יעקב דסטה
Active member
איפה בדיוק הרב ללוש מזכיר או מציין מהילקו''י בנידו''ד? לא מצאתי בעלונים שהזכרת בראש דבריך....
סב"ל נגד גדול הדור
- Thread starter מרפסן איגרי
- תאריך התחלה
- צופים 18
מרפסן איגרי
Well-known member
מבואר ברשב"א וברמ"א (שהבאתי לעיל) שאם הוא ראוי להורות הרשות בידו
מרפסן איגרי
Well-known member
כן צודק שהוא לא הזכיר זאת
אבל הנושא נסוב על זה (יכול להיות שהשואל כן שאל בשידור ולא כתבו את כל השאלה מילה במילה)
יעקב דסטה
Active member
כבר אמרו חז''ל(שבת) הרוצה להתלות התלה באילן גדול ופרש''י הרוצה שדבריו התקבלו התלה עצמו באדם גדול.עכת''ד. הלכך השמטת המשנה למלך מהילקו''י הכרחיים כעיקר שחסר מן הספר.
עכ''פ בגיליון 32 הוא התאים עצמו לילקו''י ימים נוראים ([תשע''ה] בעמ' 702 וזכרה ה’ לו לטובה שזכרוני לא בגד בי כנ''ל, וכמ''ש למעלה שהכן צדיק עתקו גם בילקו''י 4 תעניות [תשע''ט] בעמ' תקכב')
1.בעניין שמיירי להחמיר כרבו כשרבו אינו פוסק ומכריע ע''פ סברתו והבנתו האישית הסוגיא.
2.ובעניין להקל בברכות כדעת מרן מלכא רבינו עובדיה יוסף זצ''ל בילקו''י בעמ' 701 (בטעמו השני) משום שרבו יודע את הכלל של סב''ל ובפרט אם הוא מחכמי ספרד שנזהרים טובא לסב''ל ובקי בדרכי ההוראה ועם כל זאת פסק והכריע לברך, הרי זו הוראה שאין לחוש לסב''ל.ע''ש
1) אך עדיין הילקו''י שם צ''ע (מרן מלכא היה אומר פעמים שהוא ר''ת צריך עמל) לנידו''ד, שלכאורה לפי המהלך שם, שהביא בשם מרן מלכא (בשם ר’’י תלמיד הרב בן ציון אבא שאול זצ''ל) שאמרינן סב''ל נגד רבו דלא כדעת הרב בן ציון שתלה זאת בשיטתם בעניין קבלת הוראות מרן האם כודאי (כמרן מלכא) או כספק (כדעתו). ומשם סיים לבאר את שיטתם הנ''ל אך לא בגוף השאלה בדין הסב''ל נגד רבו. עכ''פ במה שחיזק את דעת מרן מלכא משמע שמסכים והולך שם להקל בזה כאותה שמועה וכלשונו בנידו''ד "וזה תמוה להחשיב את רבו בדורות האחרונים הללו, יותר מכוח קבלת הוראות מרן השו''ע שממאתים רבנים נסמך".עכ''ל. והיינו שכשם שאמרינן סב''ל נגד מרן השו''ע שהוא הרב הגדול כ''ש שאמרינן נגד שאר רבותינו מדור לדור. וא''כ זה לא עולה בקנה אחד עם הרישא שלגבי מרן מלכא אין לחוש לסב''ל
2) ומה שהקשה לנכון ובחוזקה הרב ללוש שליט''א בטעמו של רבותיו של מרן החיד''א לסב''ל נגד מרן משום שברכות אינן מעכבות ושלכאו' אין זה אלא במצוות ולא בנהנין ודייק ליישב שתקנת ברכות הנהנין אינו כשאר תקנות חז''ל ממש וכו' ע''ש. זה לכאו' תמוהה וצריך הרבה יותר חיזוק. ואין ראיה לעניין זה ממה שסיים במחלוקת בין המהרש''ל והמהרש''א, ומרן מלכא פסק ביבי''א להקל כמהרש''ל והחיד''א שגם בברכות הנהנין אינו לעיכובא. זהו בחינת הרע במיעוטו ולא לעניין עצם תקנת הברכות (ועל דרך מש''כ מרן מלכא ביחו''ד ח''ה סי' מט' בהערה עמ' ריט' לבאר את הכלל של הריטב''א שבמקום ששכח להזכיר דבר שחוזרים עליו בתפילה רשאי לתקן בחתימה למדני חוקיך.ע''ש)
ועל כמה וכמה מהמאירי המפורש שהביא פותח הדיון.
3) וזכרה ה' לו לטובה שהכן מצאתי עדות זאת ממעשה של הרב יהודה ברכה שליט''א (בח''ה סי' א' עניינים שונים) עם הרב צדקה לעניין ברכת הדרך על נסיעה של 72 דק' מעיר לעיר והורה להם שאין זה גורע מסב''ל נגד מרן השו''ע.
ושם דן בנידו''ד והוסיף גם עדות של הרב שבתי אטון זצ''ל ר''י ראשית חכמה (מעלון עונג שבת בעיתון יום ליום תשס''ו) שנשאל מאחד מתלמידיו בישיבה האם יש לו לנהוג סב''ל נגד מרן מלכא שעשאו רבו המובהק כשם שנוהגים נגד מרן השו''ע, והשיב לו שתלוי מי הוא הבר פלוגתיה, ולא כל ת''ח שהוא פוסק הוא בר סמכא להחשב כבר פלוגתיה, וכיוון שאין הוא יכול למדוד זאת א''ל בזה''ל: כיום בדור הזה אין מי שנחשב בר סמכה להחשב כבר פלוגתיה, אולי בדורות הקודמים כהבא''ח וכדומה אולי זה נחשב כספק שקול.עכת''ד.
והוא העלה למסקנה שיש לחלק, בין פסקים שהכריע שלא לחוש לדעת החולקים ע''פ ראיות מופתיות כגון שמוכיח שהיה מנהג קדום או שכן מבואר הקדמונים שנעלמו מהאחרונים שאם היו נגלים להם היו חוזרים בהם מימלא איפשר לסמוך עליו להחמיר משא''כ בספריו האחרונים ובעיקר בחזו''ע מרן מלכא נטה קו ומכריע רבות לפי רוח בינתו להחמיר ולברך, ולא חשש לחולים בכה''ג אין ליין מה שעיניו רואות שאין בזה הכרעה מופתית יש לחוש לסב''ל (ובהמשך הביא שכן היא ההגדרה של הרב נאמן שליט''א וע''פ זה היקל נגד מרן מלכא כשמדליק על שולחנו בלא שום פרסומי ניסא לבני ביתו כגון שישנים שאין לברר).עכ''ל. וע''פ זה הוא פסק למעשה בח''ד או''ח סי' ז' בדין ברכוה''ש אחרי 4 שעות מהיום, סב''ל נגד מרן מלכא דס''ל להחמיר עד השקיעה.
ולכאו' החילוק דומה למש''כ בילקו''י הנ''ל וברב ללוש אלא שצ''ע לגופו של עניין (כגון בדין הבושם הסינטטי שהזכירו הילקו''י והרב ללוש וכן בברכת הדרך בנסיעה מעיר לעיר 72 דק') ולראות בעיניי תלמידי מרן מלכא האם מרן מלכא הכן מכריע על סמך סברתו ורוח בינתו וכמ''ש הרב ברכה, ובפרט שכידוע מרן מלכא מאוד מרחיק מעליו את דרכם של הפוסקים (בפרט מרבני אשכנז כמבואר בספר רבנו) שמכריעים על סמך סברות ולא על סמך הפוסקים וכללי הפסיקה ואכמ''ל.
ושם המשיך לדון האם קבלנו הוראות מרן השו''ע גם בברכות ורק שבמרוצת הדורות עד לרבותיו של החיד''א לערך הנהיגו להקל נגדו וכך פשט המנהג כדעתו או שמעיקרא לא קבלו עליהם הוראותיו בברכות כהמשנה למלך מרן הראש’’ל רבנו יצחק יוסף שליט’’א (עין יצחק ח''ג עמ' נא')
וצ''ע בדעת הרב ללוש שליט''א בתרתי
1. שבנידון הסמוך משמע דס''ל בגיליון 32 אות ב' ובפרט בהערה 3 אליבא דמרן מלכא, דס''ל כהרב ברכה. (אם כי למעשה חילק בין סב''ל נגד מרן השו''ע למרן מלכא)
2. שבנידו''ד הרב ברכה הביא בסמוך למסקנות, שראה לרב ללוש (באור תורה טבת תשע''ד עמ' שסג') שהעלה כמותו שאמרינן סב''ל נגד מרן מלכא. ושמא הדר הוא לכל חסידיו
ועוד שם הביא בדיוק (ולעניות דעתי קשה מאוד לדייק מהחיד''א לכאן ולכאן) ופירוש דברי החיד''א בחיים שאל בעניין הסב''ל נגד מרן השו''ע. ע''ש
בדרכי האבות
Active member
הדברים צ"ע. דהרי החיד"א הוא בעל המימרא וגם נגדו עושים סב"ל.
ועוד הרי תמצא דברים שהגרע"י אמר לברך, וכה"ח סופר אמר סב"ל, דוגמא ברכת הטוב והמטיב ואין סברא לומר שכה"ח לא היה בקי בכללים.
לא הוברר מה הכלל שאומרים סב''ל רק כנגד מי שלא חשש לסב''ל ,אינו מובן הלא זהן מחומר דברכה לבטלה ואם יש ספק מה אכפ'''ל מי אמר
ובכללי נראה שאם יש וכוח בסברא פשיטא שיהיה ספק ברכות.
יעקב. ח. מ.
Active member
אינני יודע אם שמועה זו נכונה, שמורינו הגרב"צ אבא שאול זיע"א פסק בשיעור באיזה הלכה בהלכות ברכות שצריך לברך שלא כדעת היבי"א, ואחד המשתתפים אמר למורינו, שנעשה סב"ל מחמת דעתו חכם עובדיה, והגרב"צ הקפיד על השאלה, שאחר שפסק שצריך לברך לא שייך סב"ל.
מי שיכול לאשר או לבטל שמועה זו תבוא עליו ברכה.
מי שיכול לאשר או לבטל שמועה זו תבוא עליו ברכה.
גם אם זה נכון, צ''ל שלגרב''צ זה לא היה ספק, אך לנו הוי ספק.
אמונה ובטחון
Well-known member
הדבר פשוט שלא אומרים סב"ל נגד גדול הדור.
ומרן שליט"א האריך בזה בשיעוריו ובילקו"י עם סברות נפלאות. ע"ש ותרו"נ.
ומרן שליט"א האריך בזה בשיעוריו ובילקו"י עם סברות נפלאות. ע"ש ותרו"נ.
בדרכי האבות
Active member
למה אומרים סב"ל נגד מרן?
אמונה ובטחון
Well-known member
נו באמת, אני לא מחדש את הדבר הזה, תפתח ילקוט יוסף או עין יצחק ח"ג כללי הפסיקה ושם תראה בהרחבה את המקורות!
בדרכי האבות
Active member
אם הדברים כל כך פשוטים כבודו יכתוב את הטענות...
נשיח בחוקיך
Active member
אתה רוצה שיכתבו לך את כל מה שכתוב בילקו"י?!
הטענות הם פשוטות, נגד מרן הש"ע אומרים סב"ל כיון דחיישי' לאיסור ברכה לבטלה. וכך חידש מרן החיד"א וגדולי האחרונים הלכו בדרכו.
אבל נגד גדול הדור לא אמרי' סב"ל כיון שהוא היה חי עמנו וידע את הטענות ובכ"ז פסק שמברכים ולכן לא אמרי' סב"ל.
פשוט וברור.
ואם אתה רוצה עוד סברות תפתח היכן שציין לך @אמונה ובטחון.
בהצלחה!
בדרכי האבות
Active member
עכשיו התחלת לדבר...
א. השו"ע ידע את הכלל של סב"ל ואת "חומר ברכה לבטלה" (שהרי עליו אתה סומך שהוא איסור דאוריתא)
ב. המון סוגיות שהשו"ע ראה את כל הראשונים ולא נעלם ממנו אחד ואעפ"כ עושים נגדו סב"ל.
סב"ל נגד גדול הדור
ראה ראיתי מש"כ @הרב שמעון ללוש שליט"א בעניין קבלת הוראות רב אחד וכן סב"ל נגד גדול הדור. (מצורף גיליון 32 אות ב' וגיליון 31 אות ב'). אך עדיין לא מצאתי תשובה מספקת (כלומר תשובה ברורה עם מקורות) הרי מרן החיד"א לימדנו שאומרים סב"ל נגד מרן הש"ע. והסביר דשב ואל תעשה עדיף במקום איסור ברכה. דמעיקרא...
forum.moreshet-maran.com
נשיח בחוקיך
Active member
ניכר שאתה ת"ח. ולכן אני ישיב לך כדרכה של תורה, הנה ודאי שגם מרן הש"ע ידע את חומר איסור ברכה לבטלה. אבל בדורות אחריו באו כמה אחרונים וכתבו לחלוק על דבריו באיזהו מקומן של פסקים [כגון אשר יצר לאחר 72 דק']. ובזה אנו אומרים סב"ל. אבל גדול הדור שחי עמנו הוא ראה את אותם אחרונים, ובכ"ז פסק לברך, ולכן לא אמרי' סב"ל.
דו"ק כי קצרתי. תעיין היטב בדברים ובילקו"י ותראה שאין קושיות.
בדרכי האבות
Active member
אתה צריך להבין שהיסוד של המושג סב"ל הוא שיש מחלוקת הפוסקים לכן אנו חוששים לדעות האחרות, לפי זה אין הבדל בין שום חכם מכיוון שעדיין יש את הדעות האחרות.
לכאו' יש לחלק, דמרן עצמו פשיטא שאם עיין בסוגיא וראה לנכון שהאמת היא כהדיעה שאומרת לברך דלא כהכה"ח וכד', אין לו לחשוש לסב"ל. אבל אדם שלא למד את הסוגיא ורק נסמך בינתיים על דיעות אחרות, מהיכי תיתי שלא לומר סב"ל? וצ"ע.
נושאים דומים בפורום
