לצערינו יש תופעה של גדולי הדור לדבר אחד (ע"ד מומר לדבר אחד), והוא כל מיני אברכונים שלמדו איזו סוגיא במשך זמן ממושך, ובטוחים שרק הם הצודקים בה, ושכל גדולי ישראל לא התייגעו בסוגיא זו כמוהם, ואם היו מתייגעים בה כמוהם היו פוסקים כמותם.
זו גישה משובשת, שא"צ להגיב אליה. רק אומר דבר אחד, שהרי ברבים מהסוגיות האלו הנידון הוא בדברי הראשונים או גדולי האחרונים, שג"כ לא עסקו בסוגיא זו כ"כ הרבה זמן. ומזה עצמו מוכח שלא העיקר הזמן אלא העיקר הוא העוסק, כי מה שישיג גדול בזמן מועט לא ישיגו אחרים בזמן מרובה, ובפרט שהקב"ה מנחה את גדול"י בדרך אמת שלא תצא תקלה תחת ידיהם. (וגם בסוגיות חמורות מצינו שיש כל מיני אברכונים שכתבו קונטרסים או מאמרים שלמים "להוכיח" נגד גדול זה או גדול אחר שכל פסקו בטעות ו"מחוסר הבנת הסוגיא". ועם הזמן דבריהם נשתקעו וכל ישראל ממשיכים לצעוד לאור דברי רבותינו גדולי הדור. וכל זה כמובן מלבד ד' החינוך והגר"א ועוד בענין החובה לכת אחר גדול"י גם לו יהיו טועים ח"ו).
ואכמ"ל עוד בזה. ודי בזה הערה.