זה פלא
כי מרן ע"ה בהרבה המקורות שהביא חידושו הגדול לא הדגיש שצריך ג"כ תנאי נוסף שגם רוב הפוסקים ס"ל הכי
וגם לפי הסברא שביארתי לעיל, ל"צ להגיע לכך שרוב הפוסקים ס"ל הכי
זאת ועוד נראה לי לבאר חידושו
שהרי מרן זצ"ל כתב עוד חידוש [שכמדומה לא מופיע בשאר הפוסקים, ואף משמע שלא כדבריו] שמי שמברך בספק ספיקא אינו עובר באיסור (עי' חזו"ע ברכות עמ' קמו).
לפי"ז בצירוף דעת מרן השו"ע שפוסק לברך א"ש דל"א בכה"ג ספק ספיקא.
ואגב, מי שיעיין היטב בכל המקורות שמרן ע"ה הזכיר את חידושו הנזכר, יראה נכוחה שבהרבה מהמקורות כתב "יש לו על מי שיסמוך", ולא כתב בשופי שיכול לברך בגלל שדעת מרן לברך, כך שגם לדעתו יתכן שאי"ז ממש בשופי
אבל יתכן שחזר בו מדבריו, בגלל שבחלק מהמקורות כותב לברך בשופי, ויל"ע.
