש... וקודם לו. לא אחריו...
 
תיעוד היסטורי הוא תיעוד בזמנו ממש... וקודם לו. לא אחריו...
כבר כתבתי לך שמנהג אפי' שנהגו אותו אחר מרן (כ"ש בנידון דידן שכמה אחרונים כתבו שכך היה בדור מרן) אם זה הונהג ע"פ גדולי ישראל כך נוהגים!!! וכגון -
א. - אתה חוננתנו (עיין לעיל)
ב. - אע"פ שמרן העיד שהמנהג לקרוע בחוה"מ מ"מ נתפשט המנהג אחר כך דלא כמרן. (יבי"א ח"ד יו"ד סי' כה אות ד)
ג. - לומר נחם בכל התפילות
ד. - מברכין "ע"י חופה וקידושין" ודלא כדעת מרן
ה. - לומר שבע ברכות על שני כוסות.
ו. - להניח טלית ותפילין בתשעה באב.

צא וראה שכל הדברים הנ"ל אנחנו נוהגים אפי' שהמנהגים הונהגו אחרי מרן השו"ע!!!
וכל שכן בנידון דידן שאחרונים מעידים שכך המנהג בדורו של מרן
 
כבר כתבתי לך שמנהג אפי' שנהגו אותו אחר מרן (כ"ש בנידון דידן שכמה אחרונים כתבו שכך היה בדור מרן) אם זה הונהג ע"פ גדולי ישראל כך נוהגים!!! וכגון -
א. - אתה חוננתנו (עיין לעיל)
ב. - אע"פ שמרן העיד שהמנהג לקרוע בחוה"מ מ"מ נתפשט המנהג אחר כך דלא כמרן. (יבי"א ח"ד יו"ד סי' כה אות ד)
ג. - לומר נחם בכל התפילות
ד. - מברכין "ע"י חופה וקידושין" ודלא כדעת מרן
ה. - לומר שבע ברכות על שני כוסות.
ו. - להניח טלית ותפילין בתשעה באב.

צא וראה שכל הדברים הנ"ל אנחנו נוהגים אפי' שהמנהגים הונהגו אחרי מרן השו"ע!!!
וכל שכן בנידון דידן
אתה מתחיל מהסוף אני מתחיל מהתחלה... לומר שמנהג נגד מרן אפשר לקיימו הוא נגד הוראות מרן
"ועתה עמדה מקלדת ממקומה" כל טוב!
 
מה זה קשור???
השו"ע כתב שרש"י עיקר והשו"ע כתב כר"ת
לא הבנתי מה ההקשר שאתה עושה בין תפילין דר"ת לביה"ש דר"ת!
אבל זה כל הנקודה שלי.
אתה לא יכול לומר ״אני נוהג כר״ת לדינא בזמנים אבל כשו״ע בתפילין״. אי אפשר לקרוע את התורה לקרעים.
או שאתה נוהג כר״ת לדינא בכל דבריו, או שאתה נוהג כהשו״ע לדינא בכל דבריו, או שאתה נוהג כהגר״ע לדינא בכל דבריו. או שאתה דתי על פי דעתך ועושה מה שבא לך. והאחרון הכי בעייתי.
 
אבל זה כל הנקודה שלי.
אתה לא יכול לומר ״אני נוהג כר״ת לדינא בזמנים אבל כשו״ע בתפילין״. אי אפשר לקרוע את התורה לקרעים.
או שאתה נוהג כר״ת לדינא בכל דבריו, או שאתה נוהג כהשו״ע לדינא בכל דבריו, או שאתה נוהג כהגר״ע לדינא בכל דבריו. או שאתה דתי על פי דעתך ועושה מה שבא לך. והאחרון הכי בעייתי.
אני נוהג כהשו"ע והשו"ע פסק כר"ת בעניין הזמנים וכרש"י בתפילין...
 
אז אתה נוהג כהשו״ע. האם אתה גם מברך על כל טיפה וטיפה אשר יצר כדעת השו״ע? האם אתה מברך ״הנותן ליעף כח״ בלי שם ומלכות?
מה כוונתך על כל טיפה וטיפה?
לגבי הנותן לעייף כח אנחנו פוסקים כהאר"י שגם השו"ע מודה בזה ואמכ"ל דלפי מרן שיש מחלוקת בין חכמי הקבלה להפשט הלכה כדברי המקובלים
 
וא"כ שאתה רואה עוד אחרונים שכותבים לך שכך המנהג היום, אתה חייב להגיד שמנהג זה התחיל בדור השו"ע ולא פתאום איזה פוסק התחיל ללכת כמו הגאונים ומאז כולם פסקו ככה...
אני חוזר על הצעתי ללמוד היסטוריה,
החרם והנידוי של רבי חיים אבולעפיה רבה של טבריה על מי שלא יקפיד לשמור שבת לדעת מרן השו"ע,
התחיל עקב התפשטות המנהג בארץ ישראל לנהוג כמהר"ם אלשקר,
לפני כן המנהג היה בכל ארץ ישראל והגלילות כרבנו תם. (אולי בתימן ובמצרים נהגו אחרת, באר"י וודאי פסקו כר"ת).
 
אתה לא יכול לומר ״אני נוהג כר״ת לדינא בזמנים אבל כשו״ע בתפילין״. אי אפשר לקרוע את התורה לקרעים.
או שאתה נוהג כר״ת לדינא בכל דבריו, או שאתה נוהג כהשו״ע לדינא בכל דבריו, או שאתה נוהג כהגר״ע לדינא בכל דבריו. או שאתה דתי על פי דעתך ועושה מה שבא לך. והאחרון הכי בעייתי.
אני נוהג כרבנו הקדוש האר"י זיע"א בכל דבריו לקולא ולחומרה. (מלבד, מה שהתפרש אחרת מהבעש"ט, או מה ששינה הרש"ש וישיבת בית אל המנהג).
אז אתה נוהג את ר״ת לחומרא. לא לדינא.
לא הבנתי איך הגעת לזה.
אני נוהג כהאר"י הקדוש (שפוסק כשו"ע ורמ"א ע"פ דעת רוב ראשונים - ר"ת וסייעתו) לדינא.
זה נכון שלכתחילה עדיף להחמיר כמו המנהג המכונה גאונים, בתור חומרה בעלמא.
 
כבר כתבתי לך שמנהג אפי' שנהגו אותו אחר מרן (כ"ש בנידון דידן שכמה אחרונים כתבו שכך היה בדור מרן) אם זה הונהג ע"פ גדולי ישראל כך נוהגים!!! וכגון -
א. - אתה חוננתנו (עיין לעיל)
ב. - אע"פ שמרן העיד שהמנהג לקרוע בחוה"מ מ"מ נתפשט המנהג אחר כך דלא כמרן. (יבי"א ח"ד יו"ד סי' כה אות ד)
ג. - לומר נחם בכל התפילות
ד. - מברכין "ע"י חופה וקידושין" ודלא כדעת מרן
ה. - לומר שבע ברכות על שני כוסות.
ו. - להניח טלית ותפילין בתשעה באב.

צא וראה שכל הדברים הנ"ל אנחנו נוהגים אפי' שהמנהגים הונהגו אחרי מרן השו"ע!!!
וכל שכן בנידון דידן שאחרונים מעידים שכך המנהג בדורו של מרן
לא הבנתי, כל המנהגים הנ"ל - הם מנהגים ואף לא דרבנן. כאן מדובר על עיקרי הדת! (שבת, יום כיפור, סקילה, כרת...).
 
מנהג שמצא מהר"ם אלשקר (שהיה אחרי השו"ע)
תיקון טעות היסטורית

הר"ם אלאשקר נולד בשנת ה' אלפים ר"ל.
ואילו השו"ע נולד בשנת ה' אלפים רמ"ח.

כך שהר"ם אלאשקר היה בן דורו, ולא זו בלבד אלא הוא היה מבוגר מהשו"ע בכ- 20 שנה
 
תיקון טעות היסטורית

הר"ם אלאשקר נולד בשנת ה' אלפים ר"ל.
ואילו השו"ע נולד בשנת ה' אלפים רמ"ח.

כך שהר"ם אלאשקר היה בן דורו, ולא זו בלבד אלא הוא היה מבוגר מהשו"ע בכ- 20 שנה
זה נכון שמהר"ם אלאשקר היה זקן ממרן. אמנם עכ"פ דבריו התחילו לעשות מעט בדורו, עיקר התפשטות הוא לאחר פטירתו של מרן.
 
יש לך ביסוס למה שאתה אמר?
או רק נטיית הלב וכד'?
הבסיס הוא פשוט מאוד. שמהר"ם אלאשקר הוא הראשון שדן בנושא והוא והרדב"ז נשאלו באותה שאלה והרדב"ז אפילו לא ייחס חשיבות ולא הזכיר רמז ע"כ שיש מנהג כהגאונים. וכן ההוכחה שכל פוסקי הדור פסקו כר"ת.
 
והרדב"ז אפילו לא ייחס חשיבות ולא הזכיר רמז ע"כ שיש מנהג כהגאונים
לא שלא ייחס
אלא פשוט לא הכיר תשו' הגאונים
וכפי שנראה מתשובתו שדן בזה הוא מכיר שם רק את שיטת ר"ת ואת שיטת היראים [תלמידו של ר"ת]
וודאי או שמא קרוב לודאי שאם היה מכיר את תשובת הגאונים מכת"י היה מעמיד כדבריהם, כי שם הוא נדחק טובא בדעת הרמב"ם והרי"ף במה שלא דיברו מאום מד' וה' מילין גבי ביה"ש וצאת הכוכבים.
דעל כרחינו לומר דאם היה מכיר את תשו' הגאונים לא היה צריך לידחק ברי"ף וברמב"ם שלא הוזכר בדבריהם אפי' לא פעם אחת גבי ד' או ה' מילין
 
לא שלא ייחס
אלא פשוט לא הכיר תשו' הגאונים
וכפי שנראה מתשובתו שדן בזה הוא מכיר שם רק את שיטת ר"ת ואת שיטת היראים [תלמידו של ר"ת]
וודאי או שמא קרוב לודאי שאם היה מכיר את תשובת הגאונים מכת"י היה מעמיד כדבריהם, כי שם הוא נדחק טובא בדעת הרמב"ם והרי"ף במה שלא דיברו מאום מד' וה' מילין גבי ביה"ש וצאת הכוכבים.
דעל כרחינו לומר דאם היה מכיר את תשו' הגאונים לא היה צריך לידחק ברי"ף וברמב"ם שלא הוזכר בדבריהם אפי' לא פעם אחת גבי ד' או ה' מילין
מצינו שמרן הביאו כמה מתשובות של מהר"ם אלאשקר מסתמא גם ראה את כל תשובות בסוף ימיו מהר"ם אלאשקר עלה לצפת.
הדרב"ז ישב עם מהר"ם אלאשקר ביחד ונשאלו ממש באותה שאלה רואים מתוך הדברים שיצרו כאן דו שיח הלכתי בין גדולי הדור אבל לא הייתה התייחסות בשמות. בכל מקרה מה שרואים שלא היה מנהג נפוץ כזה בזמנם.
כמו שאמרתי מהר"ם אלאשקר מצא את תשובת הגאונים וזה מה שהוביל לשינוי הגדול.
 
חזור
חלק עליון