• ניתן לשלוח יישובים בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, שיודפסו בע"ה בקובץ בית יוסף מהדורת תשפ"ה למייל: office@moreshet-maran.com בקובץ וורד, עד לחג השבועות תשפ"ד, אין התחייבות לפרסום, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום.

סב"ל נגד מרן השולחן ערוך

התשובה לזה פשוטה בתכלית
הרי הכלל סב"ל נגד מרן, הוא כלל מחודש מאד כידוע, הרי הספרדים קיבלו עליהם הוראות מרן השו"ע
וגם במק"א כאן בפורום הבאתי שיש לכלל הזה הרבה הסתייגויות, ואפילו החיד"א שהוא המקור לחידוש הזה, כתב שהמברך כדעת מרן אין מזניחין אותו...
[וידוע שמרן הגר"ע יוסף זצ"ל אם היה הדבר תלוי בו היה מורה לברך בכל מקום כדעת מרן השו"ע, אבל אמר שאין בכוחו לחלוק על מרן גאון עוזנו החיד"א...]
ממילא י"ל שכלל זה חידוש הוא, ואין לך בו אלא משעת חידושו, והיינו בספק אחד לא אזלינן כוותיה, אבל בשני ספיקות כן

זה בדיוק השאלה שלי. כי ממה נפשך,אם מרן הוא המרא דאתרא ומקבלים הוראות מרן וכו' וכו' אז אפילו בספר אחד הולכים אחרי מרן ויהי מה (כמו בנידה חמץ בפסח וכו' וכו')
ואם לא אז גם בס"ס לגודל חומרת ברכה לבטלה
אבל שאתה אומר בס"ס כן אבל בספק אחד לא זה כאילו קיבלנו הורואת מרן לחצאין ח"ו.. ואז זה לא קבלת הוראות מרן 1000% , וגם לא חששת לחומרת ברכה לבטלה 100% , כמו לצאת קירח מכאן ומכאן בעצם.
 
שלום וברכה
עתה ראיתי את השאלה
לי הקטן נראה
כיון שסו"ס עושה את המצוה רק ללא הברכה
חששו לברכה לבטלה שזה חמור וכנ"ל
ואף שבהלכות שבת עבדינן כמרן ואף שאפשר לדעת שאר הפוסקים יתחייב סקילה
מ"מ א"א להחמיר בכל התורה ועשה לך רב. וקיבלנו הוראות מרן
אך כאשר לא מפסידים [לא מיקלים ולא מחמירים] הורו רבותיו של החיד"א לא לברך וכנ"ל
נכון מאוד, זו דעה לגיטמית - אבל מה שעירער לי את ההבנה הזו היה שבשיעור השבועי מרן שליטא אמר וציין דוגמאות כשמדובר במצווה מדאורייתא כן מברכים! ואז נפל המהלך שלנו,ףכי גם במצווה דאורייתא ברכה לא מעכבת.
 
הרבה רבנים סוברים כך: וע"ע בארוכה בשו"ת ברכת יהודה (ח"ה עניינים שונים סי' א וסי' ב) שכך העלה למעשה
ואפילו הגר"ש ללוש שליט"א כתב כך:
הצג קובץ מצורף 17277
אם הבנתי נכון - על מרן זצוקל סומכים מכוח תורתו, ועל מרן השולחן ערוך לא סומכים מכוח תורתו אלא מכללי הפסיקה?
זה כאילו ח"ו לא סומכים על שיקול הדעת של השולחן ערוך אלא מקבלים דבריו רק מכח כללי הפסיקה והמנהג שהולכים לשיטתו.

ובאמצת מה שאנחנו אומרים שברכה לא מעכבת וכיוצ"ב ולכן אומרים סב"ל נגד השולחן ערוך.. וכי הוא לא ידע את העניין שברכה לא מעכבת,ואפשר לכאורה להפסיד יותר ממה שמרוויחים,כול התירוצים - והרי בכל זאת פסק להלכה לברך! משמע שלדעתו על אף כל השיקולים בשורה התחתונה צריך לברך. אז שאנחנו אומרים סב"ל נגדו זה לא קצת חלילה זלזול? כאילו אנחנו חוששים יותר לסב"ל ממרן השולחן ערוך זיע"א
 
לגבי השאלה מדוע אומרים סב"ל נגד מרן אע"פ שיש עבירות חמורות יותר שאזלינן בהם אחר מרן
יש לציין שגם ספק ספיקא בברכות לא אומרים אע"פ שבכל דבר אומרים ס"ס גם בדברים חמורים.
אני חושב שיש חילוק דק - כשאומרים ס"ס בדברים חמורים זה כי כך פסקו רבותינו ובראשם השולחן ערוך
אבל כשאומרים סבל נגד מרן, זה אומר למרות שמרן פסק כך אנחנו מחמירים נגד פסיקתו

ולכן השורש של הדברים שונה בתכלית,וזו השאלה - אם סומכים על שיקול הדעת של מרן בדברים חמורים,למה בסב"ל לא סומכים על שיקול דעתו?
ואם תאמר כי ברכות לא מעכבות וכו' וכו' -(חוזר על מה שרשמתי בתגובה האחרונה-) וכי הוא לא ידע את העניין שברכה לא מעכבת,ואפשר לכאורה להפסיד יותר ממה שמרוויחים,כל התירוצים - והרי בכל זאת פסק להלכה לברך! משמע שלדעתו על אף כל השיקולים בשורה התחתונה צריך לברך. אז שאנחנו אומרים סב"ל נגדו זה לא קצת חלילה זלזול? כאילו אנחנו חוששים יותר לסב"ל ממרן השולחן ערוך זיע"א
 
אני חושב שיש חילוק דק - כשאומרים ס"ס בדברים חמורים זה כי כך פסקו רבותינו ובראשם השולחן ערוך
אבל כשאומרים סבל נגד מרן, זה אומר למרות שמרן פסק כך אנחנו מחמירים נגד פסיקתו

ולכן השורש של הדברים שונה בתכלית,וזו השאלה - אם סומכים על שיקול הדעת של מרן בדברים חמורים,למה בסב"ל לא סומכים על שיקול דעתו?
ואם תאמר כי ברכות לא מעכבות וכו' וכו' -(חוזר על מה שרשמתי בתגובה האחרונה-) וכי הוא לא ידע את העניין שברכה לא מעכבת,ואפשר לכאורה להפסיד יותר ממה שמרוויחים,כל התירוצים - והרי בכל זאת פסק להלכה לברך! משמע שלדעתו על אף כל השיקולים בשורה התחתונה צריך לברך. אז שאנחנו אומרים סב"ל נגדו זה לא קצת חלילה זלזול? כאילו אנחנו חוששים יותר לסב"ל ממרן השולחן ערוך זיע"א
במחילה מכת"ר אבל כבודו לא הביא חילוק מדוע לא אומרים ס"ס בברכות ואילו בשאר איסורים אומרים
לענ"ד זה מוכיח שבברכות חוששים (משום מה ) לצד רחוק יותר
ולכן ה"ה והוא הטעם שאומרים סב"ל נגד מרן
 
זה פלא
כי מרן ע"ה בהרבה המקורות שהביא חידושו הגדול לא הדגיש שצריך ג"כ תנאי נוסף שגם רוב הפוסקים ס"ל הכי
וגם לפי הסברא שביארתי לעיל, ל"צ להגיע לכך שרוב הפוסקים ס"ל הכי

זאת ועוד נראה לי לבאר חידושו
שהרי מרן זצ"ל כתב עוד חידוש [שכמדומה לא מופיע בשאר הפוסקים, ואף משמע שלא כדבריו] שמי שמברך בספק ספיקא אינו עובר באיסור (עי' חזו"ע ברכות עמ' קמו).
לפי"ז בצירוף דעת מרן השו"ע שפוסק לברך א"ש דל"א בכה"ג ספק ספיקא.

ואגב, מי שיעיין היטב בכל המקורות שמרן ע"ה הזכיר את חידושו הנזכר, יראה נכוחה שבהרבה מהמקורות כתב "יש לו על מי שיסמוך", ולא כתב בשופי שיכול לברך בגלל שדעת מרן לברך, כך שגם לדעתו יתכן שאי"ז ממש בשופי
אבל יתכן שחזר בו מדבריו, בגלל שבחלק מהמקורות כותב לברך בשופי, ויל"ע.
אם כן, לפי דבריך, הדין שכתבתי כאן הוא אכן נכון? (שמי שלא בירך אשר יצר, ואח"כ בפעם אחרת מסופק, יוכל לברך? אמנם מרן הראש"ל בשיעור אמר שלא יחזור, אך לפי שיטתך כך יהיה הדין...)
שמעתי משתי רבנים שאומרים סב"ל נגד הרב עובדיה
ראה כאןכאן).
ועי' בעין יצחק שכ"כ
לא ידוע לי כזה עין יצחק!
תציין מקור לכך שבעין יצחק כותב שמרן זצ"ל חזר בו ומורה שאפשר לברך לכתחילה כשבאחד הספיקות דעת מרן השו"ע לברך
עין יצחק חלק ב' עמ' תק"ג.
 
עין יצחק חלק ב' עמ' תק"ג.
אין כזה דבר בעין יצחק!
לא לציין סתם מקורות...


[המקור שהבאת עוסק בסה"כ בדין ס"ס לצרף דעת מרן השו"ע, ודעת העין יצחק שזהו רק כשדעת רוב הפוסקים כן, וכאמור הדבר מופלא בעיני, כי במקורות שמצינו בחזו"ע לא נכתב תנאי זה כלל, ואגב כמדומה גם בשיעור בלווין הרב יצחק לא הדגיש תנאי זה, ורק אח"כ העורך הוסיף את הדברים עפ"ד העין יצחק ומן הסתם היה גם בהגהת מרן הרשל"ץ...]

אני בכוונה חזרתי שוב על מה שאמרו בשמו שחזר בו שאפשר לברך בשופי ולא רק שיש לו על מה שיסמוך ולא מצאתי כלל!
 
אתה לא יודע לקרוא אולי?
שם בעמ' תקב כתב שבחזו"ע הורה לברך ע"פ כלל זה
ציטוט
היכא דמצינו לרוב הפסקים שפסקו לברך, וכן היא דעת מרן השלחן ערוך, ואיכא ספק ספיקא, שפיר יש לסמוך על הספק ספיקא להורות לברך
מה יהיה אתכם?????
אתם עדיין לא הבנתם מה אני אומר??
אבל באמת אני שב על דבריי פעם אחרונה, ותנסה באמת להבין אותי הפעם...!!!
אני אמרתי שבחלק מהמקורות מפורש בחזו"ע שיש לו ע"מ שיסמוך, היינו שלא התיר בשופי לברך בס"ס כשדעת מרן לברך, ואילו בחלק מהמקורות משמע להדיא שאפשר לברך אפילו בשופי, ומכח זה רציתי לומר שמן הסתם מרן זצ"ל חזר בו, והורה לברך בשופי, ומשנה אחרונה עיקר
וכ"ז לא כתוב בעין יצחק כלל, רק כתב שאפשר לברך...
אני חוזר בפעם המאה, בעין יצחק לא כתוב שמרן זצ"ל חזר בו מאותם מקורות שכתב בהם "יש לו ע"מ שיסמוך", אף שאולי ניתן להוציא כך מדבריו...
 
הטעות שלכם נבעה מכך שהרב טולידנו אכן כתב ע"ז, וציין לעין יצחק וכו', ואתם הבנתם מדבריו שבעין יצחק כתב שמשנה אחרונה עיקר, למרות שבחלק מהמקורות כתב שיש לו ע"מ שיסמוך, אבל כאמור אין דבר כזה בעין יצחק, ומה שציין הרב טולידנו, הוא רק שבעין יצחק הציג את דברי אביו שהורה כך להלכה בשופי...
וכל הפלפול של מרן הראשון לציון שם אינו ע"ז כמבואר היטב למעיין...
זה מוסר השכל, שלא מצטטים דבר מבלי לפתוח ולעיין במקורו...
להבא (יוסף כהן) אם אתה מצטט עין יצחק, זה רק לאחר שעיינת בפנים, ולא סמכת על מי שציטט אותו...
בהצלחה
 
א. רבותיו של החיד"א לא רק בסב"ל נקטו דלא כמרן אלא בהרבה הלכות נקטו כנגד מרן ואפילו לקולא. והאחרונים ניסו ליישב זאת במנהג קדמון וכו', אמנם לאורח כל הדרך רואים שרבותינו הספרדים נטו להתייחס לקושיות האחרונים ונטו מדברי מרן... והקושיא היא לא רק בסב"ל הם גם במנהגים וכו'.
ב. אי אפשר להורות להחמיר ברבים כנגד מרן. ומהרי"ף כתב שאסור להחמיר כנגד השו"ע בא"י.
ג. הרבה אחרונים אומרים שסב"ל זה קולא.
ד. באיסורי סקילה בשבת אנחנו סומכים לכתחילה וא"צ להחמיר..., ובאיסור ברכה לבטלה שלדעת רוב הראשונים הוא דרבנן אנחנו לא סומכים על מרן וצריך להחמיר... ומי שיעשה כדעת מרן "יש לו על מה לסמוך" (כבר הפך לדיעבד)
ה. מה אנו יודעים ולא ידע מרן, אם לפי דעתו הקדושה אין שום חשש למה שאנו נחוש...
מצטרף לשאלות!
 
בקטע הרביעי כמדומני יש מה שחיפשת (הבנתי מה רצית באיחור)
לא ממש, אבל דומה ומזכיר...
ובאמת מה שכתב במכתב הוא פלא שמרן כל השנים לא פסק כן, ורק בשנותיו האחרונות לא חשש לסב"ל...
הרי ישנם מקורות רבים שמרן זצ"ל כתב זאת (בהליכות עולם ויחוה דעת)
והיה צריך לומר שהורה לברך אך לא בשופי, ושוב הורה לברך בשופי...
ואדרבה ממכתב זה רואים שלא התייחס לזה, ומשמע אפילו להיפך...
ואולי מה שכתב שמרן זצ"ל לא פסק כל השנים, היינו שלא הורה לברך בשופי, ודוחק גדול.
 
זה פלא
כי מרן ע"ה בהרבה המקורות שהביא חידושו הגדול לא הדגיש שצריך ג"כ תנאי נוסף שגם רוב הפוסקים ס"ל הכי
וגם לפי הסברא שביארתי לעיל, ל"צ להגיע לכך שרוב הפוסקים ס"ל הכי
באמת בילקו"י ברכות (בעמ' תקע"ט) ראיתי שכתב שבספק ספיקא בברכות בצירוף דעת מרן סומכים על הס"ס לא חוששים לסב"ל. ולא הזכיר 'רוב הפוסקים'.
 
באמת בילקו"י ברכות (בעמ' תקע"ט) ראיתי שכתב שבספק ספיקא בברכות בצירוף דעת מרן סומכים על הס"ס לא חוששים לסב"ל. ולא הזכיר 'רוב הפוסקים'.
כן הביאו בשמו בקובץ בית יוסף האחרון במאמר ארוך בנושא הזה של ס"ס בצירוף דעת מרן (ואיני זוכר כרגע מי בעל המאמר)
 
חזור
חלק עליון