סב"ל נגד מרן השולחן ערוך

[נשיא מועצת רה"י]

מצטט לך משיעור של הרב יצחק יוסף עקב, תשע"ח דיבר על נושא זה:
"והטעם כי האומר ברכה לבטלה עובר בלא תשא, והעולם כולו הזדעזע כשאמר הקדוש ברוך הוא "לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא" (שבועות לט.), מה שלא נאמר בשאר האיסורים שבתורה"

ולא זכיתי להבין

הרי לכאורה זה ברור כי לא היינו מורים כן מעצמנו, אלא שמאחר ומצינו באחרונים כן
ולכאורה הרי באותה המידה ממש מצינו באחרונים עוד כמה ענינים שלא בכלל קבלת הוראות מרן

ולכאורה כן מוכח מהחיד"א שכתב דהוא משום חומרא דברכות, ועכ"פם הרי יש עוד כמה ענינים שלפי החיד"א אינם כמרן
וא"כ כשם שאנו נוקטים בסב"ל הכי, לכאורה כך גם בשאר הענינים המבוארים באחרונים

 

[נשיא מועצת רה"י]

אם הייתי זוכר, הייתי כמובן מפרסם כאן את העלון...
בכל אופן שאלתך מצוינת
אבל עתיקה ידועה ומפורסמת
כמובן שהשאלה הרבה יותר חזקה מהתשובה
אבל מה לעשות שגאון עוזנו מרן החיד"א זצ"ל כתב את הכלל הזה וכולם כפופים אליו למרות שהוא חידוש גדול מאד!​

הרי מרן החיד"א כתב עוד כמה ענינים דלא כמרן, ובהא לא נקטינן כדבריו, ומאי שנא​

לכן הרבה אחרונים חולקים על מרן החיד"א וכלל זה אינו ברור כפי שגדלנו עליו...​

מי ומי החולקים?​

ומשתדלים לתרץ בכל מיני תירוצים בכדי להקליש מעט מהשאלה
[וכיון שכלל זה חידוש גדול הוא, אזי כל שיש צירוף נוסף לא עושים סב"ל נגד מרן, כיון שאין לך בו אלא משעת חידושו, עי' אריכות בזה בשו"ת יבי"א ח"ט יו"ד סי' כ, ובילקו"י סי' תרמה].
וידוע שמרן הגר"ע זצ"ל התבטא פעם, אני סבור שקיבלנו הוראות מרן זצ"ל גם בדיני ברכות, ולא עושים סב"ל נגדו, אבל מה אעשה והחיד"א כתב כן, ואין אני יכול לחלוק עליו​

זה חידוש גדול מאוד, וישר כח עצום על הבאתו... ויל"ע האם באותה המדה יתכן כי באמת ס"ל למרנא ורבנא שצריך לעשות כמרן ממש בהכל הכל, וגם בעוד ענינים (היינו, כאלה שגם איהו מודה שנגד מרן), וצ"ב רב​

(כך הובא באביר הרועים לרבי יעקב ששון ח"ג בשם הגר"ד יוסף, ע"ש בזה דברים נפלאים).​

זה החלק שנקרא בית המידות? ואם לא, אם יש באפשרותו של אי מי להעלותו בכאן יבורך מפי עליון​

ומי יודע אם מרן זצ"ל בעצמו לא נהג כדעת מרן השו"ע בהלכות ברכות, שידוע מאד כמה חיזק פסקי מרן השו"ע וכל הפוסקים לדורותם שקיבלנו הוראות מרן, ורק לאחרים הורה שסב"ל נגד מרן כי לא רצה לחלוק על מרן החיד"א שקיבלנו הוראותיו ג"כ...
ואגב, גם החיד"א כתב שהעושה כמרן אין מזניחים אותו, הרי שאינו עובר באיסור אם עושה כמרן, וזה מחליש את השאלה הידועה שאתה שואל...
עוד כתב מרן זצ"ל ביבי"א הנ"ל שאדם שנהג לברך ע"פ מרן השו"ע ועתה נודע לו שחולקים על מרן יכול להמשיך במנהגו לברך, כיון שקיבלנו הוראות מרן השו"ע
העולה לדינא מכל האמור: הכלל הזה הוא חידוש גדול, ורוב הפוסקים לא הסכימו לזה, ולכן כלל זה אינו פשוט כלל ועיקר, ויש בו כמה נפק"מ להלכה בכמה וכמה נידונים בהלכה
וזה עצמו מחליש הרבה את השאלה...
ודו"ק​

ישר כח

אמנם, לכאורה מ"מ אכתי קשיא מאי שנא ענין זה משאר הענינים
ואף לכל דברי מר שאכן הקהו את עוצמת הקושיא, לכאורה מ"מ צ"ב

 

[נשיא מועצת רה"י]

נכון שיש עבירות שיותר חמורות בעצם, אבל בשבועת שוא נאמרו הרבה דברים חמורים, שבכל עבירות נאמר בהם ונקה ובה לא ינקה, ונפרעים ממנו וממשפחתו ומכל העולם כולו לאלתר ואפילו יש לו זכות אין ממתינים לו.. וכן ב' אלפים עיירות שהיו לינאי ונחרבו על שבועת אמת שקיימו, א"כ ראינו שיש לשבועת שוא השלכות קשות ביותר, וגם חמורה מכל עבירות שכתוב בה לא ינקה.. ור"ל ור"י דאמרי תרוויהו כל המברך ברכה שאינה צריכה עובר משום לא תשא,
אולי לכן החמירו בה... ונכון שאין זה תשובה מושלמת אך היא יכולה מעט להניח את הדעת..
ואמת שכבר כתבו לעיל שאין כלל זה כ"כ מוסכם בפוסקים...
(להעיר, ששם בגמ', כתוב שכל העולם נזדעזע, ולא רק א"י, ונתחלף מפני הדומים....)

לא ברור, הרי הנידון בכאן על ברכות ולא על שבועת שוא

ואדרבה, לכאורה זו קושיא גדולה, כי אם הטעם כש"נ לעיל משום שנזדעזה א"י וכו', לכאורה קו"ו ועכ"פ ה"נ שבועת שוא

(ואכן אית דס"ל שבעניני שבועה לא קבלנו הוראות מרן, אך לכאורה לא נקטינן הכי), ומאי שנא

 

[נשיא מועצת רה"י]

בעלון "השיעור השבועי" יתרו, נכתב:
הצג קובץ מצורף 17209

לכאורה ה"נ נימא בשאר מילי דמדרבנן

ועוד, כי לכאורה הדברים כסותרים: האם דה משום דמעיקרא לא קבלנו הוראות מרן בענין זה, או משום חומרא דברכות, או כי לא ברור שתקנו וכו' מדרבנן

(וכל כמה שהדברים כסותרים שוב צ"ב מאי שנא, ומה המדד לכך שזה כן נגד מרן והשאר לא)

 

[נשיא מועצת רה"י]

ויש מקומות שמרן זיע"א לא אמר סב"ל נגד מרן השו"ע אף בלא ס"ס. וכגון בחזו"ע ברכות (עמ' סז) ובהליכו"ע ח"ב (עמ' קיד) גבי ברכת הפשטיד"א, ושם אפי' בד' השו"ע י"א דברכתו מזונות, ובכ"ז פסק לברך המוציא. וכמו שהעיר בהלכ"ב. וצ"ע.

ומה באמת הפשט בזה?

 

[ע"ה ס"ט]

ומה באמת הפשט בזה?

אם כתבתי צ"ע, זה אומר שאין לי פשט בזה.
אולם האמת שבהליכו"ע שם בסו"ד ציין לבני ציון ליכטמאן שעמד בזה וביאר אמאי ל"א בזה סב"ל נגד מרן. ועדיין צ"ע.

ומה שנותר לנו לדון, הוא האם אמרי' סב"ל נגד @נשיא מועצת רה"י ...

 

[נשיא מועצת רה"י]

אם כתבתי צ"ע, זה אומר שאין לי פשט בזה.
אולם האמת שבהליכו"ע שם בסו"ד ציין לבני ציון ליכטמאן שעמד בזה וביאר אמאי ל"א בזה סב"ל נגד מרן. ועדיין צ"ע.

אה"נ כש"כ מר לכאורה זה עדיין צ"ע

כי הרי זה שיש הסבר או הסברים לכך (וכפי שבבני ציון שם), הרי יש גם הסברים לעוד ענינים שבהם לכ"ע ל"א (סב"ל או...) נגד מרן

ומאי שנא הכא

ושמא ע"פ מה שהובא לעיל מספר אביר הרועים, שבעקרון חפץ מרן לנקוט כמרן גם בסב"ל, ורק שלמעשה לא עבד הכי, יתכן כי כל כמה שהיה צד לומר כן (למשל, הכא בשל ההסבר של הבני ציון), כבר ממילא שב לעיקר רצונו

אכן, לכאורה גם זה לא מיישב כמובן, כי הרי יש עוד ענינים דלכאורה יש בהם סברות, גם בדיני ברכות, ומ"מ לא נפסק כמותם

 

[נשיא מועצת רה"י]

ומה באמת הפשט בזה?

אחר בינותי כי לכאורה זה בכלל היוצא מן הכלל של כל דבר שודאי יש לברך לכ"ע ורק נחלקו מה יש לברך ל"א סב"ל נגד מרן (ואכ"מ)