תולעת ספרים
Active member
אם מרן רבינו עובדיה זי"ע [בגיל 30] היה מקשיב לך, היינו מפסידים לפחות שמונה כרכים של הליכות עולם.
-
חדש מאיגוד האברכים והקהילות: חוברת בחומרת איסור הגיוס לצבא ובשבח לימוד התורה בישיבות הקדושות, ממרן רשכבה"ג רבינו עובדיה יוסף זיע"א ומנהיג הדור מרן רבינו יצחק יוסף שליט"א. לקריאה והפצה לחצו כאן
אתה יכול להסביר אלף הסברים למה נאחז הס''א בצבע כחול אחר, אולי בגלל שרימה, אגב איפה האר''י הזה?
קביעה מעניינת, עיינתי בה היטב כבר לפני שמונה שנים
לפי זה אם אביך לא נוהג כפסקי הר' עובדיה אסור לך לנהוג כמותו מדין סותר את דבריו
תולעת ספרים
Active member
המטרה [הלגיטימית לחלוטין] של אותו אחד היא לא - ליישב ולנסות בכל זאת להבין מה סברו גדולי התורה האחרים.
אלא אחר לימוד דעתם מתוך ענווה והבנת מקומו האמיתי, להוציא את המסקנות האישיות שלו בתורה, שהם החלק שלו בתורה.
אם תרצה דוגמה, זה יכול להיות ההבדל בין מרן הראש"ל הגר"י, שמקדיש מאמצים עצומים לייצג תמיד את שיטת מרן זצ"ל, על אף שהוא אמר כמה פעמים שגם על מרן זצ"ל מותר לחלוק בדרך ארץ וכדרכה של תורה, אבל אעפ"כ מתוך היכרותו הקרובה עם רוחב דעתו של מרן זצ"ל הוא לא יעשה זאת לעולם [לחלוק על מרן] והוא מעדיף להיצמד לכל תג מדבריו, גם אם הוא רואה שצריך מאוד להידחק - מוטב לו להידחק, והעיקר לעמוד בצל דעתו הטובה תמיד [כלשון החינוך שהוזכר כאן].
ולעומתו מרן הגר"מ מאזוז - אינו צריך שום הסבר על גדולת מרן זצ"ל, וגם כשיש לו מה להעיר הוא יודע בדיוק בפני מי הוא עומד ועם מי הוא נושא ונותן,
ואף על פי כן הוא מעדיף לא לכבוש את נבואתו, ולומר את מה שיצא לו בסוגייה ובהלכה בכל תחום. [ואני לא חושב לרגע שיחסי הכוחות בין מרן זצ"ל לבינו (או לבין שאר חכמי דורנו כולם) הם שווים, או קרוב לזה].
זה פשוט ענין של גישה.
נערך לאחרונה:
אני הבנתי ממך, שמכיון שיש אחד שבדק הרבה יותר מכל שאר החכמים, לכן הולכים כמותו עוד קודם שאני בודק את העניין.
ולפי"ז כתבתי שמי שלא בודק את העניין יש לו לברך על במבה האדמה, כיון שהיה רק אחד שבדק את זה הכי טוב והוא הסיק לברך האדמה.
תולעת ספרים
Active member
חזרתי אחורה, והבנתי איך הבנת זאת ממני. אבל לא התכוונתי לומר כך.
הגבתי על מי שמנפנף בטענת 'גדולי הדור' שזה לא קשור לכאן, כי יש מי שעסק בנושא לאורך ולרוחב, ויש מי שלא.
וכדוגמה לזה [ולשאלת הרב @תלמידו של מרן! ] אמרתי שכשיש לי שאלה [שאני צריך עליה תשובה כאן ועכשיו] אני כמובן אשתדל לשאול את מי שיותר מומחה לתחום.
ולגופו של ענין, בנושא כזה, כמו תכלת, שהוא לא מוטל על ראשי כל רגע [ואין לי כוח עכשיו להיכנס לדיון למה] אלא יותר ענין עקרוני, אז או שאברר בעצמי אם יש לי רוחב דעת, או שאסמוך על מי שאני מכיר היטב, ואני יודע שעסק בזה ברצינות ומגמתו לברור האמת ולא זולת.
יהויחז
Active member
צר לי לומר לך, אך מרן שליט"א גם לא מסר מעולם תקופה משמעותית מחייו כדי לבדוק אם תורה מן השמיים או לא, ואילו חוקרים אחרים מסרו זמן רב מחייהם והקדישו אותו ע"מ לברר אם תורה מן השמיים, לא משנה מה תוצאותיהם, האם לכן תסמוך עליהם ולא על רבותינו? איזה דברי הבל.
תולעת ספרים
Active member
בפורום הזה יש לפחות 2 מרנים. על מי מהם אתה מדבר?
נערך לאחרונה על ידי מנחה:
תולעת ספרים
Active member
אני לא מאמין בה' בגלל הוכחות. אני מאמין כי כך אבותיי הנחילו לי.
תולעת ספרים
Active member
בהחלט מי שלא בדק את הענין, ורוצה לאכול הרגע במבה [מבלי לפטור אותה ע"י עוד שני מאכלים נוספים], מוכרח לקבל החלטה.
והוא יצטרך להסתמך על פוסק שבירר את הנושא ברצינות וביסודיות [הלכתית, ומציאותית].
מי הוא אותו אחד שהוא היחיד שבדק את זה הכי טוב?
[ואגב, מי זה שהזכירו לעיל שכתב ספר של 400 עמודים על זה?]
הרב אלקנה ישראל. (ונא לא לפתוח את הנושא כאן, אלא פשוט תעשה חיפוש בפורום ותמצא).
יהויחז
Active member
זו בעיה חמורה מאד, צריכים להאמין בגלל הוכחות, כלשון הרמב"ם שיש לדעת וכו.
תולעת ספרים
Active member
אני מכיר את הגאון הזה.
אגב, יש לו כמעט ספר שלם על שימוש במגבונים בשבת [גם בכוח] וכותב שהרב זצ"ל הצטרף למסקנתו וכתב בכתב ידו להתיר. [וזה עוד יותר ממה שהתיר בחזו"ע דוקא בנחת].
יש לך מושג היכן הכת"י ממרן זצ"ל? או איפה האשכול הנכון לשאול זאת?
תולעת ספרים
Active member
הבעיה החמורה היא שאתה בכלל לא מודע לשיטות הראשונים שמתנגדות בחריפות לעיסוק בהוכחות.
יהויחז
Active member
הרמב"ם הוא פוסק. ובכלל למה הרס"ג כתב אמונת ודעות? למה הרמב"ם כתב מורה נבוכים? למה רב חסדאי כתב אור ה'? למה אברבנאל כתב ראש אמנה? למה חובה"ל כתב שער שלם בעניינים אלו. ואני לא מכיר ראשון אחד שמתנגד לעיסוק בהוכחות, זו המצאה שהתחדשה בדורות אחרונים.
תולעת ספרים
Active member
עם החוכמולוגיות שלך - כבר ראוי היה שיהיה לך תכלת.
יהויחז
Active member
זה לא חוכמולוגיות, זו השתמשות פשוטה בג'לי שיש בתוך הראש. אני באמת מנסה להבין את הטענה הנגדית.
תולעת ספרים
Active member
בדורות הללו הפילוסופיה היתה בראש השיח בכל מקום, אצל יהודים וגויים כאחד. וממילא אותם ראשונים סברו שיש צורך לגזול את החנית מיד המצרי ולהשיב באותו האופן [וחלקם באמת סברו שצריך להאמין בדרך מופת והוכחה].
וגם בזמנו התנגדו לה רבים מרבותינו הראשונים, חלקם גם מוגדרים 'פוסקים'.
אני מן הסתם לא צריך לחדש לך שהמורה נבוכים לא היה כוס התה של כל הראשונים. איך למשל חושב גדול המקובלים הרמב"ן על המו"נ ועל דרכו?
בימינו - אין כמעט יהודים שלא מאמינים, או שמעסיק אותם חיפוש הוכחות לאמיתות הבורא ותורה מן השמים. אנשים צריכים רק לבנות את הדעת שלהם, ולא את ההוכחות לאמונה.
מי זקוק היום ל'מורה נבוכים' כשיש בעולם כאלו ספרים קדושים המיוסדים על דברי הזוה"ק, האר"י וגדולי החסידות? מי מקבל 'חיות' בעבודת ה' מהספרים האלו, ומי מקבל מהמו"נ?
תענה אתה.
